מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay
משבר תעופה

מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?

חשבתם שמחירי הטיסות יירדו? שוק התעופה במחסור גדול של מטוסים - המגמה של מחירי הכרטיסים בטווח הבינוני-ארוך היא למעלה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה מטוס אל על

מחירי הטיסות עלו בשנה האחרונה במקביל ליציאה של החברות הבינלאומיות מהשוק המקומי. עכשיו, על רקע הפסקות האש בצפון ובדרום, יש כוונה לחזור, אבל עד שזה לא קורה זה לא קורה וצריך לזכור שעדייןהחות'ים משגרים טילים וכטב"מים באופן כמעט שוטף. גם האיומים מסביב עדיין לא שככו לגמר. האיום האיראני עדיין חי ובועט ויש סימן שאלה מה ממשל טראמפ מתכוון לעשות והאם ישראל תקבל אור ירוק לתקיפה באיראן, עם ארה"ב כחלק ממערך גדול, או לבד. 


כל זה מקשה על התעופה האזרחית ועל החזרה של חברות תעופה זרות לארץ. החזרה שלהם תוריד את המחירים בטווח הקצר והבינוני, כאשר אל על היתה כמעט הגורם היחיד בקווים מרכזים לאירופה ולארה"ב. יש טענות כלפיה - על ניצול המצב להעלאת רווחים, אבל צריך לזכור שמדובר בחברה למטרת רווח, לא מדובר במלכ"ר ושאחרי שנים של הפסדים, החברה מצאה את האיזון בין רווחים לצד שירות לישראל לרבות החזרת חיילים, החזרת ישראלים שנתקעו באמסטרדם בעת שהותקפו אחרי משחק של מכבי תל אביב, ובמקרים נוספים.


מחירי הטיסות צפויים לרדת, אבל יש לנו בשורה לא נעימה: המחירים לאורך זמן ימשיכו לעלות. הסיבה: מחסור ענק במטוסים. המטוסים הפנויים הפכו בשנים האחרונות למשאב נדיר ומבוקש בעולם התעופה. המחסור הזה משפיע על כל הענף - ממחירי הכרטיסים ועד לרווחיות של חברות תעופה. אם פעם היינו יכולים לחלום על טיסות זולות לחו"ל, היום המציאות שונה לחלוטין. עלויות הטיסות עולות, הקווים מצטמצמים, וחברות תעופה מוצאות את עצמן נאבקות על כל מטוס פנוי.


ביום שלישי הקרוב זה קורה: ועידת ההשקעות של ביזפורטל. יאיר לפידות, חגי שרייבר, ברק בנסקי, ארז מגדלי ושורה של המומחים הגדולים בשוק ההון וההשקעות יספקו לכם תובנות על מה שהיה ובעיקר על מה שיהיה. בנוסף, יתראיינו אנשי השנה של קהל ביזפורטל, בינהם גדעון תדמור מנאוויטס, ישי דוידי פימי, דנה עזריאלי מעזריאלי ודינה בן גננסיה מאל על  שתציג את החזון  (בפעם האחרונה שדיברנו איתה המניה נסקה תוך שבוע ב-20%) לפרטים והרשמה




למה בכלל יש מחסור במטוסים?

הסיבה המרכזית למחסור היא הקשיים של יצרניות המטוסים לעמוד בביקוש האדיר.  היקף התעופה העולמי עולה במעל 5% בשנה. היקף המטוסים שגדל נטו מפגר אחרי השיעור הזה. ככה נוצר המחסור. 

חברות כמו בואינג ואיירבוס, שהיו רגילות לייצר מאות מטוסים בשנה, חוות עכשיו עיכובים משמעותיים. בואינג, למשל, מתקשה לייצר את דגמי ה-737 וה-787 בגלל בעיות רגולטוריות ותקלות בייצור. גם איירבוס, שנחשבת למובילה, נתקעת בגלל מחסור במנועים, כשמאות מטוסים מקורקעים ומחכים לחלקי חילוף.

קיראו עוד ב"בארץ"



בעיה נוספת היא מחסור בכוח אדם מיומן. אין מספיק טכנאים, מהנדסים וטייסים, מה שמקשה לתחזק את הצי הקיים ולהאיץ את הייצור. התוצאה? תורים ארוכים להזמנות, זמני המתנה שמתארכים, ומצב שבו חברות נאלצות להשתמש במטוסים ישנים יותר, למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בכך.


מה זה עושה לחברות התעופה?

