האם ניתן להשקיע בשווקים מתעוררים ללא חשיפה מטבעית?

ירון ויס. מנהל דסק מוצרי מדדים במגדל שוקי הון, עוסק בשאלה, האם ניתן להתחמק מהחשיפה המטבעית בעת השקעה בשווקי העולם
ירון וויס |

בשנים האחרונות גוברת תופעת השקעה במוצרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) מנוטרלי מטבע. ראשית, הסבר קצר במה מדובר.

מוצרי מדד מנוטרלי מטבע מאפשרים למשקיע להיחשף למדד חו"ל ללא חשיפה למטבע בו נסחרות המניות המרכיבות את אותו מדד, כיוון שהוא מאמין בחוזקו של השקל.

לדוגמא, אם משקיע מאמין בשוק האמריקני אך אינו מאמין בדולר, עליו לרכוש מוצר מדד מנוטרל מטבע על אחד המדדים בארה"ב (S&P500 למשל). אם במהלך תקופת ההחזקה יעלה המדד ב-10%, והדולר ירד ב-5% - תשואת המוצר תהיה 10% ולא תושפע מתנודת הדולר. כמו כן, ישנו מוצר משלים שעוקב אחרי המדד ונותן גם חשיפה לדולר. מוצר כזה מתאים למשקיע אשר מאמין גם במדד האמריקני וגם בדולר. מוצרי מדד הנותנים חשיפה גם למטבע המקומי במדינה קדמו למוצרים מנוטרלי המטבע.

כאמור, השקעה במוצרים מנוטרלי מטבע גוברת בשנים האחרונות, בשל האיתנות הרבה שמפגין השקל מול מרבית המטבעות בעולם ובמיוחד למול הדולר והאירו.

כיום, אחוז מוצרי המדד מנוטרלי המטבע מסל מוצרי המדד על מדדי חו"ל הינו 41% ונראה כי מגמה זו צפויה להתגבר. בפני מנהל המוצר מגוון אפשרויות לפעולות המנטרלות את החשיפה המטבעית על ידי תשואה הפוכה לשינוי בשער במט"ח אשר בקרן. הנפוצות שבהן אלו הפעולות בנגזרים ועסקאות פורוורד. ניתן להשתמש בהן בגידור חשיפה למטבעות עיקריים כמו דולר, אירו, ליש"ט, ין יפני וכו'.

כיצד מגדרים חשיפה מטבעית למדד חו"ל המורכב מ-23 מדינות ו-22 מטבעות שונים?

רצוי לציין שלא מדובר במטבעות עיקריים, אלא במטבעות כמו הדולר ההונג קונגי, וואן קוריאני, דולר טיוואני, ריאל ברזילי ועוד. התשובה פשוטה - לא ניתן.

המדד המדובר הוא מדד MSCI שווקים מתעוררים. המדד נערך ומחושב על ידי עורך המדדים MSCI, וכולל מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים אשר זרים רשאים להשקיע בהן. במדד נכללות 823 מניות הנסחרות ב-23 מדינות: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין ועוד.

ניטרול מטבעי משמעותו שמשקיע ישראלי אשר רכש את המוצר תמורת שקלים לא יושפע מתנודת סל המטבעות של מדינות המדד למול השקל. כדי לקיים זאת על מנהל המוצר לבצע גידור של השקל למול סל המטבעות הנ"ל, דבר שכאמור אינו אפשרי.

כדי להבין טענה זו לעומק יש עובדה נוספת על המדד האמור - הוא נקוב בדולר. כדי להמחיש את משמעות הדבר, תארו לעצמכם מדד ת"א 25 הנקוב בדולר. בתרחיש בו המניות אינן זזות, אבל הדולר מתחזק למול השקל - המדד הנקוב בדולר ייחלש, כיוון שדרושים פחות דולרים כדי לרכוש את אותו סל מניות במדד הנסחרות בשקלים.

וכך, מנהל מוצר שעוקב אחר מדד MSCI שווקים מתעוררים ומתיימר לנטרלו מחשיפה מטבעית, יכול לעשות זאת, אך אינו יכול לנטרל את חשיפת הדולר למול סל מטבעות המדד. בסופו של דבר, החשיפה המטבעית היא השקל למול סל מטבעות המדד, והדולר הוא רק "תחנת ביניים" בשרשרת החשיפה. מנהל המוצר יכול לנטרל את החשיפה של הדולר למול השקל אך זה רק אמצע הדרך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.