מטוס לופטנהזה
צילום: pixabay
משבר תעופה

מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?

חשבתם שמחירי הטיסות יירדו? שוק התעופה במחסור גדול של מטוסים - המגמה של מחירי הכרטיסים בטווח הבינוני-ארוך היא למעלה

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה מטוס אל על

מחירי הטיסות עלו בשנה האחרונה במקביל ליציאה של החברות הבינלאומיות מהשוק המקומי. עכשיו, על רקע הפסקות האש בצפון ובדרום, יש כוונה לחזור, אבל עד שזה לא קורה זה לא קורה וצריך לזכור שעדייןהחות'ים משגרים טילים וכטב"מים באופן כמעט שוטף. גם האיומים מסביב עדיין לא שככו לגמר. האיום האיראני עדיין חי ובועט ויש סימן שאלה מה ממשל טראמפ מתכוון לעשות והאם ישראל תקבל אור ירוק לתקיפה באיראן, עם ארה"ב כחלק ממערך גדול, או לבד. 


כל זה מקשה על התעופה האזרחית ועל החזרה של חברות תעופה זרות לארץ. החזרה שלהם תוריד את המחירים בטווח הקצר והבינוני, כאשר אל על היתה כמעט הגורם היחיד בקווים מרכזים לאירופה ולארה"ב. יש טענות כלפיה - על ניצול המצב להעלאת רווחים, אבל צריך לזכור שמדובר בחברה למטרת רווח, לא מדובר במלכ"ר ושאחרי שנים של הפסדים, החברה מצאה את האיזון בין רווחים לצד שירות לישראל לרבות החזרת חיילים, החזרת ישראלים שנתקעו באמסטרדם בעת שהותקפו אחרי משחק של מכבי תל אביב, ובמקרים נוספים.


מחירי הטיסות צפויים לרדת, אבל יש לנו בשורה לא נעימה: המחירים לאורך זמן ימשיכו לעלות. הסיבה: מחסור ענק במטוסים. המטוסים הפנויים הפכו בשנים האחרונות למשאב נדיר ומבוקש בעולם התעופה. המחסור הזה משפיע על כל הענף - ממחירי הכרטיסים ועד לרווחיות של חברות תעופה. אם פעם היינו יכולים לחלום על טיסות זולות לחו"ל, היום המציאות שונה לחלוטין. עלויות הטיסות עולות, הקווים מצטמצמים, וחברות תעופה מוצאות את עצמן נאבקות על כל מטוס פנוי.


ביום שלישי הקרוב זה קורה: ועידת ההשקעות של ביזפורטל. יאיר לפידות, חגי שרייבר, ברק בנסקי, ארז מגדלי ושורה של המומחים הגדולים בשוק ההון וההשקעות יספקו לכם תובנות על מה שהיה ובעיקר על מה שיהיה. בנוסף, יתראיינו אנשי השנה של קהל ביזפורטל, בינהם גדעון תדמור מנאוויטס, ישי דוידי פימי, דנה עזריאלי מעזריאלי ודינה בן גננסיה מאל על  שתציג את החזון  (בפעם האחרונה שדיברנו איתה המניה נסקה תוך שבוע ב-20%) לפרטים והרשמה




למה בכלל יש מחסור במטוסים?

הסיבה המרכזית למחסור היא הקשיים של יצרניות המטוסים לעמוד בביקוש האדיר.  היקף התעופה העולמי עולה במעל 5% בשנה. היקף המטוסים שגדל נטו מפגר אחרי השיעור הזה. ככה נוצר המחסור. 

חברות כמו בואינג ואיירבוס, שהיו רגילות לייצר מאות מטוסים בשנה, חוות עכשיו עיכובים משמעותיים. בואינג, למשל, מתקשה לייצר את דגמי ה-737 וה-787 בגלל בעיות רגולטוריות ותקלות בייצור. גם איירבוס, שנחשבת למובילה, נתקעת בגלל מחסור במנועים, כשמאות מטוסים מקורקעים ומחכים לחלקי חילוף.

קיראו עוד ב"בארץ"



בעיה נוספת היא מחסור בכוח אדם מיומן. אין מספיק טכנאים, מהנדסים וטייסים, מה שמקשה לתחזק את הצי הקיים ולהאיץ את הייצור. התוצאה? תורים ארוכים להזמנות, זמני המתנה שמתארכים, ומצב שבו חברות נאלצות להשתמש במטוסים ישנים יותר, למרות העלויות הגבוהות שכרוכות בכך.


מה זה עושה לחברות התעופה?

