לרקוד עם חזירים: ניתוח עסקת הענק של פייזר עם אלרגן - והמחדל הישראלי

לקפיטליזם, כמו לדמוקרטיה, יש אינספור בעיות - כלכליות, חברתיות וסביבתיות - אבל בדיוק כמו הדמוקרטיה, כל האלטרנטיבות גרועות הרבה יותר. נכון, אפשר להמציא מילים כמו "קפיטליזם חזירי", ואפשר לעשות תכניות פופוליסטיות כמו "מגש הכסף". אבל קפיטליזם, כמו סוציאליזם או קומוניזם, הוא עוד מונח מתחום מדעי החברה, שנוצר לתיאור שיטה כלכלית וחברתית.

כיוון שהמערכת החברתית / כלכלית קפיטליסטית השתלטה על העולם מאז התרסקותה של ברית המועצות (וזו השתלטות מרצון, ולא עוינת), וכיוון שבשל אופי המערכת הזו נוצרים פערים כלכליים וחברתיים בין מדינות וקבוצות אוכלוסייה - קל למתנגדים לתקוף אותה ולהציע מיני תיאוריות חלופיות. בין המתנגדים תמצאו גם אנשים שדווקא כן דוגלים בשיטה הקפיטליסטית, אבל טוענים שהקפיטליזם שמוביל את המאה ה-21, קפיטליזם Made in the USA, הוא ורסיה קיצונית / חזירית מדי. לצדם של אלו, תמצאו את "פליטי הסוציאליזם / קומוניזם" עם הנוסטלגיה "לימים הטובים בעבר" - ימים שמעולם לא היו.

עם זאת, לדבר ולהציע חלופות זה קל וזול. העובדות הן שהקפיטליזם, בדיוק כמו הדמוקרטיה, עובד. ואם משווים אותם לשיטות האחרות - אז זה עובד אפילו טוב יותר. לצערם של המתנגדים - הוא יישאר איתנו זמן רב.

כולם משמיצים אותה, אבל עדיין מנסים להיות דומים לה ארה"ב, עם הקפיטליזם חרוט על דגלה וכלכלת השוק החופשי היא אמונתה, היא עדיין המעצמה הכלכלית והצבאית הגדולה בעולם, לבטח שוק הצריכה הגדול בעולם והמובילה בפער גדול של המהפכה התעשייתית / טכנולוגית. שנית, העולם ברובו הגדול מנסה להעתיק את וורסיית הקפיטליזם האמריקני, למרות "החזיריות" שמובנת בה. למעשה אין הבדל בין "קפיטליזם" ל"קפיטליזם חזירי".

• אלרגן נכנסת להשקעה אסטרטגית בקולפלנט בתמורה לעד 100 מיליון דולר
• AbbVie הגישה הצעה לרכישת אלרגן תמורת כ-63 מילארד דולר

התדמית החזירית שהמתנגדים לשיטה מנסים להדביק לה היא תוצאה של העובדה שהיא מבוססת על יכולותיו של הפרט, כלכלת השוק החופשי, התחרות ותורת הישרדות המינים. השיטה עדיין נמצאת ברצף של למידה ותהייה, תוך שמהפכת הטכנולוגיה ותהליך הגלובליזציה "מסבכים" את תהליך הלימוד. בסופו של יום הקפיטליזם יצטרך למצוא דרך "לדאוג" גם לחלשים. למרות החזיריות שטבועה בשיטה יש ניסיונות בלתי פוסקים למזג לתוכה רחמנות. אבל עד שזה יקרה, העולם יתקדם עם השיטה וללמוד לרקוד עם חזירים.

