האם ניתן להשקיע בשווקים מתעוררים ללא חשיפה מטבעית?
בשנים האחרונות גוברת תופעת השקעה במוצרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) מנוטרלי מטבע. ראשית, הסבר קצר במה מדובר.
מוצרי מדד מנוטרלי מטבע מאפשרים למשקיע להיחשף למדד חו"ל ללא חשיפה למטבע בו נסחרות המניות המרכיבות את אותו מדד, כיוון שהוא מאמין בחוזקו של השקל.
לדוגמא, אם משקיע מאמין בשוק האמריקני אך אינו מאמין בדולר, עליו לרכוש מוצר מדד מנוטרל מטבע על אחד המדדים בארה"ב (S&P500 למשל). אם במהלך תקופת ההחזקה יעלה המדד ב-10%, והדולר ירד ב-5% - תשואת המוצר תהיה 10% ולא תושפע מתנודת הדולר. כמו כן, ישנו מוצר משלים שעוקב אחרי המדד ונותן גם חשיפה לדולר. מוצר כזה מתאים למשקיע אשר מאמין גם במדד האמריקני וגם בדולר. מוצרי מדד הנותנים חשיפה גם למטבע המקומי במדינה קדמו למוצרים מנוטרלי המטבע.
כאמור, השקעה במוצרים מנוטרלי מטבע גוברת בשנים האחרונות, בשל האיתנות הרבה שמפגין השקל מול מרבית המטבעות בעולם ובמיוחד למול הדולר והאירו.
כיום, אחוז מוצרי המדד מנוטרלי המטבע מסל מוצרי המדד על מדדי חו"ל הינו 41% ונראה כי מגמה זו צפויה להתגבר. בפני מנהל המוצר מגוון אפשרויות לפעולות המנטרלות את החשיפה המטבעית על ידי תשואה הפוכה לשינוי בשער במט"ח אשר בקרן. הנפוצות שבהן אלו הפעולות בנגזרים ועסקאות פורוורד. ניתן להשתמש בהן בגידור חשיפה למטבעות עיקריים כמו דולר, אירו, ליש"ט, ין יפני וכו'.
כיצד מגדרים חשיפה מטבעית למדד חו"ל המורכב מ-23 מדינות ו-22 מטבעות שונים?
רצוי לציין שלא מדובר במטבעות עיקריים, אלא במטבעות כמו הדולר ההונג קונגי, וואן קוריאני, דולר טיוואני, ריאל ברזילי ועוד. התשובה פשוטה - לא ניתן.
המדד המדובר הוא מדד MSCI שווקים מתעוררים. המדד נערך ומחושב על ידי עורך המדדים MSCI, וכולל מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים אשר זרים רשאים להשקיע בהן. במדד נכללות 823 מניות הנסחרות ב-23 מדינות: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין ועוד.
ניטרול מטבעי משמעותו שמשקיע ישראלי אשר רכש את המוצר תמורת שקלים לא יושפע מתנודת סל המטבעות של מדינות המדד למול השקל. כדי לקיים זאת על מנהל המוצר לבצע גידור של השקל למול סל המטבעות הנ"ל, דבר שכאמור אינו אפשרי.
- עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
- אם יוצאים מארה"ב, איפה כדאי להשקיע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי להבין טענה זו לעומק יש עובדה נוספת על המדד האמור - הוא נקוב בדולר. כדי להמחיש את משמעות הדבר, תארו לעצמכם מדד ת"א 25 הנקוב בדולר. בתרחיש בו המניות אינן זזות, אבל הדולר מתחזק למול השקל - המדד הנקוב בדולר ייחלש, כיוון שדרושים פחות דולרים כדי לרכוש את אותו סל מניות במדד הנסחרות בשקלים.
וכך, מנהל מוצר שעוקב אחר מדד MSCI שווקים מתעוררים ומתיימר לנטרלו מחשיפה מטבעית, יכול לעשות זאת, אך אינו יכול לנטרל את חשיפת הדולר למול סל מטבעות המדד. בסופו של דבר, החשיפה המטבעית היא השקל למול סל מטבעות המדד, והדולר הוא רק "תחנת ביניים" בשרשרת החשיפה. מנהל המוצר יכול לנטרל את החשיפה של הדולר למול השקל אך זה רק אמצע הדרך.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
