מטוס. צילום: Salva F. Ayala ,Pexelsמטוס. צילום: Salva F. Ayala ,Pexels
היום לפני...

המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-27 ביולי

עמית בר |
נושאים בכתבה מטוס אינפלציה

27 ביולי 1949 - המטוס סילוני המסחרי הראשון ממריא

ב-27 ביולי 1949 המריא לראשונה הדה הבילנד קומט (de Havilland Comet), המטוס הסילוני המסחרי הראשון בהיסטוריה. הטיסה יצאה מנמל התעופה של האטפילד שבאנגליה והייתה טיסת ניסוי חזרה אל אותו שדה. המטוס פותח על ידי חברת דה־הבילנד הבריטית, שנדרשו לה חמש שנות תכנון, מחקר ופיתוח כדי להציג אותו כפרויקט שאפתני לאחר מלחמת העולם השנייה.

הביצועים ההתחלתיים של הקומט הרשימו מאוד: הוא טס במהירות גבוהה בהרבה ממטוסי בוכנה, הציע נוחות לנוסעים והיווה פריצת דרך טכנולוגית. עם זאת, בתוך כמה שנים החלו להתרחש תקלות קשות. בין 1952 ל-1954 התרחשו מספר תאונות קטלניות - בהן המטוס התפרק באוויר - בעקבות סדקים שנוצרו במבנה החלונות המרובעים בלחצי טיסה גבוהים. בעקבות תחקירים נרחבים נעשה תכנון מחדש של הדגם עם חלונות מעוגלים ושיפורים מבניים, מה שאפשר את חזרתו לשירות.

למרות תחילת הדרך הבעייתית, השקת הדה הבילנד המריצה חברות תעופה נוספות להשקיע ברכישת ציוד חדש, וגרמה לנמלי תעופה להתרחב ולהתאים תשתיות, ולנסיעות עסקיות לקבל תנופה שלא נראתה קודם. תעשיות שלמות - ייצור, דלק, שירותים ולוגיסטיקה - נהנו מהצמיחה ומהחזון של עידן תעופה מהיר, ועד היום הקומט נחשב לנקודת מפנה היסטורית ולבסיס לעידן שבו תעופה סילונית מסחרית מחברת יבשות ומשנה את הכלכלה העולמית.

27 ביולי 1933 - ועידת הכלכלה בלונדון מסתיימת בכישלון

ב-27 ביולי 1933 הסתיימה בלונדון ועידת הכלכלה הבינלאומית, אחת ההתכנסויות הגדולות והשאפתניות של התקופה שנועדה להתמודד עם השפל הגדול שהתחיל ב-1929 ועדיין נמצא אז בעיצומו. בוועידה השתתפו נציגים מ66 מדינות, בהן בריטניה, ארצות הברית, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, מדינות אמריקה הלטינית ומדינות אירופה קטנות יותר כמו הולנד, בלגיה וצ’כוסלובקיה. גם נציגים ממדינות תלויות סחר וממושבות לשעבר לקחו חלק בדיונים.

המטרה המרכזית הייתה לייצב את הכלכלה העולמית באמצעות הסכמות רחבות: ייצוב שערי מטבע, חידוש שיתוף פעולה פיננסי, הקלת מחסומי סחר, קביעת תקרות חוב והסדרת זרימת אשראי. בין ההצעות שנדונו היו חזרה לתקן הזהב שבוטל אז בחלק מהמדינות, וביטול מכסים כדי להמריץ סחר בינלאומי ולמתן את ההשלכות הקשות של האבטלה ההמונית והמיתון.


זהב 1
זהב. צילום: Pixbay


אולם, ככל שהדיונים התקדמו, התגלו פערים עמוקים בין האינטרסים הלאומיים. בריטניה ביקשה לשמור על יתרון הסחר שלה, גרמניה התמודדה עם אינפלציה כבדה ועם מגבלות חוזה ורסאי, וארצות הברית בראשות הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט התעקשה להגן על מדיניות הניו דיל שלה ולא התחייבה להגבלות מוניטריות. הפערים הללו, לצד חשש ממשברים פוליטיים באירופה, חיסלו את התקווה להסכמה רחבה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הוועידה נחתמה בכישלון צורב, וסימלה את חוסר היכולת של העולם למצוא פתרון מתואם בזמן משבר עולמי – דבר שהותיר את המדינות לפעול באופן עצמאי והעמיק את חוסר היציבות הכלכלית בשנות השלושים.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: FREEPICK

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים

דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פיטורים תעסוקה

חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.

במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.

הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.

בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.

ההשפעה על השווקים

הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%

על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.

השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה.  מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה. 

דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר של פיטורים מאז 2009.

חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.

לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.

האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.