לחברות התעופה אין ממש ברירה אלא להסתגל למצב. הן מאריכות את חיי המטוסים הישנים שלהן, למרות שזה דורש יותר תחזוקה. לדוגמה, גיל המטוסים הממוצע בעולם עלה ל-14.8 שנים, כשלפני 3 שנים הממוצע היה 13.6 שנים בלבד. בעוד 3 שנים זה אמור לעלות ל-15.8 שנים. זה אולי לא נשמע משמעותי, אבל מדובר בהבדל שמוביל להוצאות גדולות על תיקונים ויותר מזה, אין מספיק "מושבים", אין מספיק היצע שעונה לביקושים הקיימים.

 


בנוסף, חברות עוברות לחכירת מטוסים, אבל העלויות מטורפות. אם לפני שנה אפשר היה לשכור מטוס ב-3,000 יורו לשעה, היום המחיר קפץ ל-5,000 ואפילו 6,000 יורו לשעה. זה גורם לכך שגם החברות הקטנות מתקשות להתמודד עם ההוצאות, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן.



איך זה משפיע על ישראל?


בישראל,  היתה כאמור שנה קשה בתעופה על רקע הפסקת הטיסות של חברות זרות. כעת הן מתכננות לחזור, אבל זה יהיה מדורג וזה יהיה על רקע המחסור הגדול במטוסים. במילים אחרות, התחרות תחזור והמחירים ירדו, אבל המגמה ארוכת הטווח של המשך המחסור בטיסות תוביל להתייקרות מחירי הטיסות.


נדגיש כי "המחסור במושבים" הוא גם אצל החברות המקומיות. אל על רכשה בשנים האחרונות מספר מטוסים, אך עד שהם יגיעו לתפעול שוטף יעברו כמה שנים טובות.  חברות קטנות יותר - ארקיע וישראייר נאלצות להסתמך על חכירה רטובה - מודל יקר ומורכב שמכביד על הרווחיות שלהן.


שאלות ותשובות על משבר המטוסים

למה יש מחסור במטוסים חדשים?

המחסור נובע משילוב של כמה גורמים. יצרניות כמו בואינג ואיירבוס חוות עיכובים בייצור בגלל תקלות טכניות, מחסור במנועים ובעיות רגולטוריות. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים מיומנים, מה שמקשה על תחזוקה וייצור מהיר.


איך המחסור משפיע על מחירי הטיסות?

כשיש פחות מטוסים, חברות התעופה מצמצמות את הקווים ומעלות מחירים. זה לא רק מקשה על הנוסעים למצוא כרטיסים זולים, אלא גם יוצר עומסים בקווים פופולריים, מה שדוחף את המחירים עוד יותר למעלה.


מה זה חכירה רטובה? ולמה זה כל כך יקר?

חכירה רטובה היא מודל שבו חברה שוכרת מטוס עם צוות ותחזוקה מחברה אחרת. המחיר גבוה במיוחד כי יש ביקוש אדיר למטוסים פנויים. העלויות הגבוהות מתגלגלות לחברות התעופה ובסופו של דבר גם לנוסעים.


מה חברות ישראליות עושות כדי להתמודד עם המחסור?

חברות כמו אל על וישראייר מתמקדות בקווים משתלמים ובשימוש במטוסים בבעלותן. בנוסף, הן מפעילות קווים קבועים ליעדים כמו דובאי ומנסות למקסם את הרווחים מהמטוסים שבידיהן. ארקיע, למשל, משתמשת במטוסים חכורים לעונת השיא, אבל גם זה הופך לפחות משתלם עם עליית המחירים.


האם המחסור ישפיע על שוק המטען האווירי?

בהחלט. מטוסים משמשים לא רק לטיסות נוסעים אלא גם להובלת מטען. כשיש פחות מטוסים, קיבולת המטען יורדת, וזה מוביל לעלייה במחירי ההובלה ולפגיעה בענפים כמו תרופות, אלקטרוניקה ואפילו מזון.


מה הצפי לעתיד?

לפי ההערכות, ייקח לפחות 14 שנה לספק את כל ההזמנות הקיימות, כך שהמשבר לא צפוי להסתיים בקרוב. חברות יצטרכו להמשיך להסתגל, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לעבור את התקופה הקשה הזאת.


למה חברות זרות מפסיקות לטוס לישראל?

מלבד המחסור במטוסים, חברות זרות חוששות לטוס לישראל בגלל עלויות הביטוח הגבוהות והסיכונים הביטחוניים. הן מעדיפות להפעיל את המטוסים שלהן ביעדים משתלמים ובטוחים יותר. עם זאת, לאחרונה על רקע הפסקות האש הן מדווחות על חזרה קרובה.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.