בשבוע האחרון אנחנו נתקלים כמעט בכל מקום בכותרות גדולות ומאירות עיניים המבשרות לנו כי אנחנו חייבים להתכונן: "תתכוננו לירידה גדולה בפנסיה שלכם", "קחו בחשבון שהפנסיה שלכם היא לא מה שחשבתם" ועוד כותרות המבשרות על אפוקליפסה פנסיונית.

הכותרות האלו צצות הפעם בעקבות מחקר שערך המרכז לפנסיה וביטוח ואוריינות פיננסית של אוניברסיטת בן גוריון שבדק את הפנסיות והגיע למספר "מבהיל", זאת לצד מחקר נוסף שבדק את היכולת של המוסד לביטוח לאומי להבטיח קצבאות זקנה בהנחה שלא ישנו את גיל הפרישה.

לא נטיל ספק כמובן בנתוני המחקרים שנערכו אבל בטור שלפנינו ננסה לתת זווית ראיה נוספת לסוגיה הזו שנקראת פנסיה ועל היכולת שלנו להשפיע עליה.

כמו תרגיל חילוק בחשבון

ראשית, חשוב שנדע כי המנגנון על פיו נקבעת פנסיה היום שונה מהמנגנון על פיו נקבעה הפנסיה בעבר. אם בעבר היא נקבעה על פי נוסחה ששכללה את השכר ממנו הפקידו לפנסיה, כיום המנגנון לפיו נקבעת הפנסיה דומה לתרגיל חילוק בחשבון שבו יש מונה ויש מכנה.

במונה יופיע הסכום אותו צברנו או הסכום אותו אנו מייעדים להמרה לפנסיה, ובמכנה יופיע מספר שישכלל בתוכו תשואה צפויה ותוחלת חיים. בשפה המקצועית נקרא המספר הזה מקדם קצבה או מקדם המרה.

• חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
• קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהנחה שאיננו יכולים להשפיע על המכנה (ראו הערה 1), נבחן מה כן אפשר לעשות בכדי להשפיע על המונה. נתון שלרוב המחקרים מתעלמים ממנו הוא שלמרות שמ-2008 ההפקדות הפנסיוניות מיועדות לקצבה עדין בחלק גדול מהמשפחות קיימים סכומים הנקראים סכומים הוניים. הכוונה היא לא רק למערכת הפנסיונית אלא גם לחסכונות אחרים כמו לדוגמא חסכונות בבנקים, קופות גמל, קרנות השתלמות ואפילו השלמות פיצויים שאנו מקבלים בעת עזיבת עבודה.

אם נניח כי כל סכום חד פעמי של 100,000 שקל מאפשר לנו הכנסה חודשית של כ-500 שקל לחודש למשך כ-20 שנה, יש לגרום לחוסך לשנות דרך הסתכלות כך שמי שיש לו פנסיה נמוכה יסתכל על 200,000 שקל חסכון כעל 1000 שקל הכנסה חודשית ולא כעל סכום חד פעמי לביצוע רכישות. (כיצד מייצרים את המנגנון ההופך סכום חד פעמי לפנסיה? זה כבר נושא לכתבה אחרת).

הנתון השני שחלק גדול מהחוסכים מבין אותו אך מעדיף לא להתייחס אליו הוא השפעתה של התשואה. משרד האוצר יצר אתרי השוואה אובייקטיבים רבים המציגים את תשואות הגופים לאורך זמן מהם עולה כי תשואה עודפת של 1/2 אחוז לאורך שנים משפיעה על המונה דרמטית. תארו לכם איך זה נראה בסכומים גדולים יותר ובהפרשי תשואות גבוהים יותר.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

סוגיית דמי הניהול

הצד השני של המשוואה הזו הוא כמובן סוגיית דמי הניהול. הבדלים של שברירי אחוזים משפיעים לאורך זמן על המונה בדרך הפוכה ומקטינים את הסכום הצבור. מגון של מוצרים בדמי ניהול מופחתים נמצאים היום על המדף בהם קרנות פנסיה ברירות מחדל, קופות גמל להשקעה שלרב נמכרות בדמי ניהול זולים יותר ועוד.

האם כדאי למשוך כספי פיצויים?

דילמה המוכרת כמעט לכל מי שעוזב את העבודה היא האם כדאי לבצע משיכה מהחסכונות הפנסיונים. כך לדוגמא, אדם אשר החל לחסוך בגיל 30 ואשר שכרו עמד על 15,000 שקל לכל אורך התקופה יחסוך קרוב ל-2.7 מיליון שקל אשר בערכים הידועים לנו היום מהווים פנסיה של כ-13,500 שקל, או לחילופין שילוב של פנסיה נמוכה יותר וסכום חד פעמי.

אותו אדם אשר משך פיצויי פיטורים במהלך עזיבות עבודה יגיע באותן הנחות לסכום של כ-1.6 מיליון שקל או פנסיה צפויה של 8,100 שקל בלבד. הסיבה ברורה לחלוטין מכיוון שהפיצויים מהווים כ-40% מהסכום ומשיכתם תגרום לירידה דומה בפנסיה.

הכירו את הביטוחים שאתם רוכשים

המכשירים הפנסיונים מהווים מכשיר גם למקרה של אירוע ביטוחי כמו נכות או פטירה. חלק מההפקדות שלנו לחסכון הפנסיוני רוכשות ביטוחים אותם חשוב להכיר, לבדוק שאנו מוגנים בפני מה שאנו צריכים ולהבין כי מידי פעם על ההנחות האלה להיבדק. זאת מאחר ועלות הביטוח הולכת ועולה ככל שאנו מתבגרים ומהצד השני, הצורך הביטוחי שלנו בגיל 35 אינו דומה לצורך הביטוחי שלנו בגיל 50.

ניקח לדוגמה מי שהכנסתו היא 10,000 שקל והוא ומעבידו מפקידים ביחד לתוכנית הפנסיונית כ-2,100 שקל לחודש (תגמולים ופיצויים). במקרה זה עלות הביטוח יכולה להגיע גם לכ-400 שקל לחודש, ולכן ברור כי גם זו סוגיה המחייבת בדיקה לאורך זמן (ראו הערה 2).

הערות: 

*1 קימות תוכניות פנסיה שבהן המכנה נמוך משמעותית ממה שקיים היום רובן ביטוחים פנסיונים שהתחילו בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000.

*2 בעבר עלות הביטוח בחלק מהמכשירים הגיעה אפילו ליותר מהסכומים המצוינים לעיל.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.