מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
חשבתם שמחירי הטיסות יירדו? שוק התעופה במחסור גדול של מטוסים - המגמה של מחירי הכרטיסים בטווח הבינוני-ארוך היא למעלה
מחירי הטיסות עלו בשנה האחרונה במקביל ליציאה של החברות הבינלאומיות מהשוק המקומי. עכשיו, על רקע הפסקות האש בצפון ובדרום, יש כוונה לחזור, אבל עד שזה לא קורה זה לא קורה וצריך לזכור שעדייןהחות'ים משגרים טילים וכטב"מים באופן כמעט שוטף. גם האיומים מסביב עדיין לא שככו לגמר. האיום האיראני עדיין חי ובועט ויש סימן שאלה מה ממשל טראמפ מתכוון לעשות והאם ישראל תקבל אור ירוק לתקיפה באיראן, עם ארה"ב כחלק ממערך גדול, או לבד.
כל זה מקשה על התעופה האזרחית ועל החזרה של חברות תעופה זרות לארץ. החזרה שלהם תוריד את המחירים בטווח הקצר והבינוני, כאשר אל על היתה כמעט הגורם היחיד בקווים מרכזים לאירופה ולארה"ב. יש טענות כלפיה - על ניצול המצב להעלאת רווחים, אבל צריך לזכור שמדובר בחברה למטרת רווח, לא מדובר במלכ"ר ושאחרי שנים של הפסדים, החברה מצאה את האיזון בין רווחים לצד שירות לישראל לרבות החזרת חיילים, החזרת ישראלים שנתקעו באמסטרדם בעת שהותקפו אחרי משחק של מכבי תל אביב, ובמקרים נוספים.
מחירי הטיסות צפויים לרדת, אבל יש לנו בשורה לא נעימה: המחירים לאורך זמן ימשיכו לעלות. הסיבה: מחסור ענק במטוסים. המטוסים הפנויים הפכו בשנים האחרונות למשאב נדיר ומבוקש בעולם התעופה. המחסור הזה משפיע על כל הענף - ממחירי הכרטיסים ועד לרווחיות של חברות תעופה. אם פעם היינו יכולים לחלום על טיסות זולות לחו"ל, היום המציאות שונה לחלוטין. עלויות הטיסות עולות, הקווים מצטמצמים, וחברות תעופה מוצאות את עצמן נאבקות על כל מטוס פנוי.
ביום שלישי הקרוב זה קורה: ועידת ההשקעות של ביזפורטל. יאיר לפידות, חגי שרייבר, ברק בנסקי, ארז מגדלי ושורה של המומחים הגדולים בשוק ההון וההשקעות יספקו לכם תובנות על מה שהיה ובעיקר על מה שיהיה. בנוסף, יתראיינו אנשי השנה של קהל ביזפורטל, בינהם גדעון תדמור מנאוויטס, ישי דוידי פימי, דנה עזריאלי מעזריאלי ודינה בן גננסיה מאל על שתציג את החזון (בפעם האחרונה שדיברנו איתה המניה נסקה תוך שבוע ב-20%) לפרטים והרשמה
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה בכלל יש מחסור במטוסים?
הסיבה המרכזית למחסור היא הקשיים של יצרניות המטוסים לעמוד בביקוש האדיר. היקף התעופה העולמי עולה במעל 5% בשנה. היקף המטוסים שגדל נטו מפגר אחרי השיעור הזה. ככה נוצר המחסור.
חברות כמו בואינג ואיירבוס, שהיו רגילות לייצר מאות מטוסים בשנה, חוות עכשיו עיכובים משמעותיים. בואינג, למשל, מתקשה לייצר את דגמי ה-737 וה-787 בגלל בעיות רגולטוריות ותקלות בייצור. גם איירבוס, שנחשבת למובילה, נתקעת בגלל מחסור במנועים, כשמאות מטוסים מקורקעים ומחכים לחלקי חילוף.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- 3.6 מליארד אירו: ישראל מוכרת את ״חץ 3״ לגרמנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בעיה נוספת היא מחסור בכוח אדם מיומן. אין מספיק טכנאים, מהנדסים וטייסים, מה שמקשה לתחזק את הצי הקיים ולהאיץ את הייצור. התוצאה? תורים ארוכים להזמנות, זמני המתנה שמתארכים, ומצב שבו חברות נאלצות להשתמש במטוסים ישנים יותר, למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בכך.
מה זה עושה לחברות התעופה?
