מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay
משבר תעופה

מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?

חשבתם שמחירי הטיסות יירדו? שוק התעופה במחסור גדול של מטוסים - המגמה של מחירי הכרטיסים בטווח הבינוני-ארוך היא למעלה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה מטוס אל על

מחירי הטיסות עלו בשנה האחרונה במקביל ליציאה של החברות הבינלאומיות מהשוק המקומי. עכשיו, על רקע הפסקות האש בצפון ובדרום, יש כוונה לחזור, אבל עד שזה לא קורה זה לא קורה וצריך לזכור שעדייןהחות'ים משגרים טילים וכטב"מים באופן כמעט שוטף. גם האיומים מסביב עדיין לא שככו לגמר. האיום האיראני עדיין חי ובועט ויש סימן שאלה מה ממשל טראמפ מתכוון לעשות והאם ישראל תקבל אור ירוק לתקיפה באיראן, עם ארה"ב כחלק ממערך גדול, או לבד. 


כל זה מקשה על התעופה האזרחית ועל החזרה של חברות תעופה זרות לארץ. החזרה שלהם תוריד את המחירים בטווח הקצר והבינוני, כאשר אל על היתה כמעט הגורם היחיד בקווים מרכזים לאירופה ולארה"ב. יש טענות כלפיה - על ניצול המצב להעלאת רווחים, אבל צריך לזכור שמדובר בחברה למטרת רווח, לא מדובר במלכ"ר ושאחרי שנים של הפסדים, החברה מצאה את האיזון בין רווחים לצד שירות לישראל לרבות החזרת חיילים, החזרת ישראלים שנתקעו באמסטרדם בעת שהותקפו אחרי משחק של מכבי תל אביב, ובמקרים נוספים.


מחירי הטיסות צפויים לרדת, אבל יש לנו בשורה לא נעימה: המחירים לאורך זמן ימשיכו לעלות. הסיבה: מחסור ענק במטוסים. המטוסים הפנויים הפכו בשנים האחרונות למשאב נדיר ומבוקש בעולם התעופה. המחסור הזה משפיע על כל הענף - ממחירי הכרטיסים ועד לרווחיות של חברות תעופה. אם פעם היינו יכולים לחלום על טיסות זולות לחו"ל, היום המציאות שונה לחלוטין. עלויות הטיסות עולות, הקווים מצטמצמים, וחברות תעופה מוצאות את עצמן נאבקות על כל מטוס פנוי.


ביום שלישי הקרוב זה קורה: ועידת ההשקעות של ביזפורטל. יאיר לפידות, חגי שרייבר, ברק בנסקי, ארז מגדלי ושורה של המומחים הגדולים בשוק ההון וההשקעות יספקו לכם תובנות על מה שהיה ובעיקר על מה שיהיה. בנוסף, יתראיינו אנשי השנה של קהל ביזפורטל, בינהם גדעון תדמור מנאוויטס, ישי דוידי פימי, דנה עזריאלי מעזריאלי ודינה בן גננסיה מאל על  שתציג את החזון  (בפעם האחרונה שדיברנו איתה המניה נסקה תוך שבוע ב-20%) לפרטים והרשמה




למה בכלל יש מחסור במטוסים?

הסיבה המרכזית למחסור היא הקשיים של יצרניות המטוסים לעמוד בביקוש האדיר.  היקף התעופה העולמי עולה במעל 5% בשנה. היקף המטוסים שגדל נטו מפגר אחרי השיעור הזה. ככה נוצר המחסור. 

חברות כמו בואינג ואיירבוס, שהיו רגילות לייצר מאות מטוסים בשנה, חוות עכשיו עיכובים משמעותיים. בואינג, למשל, מתקשה לייצר את דגמי ה-737 וה-787 בגלל בעיות רגולטוריות ותקלות בייצור. גם איירבוס, שנחשבת למובילה, נתקעת בגלל מחסור במנועים, כשמאות מטוסים מקורקעים ומחכים לחלקי חילוף.