למה כל ההקדמה הזו? כי הקפיטליזם בהתקדמותו יוצר מצבים שחשובים למשקיע כשהוא מנסה לפתח אסטרטגיה עתידית להשקעותיו. מאז החלה מהפכת הטכנולוגיה להתמזג עם הכלכלה המסורתית (יש הטוענים שזה התחיל בסוף המאה שעברה. אנחנו מאמינים שזה התחיל במשבר 2008), עוברת הכלכלה הקפיטליסטית שינויים מהותיים שחשוב שהמשקיע יהיה מודע להם.

אחד השינויים הבולטים הוא שהגודל כן קובע. התקדמות מהפכת הטכנולוגיה והגלובליזציה יוצרת, בכל הסקטורים, ענקיות תעשייה בעלות עוצמה כלכלית, השפעה חברתית וחשיבה עצמאית שכמותן לא היו מעולם - הקפיטליזם יוצר אוליגופולים. על מנת להישאר במעמדן בשוק קפיטליסטי, אותן ענקיות תעשייה מפתחות אסטרטגיה שהופכת אותן עם הזמן למעצמות בעלות אינטרסים, שלעיתים מתנגשים באינטרסים כלכליים, חברתיים ופוליטיים של מדינות מוצאן והמרקם החברתי. למעשה, האינטרס של החברה הופך לחשוב יותר מאשר האינטרס של המדינה, וככל שהחברה גלובלית ומובילה בתחומה כך גדל הנתק בין האינטרסים של בעלי המניות למחויבות הלאומית והחברתית.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פסגת המעצמות החדשה פייזר (PFE) היא החברה הכי אמריקנית שיש, אבל האינטרס העסקי שלה הולך ומתפזר גלובלית. אם עסקת אלרגן (AGN) תאושר פייזר תהפוך לחברה אירית. לא נתפלא אם בכנסים עתידיים של מה שמכונה היום ה-G8 או ה-G20 ישתתפו נציגים של חברות כמו פייזר, GE, לוקהיד, גוגל, מיקרוסופט ואפילו פייסבוק, שכוחן והשפעתן על החברה והכלכלה הגלובלית תהיה גדולה בהרבה משל רוב המדינות המובילות שישתתפו בכנס.

כמה מעצמות חדשות מהסוג הזה נמצאות היום בתהליך הקמה וננסה להאיר, בעזרת עסקת פייזר - אלרגן, דברים שחשובים למשקיע ההגיוני. העסקה הזו אגב, שהקפה 160 מיליארד דולרים (ושכנראה תסתיים ב-180 מיליארד), היא העסקה השלישית בגודלה בהיסטוריה אחרי עסקות AOL-Time Warner ב-2000 בשווי 186.2 מיליארד ועסקת Vodafone- Mannesmann בשווי 185 מיליארד ב-1999 (להזכירכם, עסקת AOL-Time Warner נכשלה וב-2009 החברות נפרדו שוב).

ישראל בדרך לאבד את ההובלה לפני שנעסוק בעסקת פייזר-אלרגן כמה מילים על מצבה של ישראל בתוך ההתפתחויות, כי הן אינן מנבאות טוב לארץ הקודש. מהפכת הטכנולוגיה היא המתנה הגדולה ביותר שניתנה לכלכלת ישראל - יכולות הפיתוח והחדשנות שמצויות בישראל הן מהמובילות בעולם בתחומים רבים. מהפכת הטכנולוגיה נתנה לישראל את האפשרות להקמתן של כמה חברות ענק גלובליות, ועד כה הצלחנו לבזבז, בין תרבות האקזטים לסביבה העסקית הבלתי ידידותית, את הקרדיט כולו. בעבר זה לא קרה מהסיבה הפשוטה שהיה חסר כוח ניהולי מתאים שמסוגל לקחת פיתוח טכנולוגי בתחום חדש ולהובילו לרמה של הובלה גלובלית. יזמי ישראל שהובילו בתחומים כמו הטיפול במים, תמיכה בחקלאות, הגנה על הרשת, רשת חברתית, אופנה ועוד, לא השכילו להוביל את הסטארט אפים שבנו לרמות ההובלה הגלובליות.

בשנים האחרונות התגמדה בעיית הניהול לנוכח היכולת הניהולית שהתפתחה בארץ, אבל הבעיות המרכזיות שמונעות היום את הקמתן של חברות ענק מקומיות נשארו - תרבות האקזיטים והיעדר הסביבה העסקית הידידותית / תומכת. שאלתי את אלי הורביץ ז"ל בזמנו מדוע טבע (TEVA) היא החברה הגלובלית הגדולה היחידה שיצאה מישראל, והאיש הגדול ענה לי בחיוך, "הצלחתי לעשות זאת למרות שהחברה ישראלית". אם המצב לא ישתנה נגיע למצב בו גם הנשק הגדול ביותר של ישראל, החדשנות הטכנולוגית, יהפוך למיושן.

פייזר בדרך הנכונה הנהלת החברה הבינה בתחילת המאה שעולם הרפואה עובר שינוי משמעותי, והתרכזות בתחום הפרמקולוגי לבדו מתחילה ליצור בעיות (במיוחד מול בעלי המניות). החברה, שנוסדה כיצרנית כימיקלים לתעשייה, נכנסה לפרמקולוגיה ב-1950 לאחר שפיתחה (במקריות אגב) תרופה אנטי ביוטית בשם Oxytetracycline, שהתברר שהשפעתה רוחבית, וזו הפכה ללהיט.

ההנהלה החליטה להיכנס לתחום הפרמקולוגי (תרופות על בסיס כימי), וכצעד תומך התמזגה עם חברת הפאר הפרמקולוגית דאז Warner Lambert. בכך הפכה לחברת הפרמקולוגיה הגדולה בעולם. בסוף המאה שעברה הבינה שהצליחה לפתח וליישם כמה מתרופות העל הגדולות בהיסטוריה (מליפיטור ועד לויאגרה), אך הסביבה העסקית בתחום משתנה לרעה. עלויות הפיתוח הרקיעו שחקים וההצלחות בפיתוחי תרופות, בטח תרופות-על, הלכו והתמעטו וחברות הגנריקה והביו החלו להתחרות בגדול. גם התחרות מסין והודו גדלה.

אגב, פייזר לא הייתה היחידה - גם ענקיות פארמה אחרות כמו מארק (MRK), איליי לילי (LLY) ונוברטיס (NVS) הבינו שצריך לחפש מנועי צמיחה חדשים. נוברטיס הייתה החלוץ שלפני המחנה ונכנסה בגדול לתחום הגנרי והביולוגי כבר בתחילת המאה. בפייזר ההחלטה לקחה זמן והחשש מפני ירידה בהכנסות וברווחיות לצד התחרות המתגברת הביאו להתדרדרות של כ-80% במניה במהלך השנים 2000-2009.

תידלוק אווירי כפי שקרה ב-GE, גם פייזר החלה בתהליך שינוי מסיבי בתחילת המאה. אם תניחו את גרף מניית PFE על גרף מניית GE תראו התאמה כמעט מושלמת מאז תחילת המאה. שתי הענקיות הבינו שהן חייבות להשתנות ולהתאים עצמן לשינויים שהביאו למהפכת הטכנולוגיה והגלובליזציה. בעוד GE עוברת מסקטורים שהובילו את הכלכלה הישנה לסקטורים שמובילים בחדשה, כך החלה פייזר לאתר את הנישות המתפתחות ברפואה ולהיכנס לתוכן מסיבית באמצעות רכישות גדולות. בחברות בסדרי גודל כאלו הדבר לוקח זמן, אבל יותר ויותר משקיעים מוסדיים גדולים מבינים היום שהנהלות שתי החברות הצליחו, כפי שאומרים האמריקנים, "להחליף סוס תוך כדי רכיבה".

