קריסת שוקי ההון תחזיר את הרוכשים והמשקיעים לשוק הדיור

יריב פז, מנכ"ל ובעלים של פז גרופ, קרן להשקעות נדל"ן מניב בישראל ובארה"ב, על הקושי של ממשלות ישראל בהורדת מחירי הדיור במדינה - מה הם הכלים הנכונים למהלך?
יריב פז | (8)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הירידות החדות שנרשמות בחודשים האחרונים בשווקים, מצטיירות כמשבר מתמשך. בדומה למשבר 2008, שניצניו החלו עוד בקיץ 2007, גם למהומה הנוכחית בשווקים קדמה בהלה לא קטנה בבורסות בסין עוד באוגוסט 2015. הסובלים העיקריים מהמציאות הפיננסית אליה נקלעה הכלכלה העולמית, הם הזוגות הצעירים בישראל, שחלום הדירה שלהם הולך ומתרחק. הקשר אולי נשמע קצת מוזר ותלוש, אבל בין המשברים הפיננסים ליכולת לרכוש דירה בישראל, מתבר שהוא הדוק ושזור יחד.

כזכור, המשברים הפיננסים בעשור האחרון הביאו את בנק ישראל להוריד את הריבית לרמה אפסית, וגם כשזו עלתה בשנת 2010 ונראה כי המגמה עומדת להשתנות, הגיע משבר החובות באירופה שטרף את הקלפים והביא בין היתר לירידת קצב הצמיחה בישראל.

נכון, מלבד אי-היכולת לרכוש דירה, המצב הפיננסי האישי של הזוג הישראלי הממוצע השתפר, שיעור האבטלה בישראל דווקא ירד והשכר הממוצע הריאלי עלה, בעיקר בשנתיים האחרונות בהן נרשמה אינפלציה שלילית. אבל בעוד השכר עולה, היכולת לרכוש דירה הולכת ומתרחקת מיום ליום, ומשתקפת במדד מצב רוכשי הדירות. גם אם השכר הריאלי עלה, מספר המשכורות לרכישת דירה בישראל ממשיך גם הוא לעלות בהתמדה. על פי נתוני משרד השיכון, מחירי דירות יד שנייה בישראל עלו בשנת 2015 ב-6.4% ומחירי הדיור עלו ב-5.4%.

אם מביטים בנתונים יותר לעומק, הממוצע לא משקף את המצב האמיתי מאחר ומצבו של רוכש דירה בפריפריה הורע משמעותית לעומת עמיתו באזור המרכז. מחירי הדיור למשל באזור הדרום זינקו ב-10%, ובמיוחד בערים כמו באר שבע. גם בצפון המצב לא היה שונה ונרשמה בו עלייה של 8.3%. חלק מהפערים בין המרכז לפריפריה אפשר לתלות בהחלטת הממשלה להעלות את מס הרכישה ולהסיט את המשקיעים לרכוש דירות זולות, עליהן סכום מס הרכישה המשולם לא גבוה, גם אם שיעורו נותר זהה.

כעת, עם התדרדרות מצב הכלכלה העולמית ואי-הוודאות, בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו לנקוט צעדים דרסיים כמו למשל, הבנק המרכזי ביפן הוריד את הריבית לשלילית ואם המצב יוסיף להתדרדר נראה שבנקים נוספים ברחבי העולם יילכו בעקבותיו. כמובן, שהפדרל ריזרב האמריקני עלול להחליט שלא להמשיך לעלות את הריבית לעת עתה.

במעבר חד לישראל, באחרונה פורסם ששר האוצר משה כחלון לחץ על קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, להעלות את הריבית במשק כחלק מצעדיו לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור. בנק ישראל כמובן שהוא גוף עצמאי ובלתי תלוי במשרד האוצר, התנגד לכך בתוקף מחשש לפגיעה במשק. כעת, עם התדרדרות המצב הכלכלי בעולם, אין ספק שהעלאת ריבית מתרחקת, ובקרוב מאוד יתחילו דיבורים ודיונים על צורך בעידוד המשק בכלים נוספים. לכך תהיה בוודאי השפעה על ריבית המשכנתאות וייתכן שגם על ריבית בנק ישראל. רק לפני שנה דובר מספר פעמים על האפשרות לריבית שלילית - ובימים בהם בנקים מרכזיים נוספים ברחבי העולם נוקטים במהלך, כמו יפן, גוברים הסיכויים שגם בנק ישראל יצטרף.

