אליעזר כרמל
צילום:

האם האג"ח של הרכבת הוא חוב ממשלתי?

במהלך 2018 צפויות חברות מממשלתיות לגייס 10 מיליארד שקלים. איך להתיייחס לאיגרות חוב אלו?

אליעזר כרמל | (1)

גיוס חוב על ידי חברות בת ממשלתיות בבורסה בתל אביב היא התפתחות מבורכת בעלת 2 אפקטים: האחד, הגדלת ההיצע של אג"ח מדירוגים גבוהים שמקזז חלק מהמחסור הגדל והולך באג"ח ממשלתיות. השני, מענה לצורכי ההשקעה של קרנות הפנסיה הצוברות מיליארדים מדי חודש.

לאור האמור, מתעוררת השאלה - מהו חוב ממשלתי? האם העובדה שהאוצר מצד אחד מקטין את החוב כשפורע אג"ח של המדינה, אך במקביל מדרבן חברות בבעלותו המלאה להנפיק אגח משלהן, איננה "אחיזת עיניים"? האמנם תרגיל כזה עומד במבחן חברות הדירוג הבינלאומיות? אולי החוב הממשלתי האמיתי הוא גבוה הרבה יותר? 

לאחרונה התבשרנו על היערכות של שתי חברות ענק ממשלתיות לגיוס סכומי עתק באמצעות אג"ח בשוק ההון המקומי. מדובר בחברת "עמידר" וב"נתיבי ישראל" המבקשות  לגייס כמיליארד שקל, כל אחת. שתי הנפקות אלה הצפויות בהמשך השנה מהוות סנונית ראשונה במסגרת התכנית של רשות החברות הממשלתיות להפנות יותר ויותר חברות שבאחריותה לגייס משאבי חוב  למימון הקמת דיור ציבורי, השקעות מאסיביות בנמלים וכו'.

על פי ההערכות, יסתכם גל ההנפקות הממשלתי בכ-10 מיליארד שקל במהלך 2018. כאמור, סכום נכבד שכזה מהווה כמעט 1% מהתוצר הלאומי. הגדלת ההיצע של חוב מובחר, לאור המחסור הגדל והולך של אג"ח מדינה,  עונה על צורכי גופי הפנסיה להשקעה סולידית בריבית גבוהה במקצת מזו המשולמת באג"ח הממשלתיות. אכן תופעה מבורכת.

לענין ההגדרה של חוב ממשלתי, צריך לזכור כי נסחרות בבורסה כיום אג"ח של חברת "מקורות", "רכבת ישראל" וכן "חברת החשמל" ו"התעשיה האווירית". בעבר הלא רחוק הנפיקו שתי חברות בשליטה ממשלתית, "דואר ישראל" ו"אגרקסקו" אג"ח לא סחירות. כאשר חברות אלה נקלעו לקשיים ולא עמדו בתשלומי הריבית והקרן - התערבה המדינה, לא באגרסיביות רבה, באג"ח של חברת  "דואר ישראל" , אך הניחה למחזיקי האג"ח של אגרקסקו לקבל רק חלק קטן מהשקעתם. עמדת האוצר גרמה לזעזוע לא קטן סביב האג"ח של חברת החשמל שסבלו בטווח הקצר, בעיקר בחו"ל מירידות חדות.

 

לסיום, אירוע פיקנטי שננקט בתקופת המשבר העולמי על ידי ממשלת יוון נוכח מצוקת החוב שלה ועשוי להיות רלוונטי לענייננו. כידוע, סבלה יוון מחוב ממשלתי ענק במונחי תוצר, שרובו, להבדיל מהחוב הישראלי, היה חוב חיצוני והיה קשה למחזרו. לעזרת הממשלה היוונית, נרתם כיועץ "יצירתי" בנק ההשקעות האמריקני "גולדמן זאקס". הוא הציע שיוון תקים חברות SPC (ר"ת special purpose company) ותגייס חוב באמצעותן, תוך שעבוד תקבולים עתידיים מובטחים לטובת בעלי החוב. הוזכרו תקבולי המראות ונחיתות בנמלי התעופה וכן תקבולים ממפעלי הגרלות ממשלתיים.

כשנחשפה פרשה זו, גרסו כל המומחים כי "תרגיל" זה אינו בא במקום חוב ממשלתי ויש להכלילו בחוב המדווח על ידי הממשלה. אין ספק שמצבה הכלכלי-פיננסי של ישראל מעולה .90% ומעלה מהחוב הוא פנימי וניתן למחזור בקלות. עם זאת, חשוב לתת את הדעת, משפטית וחשבונאית, על סוגיית החוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הכותב עוסק בייעוץ פיננסי ומכהן בוועדות השקעה מוסדיות וכדירקטור בתאגידים ציבוריים ופרטיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כתבה מצויינת (ל"ת)
    דניאל 11/01/2018 17:25
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.