27 ביולי 1949 - המטוס סילוני המסחרי הראשון ממריא

ב-27 ביולי 1949 המריא לראשונה הדה הבילנד קומט (de Havilland Comet), המטוס הסילוני המסחרי הראשון בהיסטוריה. הטיסה יצאה מנמל התעופה של האטפילד שבאנגליה והייתה טיסת ניסוי חזרה אל אותו שדה. המטוס פותח על ידי חברת דה־הבילנד הבריטית, שנדרשו לה חמש שנות תכנון, מחקר ופיתוח כדי להציג אותו כפרויקט שאפתני לאחר מלחמת העולם השנייה.

הביצועים ההתחלתיים של הקומט הרשימו מאוד: הוא טס במהירות גבוהה בהרבה ממטוסי בוכנה, הציע נוחות לנוסעים והיווה פריצת דרך טכנולוגית. עם זאת, בתוך כמה שנים החלו להתרחש תקלות קשות. בין 1952 ל-1954 התרחשו מספר תאונות קטלניות - בהן המטוס התפרק באוויר - בעקבות סדקים שנוצרו במבנה החלונות המרובעים בלחצי טיסה גבוהים. בעקבות תחקירים נרחבים נעשה תכנון מחדש של הדגם עם חלונות מעוגלים ושיפורים מבניים, מה שאפשר את חזרתו לשירות.

למרות תחילת הדרך הבעייתית, השקת הדה הבילנד המריצה חברות תעופה נוספות להשקיע ברכישת ציוד חדש, וגרמה לנמלי תעופה להתרחב ולהתאים תשתיות, ולנסיעות עסקיות לקבל תנופה שלא נראתה קודם. תעשיות שלמות - ייצור, דלק, שירותים ולוגיסטיקה - נהנו מהצמיחה ומהחזון של עידן תעופה מהיר, ועד היום הקומט נחשב לנקודת מפנה היסטורית ולבסיס לעידן שבו תעופה סילונית מסחרית מחברת יבשות ומשנה את הכלכלה העולמית.

27 ביולי 1933 - ועידת הכלכלה בלונדון מסתיימת בכישלון

ב-27 ביולי 1933 הסתיימה בלונדון ועידת הכלכלה הבינלאומית, אחת ההתכנסויות הגדולות והשאפתניות של התקופה שנועדה להתמודד עם השפל הגדול שהתחיל ב-1929 ועדיין נמצא אז בעיצומו. בוועידה השתתפו נציגים מ66 מדינות, בהן בריטניה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, מדינות אמריקה הלטינית ומדינות אירופה קטנות יותר כמו הולנד, בלגיה וצ’כוסלובקיה. גם נציגים ממדינות תלויות סחר וממושבות לשעבר לקחו חלק בדיונים.

• מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
• עוד חדשות רעות לבואינג - המשקיעים מתעייפים והמניה מאבדת 5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המטרה המרכזית הייתה לייצב את הכלכלה העולמית באמצעות הסכמות רחבות: ייצוב שערי מטבע, חידוש שיתוף פעולה פיננסי, הקלת מחסומי סחר, קביעת תקרות חוב והסדרת זרימת אשראי. בין ההצעות שנדונו היו חזרה לתקן הזהב שבוטל אז בחלק מהמדינות, וביטול מכסים כדי להמריץ סחר בינלאומי ולמתן את ההשלכות הקשות של האבטלה ההמונית והמיתון.

אולם, ככל שהדיונים התקדמו, התגלו פערים עמוקים בין האינטרסים הלאומיים. בריטניה ביקשה לשמור על יתרון הסחר שלה, גרמניה התמודדה עם אינפלציה כבדה ועם מגבלות חוזה ורסאי, וארצות הברית בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט התעקשה להגן על מדיניות הניו דיל שלה ולא התחייבה להגבלות מוניטריות. הפערים הללו, לצד חשש ממשברים פוליטיים באירופה, חיסלו את התקווה להסכמה רחבה.

• מנכ"ל מיקרוסופט: אנחנו כבר לא חברת תוכנה אלא חברה שהיא מנוע לאינטליגנציה
• אירן מגרשת מעל חצי מליון פליטים אפגנים מחשש לריגול
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
• הטורקים הפילו את לוקהיד מרטין - פרויקט המסוקים הגדול בטורקיה...

הוועידה נחתמה בכישלון צורב, וסימלה את חוסר היכולת של העולם למצוא פתרון מתואם בזמן משבר עולמי – דבר שהותיר את המדינות לפעול באופן עצמאי והעמיק את חוסר היציבות הכלכלית בשנות השלושים.