יהיו שיגידו כי היצע הדירות גדל, מספר הדירות המוזלות הולך ועולה והמגמה עומדת להשתנות, אך ספק מאוד אם זה יקרה השנה. למרות כמה אלפי דירות שימכרו השנה במסגרת מחיר למשתכן, לא נראה כי היצע הדירות שייכנסו לשוק במהלך השנתיים הקרובות יהיה משמעותי בצורה כזאת שיוריד את מחירי הדירות. להפך, בעקבות העובדה שכל המכרזים החדשים הם בשיטת מחיר למשתכן, בתוך כשנתיים ייאזל מלאי הדירות במסגרת המכרזים הרגילים ובסופו מחירי הדירות עלולים לעלות שוב.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הבעיה שבעקבות מצב הבורסות, יותר ויותר אנשים פודים את קרנות הנאמנות ושאר אמצעי החיסכון, ומחליטים לישון בשקט - ואת זה לעשות באמצעות השקעה בנדל"ן. משרד האוצר החליט על העלאת מס הרכישה במטרה להילחם במשקיעים בשוק הנדל"ן, אבל אותם משקיעים שחוששים לאבד את השקעותיהם בבורסות מתחילים לנהור כבר בימים אלה אל שוק הנדל"ן וחוזרים לרכוש דירות.

בשנת 2008, כשפרץ המשבר הפיננסי החל גל עלייה במחירי הדירות שנמשך עד היום, וזוכה לעידוד של ריבית נמוכה מאוד והיעדר אלטרנטיבות השקעה. כמובן שבאותה העת המחסור החמור בדירות שנמצאות בבנייה פעילה לא הועיל. כיום המצב לא שונה בהרבה, למרות מאמצי הממשלה, מספר התחלות הבנייה לא עלה דרמטית בשנת 2015. ב-2016, החשש ממשבר פיננסי משמעותי הולך ועולה. קברניטי המשק שהבטיחו לציבור הרחב כי יורידו את מחירי הדיור עד תחילת 2017 מתמודדים שוב עם סיטואציה לא פשוטה - הביקושים לדיור שוב גדלים מאוד ועל כך אין להם כל שליטה. ככל שיחריף המשבר, שיעורי הריבית בעולם ובמיוחד בישראל יוסיפו לרדת ואיתם הריבית על המשכנתאות, הציבור ששוב לא מוצא את שוק ההון כאלטרנטיבת השקעה ימשיך לקנות דירות והמצב הזה עלול שוב להוביל לעליית מחירים.

למרבה הצער, היחידה שתרוויח מכל המצב היא שוב המדינה שהעלתה את מס הרכישה על דירות להשקעה, וכעת תספוג שוב את הכספים הרבים שיזרמו בשנה הקרובה אל שוק הנדל"ן בישראל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משקיע שמבין 20/02/2016 12:04
    הגב לתגובה זו
    כל הפנסיות האלו לא שוות כלום, אם לא תדאגו לעצמכם המדינה בטח לא תדאג לכם
  • 5.
    יריב הקשקשן (ל"ת)
    בבר 18/02/2016 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כשאין אופציה של שוק ההון המחירים עולים (ל"ת)
    דוד 17/02/2016 17:28
    הגב לתגובה זו
  • תמשיך עם קלישאות... (ל"ת)
    / 17/02/2016 20:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    טעות!!! מחירי הדירות בשמיים לעומת 2008 . מסוכן עכשיו (ל"ת)
    יונתן 17/02/2016 11:02
    הגב לתגובה זו
  • משקיע שמבין 20/02/2016 12:05
    הגב לתגובה זו
    גם
  • 2.
    כל כך צודק!!! - זאת האופציה היחידה שמרוויחים פה (ל"ת)
    שי 17/02/2016 07:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א 17/02/2016 00:11
    הגב לתגובה זו
    אינך יכול להשוות את מצב הקרדיט הפרטי אז למצב הקרדיט הפרטי היום לאחר אחד הזינוקים החדים בעולם בתקופה הזו , אינך יכול להשוות את נקודת ההתחלה של המחירים אז להיום לאחר זינוק מהחדים בעולם , אינך יכול להשוות את המצב המשק אז למצב היום. בשוק ישנו היצע גדול מאד של דירות , היצע סמוי שמוחזק ע"י עודף השקעות - כאשר אלה יוכחו כלא רווחים אל נוכח מצב כלכלי ירוד או עלויות מימון עולות - יהפוך ההיצע לגלוי על כל המשתמע. טעות גדולה היא לחשוב שהתנאים שהיו אז הם אותם תנאים שיש היום לדעתי.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.