לחברות התעופה אין ממש ברירה אלא להסתגל למצב. הן מאריכות את חיי המטוסים הישנים שלהן, למרות שזה דורש יותר תחזוקה. לדוגמה, גיל המטוסים הממוצע בעולם עלה ל-14.8 שנים, כשלפני 3 שנים הממוצע היה 13.6 שנים בלבד. בעוד 3 שנים זה אמור לעלות ל-15.8 שנים. זה אולי לא נשמע משמעותי, אבל מדובר בהבדל שמוביל להוצאות גדולות על תיקונים ויותר מזה, אין מספיק "מושבים", אין מספיק היצע שעונה לביקושים הקיימים.

 


בנוסף, חברות עוברות לחכירת מטוסים, אבל העלויות מטורפות. אם לפני שנה אפשר היה לשכור מטוס ב-3,000 יורו לשעה, היום המחיר קפץ ל-5,000 ואפילו 6,000 יורו לשעה. זה גורם לכך שגם החברות הקטנות מתקשות להתמודד עם ההוצאות, ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן.



איך זה משפיע על ישראל?


בישראל,  היתה כאמור שנה קשה בתעופה על רקע הפסקת הטיסות של חברות זרות. כעת הן מתכננות לחזור, אבל זה יהיה מדורג וזה יהיה על רקע המחסור הגדול במטוסים. במילים אחרות, התחרות תחזור והמחירים ירדו, אבל המגמה ארוכת הטווח של המשך המחסור בטיסות תוביל להתייקרות מחירי הטיסות.


נדגיש כי "המחסור במושבים" הוא גם אצל החברות המקומיות. אל על רכשה בשנים האחרונות מספר מטוסים, אך עד שהם יגיעו לתפעול שוטף יעברו כמה שנים טובות.  חברות קטנות יותר - ארקיע וישראייר נאלצות להסתמך על חכירה רטובה - מודל יקר ומורכב שמכביד על הרווחיות שלהן.


שאלות ותשובות על משבר המטוסים

למה יש מחסור במטוסים חדשים?

המחסור נובע משילוב של כמה גורמים. יצרניות כמו בואינג ואיירבוס חוות עיכובים בייצור בגלל תקלות טכניות, מחסור במנועים ובעיות רגולטוריות. בנוסף, יש גם מחסור בעובדים מיומנים, מה שמקשה על תחזוקה וייצור מהיר.


איך המחסור משפיע על מחירי הטיסות?

כשיש פחות מטוסים, חברות התעופה מצמצמות את הקווים ומעלות מחירים. זה לא רק מקשה על הנוסעים למצוא כרטיסים זולים, אלא גם יוצר עומסים בקווים פופולריים, מה שדוחף את המחירים עוד יותר למעלה.


מה זה חכירה רטובה? ולמה זה כל כך יקר?

חכירה רטובה היא מודל שבו חברה שוכרת מטוס עם צוות ותחזוקה מחברה אחרת. המחיר גבוה במיוחד כי יש ביקוש אדיר למטוסים פנויים. העלויות הגבוהות מתגלגלות לחברות התעופה ובסופו של דבר גם לנוסעים.


מה חברות ישראליות עושות כדי להתמודד עם המחסור?

חברות כמו אל על וישראייר מתמקדות בקווים משתלמים ובשימוש במטוסים בבעלותן. בנוסף, הן מפעילות קווים קבועים ליעדים כמו דובאי ומנסות למקסם את הרווחים מהמטוסים שבידיהן. ארקיע, למשל, משתמשת במטוסים חכורים לעונת השיא, אבל גם זה הופך לפחות משתלם עם עליית המחירים.


האם המחסור ישפיע על שוק המטען האווירי?

בהחלט. מטוסים משמשים לא רק לטיסות נוסעים אלא גם להובלת מטען. כשיש פחות מטוסים, קיבולת המטען יורדת, וזה מוביל לעלייה במחירי ההובלה ולפגיעה בענפים כמו תרופות, אלקטרוניקה ואפילו מזון.


מה הצפי לעתיד?

לפי ההערכות, ייקח לפחות 14 שנה לספק את כל ההזמנות הקיימות, כך שהמשבר לא צפוי להסתיים בקרוב. חברות יצטרכו להמשיך להסתגל, למצוא פתרונות יצירתיים ולעבוד בשיתוף פעולה כדי לעבור את התקופה הקשה הזאת.


למה חברות זרות מפסיקות לטוס לישראל?

מלבד המחסור במטוסים, חברות זרות חוששות לטוס לישראל בגלל עלויות הביטוח הגבוהות והסיכונים הביטחוניים. הן מעדיפות להפעיל את המטוסים שלהן ביעדים משתלמים ובטוחים יותר. עם זאת, לאחרונה על רקע הפסקות האש הן מדווחות על חזרה קרובה.




הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 4.2%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".