החליטו להחליט: הודעת הפדרל ריזרב אמש הכריעה את הכף
בחודש יוני האחרון, החליט הפד האמריקני על צמצום תכנית רכישת האג"ח האמריקניות. מה יהיו ההשלכות על הבנקים?
תכנית ה-QE
בשלהי 2008, בשיאו של המשבר הפיננסי, החליט הפד לבצע רכישת אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות - תכנית ה-QE או "ההקלה הכמותית", בתרגום חופשי. בימים ההם, הריבית כבר הופחתה לרמתה האפסית, ולא איפשרה עידוד צמיחה באמצעות הפחתה נוספת. לכן הפד החליט לרכוש את אגרות החוב, כדי להוריד את התשואה ולדחוף את המשקיעים להשתמש במזומן לביצוע עסקאות ואת הבנקים להעניק אשראי.
התכנית התבצעה בשלושה שלבים החל מ-2008 לתקופות שונות. בכל פעם שהפד מצא לנכון כי ההתאוששות המיוחלת לא הגיעה, הזרים עוד כספים באופן המפורט עד יוני האחרון, בו הודיע יו"ר הפד על רצונו להאט את קצב רכישת אגרות החוב - תכנית ה-Tapering, כלשונו. השווקים הגיבו מיד בירידות חדות, וכתוצאה מכך תכנית ה-Tapering, נדחתה ללא הודעה על מועד חדש.
המרוויחים והמפסידים
תכנית ה-QE הצליחה להביא לצמיחה בשוקי ההון, ולעלייה בשווי הנכסים. אך שוק העבודה טרם התאושש והתוצר לא שב לצמוח ברמות גבוהות כבעבר. הסיבה לכך, היא העושר הפיננסי שנוצר כתוצאה מעליית ערכם של הנכסים, ולא חלחל לצרכן הפרטי. רוב הצרכנים הפרטיים, רוכשי הדירות והמכוניות, לא מצאו מקומות עבודה ולא נהנו מהעלייה בערך הנכסים, וכך הכלכלה לא צמחה בקצב מהיר מספיק, וגרמה לעלייה באינפלציה, כפי שרבים חששו בעבר.
חרב הפיפיות
בעיה נוספת של תכנית ה-QE, שרכישת הנכסים עודדה עליית מחירים בשווקים, תוך הסתמכות על המשך קיומה. הפסקת התכנית עלולה לשמש כחרב פיפיות ולגרום לנפילות בשווקים. לא זו בלבד, רכישת הנכסים גם הגדילה את המאזן של הפד לשיא של כ-3.8 טריליון דולר, כשחלק גדול ממנו מורכב מני"ע מגובי משכנתאות. זהו מצב מאוד לא מאוזן לעומת העבר כשהוחזקו בעיקר אגרות חוב ממשלתיות. נראה שבכל צורת פעולה שהיא סיום תכנית הרכישות או המשכה הפד יגרום לנזק כלשהו. מנגד, ההתמהמהות בקבלת ההחלטה בנושא, רק מגבירה את התנודתיות בשוק ההון.
- "השוק ימשיך שלא להגיב לסימני האינפלציה עד שהפד' יפסיק לבטלם"
- האם הפד ירסן את עליית תשואות האג"ח דווקא בכלי שאמור לזרז את האינפלציה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מישהו אמר העלאת ריבית?
הריבית על המשכנתאות היא אחד מהגורמים הבולטים לשינויים בשוק זה. כאשר הפד ביצע את תכנית ה-QE, ורכש אגרות חוב, הנמיך באופן מלאכותי את הריבית על המשכנתאות. די היה ברמיזה על כוונה לצמצם רכישה זו ובאופן מיידי הריבית על המשכנתאות לטווח ארוך נסקה. הבנקים חששו שהריבית עומדת לעלות והקדימו תרופה למכה. הפד אמנם לא התכוון לכך, כל מה שהוא רצה בהודעתו על תכנית ה-Tapering, היה לאותת על האטה של תכנית התמרוץ, ולעודד את שוק המשכנתאות. אולם התוצאה הייתה הפוכה.
החלטה קשה
אתמול התקיימה ישיבת הפד, במסגרתה הוחלט להתחיל ב-Tapering, ולצמצם את קצב רכישת אגרות החוב ב-10 מיליארד דולר לחודש. יו"ר הפד, בן ברננקי, אף הדגיש כי אין כל כוונה להעלות את הריבית, אשר תישאר ברמתה הנמוכה עוד זמן רב, לאחר ששיעור האבטלה ירד מתחת לרמה של כ-6.5% (כיום כ-7%). השווקים הגיבו בעליות מיידיות, שכן חששו מצמצום משמעותי יותר בקצב הרכישות. חוסר הודאות והתנודתיות של השווקים בחודשים האחרונים היו עשויים להימנע, אם הפד לא היה מתמהמה זמן כה רב בקבלת ההחלטה, ופשוט מצמצם את רכישת אגרות החוב עוד בחודש מאי. כמו כן, לא ברור מדוע הפעם הפד מאמין, שלאחר שלוש תכניות של רכישות אגרות חוב, המשך התכנית הפעם יסייע סוף סוף לכלכלת ארה"ב לצאת מהמשבר.
- 1.בניגוד לדבילים שיושבים בממשלת ישראל (ל"ת)אריק 20/12/2013 11:10הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