החל מ-2002 החלה החברה בסדרת רכישות ומיזוגים שהובילו את חברת הפארמה הגדולה לתחומים חדשים אבל בצורה קצת שונה ממה שעשתה המתחרה נוברטיס. פייזר נכנסת לכל תחומי התרופות וההליכים, אבל עדיין תתמקד בתחום הפרמקולוגי - שם מומחיותה. זה התחיל ב-2002 עם Pharmacia השבדית - אמריקנית שהכניסה את פייזר לביו טכנולוגיה. ב-2009 חברת Wyeth נרכשה והצטרפה לענקית ב-68 מיליארד במזומן. ב-2010 פייזר הוסיפה לאמתחה את King Pharmaceuticals, שהרחיבה משמעותית את הפעילות בתחום "מחלות ללא מענה". ב-2014 נכשלה פייזר בניסיון לרכוש את ענקית התרופות הבריטית AstraZeneca ב-100 מיליארד דולרים, אבל ב-2015 הוסיפה את הוספירה - החברה המובילה בעולם בתחום התרופות הגנריות בתחום הסרטן והטיפול המיוחד בהזרקה (integrated infusion therapy). וכעת מתבשלת עסקת אלרגן, שלמעשה, מהווה כתחליף טוב בהרבה מעסקת AZN שנכשלה. בדרך לעסקה זו רכשה פייזר ו/או נכנסה לשת"פים עם אינספור חברות קטנות שממלאות עבורה נישות עם פוטנציאל צמיחה כדוגמת עסקת פרוטליקס (PLX).

הצבע של בעלי המניות חוזר ללחיים: עסקת פייזר-אלרגן העסקה בנויה כך שאלרגן היא שרוכשת את פייזר, שזו האחרונה תהפוך, כאמור, לחברה אירית, תרגיל מס שהממשל האמריקני עושה ככל יכולתו למנוע, אבל בינתיים ללא הצלחה. החסכון במס כתוצאה מכך הינו משמעותי, והמס הכולל שתשלם פייזר החדשה ירד לכ-17% (8% פער בהיקפי ההכנסה לפני מס של פייזר, זה כמיליארד דולר חסכון שנתי). אבל העסקה אינה רק בגלל המס. אלרגן לא רק שתמלא את החורים הענקיים שנוצרו בעקבות איבוד הגנת הפטנטים על 2 תרופות העל של פייזר, הליפיטור והסלברקס ( בעזרת תרופת הבוטוקס ותרופות העור), אלא היא מכניסה את פייזר לתרופות ויכולות פיתוח בתחומים חשובים ביותר, כמו מערכת העצבים המרכזית, טיפול בעין, בריאות האישה ומחלות לב.

בנוסף, אלרגן מביאה כנדוניה את Actavis, איתה התמזגה לאחרונה ואחת החברות המעניינות והמהירות התפתחות בארה"ב. אקטביס תכניס את פייזר לתחום הגנרי והביו סימילארי (היא אחת המתחרות המובילות של טבע). לסיכומו של עניין, העסקה יוצרת חברה בעלת עוצמת שיווק אדירה. מבחינת בעלי המניות (ולכן המניה מגיבה בעליות), העסקה קונה לפייזר זמן. ההכנסות יעלו, ההוצאות ירדו. המיזוג ייצר תזרים של 25 מיליארד מזומן עד 2018, ולחברה המאוחדת יהיו כעת 100 תרופות בעלות פוטנציאל-על בשלבים 2 ו-3 בדרך לאישור FDA.

בעלי המניות, שבשנים האחרונות ראו את המכירות והרווח בירידה והחשש לעתיד גדל רואים שינוי חיובי. העובדה שמאז ההודעה על AGN המניה החלה לטפס, מצביעה יותר על מצב רוח ופחות על עובדות. אנחנו מסכימים שפייזר בדרך הנכונה (מבחינתה), אבל מזהירים את המשקיע שהעסקה עלולה להידחות (למרות שהסיכויים כאן עדיפים משהיו עם AZN).

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.