בחודש יוני האחרון, החליט הפד האמריקני על צמצום תכנית רכישת האג"ח האמריקניות. מה יהיו ההשלכות על הבנקים?

תכנית ה-QE

בשלהי 2008, בשיאו של המשבר הפיננסי, החליט הפד לבצע רכישת אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות - תכנית ה-QE או "ההקלה הכמותית", בתרגום חופשי. בימים ההם, הריבית כבר הופחתה לרמתה האפסית, ולא איפשרה עידוד צמיחה באמצעות הפחתה נוספת. לכן הפד החליט לרכוש את אגרות החוב, כדי להוריד את התשואה ולדחוף את המשקיעים להשתמש במזומן לביצוע עסקאות ואת הבנקים להעניק אשראי.

התכנית התבצעה בשלושה שלבים החל מ-2008 לתקופות שונות. בכל פעם שהפד מצא לנכון כי ההתאוששות המיוחלת לא הגיעה, הזרים עוד כספים באופן המפורט עד יוני האחרון, בו הודיע יו"ר הפד על רצונו להאט את קצב רכישת אגרות החוב - תכנית ה-Tapering, כלשונו. השווקים הגיבו מיד בירידות חדות, וכתוצאה מכך תכנית ה-Tapering, נדחתה ללא הודעה על מועד חדש.

המרוויחים והמפסידים

תכנית ה-QE הצליחה להביא לצמיחה בשוקי ההון, ולעלייה בשווי הנכסים. אך שוק העבודה טרם התאושש והתוצר לא שב לצמוח ברמות גבוהות כבעבר. הסיבה לכך, היא העושר הפיננסי שנוצר כתוצאה מעליית ערכם של הנכסים, ולא חלחל לצרכן הפרטי. רוב הצרכנים הפרטיים, רוכשי הדירות והמכוניות, לא מצאו מקומות עבודה ולא נהנו מהעלייה בערך הנכסים, וכך הכלכלה לא צמחה בקצב מהיר מספיק, וגרמה לעלייה באינפלציה, כפי שרבים חששו בעבר.

חרב הפיפיות

בעיה נוספת של תכנית ה-QE, שרכישת הנכסים עודדה עליית מחירים בשווקים, תוך הסתמכות על המשך קיומה. הפסקת התכנית עלולה לשמש כחרב פיפיות ולגרום לנפילות בשווקים. לא זו בלבד, רכישת הנכסים גם הגדילה את המאזן של הפד לשיא של כ-3.8 טריליון דולר, כשחלק גדול ממנו מורכב מני"ע מגובי משכנתאות. זהו מצב מאוד לא מאוזן לעומת העבר כשהוחזקו בעיקר אגרות חוב ממשלתיות. נראה שבכל צורת פעולה שהיא סיום תכנית הרכישות או המשכה הפד יגרום לנזק כלשהו. מנגד, ההתמהמהות בקבלת ההחלטה בנושא, רק מגבירה את התנודתיות בשוק ההון.

• "השוק ימשיך שלא להגיב לסימני האינפלציה עד שהפד' יפסיק לבטלם"
• האם הפד ירסן את עליית תשואות האג"ח דווקא בכלי שאמור לזרז את האינפלציה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מישהו אמר העלאת ריבית?

הריבית על המשכנתאות היא אחד מהגורמים הבולטים לשינויים בשוק זה. כאשר הפד ביצע את תכנית ה-QE, ורכש אגרות חוב, הנמיך באופן מלאכותי את הריבית על המשכנתאות. די היה ברמיזה על כוונה לצמצם רכישה זו ובאופן מיידי הריבית על המשכנתאות לטווח ארוך נסקה. הבנקים חששו שהריבית עומדת לעלות והקדימו תרופה למכה. הפד אמנם לא התכוון לכך, כל מה שהוא רצה בהודעתו על תכנית ה-Tapering, היה לאותת על האטה של תכנית התמרוץ, ולעודד את שוק המשכנתאות. אולם התוצאה הייתה הפוכה.

החלטה קשה

אתמול התקיימה ישיבת הפד, במסגרתה הוחלט להתחיל ב-Tapering, ולצמצם את קצב רכישת אגרות החוב ב-10 מיליארד דולר לחודש. יו"ר הפד, בן ברננקי, אף הדגיש כי אין כל כוונה להעלות את הריבית, אשר תישאר ברמתה הנמוכה עוד זמן רב, לאחר ששיעור האבטלה ירד מתחת לרמה של כ-6.5% (כיום כ-7%). השווקים הגיבו בעליות מיידיות, שכן חששו מצמצום משמעותי יותר בקצב הרכישות. חוסר הודאות והתנודתיות של השווקים בחודשים האחרונים היו עשויים להימנע, אם הפד לא היה מתמהמה זמן כה רב בקבלת ההחלטה, ופשוט מצמצם את רכישת אגרות החוב עוד בחודש מאי. כמו כן, לא ברור מדוע הפעם הפד מאמין, שלאחר שלוש תכניות של רכישות אגרות חוב, המשך התכנית הפעם יסייע סוף סוף לכלכלת ארה"ב לצאת מהמשבר.