קיראו עוד ב"בארץ"



בעיה נוספת היא מחסור בכוח אדם מיומן. אין מספיק טכנאים, מהנדסים וטייסים, מה שמקשה לתחזק את הצי הקיים ולהאיץ את הייצור. התוצאה? תורים ארוכים להזמנות, זמני המתנה שמתארכים, ומצב שבו חברות נאלצות להשתמש במטוסים ישנים יותר, למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בכך.


מה זה עושה לחברות התעופה?

לחברות התעופה אין ממש ברירה אלא להסתגל למצב. הן מאריכות את חיי המטוסים הישנים שלהן, למרות שזה דורש יותר תחזוקה. לדוגמה, גיל המטוסים הממוצע בעולם עלה ל-14.8 שנים, כשלפני 3 שנים הממוצע היה 13.6 שנים בלבד. בעוד 3 שנים זה אמור לעלות ל-15.8 שנים. זה אולי לא נשמע משמעותי, אבל מדובר בהבדל שמוביל להוצאות גדולות על תיקונים ויותר מזה, אין מספיק "מושבים", אין מספיק היצע שעונה לביקושים הקיימים.

 


בנוסף, חברות עוברות לחכירת מטוסים, אבל העלויות מטורפות. אם לפני שנה אפשר היה לשכור מטוס ב-3,000 יורו לשעה, היום המחיר קפץ ל-5,000 ואפילו 6,000 יורו לשעה. זה גורם לכך שגם החברות הקטנות מתקשות להתמודד עם ההוצאות, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן.



איך זה משפיע על ישראל?


בישראל,  היתה כאמור שנה קשה בתעופה על רקע הפסקת הטיסות של חברות זרות. כעת הן מתכננות לחזור, אבל זה יהיה מדורג וזה יהיה על רקע המחסור הגדול במטוסים. במילים אחרות, התחרות תחזור והמחירים ירדו, אבל המגמה ארוכת הטווח של המשך המחסור בטיסות תוביל להתייקרות מחירי הטיסות.


נדגיש כי "המחסור במושבים" הוא גם אצל החברות המקומיות. אל על רכשה בשנים האחרונות מספר מטוסים, אך עד שהם יגיעו לתפעול שוטף יעברו כמה שנים טובות.  חברות קטנות יותר - ארקיע וישראייר נאלצות להסתמך על חכירה רטובה - מודל יקר ומורכב שמכביד על הרווחיות שלהן.


שאלות ותשובות על משבר המטוסים

למה יש מחסור במטוסים חדשים?

המחסור נובע משילוב של כמה גורמים. יצרניות כמו בואינג ואיירבוס חוות עיכובים בייצור בגלל תקלות טכניות, מחסור במנועים ובעיות רגולטוריות. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים מיומנים, מה שמקשה על תחזוקה וייצור מהיר.


איך המחסור משפיע על מחירי הטיסות?

כשיש פחות מטוסים, חברות התעופה מצמצמות את הקווים ומעלות מחירים. זה לא רק מקשה על הנוסעים למצוא כרטיסים זולים, אלא גם יוצר עומסים בקווים פופולריים, מה שדוחף את המחירים עוד יותר למעלה.


מה זה חכירה רטובה? ולמה זה כל כך יקר?

חכירה רטובה היא מודל שבו חברה שוכרת מטוס עם צוות ותחזוקה מחברה אחרת. המחיר גבוה במיוחד כי יש ביקוש אדיר למטוסים פנויים. העלויות הגבוהות מתגלגלות לחברות התעופה ובסופו של דבר גם לנוסעים.


מה חברות ישראליות עושות כדי להתמודד עם המחסור?

חברות כמו אל על וישראייר מתמקדות בקווים משתלמים ובשימוש במטוסים בבעלותן. בנוסף, הן מפעילות קווים קבועים ליעדים כמו דובאי ומנסות למקסם את הרווחים מהמטוסים שבידיהן. ארקיע, למשל, משתמשת במטוסים חכורים לעונת השיא, אבל גם זה הופך לפחות משתלם עם עליית המחירים.


האם המחסור ישפיע על שוק המטען האווירי?

