הר השקלים מתמוטט- מחפשים תשואה ריאלית
לאחר הורדת הריבית האחרונה והמפתיעה של בנק ישראל לרמת שפל של 0.25%, עומד המשקיע הישראלי בסיטואציה מאתגרת במיוחד בה לא היה מעולם.
שוק המק"מ שמשמש בימים כתיקונם כמפלט חסר סיכון, הפך ללא רווחי מחד, ומסוכן מאידך. לא רווחי, שכן הלקוח הממוצע שמשלם עמלת קניה ומכירה של 0.1% (לכל כיוון), בתוספת דמי שמירת ני"ע, עומד מול אפיק השקעה שצפוי להניב לו תשואה השואפת ל- 0%. מסוכן, שכן על אף ציפיות האינפלציה הנמוכות בשוק ובקרב החזאים, עדיין קיימת תמימות דעים שהמשק צפוי לייצר אינפלציה ברמה של כ -1%. מכאן, שהשקעה "נומינלית" כמק"מ טומנת בחובה סיכון רב לשחיקה ריאלית של ערך הכסף.
חלופה נוספת העומדת בפני הלקוח היא פיקדונות הבנקים. אמנם במקרה זה אין עמלות קניה ומכירה, אולם הריבית הממוצעת אותה יקבל הלקוח לא שונה בהרבה מהתשואות בשוק המק"מ, וטומנת בחובה פוטנציאל לא מבוטל להפסדי הון ריאליים.
חלופה שלישית הינה השקעה בקרנות כספיות. יש לזכור כי בשל מגבלות במדיניות ההשקעה שלהן, הקרנות הכספיות משקיעות ברובן המכריע בשוק המק"מ, ועל כן התוצאה שתתקבל מהשקעה בהן דומה לתוצאות שהוזכרו לעיל. אמנם המשקיע לא משלם עמלות קניה ומכירה, אך הקרנות גובות דמי ניהול (מזעריים ככל שיהיו) והתשואה שתישאר בידי הלקוח תשאף גם כאן ל- 0%. יש לציין שהקרן עדיפה על השקעה ישירה במק"מ, במקרה של מדד חיובי, בשל הטבת המס הטמונה בה.
בהזדמנות זו נזכיר כי ביוזמת רשות ני"ע יושקו בקרוב קרנות הקפ"מ, קרנות שישקיעו את כספי הלקוחות בפיקדונות בנקאיים, בדומה לתעודות הג'מבו הנסחרות בבורסה, אולם התזמון להשקת המוצר לא יכול היה להיות גרוע יותר בשל כל התנאים שתוארו כאן.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- הריבית צפויה לרדת - החברות שירוויחו והחברות שיפסידו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום, מסתמן כי כעת, בניגוד להורדות הריבית הקודמות, הפעם נוצר מצב בו "הר השקלים" העצום היושב בנכסי הציבור הישראלי, חייב יהיה לתור אחר השקעות חדשות שיניבו לו תשואות ריאליות חיוביות, ללא ספק תנועת כספים משמעותית, שתורגש היטב בשוק.
למיטב הבנתי ומניסיון העבר, הן בהורדות הריבית האחרונות והן במדינות אחרות בהן הריבית הריאלית היתה שלילית, נדחפים המשקיעים להגדיל סיכונים בתיק ההשקעות שלהם. רבים מהמשקיעים שחששו עד כה לרכוש מניות, בוודאי ימצאו עצמם מגדילים את הרכיב המנייתי בתיקיהם, כמובן באופן מדוד והדרגתי.
רבים מאלו שסברו שהשוק הקונצרני יקר ומסוכן להשקעה יכולים למצוא עצמם קונים אג"ח קונצרניות, תוך הגדלת מח"מ התיק וירידה בדירוג הממוצע בתיק.משקיעי המק"מ, שבדרך כלל מוגדרים כשונאי סיכון באופיים, יאריכו את מח"מ התיק ויקנו אג"ח ארוכות יותר ולו רק בשביל לא "לזחול" בריביות הנמוכות באג"ח הקצר ובמק"מ. וכמו תמיד, חלק מסוים מהכסף יזרום לאפיקים לא פיננסיים ובעיקר נדל"ן להשקעה.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
אין ספק שבסיטואציה שנוצרה רבים יבחרו להגדיל סיכונים, בין אם זה נכון ומתאים לאופיים ולאהבת הסיכון שלהם ובין אם לא. בכל אופן, חשוב לבצע את המהלך באופן שקול ומדוד, תוך הקפדה על פיזור ההשקעה באופן נכון ולעולם לא להיגרר לסיכון שאינו נכון ותתאים למשקיע.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 8.דוד 06/09/2014 20:10הגב לתגובה זומי שמפסיד בגדול מהריבית האפסית היא הממשלה שאין לה הכנסות ממסים על הפק"מ.
- 7.יריב 04/09/2014 13:23הגב לתגובה זואינפלציה אפסית, ריבית אפסית, חבל על הטרחה והעמלות בחיפוש השקעות.
- 6.משה 04/09/2014 09:24הגב לתגובה זולראות שהיא עולה ולהשאר בחוץ
- 5.משה ראשל"צ 04/09/2014 07:15הגב לתגובה זואז כדי כרגע להכנס עכשיו לבורסה אבל בזהירות
- כדי או כדאי? כדאי ללמוד עברית לפני שמגיבים (ל"ת)אבשלום קור 04/09/2014 17:24הגב לתגובה זו
- 4.משקיע זהיר 04/09/2014 06:44הגב לתגובה זומחירי נדלן מנופחים
- 3.פנחס 04/09/2014 03:58הגב לתגובה זובלי לומר בעצם כלום. אבל ממש כלום...
- 2.פנחס 04/09/2014 03:57הגב לתגובה זובלי לומר בעצם כלום. אבל ממש כלום...
- אכן כך!!! (ל"ת)אליקופטק 04/09/2014 09:38הגב לתגובה זו
- 1.יוסי 04/09/2014 01:06הגב לתגובה זושבוודאות יגיע גם לא להפסיד כסף זה טוב במצב השווקים היום
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