לחברות התעופה אין ממש ברירה אלא להסתגל למצב. הן מאריכות את חיי המטוסים הישנים שלהן, למרות שזה דורש יותר תחזוקה. לדוגמה, גיל המטוסים הממוצע בעולם עלה ל-14.8 שנים, כשלפני 3 שנים הממוצע היה 13.6 שנים בלבד. בעוד 3 שנים זה אמור לעלות ל-15.8 שנים. זה אולי לא נשמע משמעותי, אבל מדובר בהבדל שמוביל להוצאות גדולות על תיקונים ויותר מזה, אין מספיק "מושבים", אין מספיק היצע שעונה לביקושים הקיימים.
בנוסף, חברות עוברות לחכירת מטוסים, אבל העלויות מטורפות. אם לפני שנה אפשר היה לשכור מטוס ב-3,000 יורו לשעה, היום המחיר קפץ ל-5,000 ואפילו 6,000 יורו לשעה. זה גורם לכך שגם החברות הקטנות מתקשות להתמודד עם ההוצאות, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן.
איך זה משפיע על ישראל?
בישראל, היתה כאמור שנה קשה בתעופה על רקע הפסקת הטיסות של חברות זרות. כעת הן מתכננות לחזור, אבל זה יהיה מדורג וזה יהיה על רקע המחסור הגדול במטוסים. במילים אחרות, התחרות תחזור והמחירים ירדו, אבל המגמה ארוכת הטווח של המשך המחסור בטיסות תוביל להתייקרות מחירי הטיסות.
נדגיש כי "המחסור במושבים" הוא גם אצל החברות המקומיות. אל על רכשה בשנים האחרונות מספר מטוסים, אך עד שהם יגיעו לתפעול שוטף יעברו כמה שנים טובות. חברות קטנות יותר - ארקיע וישראייר נאלצות להסתמך על חכירה רטובה - מודל יקר ומורכב שמכביד על הרווחיות שלהן.
שאלות ותשובות על משבר המטוסים
למה יש מחסור במטוסים חדשים?
המחסור נובע משילוב של כמה גורמים. יצרניות כמו בואינג ואיירבוס חוות עיכובים בייצור בגלל תקלות טכניות, מחסור במנועים ובעיות רגולטוריות. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים מיומנים, מה שמקשה על תחזוקה וייצור מהיר.
איך המחסור משפיע על מחירי הטיסות?
כשיש פחות מטוסים, חברות התעופה מצמצמות את הקווים ומעלות מחירים. זה לא רק מקשה על הנוסעים למצוא כרטיסים זולים, אלא גם יוצר עומסים בקווים פופולריים, מה שדוחף את המחירים עוד יותר למעלה.
מה זה חכירה רטובה? ולמה זה כל כך יקר?
חכירה רטובה היא מודל שבו חברה שוכרת מטוס עם צוות ותחזוקה מחברה אחרת. המחיר גבוה במיוחד כי יש ביקוש אדיר למטוסים פנויים. העלויות הגבוהות מתגלגלות לחברות התעופה ובסופו של דבר גם לנוסעים.
מה חברות ישראליות עושות כדי להתמודד עם המחסור?
חברות כמו אל על וישראייר מתמקדות בקווים משתלמים ובשימוש במטוסים בבעלותן. בנוסף, הן מפעילות קווים קבועים ליעדים כמו דובאי ומנסות למקסם את הרווחים מהמטוסים שבידיהן. ארקיע, למשל, משתמשת במטוסים חכורים לעונת השיא, אבל גם זה הופך לפחות משתלם עם עליית המחירים.
האם המחסור ישפיע על שוק המטען האווירי?
בהחלט. מטוסים משמשים לא רק לטיסות נוסעים אלא גם להובלת מטען. כשיש פחות מטוסים, קיבולת המטען יורדת, וזה מוביל לעלייה במחירי ההובלה ולפגיעה בענפים כמו תרופות, אלקטרוניקה ואפילו מזון.
מה הצפי לעתיד?
לפי ההערכות, ייקח לפחות 14 שנה לספק את כל ההזמנות הקיימות, כך שהמשבר לא צפוי להסתיים בקרוב. חברות יצטרכו להמשיך להסתגל, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לעבור את התקופה הקשה הזאת.
למה חברות זרות מפסיקות לטוס לישראל?
מלבד המחסור במטוסים, חברות זרות חוששות לטוס לישראל בגלל עלויות הביטוח הגבוהות והסיכונים הביטחוניים. הן מעדיפות להפעיל את המטוסים שלהן ביעדים משתלמים ובטוחים יותר. עם זאת, לאחרונה על רקע הפסקות האש הן מדווחות על חזרה קרובה.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
הדס מינקה ברנד"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"
הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל
תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.
היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".
אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".
מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".
