האם ניתן להשקיע בשווקים מתעוררים ללא חשיפה מטבעית?

ירון ויס. מנהל דסק מוצרי מדדים במגדל שוקי הון, עוסק בשאלה, האם ניתן להתחמק מהחשיפה המטבעית בעת השקעה בשווקי העולם
ירון וויס |

בשנים האחרונות גוברת תופעת השקעה במוצרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) מנוטרלי מטבע. ראשית, הסבר קצר במה מדובר.

מוצרי מדד מנוטרלי מטבע מאפשרים למשקיע להיחשף למדד חו"ל ללא חשיפה למטבע בו נסחרות המניות המרכיבות את אותו מדד, כיוון שהוא מאמין בחוזקו של השקל.

לדוגמא, אם משקיע מאמין בשוק האמריקני אך אינו מאמין בדולר, עליו לרכוש מוצר מדד מנוטרל מטבע על אחד המדדים בארה"ב (S&P500 למשל). אם במהלך תקופת ההחזקה יעלה המדד ב-10%, והדולר ירד ב-5% - תשואת המוצר תהיה 10% ולא תושפע מתנודת הדולר. כמו כן, ישנו מוצר משלים שעוקב אחרי המדד ונותן גם חשיפה לדולר. מוצר כזה מתאים למשקיע אשר מאמין גם במדד האמריקני וגם בדולר. מוצרי מדד הנותנים חשיפה גם למטבע המקומי במדינה קדמו למוצרים מנוטרלי המטבע.

כאמור, השקעה במוצרים מנוטרלי מטבע גוברת בשנים האחרונות, בשל האיתנות הרבה שמפגין השקל מול מרבית המטבעות בעולם ובמיוחד למול הדולר והאירו.

כיום, אחוז מוצרי המדד מנוטרלי המטבע מסל מוצרי המדד על מדדי חו"ל הינו 41% ונראה כי מגמה זו צפויה להתגבר. בפני מנהל המוצר מגוון אפשרויות לפעולות המנטרלות את החשיפה המטבעית על ידי תשואה הפוכה לשינוי בשער במט"ח אשר בקרן. הנפוצות שבהן אלו הפעולות בנגזרים ועסקאות פורוורד. ניתן להשתמש בהן בגידור חשיפה למטבעות עיקריים כמו דולר, אירו, ליש"ט, ין יפני וכו'.

כיצד מגדרים חשיפה מטבעית למדד חו"ל המורכב מ-23 מדינות ו-22 מטבעות שונים?

רצוי לציין שלא מדובר במטבעות עיקריים, אלא במטבעות כמו הדולר ההונג קונגי, וואן קוריאני, דולר טיוואני, ריאל ברזילי ועוד. התשובה פשוטה - לא ניתן.

המדד המדובר הוא מדד MSCI שווקים מתעוררים. המדד נערך ומחושב על ידי עורך המדדים MSCI, וכולל מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים אשר זרים רשאים להשקיע בהן. במדד נכללות 823 מניות הנסחרות ב-23 מדינות: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין ועוד.

ניטרול מטבעי משמעותו שמשקיע ישראלי אשר רכש את המוצר תמורת שקלים לא יושפע מתנודת סל המטבעות של מדינות המדד למול השקל. כדי לקיים זאת על מנהל המוצר לבצע גידור של השקל למול סל המטבעות הנ"ל, דבר שכאמור אינו אפשרי.

כדי להבין טענה זו לעומק יש עובדה נוספת על המדד האמור - הוא נקוב בדולר. כדי להמחיש את משמעות הדבר, תארו לעצמכם מדד ת"א 25 הנקוב בדולר. בתרחיש בו המניות אינן זזות, אבל הדולר מתחזק למול השקל - המדד הנקוב בדולר ייחלש, כיוון שדרושים פחות דולרים כדי לרכוש את אותו סל מניות במדד הנסחרות בשקלים.

וכך, מנהל מוצר שעוקב אחר מדד MSCI שווקים מתעוררים ומתיימר לנטרלו מחשיפה מטבעית, יכול לעשות זאת, אך אינו יכול לנטרל את חשיפת הדולר למול סל מטבעות המדד. בסופו של דבר, החשיפה המטבעית היא השקל למול סל מטבעות המדד, והדולר הוא רק "תחנת ביניים" בשרשרת החשיפה. מנהל המוצר יכול לנטרל את החשיפה של הדולר למול השקל אך זה רק אמצע הדרך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.