האם ניתן להשקיע בשווקים מתעוררים ללא חשיפה מטבעית?

ירון ויס. מנהל דסק מוצרי מדדים במגדל שוקי הון, עוסק בשאלה, האם ניתן להתחמק מהחשיפה המטבעית בעת השקעה בשווקי העולם
ירון וויס |

בשנים האחרונות גוברת תופעת השקעה במוצרי מדדים (תעודות סל וקרנות מחקות) מנוטרלי מטבע. ראשית, הסבר קצר במה מדובר.

מוצרי מדד מנוטרלי מטבע מאפשרים למשקיע להיחשף למדד חו"ל ללא חשיפה למטבע בו נסחרות המניות המרכיבות את אותו מדד, כיוון שהוא מאמין בחוזקו של השקל.

לדוגמא, אם משקיע מאמין בשוק האמריקני אך אינו מאמין בדולר, עליו לרכוש מוצר מדד מנוטרל מטבע על אחד המדדים בארה"ב (S&P500 למשל). אם במהלך תקופת ההחזקה יעלה המדד ב-10%, והדולר ירד ב-5% - תשואת המוצר תהיה 10% ולא תושפע מתנודת הדולר. כמו כן, ישנו מוצר משלים שעוקב אחרי המדד ונותן גם חשיפה לדולר. מוצר כזה מתאים למשקיע אשר מאמין גם במדד האמריקני וגם בדולר. מוצרי מדד הנותנים חשיפה גם למטבע המקומי במדינה קדמו למוצרים מנוטרלי המטבע.

כאמור, השקעה במוצרים מנוטרלי מטבע גוברת בשנים האחרונות, בשל האיתנות הרבה שמפגין השקל מול מרבית המטבעות בעולם ובמיוחד למול הדולר והאירו.

כיום, אחוז מוצרי המדד מנוטרלי המטבע מסל מוצרי המדד על מדדי חו"ל הינו 41% ונראה כי מגמה זו צפויה להתגבר. בפני מנהל המוצר מגוון אפשרויות לפעולות המנטרלות את החשיפה המטבעית על ידי תשואה הפוכה לשינוי בשער במט"ח אשר בקרן. הנפוצות שבהן אלו הפעולות בנגזרים ועסקאות פורוורד. ניתן להשתמש בהן בגידור חשיפה למטבעות עיקריים כמו דולר, אירו, ליש"ט, ין יפני וכו'.

כיצד מגדרים חשיפה מטבעית למדד חו"ל המורכב מ-23 מדינות ו-22 מטבעות שונים?

רצוי לציין שלא מדובר במטבעות עיקריים, אלא במטבעות כמו הדולר ההונג קונגי, וואן קוריאני, דולר טיוואני, ריאל ברזילי ועוד. התשובה פשוטה - לא ניתן.

המדד המדובר הוא מדד MSCI שווקים מתעוררים. המדד נערך ומחושב על ידי עורך המדדים MSCI, וכולל מניות הנסחרות בשווקים מתעוררים אשר זרים רשאים להשקיע בהן. במדד נכללות 823 מניות הנסחרות ב-23 מדינות: ברזיל, צ'ילה, קולומביה, מקסיקו, פרו, צ'כיה, מצרים, יוון, הונגריה, פולין ועוד.

ניטרול מטבעי משמעותו שמשקיע ישראלי אשר רכש את המוצר תמורת שקלים לא יושפע מתנודת סל המטבעות של מדינות המדד למול השקל. כדי לקיים זאת על מנהל המוצר לבצע גידור של השקל למול סל המטבעות הנ"ל, דבר שכאמור אינו אפשרי.

כדי להבין טענה זו לעומק יש עובדה נוספת על המדד האמור - הוא נקוב בדולר. כדי להמחיש את משמעות הדבר, תארו לעצמכם מדד ת"א 25 הנקוב בדולר. בתרחיש בו המניות אינן זזות, אבל הדולר מתחזק למול השקל - המדד הנקוב בדולר ייחלש, כיוון שדרושים פחות דולרים כדי לרכוש את אותו סל מניות במדד הנסחרות בשקלים.

וכך, מנהל מוצר שעוקב אחר מדד MSCI שווקים מתעוררים ומתיימר לנטרלו מחשיפה מטבעית, יכול לעשות זאת, אך אינו יכול לנטרל את חשיפת הדולר למול סל מטבעות המדד. בסופו של דבר, החשיפה המטבעית היא השקל למול סל מטבעות המדד, והדולר הוא רק "תחנת ביניים" בשרשרת החשיפה. מנהל המוצר יכול לנטרל את החשיפה של הדולר למול השקל אך זה רק אמצע הדרך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.