בהחלט. מטוסים משמשים לא רק לטיסות נוסעים אלא גם להובלת מטען. כשיש פחות מטוסים, קיבולת המטען יורדת, וזה מוביל לעלייה במחירי ההובלה ולפגיעה בענפים כמו תרופות, אלקטרוניקה ואפילו מזון.


מה הצפי לעתיד?

לפי ההערכות, ייקח לפחות 14 שנה לספק את כל ההזמנות הקיימות, כך שהמשבר לא צפוי להסתיים בקרוב. חברות יצטרכו להמשיך להסתגל, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לעבור את התקופה הקשה הזאת.


למה חברות זרות מפסיקות לטוס לישראל?

מלבד המחסור במטוסים, חברות זרות חוששות לטוס לישראל בגלל עלויות הביטוח הגבוהות והסיכונים הביטחוניים. הן מעדיפות להפעיל את המטוסים שלהן ביעדים משתלמים ובטוחים יותר. עם זאת, לאחרונה על רקע הפסקות האש הן מדווחות על חזרה קרובה.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ירידה חדה במספר דורשי העבודה באוגוסט בשל מבצע "עם כלביא"

שירות התעסוקה: מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% ל-186.1 אלף, בעיקר עקב רישום רטרואקטיבי של עובדים שיצאו לחל״ת ביוני ושבו לעבודה ביולי; הירידה בלטה במיוחד בקרב נשים, צעירים וחרדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תעסוקה מובטלים

שירות התעסוקה משקף את מצב שוק העבודה לחודש אוגוסט, וממנו עולה כי מספר דורשי העבודה ירד ב-14.7% (ירידה של 32.1 אלף) לעומת יולי, לרמה של 186.1 אלף דורשי עבודה בלבד. מדובר בירידה חדה וחריגה לעונה זו של השנה, בה בדרך כלל נרשמת עלייה זמנית במספר דורשי העבודה בשל תופעת פיטורי הקיץ.

הירידה מוסברת בעיקר בהכרה רטרואקטיבית בזכאות לחל״ת לעובדים שהוצאו לחל״ת במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני. עובדים אלו חזרו בפועל לעבודתם כבר ביולי, אך נדרשו להירשם כדורשי עבודה בשירות התעסוקה על מנת לממש את זכאותם לדמי חל״ת. התופעה ניפחה את מספר דורשי העבודה ביולי, וכעת עם מיצויה, נרשמה ירידה חדה במיוחד באוגוסט, על אף שפיטורי קיץ נרשמו גם השנה (כ-4.3 אלף עובדים).

נזכיר שברקע גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

הירידה בלטה בקרב נשים, צעירים וחרדים

הירידה במספר דורשי העבודה הורגשה בכל קבוצות הגיל אך בלטה בקרב צעירים עד גיל 34, כאשר מספרם ירד בכ-20.6% וחתך את חלקם מכלל דורשי העבודה ל-29.4%. מספר הנשים דורשות העבודה ירד אף הוא ב-16.5% לעומת יולי, לעומת ירידה של 12.5% בלבד בקרב גברים, כך ששיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8% לאחר חודשים של עלייה עקבית. גם בקרב החברה החרדית נרשמה ירידה חדה במיוחד של 23.1% לעומת יולי, אף שפיטורי הקיץ מאפיינים אוכלוסייה זו יותר, ושיעורם ירד ל-9.8% בלבד מכלל דורשי העבודה.

לצד הירידה הכללית נרשם שינוי בתמהיל דורשי העבודה: שיעור האשכולות הנמוכים (1–3) ירד ב-0.4 נקודות האחוז, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8–10) עלה ב-0.4 נקודות האחוז והגיע ל-20.1% לעומת 16.8% בלבד באוגוסט 2023. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בענפי תעסוקה הרגישים למצבי משבר, כמו מלצרים ומוזגי משקאות (-70.7%), מעצבי שיער ועובדים במכוני יופי (-63.3%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (-59.9%) ומוכרים בחנויות (-59.2%). מנגד, היחידים שבהם נרשמה עלייה היו מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%), כתוצאה מתופעת פיטורי הקיץ.