האם ניתן להשקיע בשווקים מתעוררים ללא חשיפה מטבעית?
בשנים האחרונות גוברת תופעת השקעה במוצרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) מנוטרלי מטבע. ראשית, הסבר קצר במה מדובר.
מוצרי מדד מנוטרלי מטבע מאפשרים למשקיע להיחשף למדד חו"ל ללא חשיפה למטבע בו נסחרות המניות המרכיבות את אותו מדד, כיוון שהוא מאמין בחוזקו של השקל.
לדוגמא, אם משקיע מאמין בשוק האמריקני אך אינו מאמין בדולר, עליו לרכוש מוצר מדד מנוטרל מטבע על אחד המדדים בארה"ב (S&P500 למשל). אם במהלך תקופת ההחזקה יעלה המדד ב-10%, והדולר ירד ב-5% - תשואת המוצר תהיה 10% ולא תושפע מתנודת הדולר. כמו כן, ישנו מוצר משלים שעוקב אחרי המדד ונותן גם חשיפה לדולר. מוצר כזה מתאים למשקיע אשר מאמין גם במדד האמריקני וגם בדולר. מוצרי מדד הנותנים חשיפה גם למטבע המקומי במדינה קדמו למוצרים מנוטרלי המטבע.
כאמור, השקעה במוצרים מנוטרלי מטבע גוברת בשנים האחרונות, בשל האיתנות הרבה שמפגין השקל מול מרבית המטבעות בעולם ובמיוחד למול הדולר והאירו.
כיום, אחוז מוצרי המדד מנוטרלי המטבע מסל מוצרי המדד על מדדי חו"ל הינו 41% ונראה כי מגמה זו צפויה להתגבר. בפני מנהל המוצר מגוון אפשרויות לפעולות המנטרלות את החשיפה המטבעית על ידי תשואה הפוכה לשינוי בשער במט"ח אשר בקרן. הנפוצות שבהן אלו הפעולות בנגזרים ועסקאות פורוורד. ניתן להשתמש בהן בגידור חשיפה למטבעות עיקריים כמו דולר, אירו, ליש"ט, ין יפני וכו'.
כיצד מגדרים חשיפה מטבעית למדד חו"ל המורכב מ-23 מדינות ו-22 מטבעות שונים?
רצוי לציין שלא מדובר במטבעות עיקריים, אלא במטבעות כמו הדולר ההונג קונגי, וואן קוריאני, דולר טיוואני, ריאל ברזילי ועוד. התשובה פשוטה - לא ניתן.
המדד המדובר הוא מדד MSCI שווקים מתעוררים. המדד נערך ומחושב על ידי עורך המדדים MSCI, וכולל מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים אשר זרים רשאים להשקיע בהן. במדד נכללות 823 מניות הנסחרות ב-23 מדינות: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין ועוד.
ניטרול מטבעי משמעותו שמשקיע ישראלי אשר רכש את המוצר תמורת שקלים לא יושפע מתנודת סל המטבעות של מדינות המדד למול השקל. כדי לקיים זאת על מנהל המוצר לבצע גידור של השקל למול סל המטבעות הנ"ל, דבר שכאמור אינו אפשרי.
- עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
- אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין טענה זו לעומק יש עובדה נוספת על המדד האמור - הוא נקוב בדולר. כדי להמחיש את משמעות הדבר, תארו לעצמכם מדד ת"א 25 הנקוב בדולר. בתרחיש בו המניות אינן זזות, אבל הדולר מתחזק למול השקל - המדד הנקוב בדולר ייחלש, כיוון שדרושים פחות דולרים כדי לרכוש את אותו סל מניות במדד הנסחרות בשקלים.
וכך, מנהל מוצר שעוקב אחר מדד MSCI שווקים מתעוררים ומתיימר לנטרלו מחשיפה מטבעית, יכול לעשות זאת, אך אינו יכול לנטרל את חשיפת הדולר למול סל מטבעות המדד. בסופו של דבר, החשיפה המטבעית היא השקל למול סל מטבעות המדד, והדולר הוא רק "תחנת ביניים" בשרשרת החשיפה. מנהל המוצר יכול לנטרל את החשיפה של הדולר למול השקל אך זה רק אמצע הדרך.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
