מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay
משבר תעופה

מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?

חשבתם שמחירי הטיסות יירדו? שוק התעופה במחסור גדול של מטוסים - המגמה של מחירי הכרטיסים בטווח הבינוני-ארוך היא למעלה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה מטוס אל על

מחירי הטיסות עלו בשנה האחרונה במקביל ליציאה של החברות הבינלאומיות מהשוק המקומי. עכשיו, על רקע הפסקות האש בצפון ובדרום, יש כוונה לחזור, אבל עד שזה לא קורה זה לא קורה וצריך לזכור שעדייןהחות'ים משגרים טילים וכטב"מים באופן כמעט שוטף. גם האיומים מסביב עדיין לא שככו לגמר. האיום האיראני עדיין חי ובועט ויש סימן שאלה מה ממשל טראמפ מתכוון לעשות והאם ישראל תקבל אור ירוק לתקיפה באיראן, עם ארה"ב כחלק ממערך גדול, או לבד. 


כל זה מקשה על התעופה האזרחית ועל החזרה של חברות תעופה זרות לארץ. החזרה שלהם תוריד את המחירים בטווח הקצר והבינוני, כאשר אל על היתה כמעט הגורם היחיד בקווים מרכזים לאירופה ולארה"ב. יש טענות כלפיה - על ניצול המצב להעלאת רווחים, אבל צריך לזכור שמדובר בחברה למטרת רווח, לא מדובר במלכ"ר ושאחרי שנים של הפסדים, החברה מצאה את האיזון בין רווחים לצד שירות לישראל לרבות החזרת חיילים, החזרת ישראלים שנתקעו באמסטרדם בעת שהותקפו אחרי משחק של מכבי תל אביב, ובמקרים נוספים.


מחירי הטיסות צפויים לרדת, אבל יש לנו בשורה לא נעימה: המחירים לאורך זמן ימשיכו לעלות. הסיבה: מחסור ענק במטוסים. המטוסים הפנויים הפכו בשנים האחרונות למשאב נדיר ומבוקש בעולם התעופה. המחסור הזה משפיע על כל הענף - ממחירי הכרטיסים ועד לרווחיות של חברות תעופה. אם פעם היינו יכולים לחלום על טיסות זולות לחו"ל, היום המציאות שונה לחלוטין. עלויות הטיסות עולות, הקווים מצטמצמים, וחברות תעופה מוצאות את עצמן נאבקות על כל מטוס פנוי.


ביום שלישי הקרוב זה קורה: ועידת ההשקעות של ביזפורטל. יאיר לפידות, חגי שרייבר, ברק בנסקי, ארז מגדלי ושורה של המומחים הגדולים בשוק ההון וההשקעות יספקו לכם תובנות על מה שהיה ובעיקר על מה שיהיה. בנוסף, יתראיינו אנשי השנה של קהל ביזפורטל, בינהם גדעון תדמור מנאוויטס, ישי דוידי פימי, דנה עזריאלי מעזריאלי ודינה בן גננסיה מאל על  שתציג את החזון  (בפעם האחרונה שדיברנו איתה המניה נסקה תוך שבוע ב-20%) לפרטים והרשמה




למה בכלל יש מחסור במטוסים?

הסיבה המרכזית למחסור היא הקשיים של יצרניות המטוסים לעמוד בביקוש האדיר.  היקף התעופה העולמי עולה במעל 5% בשנה. היקף המטוסים שגדל נטו מפגר אחרי השיעור הזה. ככה נוצר המחסור. 

חברות כמו בואינג ואיירבוס, שהיו רגילות לייצר מאות מטוסים בשנה, חוות עכשיו עיכובים משמעותיים. בואינג, למשל, מתקשה לייצר את דגמי ה-737 וה-787 בגלל בעיות רגולטוריות ותקלות בייצור. גם איירבוס, שנחשבת למובילה, נתקעת בגלל מחסור במנועים, כשמאות מטוסים מקורקעים ומחכים לחלקי חילוף.

קיראו עוד ב"בארץ"



בעיה נוספת היא מחסור בכוח אדם מיומן. אין מספיק טכנאים, מהנדסים וטייסים, מה שמקשה לתחזק את הצי הקיים ולהאיץ את הייצור. התוצאה? תורים ארוכים להזמנות, זמני המתנה שמתארכים, ומצב שבו חברות נאלצות להשתמש במטוסים ישנים יותר, למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בכך.


מה זה עושה לחברות התעופה?

