הסיבה האמיתית לכך שמניות האנרגיה לא צוללות

אלה פריד, אנליסטית בכירה לאומי שוקי הון, מתייחסת להשפעות של יצרנית הנפט גז והחלטותיהן על מניות הסקטור הגדולות

אלה פריד | (1)
נושאים בכתבה נפט

בסוף ינואר החל ראלי של כ-20% בנפט, אשר סחף איתו את מניות הסקטור, שמחקו בחלקן את הירידות החדות של החודשיים האחרונים. שלושת השמות שבלטו בקרב חברות הנפט המובילות המערביות, אקסון, שברון ו-RDSA (במידה פחותה) חזרו באמצע השבוע הקודם להיסחר קרוב לרמות השיא של כל הזמנים.

כאשר מחירי הנפט עדיין עומדים על כ-50 דולר לחבית, ניתן להסביר חלק מהחוסן שלהן על ידי ניתוח הפריסה הגלובלית, מבנה ההון שלהן והשפעתן על המסחר בנפט וגז בעולם. עם זאת, נראה כי מחירי הנפט בטווח של 80-100 דולרים היו אופטימליים עבורן. מניותיהן רשמו ביצועי שיא באותן רמות מחירים ואף גבוהים מאלה בשנת 2008, עת עלו מחירי הנפט לרמות שיא של כל הזמנים. זאת בניגוד  לחברות בבעלותן של  מדינות נפט, דוגמת גזפרום הרוסית וסטאויל הנורווגית, שמחזיקות בעתודות הנפט הממלכתיות. חברות אלה רשמו ביצועי שיא בשוויי השוק שלהן כאשר הנפט הגיע  ל-140 דולר לחבית.

ה-Supermajors המערביות הגיבו עד כה בכ-40 מיליארד דולר על המפולת בהקפאת פרויקטים וקיצוץ מצרפי של השקעות הון. הן התחייבו למדיניות אגרסיבית של רכישה עצמית של מניות, תוך מגמה שלא לפגוע בתשואת הדיבידנד. בנוסף לכך, אלה הן מניות עוגן בקרנות מחקות ובמדדים, המושכות משקיעי ערך ומחפשי מציאות. וחרף כל אלה, הסחירות וודאי אינה מספיקה כדי להסביר את החוסן שלהן. ההסבר ההגיוני יותר נובע מכך שבסיכוי גבוה אקסון, שברון ושל ייצאו מורווחות מהמהלך של אופ"ק.

בשנים האחרונות, מהפכת הפצלים האמריקנית שינתה את הדינמיקה ששררה ביחסי הביקוש וההיצע במחירי הנפט הגלובליים. ארצות הברית, שהייתה היבואנית הגדולה בעולם, צמצמה את הייבוא בשנים האחרונות בצורה דרסטית. כתוצאה מכך, סין הפכה ליבואנית הנפט החשובה בעולם, והיצוא לדרום מרכז אסיה שימש את התחרות בין אופ"ק לרוסיה. אולם, הביקושים מסין ומדרום מזרח אסיה צומחים בקצב איטי מן הצפוי, ואילו הביקושים במערב ממשיכים לרדת בהתמדה, הן בשל התייעלות של תעשיית הרכב, והן בשל שינויים דמוגרפיים.

מי באמת מנהלת את החוקים בתחום?

בשנה האחרונה אופ"ק איבד כ-10% מנתח השוק הגלובלי בשל בעיות הפקה אצל חלק מהחברות בו, כמו גם בעקבות אובדן נתח שוק צפון אמריקני ליצרני הפצלים. מכסת התפוקה הנוכחית של הקרטל נאמדת, על פי הערכות, בכ-30 מיליון חביות ביום, תוך פערים בעמידת המדינות השונות במכסות שהוקצו להן. כך, ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ וכווית עוברות את המכסות, בעוד אירן ולוב מפיקות מתחת להקצאה שלהן בשל הסנקציות ותוצאות המלחמה.

בפועל, ערב הסעודית היא החברה היחידה באופ"ק שמסוגלת לווסת את היקף ההפקה באופן משמעותי ביחס להיקף ההפקה ומבחינת חוסנה הכלכלי. אין זה מפליא אם כן, שכאשר השחקנית המובילה בקרטל (ערב הסעודית), מצאה את עצמה עם הגב לקיר, היא החליטה להשתמש בנשק יום הדין: הפלת מחירי הנפט. כשחקנית מרכזית בענף, היא יצרה אפקט שדומה לדמפינג, והנחיתה מכה ניצחת על השחקנים האחרים בענף, שנהנו  מפירות הוויסות שלה, מבלי לשלם את המחיר בקיצוץ התפוקה. יש לציין, כי זו האחרונה הפעילה את אותה הטקטיקה בפעם השנייה מזה שלושה עשורים, ולמרות הפוליטיזציה הרבה של ההחלטה,  לנו נראה, כי המניעים לפעולה היו בראש ובראשונה כלכליים.

האיומים מבחינת הסעודים, אינם רק בגילויים הרבים של הנפט בעולם והשיפורים הטכנולוגיים. מבחינתם, צד הביקושים שמדשדשים בהיעדר צמיחה מואצת בכלכלת העולם לא פחות מטריד. כמו כן, מירוץ תעשיית הרכב העולמית לקראת המכונית החשמלית, שניתן להפעילה באופן עקיף על גז, פחם או אנרגיה גרעינית, הביאה את נסיכויות המפרץ לפעולה מוקצנת. מעניין לציין, כי גם רוסיה וגם ערב הסעודית מתייחסות להתפתחויות האחרונות בענף כניסיון לנשל אותן מהשווקים ההיסטוריים, ולפגוע בנתחי השוק שלהן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ההישג הגדול של הסעודים, הוא ירידה של כ-20% במספר אסדות הקידוח העוסקות בחיפושים בארה"ב - מספר שמבטא ירידה לשפל של 4 שנים. כך שלמרות שהיקף ההפקה בארצות הברית נאמד בכ-10% מהתפוקה הגלובלית, הרי שהאיום על תעשיית הפצלים ממשי. בהתחשב בכך, שמחזור החיים של מאגרי הפצלים עומד על כשנה וחצי, צפויה ההשפעה של ההתכווצות הזו לבוא לידי ביטוי מלא בעוד כתשעה חודשים, על פי הערכות.

אם כן, מדוע שומרות המניות של ענקיות הנפט על שוויין? נראה כי השווקים מאמינים שבטווח הארוך, אקסון, שברון ושל עשויות להרוויח מעליית חסמי הכניסה שמנסים הסעודים להשית על הענף. בינתיים, יסייעו להן קופות מזומנים דשנות לעבור את התקופה הקשה, ואולי גם הסנקציות שהוטלו על המתחרות הרוסיות יסייעו להן בשיווק הגז, ובמיזוגים ורכישות אסטרטגיות.

בשורה התחתונה, סביר להניח שאקסון, שברון ושל ייצאו מנצחות מהמהלך של אופ"ק בטווח הארוך. לעומת זאת, בטווח הקצר מאוד, ככל שיימשך התיקון בנפט, ענקיות הנפט עשויות להפגין חוסן מרשים. אולם עם חזרת הטרנד היורד או במקרה הסביר של מחירים נמוכים יחסית ותנודתיים מתחת ל-60 דולרים לאורך זמן (כפי שהסעודים היו רוצים), סביר להניח שנראה שחיקה משמעותית במניות השלישייה המובילה הזו.

 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צספי 09/02/2015 20:24
    הגב לתגובה זו
    והקטנות נשחטו בעשרות אחוזים בוול סטריט.
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: