הר השקלים מתמוטט- מחפשים תשואה ריאלית

רונן קפלוטו, מנהל השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, מנתח את האתגרים העומדים בפני המשקיע הישראלי לאחר הורדת הריבית של בנק ישראל
רונן קפלוטו | (10)

לאחר הורדת הריבית האחרונה והמפתיעה של בנק ישראל לרמת שפל של 0.25%, עומד המשקיע הישראלי בסיטואציה מאתגרת במיוחד בה לא היה מעולם.

שוק המק"מ שמשמש בימים כתיקונם כמפלט חסר סיכון, הפך ללא רווחי מחד, ומסוכן מאידך. לא רווחי, שכן הלקוח הממוצע שמשלם עמלת קניה ומכירה של 0.1% (לכל כיוון), בתוספת דמי שמירת ני"ע, עומד מול אפיק השקעה שצפוי להניב לו תשואה השואפת ל- 0%. מסוכן, שכן על אף ציפיות האינפלציה הנמוכות בשוק ובקרב החזאים, עדיין קיימת תמימות דעים שהמשק צפוי לייצר אינפלציה ברמה של כ -1%. מכאן, שהשקעה "נומינלית" כמק"מ טומנת בחובה סיכון רב לשחיקה ריאלית של ערך הכסף.

חלופה נוספת העומדת בפני הלקוח היא פיקדונות הבנקים. אמנם במקרה זה אין עמלות קניה ומכירה, אולם הריבית הממוצעת אותה יקבל הלקוח לא שונה בהרבה מהתשואות בשוק המק"מ, וטומנת בחובה פוטנציאל לא מבוטל להפסדי הון ריאליים.

חלופה שלישית הינה השקעה בקרנות כספיות. יש לזכור כי בשל מגבלות במדיניות ההשקעה שלהן, הקרנות הכספיות משקיעות ברובן המכריע בשוק המק"מ, ועל כן התוצאה שתתקבל מהשקעה בהן דומה לתוצאות שהוזכרו לעיל. אמנם המשקיע לא משלם עמלות קניה ומכירה, אך הקרנות גובות דמי ניהול (מזעריים ככל שיהיו) והתשואה שתישאר בידי הלקוח תשאף גם כאן ל- 0%. יש לציין שהקרן עדיפה על השקעה ישירה במק"מ, במקרה של מדד חיובי, בשל הטבת המס הטמונה בה.

בהזדמנות זו נזכיר כי ביוזמת רשות ני"ע יושקו בקרוב קרנות הקפ"מ, קרנות שישקיעו את כספי הלקוחות בפיקדונות בנקאיים, בדומה לתעודות הג'מבו הנסחרות בבורסה, אולם התזמון להשקת המוצר לא יכול היה להיות גרוע יותר בשל כל התנאים שתוארו כאן.

לסיכום, מסתמן כי כעת, בניגוד להורדות הריבית הקודמות, הפעם נוצר מצב בו "הר השקלים" העצום היושב בנכסי הציבור הישראלי, חייב יהיה לתור אחר השקעות חדשות שיניבו לו תשואות ריאליות חיוביות, ללא ספק תנועת כספים משמעותית, שתורגש היטב בשוק.

למיטב הבנתי ומניסיון העבר, הן בהורדות הריבית האחרונות והן במדינות אחרות בהן הריבית הריאלית היתה שלילית, נדחפים המשקיעים להגדיל סיכונים בתיק ההשקעות שלהם. רבים מהמשקיעים שחששו עד כה לרכוש מניות, בוודאי ימצאו עצמם מגדילים את הרכיב המנייתי בתיקיהם, כמובן באופן מדוד והדרגתי.

רבים מאלו שסברו שהשוק הקונצרני יקר ומסוכן להשקעה יכולים למצוא עצמם קונים אג"ח קונצרניות, תוך הגדלת מח"מ התיק וירידה בדירוג הממוצע בתיק.משקיעי המק"מ, שבדרך כלל מוגדרים כשונאי סיכון באופיים, יאריכו את מח"מ התיק ויקנו אג"ח ארוכות יותר ולו רק בשביל לא "לזחול" בריביות הנמוכות באג"ח הקצר ובמק"מ. וכמו תמיד, חלק מסוים מהכסף יזרום לאפיקים לא פיננסיים ובעיקר נדל"ן להשקעה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אין ספק שבסיטואציה שנוצרה רבים יבחרו להגדיל סיכונים, בין אם זה נכון ומתאים לאופיים ולאהבת הסיכון שלהם ובין אם לא. בכל אופן, חשוב לבצע את המהלך באופן שקול ומדוד, תוך הקפדה על פיזור ההשקעה באופן נכון ולעולם לא להיגרר לסיכון שאינו נכון ותתאים למשקיע.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דוד 06/09/2014 20:10
    הגב לתגובה זו
    מי שמפסיד בגדול מהריבית האפסית היא הממשלה שאין לה הכנסות ממסים על הפק"מ.
  • 7.
    יריב 04/09/2014 13:23
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה אפסית, ריבית אפסית, חבל על הטרחה והעמלות בחיפוש השקעות.
  • 6.
    משה 04/09/2014 09:24
    הגב לתגובה זו
    לראות שהיא עולה ולהשאר בחוץ
  • 5.
    משה ראשל"צ 04/09/2014 07:15
    הגב לתגובה זו
    אז כדי כרגע להכנס עכשיו לבורסה אבל בזהירות
  • כדי או כדאי? כדאי ללמוד עברית לפני שמגיבים (ל"ת)
    אבשלום קור 04/09/2014 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע זהיר 04/09/2014 06:44
    הגב לתגובה זו
    מחירי נדלן מנופחים
  • 3.
    פנחס 04/09/2014 03:58
    הגב לתגובה זו
    בלי לומר בעצם כלום. אבל ממש כלום...
  • 2.
    פנחס 04/09/2014 03:57
    הגב לתגובה זו
    בלי לומר בעצם כלום. אבל ממש כלום...
  • אכן כך!!! (ל"ת)
    אליקופטק 04/09/2014 09:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 04/09/2014 01:06
    הגב לתגובה זו
    שבוודאות יגיע גם לא להפסיד כסף זה טוב במצב השווקים היום
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.