לחברות התעופה אין ממש ברירה אלא להסתגל למצב. הן מאריכות את חיי המטוסים הישנים שלהן, למרות שזה דורש יותר תחזוקה. לדוגמה, גיל המטוסים הממוצע בעולם עלה ל-14.8 שנים, כשלפני 3 שנים הממוצע היה 13.6 שנים בלבד. בעוד 3 שנים זה אמור לעלות ל-15.8 שנים. זה אולי לא נשמע משמעותי, אבל מדובר בהבדל שמוביל להוצאות גדולות על תיקונים ויותר מזה, אין מספיק "מושבים", אין מספיק היצע שעונה לביקושים הקיימים.

 


בנוסף, חברות עוברות לחכירת מטוסים, אבל העלויות מטורפות. אם לפני שנה אפשר היה לשכור מטוס ב-3,000 יורו לשעה, היום המחיר קפץ ל-5,000 ואפילו 6,000 יורו לשעה. זה גורם לכך שגם החברות הקטנות מתקשות להתמודד עם ההוצאות, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן.



איך זה משפיע על ישראל?


בישראל,  היתה כאמור שנה קשה בתעופה על רקע הפסקת הטיסות של חברות זרות. כעת הן מתכננות לחזור, אבל זה יהיה מדורג וזה יהיה על רקע המחסור הגדול במטוסים. במילים אחרות, התחרות תחזור והמחירים ירדו, אבל המגמה ארוכת הטווח של המשך המחסור בטיסות תוביל להתייקרות מחירי הטיסות.


נדגיש כי "המחסור במושבים" הוא גם אצל החברות המקומיות. אל על רכשה בשנים האחרונות מספר מטוסים, אך עד שהם יגיעו לתפעול שוטף יעברו כמה שנים טובות.  חברות קטנות יותר - ארקיע וישראייר נאלצות להסתמך על חכירה רטובה - מודל יקר ומורכב שמכביד על הרווחיות שלהן.


שאלות ותשובות על משבר המטוסים

למה יש מחסור במטוסים חדשים?

המחסור נובע משילוב של כמה גורמים. יצרניות כמו בואינג ואיירבוס חוות עיכובים בייצור בגלל תקלות טכניות, מחסור במנועים ובעיות רגולטוריות. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים מיומנים, מה שמקשה על תחזוקה וייצור מהיר.


איך המחסור משפיע על מחירי הטיסות?

כשיש פחות מטוסים, חברות התעופה מצמצמות את הקווים ומעלות מחירים. זה לא רק מקשה על הנוסעים למצוא כרטיסים זולים, אלא גם יוצר עומסים בקווים פופולריים, מה שדוחף את המחירים עוד יותר למעלה.


מה זה חכירה רטובה? ולמה זה כל כך יקר?

חכירה רטובה היא מודל שבו חברה שוכרת מטוס עם צוות ותחזוקה מחברה אחרת. המחיר גבוה במיוחד כי יש ביקוש אדיר למטוסים פנויים. העלויות הגבוהות מתגלגלות לחברות התעופה ובסופו של דבר גם לנוסעים.


מה חברות ישראליות עושות כדי להתמודד עם המחסור?

חברות כמו אל על וישראייר מתמקדות בקווים משתלמים ובשימוש במטוסים בבעלותן. בנוסף, הן מפעילות קווים קבועים ליעדים כמו דובאי ומנסות למקסם את הרווחים מהמטוסים שבידיהן. ארקיע, למשל, משתמשת במטוסים חכורים לעונת השיא, אבל גם זה הופך לפחות משתלם עם עליית המחירים.


האם המחסור ישפיע על שוק המטען האווירי?

בהחלט. מטוסים משמשים לא רק לטיסות נוסעים אלא גם להובלת מטען. כשיש פחות מטוסים, קיבולת המטען יורדת, וזה מוביל לעלייה במחירי ההובלה ולפגיעה בענפים כמו תרופות, אלקטרוניקה ואפילו מזון.


מה הצפי לעתיד?

לפי ההערכות, ייקח לפחות 14 שנה לספק את כל ההזמנות הקיימות, כך שהמשבר לא צפוי להסתיים בקרוב. חברות יצטרכו להמשיך להסתגל, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לעבור את התקופה הקשה הזאת.


למה חברות זרות מפסיקות לטוס לישראל?

מלבד המחסור במטוסים, חברות זרות חוששות לטוס לישראל בגלל עלויות הביטוח הגבוהות והסיכונים הביטחוניים. הן מעדיפות להפעיל את המטוסים שלהן ביעדים משתלמים ובטוחים יותר. עם זאת, לאחרונה על רקע הפסקות האש הן מדווחות על חזרה קרובה.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני (רמי זרנגר)

יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה

מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה

ליאור דנקנר |

דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.

גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.


בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים

המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.

המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.

להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל