הסיבה האמיתית לכך שמניות האנרגיה לא צוללות
אלה פריד, אנליסטית בכירה לאומי שוקי הון, מתייחסת להשפעות של יצרנית הנפט גז והחלטותיהן על מניות הסקטור הגדולות
בסוף ינואר החל ראלי של כ-20% בנפט, אשר סחף איתו את מניות הסקטור, שמחקו בחלקן את הירידות החדות של החודשיים האחרונים. שלושת השמות שבלטו בקרב חברות הנפט המובילות המערביות, אקסון, שברון ו-RDSA (במידה פחותה) חזרו באמצע השבוע הקודם להיסחר קרוב לרמות השיא של כל הזמנים.
כאשר מחירי הנפט עדיין עומדים על כ-50 דולר לחבית, ניתן להסביר חלק מהחוסן שלהן על ידי ניתוח הפריסה הגלובלית, מבנה ההון שלהן והשפעתן על המסחר בנפט וגז בעולם. עם זאת, נראה כי מחירי הנפט בטווח של 80-100 דולרים היו אופטימליים עבורן. מניותיהן רשמו ביצועי שיא באותן רמות מחירים ואף גבוהים מאלה בשנת 2008, עת עלו מחירי הנפט לרמות שיא של כל הזמנים. זאת בניגוד לחברות בבעלותן של מדינות נפט, דוגמת גזפרום הרוסית וסטאויל הנורווגית, שמחזיקות בעתודות הנפט הממלכתיות. חברות אלה רשמו ביצועי שיא בשוויי השוק שלהן כאשר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית.
ה-Supermajors המערביות הגיבו עד כה בכ-40 מיליארד דולר על המפולת בהקפאת פרויקטים וקיצוץ מצרפי של השקעות הון. הן התחייבו למדיניות אגרסיבית של רכישה עצמית של מניות, תוך מגמה שלא לפגוע בתשואת הדיבידנד. בנוסף לכך, אלה הן מניות עוגן בקרנות מחקות ובמדדים, המושכות משקיעי ערך ומחפשי מציאות. וחרף כל אלה, הסחירות וודאי אינה מספיקה כדי להסביר את החוסן שלהן. ההסבר ההגיוני יותר נובע מכך שבסיכוי גבוה אקסון, שברון ושל ייצאו מורווחות מהמהלך של אופ"ק.
בשנים האחרונות, מהפכת הפצלים האמריקנית שינתה את הדינמיקה ששררה ביחסי הביקוש וההיצע במחירי הנפט הגלובליים. ארצות הברית, שהייתה היבואנית הגדולה בעולם, צמצמה את הייבוא בשנים האחרונות בצורה דרסטית. כתוצאה מכך, סין הפכה ליבואנית הנפט החשובה בעולם, והיצוא לדרום מרכז אסיה שימש את התחרות בין אופ"ק לרוסיה. אולם, הביקושים מסין ומדרום מזרח אסיה צומחים בקצב איטי מן הצפוי, ואילו הביקושים במערב ממשיכים לרדת בהתמדה, הן בשל התייעלות של תעשיית הרכב, והן בשל שינויים דמוגרפיים.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי באמת מנהלת את החוקים בתחום?
בשנה האחרונה אופ"ק איבד כ-10% מנתח השוק הגלובלי בשל בעיות הפקה אצל חלק מהחברות בו, כמו גם בעקבות אובדן נתח שוק צפון אמריקני ליצרני הפצלים. מכסת התפוקה הנוכחית של הקרטל נאמדת, על פי הערכות, בכ-30 מיליון חביות ביום, תוך פערים בעמידת המדינות השונות במכסות שהוקצו להן. כך, ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ וכווית עוברות את המכסות, בעוד אירן ולוב מפיקות מתחת להקצאה שלהן בשל הסנקציות ותוצאות המלחמה.
בפועל, ערב הסעודית היא החברה היחידה באופ"ק שמסוגלת לווסת את היקף ההפקה באופן משמעותי ביחס להיקף ההפקה ומבחינת חוסנה הכלכלי. אין זה מפליא אם כן, שכאשר השחקנית המובילה בקרטל (ערב הסעודית), מצאה את עצמה עם הגב לקיר, היא החליטה להשתמש בנשק יום הדין: הפלת מחירי הנפט. כשחקנית מרכזית בענף, היא יצרה אפקט שדומה לדמפינג, והנחיתה מכה ניצחת על השחקנים האחרים בענף, שנהנו מפירות הוויסות שלה, מבלי לשלם את המחיר בקיצוץ התפוקה. יש לציין, כי זו האחרונה הפעילה את אותה הטקטיקה בפעם השנייה מזה שלושה עשורים, ולמרות הפוליטיזציה הרבה של ההחלטה, לנו נראה, כי המניעים לפעולה היו בראש ובראשונה כלכליים.
האיומים מבחינת הסעודים, אינם רק בגילויים הרבים של הנפט בעולם והשיפורים הטכנולוגיים. מבחינתם, צד הביקושים שמדשדשים בהיעדר צמיחה מואצת בכלכלת העולם לא פחות מטריד. כמו כן, מירוץ תעשיית הרכב העולמית לקראת המכונית החשמלית, שניתן להפעילה באופן עקיף על גז, פחם או אנרגיה גרעינית, הביאה את נסיכויות המפרץ לפעולה מוקצנת. מעניין לציין, כי גם רוסיה וגם ערב הסעודית מתייחסות להתפתחויות האחרונות בענף כניסיון לנשל אותן מהשווקים ההיסטוריים, ולפגוע בנתחי השוק שלהן.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ההישג הגדול של הסעודים, הוא ירידה של כ-20% במספר אסדות הקידוח העוסקות בחיפושים בארה"ב - מספר שמבטא ירידה לשפל של 4 שנים. כך שלמרות שהיקף ההפקה בארצות הברית נאמד בכ-10% מהתפוקה הגלובלית, הרי שהאיום על תעשיית הפצלים ממשי. בהתחשב בכך, שמחזור החיים של מאגרי הפצלים עומד על כשנה וחצי, צפויה ההשפעה של ההתכווצות הזו לבוא לידי ביטוי מלא בעוד כתשעה חודשים, על פי הערכות.
אם כן, מדוע שומרות המניות של ענקיות הנפט על שוויין? נראה כי השווקים מאמינים שבטווח הארוך, אקסון, שברון ושל עשויות להרוויח מעליית חסמי הכניסה שמנסים הסעודים להשית על הענף. בינתיים, יסייעו להן קופות מזומנים דשנות לעבור את התקופה הקשה, ואולי גם הסנקציות שהוטלו על המתחרות הרוסיות יסייעו להן בשיווק הגז, ובמיזוגים ורכישות אסטרטגיות.
בשורה התחתונה, סביר להניח שאקסון, שברון ושל ייצאו מנצחות מהמהלך של אופ"ק בטווח הארוך. לעומת זאת, בטווח הקצר מאוד, ככל שיימשך התיקון בנפט, ענקיות הנפט עשויות להפגין חוסן מרשים. אולם עם חזרת הטרנד היורד או במקרה הסביר של מחירים נמוכים יחסית ותנודתיים מתחת ל-60 דולרים לאורך זמן (כפי שהסעודים היו רוצים), סביר להניח שנראה שחיקה משמעותית במניות השלישייה המובילה הזו.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.צספי 09/02/2015 20:24הגב לתגובה זווהקטנות נשחטו בעשרות אחוזים בוול סטריט.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
