איך להרוויח מההנפקות האחרונות בשוק הקונצרני?
הסופר הנודע רוברט היינליין, אחד מסופרי המדע הבדיוני רבי ההשפעה והשנויים במחלוקת, אמר פעם שנפלאות הן דרכי האל, הממשלות והנשים, ואל לו לבן תמותה לנסות ולהבינן.
נפלאות הן גם דרכי שוק ההון, כפי שראינו השנה באפיק הקונצרני - כאשר שוק האג"ח עבר ממצב של פסימיות מוחלטת למצב של אופוריה, ללא כל סיבה מיוחדת. כעת, לאחר מהלך עליות אדיר שביצע השוק, וכשאיגרות חוב רבות נסחרות בתמחורים יקרים ביחס לסיכון הגלום בהן, הגיעה צפירת אזהרה מכיוונה של חברת המידע העסקי BDI, שהייתה אמורה להוריד אותנו לקרקע.
ביום חמישי האחרון אמרה מנכ"לית BDI, כי מצב החברות גרוע ממשבר 2008. מסקירה שערכה החברה, ליותר מ-70 דוחות כספיים ברבעון השלישי התווספה הערת "עסק חי" של רואי החשבון של החברות. הערת אשר מעידה על קושי בפירעון חובותיהן. בנוסף, חברות נוספות צירפו הערה כללית המפנה את תשומת הלב למידע בדבר אי עמידה באמות מידה פיננסיות, תביעות משפטיות מהותיות, מידע מהותי אודות חברות קשורות וכו'. מדובר בשיעור הגבוה ביותר של הערות מאז החלה BDI לבחון את הנושא.
ואיך הגיב השוק? השוק לא התרגש, ומדד התל בונד סיים בירידות קלות בלבד. השוק ממשיך לרתוח, הביקושים ממשיכים להיות חזקים (ככה זה שהציבור נוהר לקרנות) והריבית הנמוכה (ותודה לפישר על עוד הורדה) רק עוזרת ללבות את האש.
התוצאה הישירה של ירידת התשואות בשוק הקונצרני, באה לידי ביטוי בהנפקת איגרות חוב של החברות. אך מעבר לעובדה שכמות ההנפקות גדלה ואיתה מרווח הנשימה של מספר חברות ששוק ההון שוב נגיש להן, ישנה זווית נוספת לסיפור הזה, כאשר המשקיעים צרכים לשאול את עצמם כיצד הם יכולים ליהנות באופן ישיר מההנפקות האחרונות בשוק. חכמי התלמוד היו אומרים מאי נפקא מינה.
אז מהן ההשלכות המעשיות של הסיטואציה, וכיצד ניתן לנצל את המצב?
ע"י רכישת אג"חים במח"מ קצר, של אותן חברות שבצעו זה עתה הנפקות במח"מ ארוך יותר (כמובן לאחר בדיקת האיתנות הפיננסית ויכולת שירות החוב של אותן חברות). בעקבות ההנפקות - החברות מגדילות את נזילותן, כאשר חלק מן ההנפקות משמשות לגלגול חלויות שוטפות וישרתו את איגרות החוב במח"מ הקצר יותר.
להלן רשימה של מספר מנפיקים, אשר ביצעו לאחרונה הנפקות חוב במח"מ ארוך, ולהם אג"חים במח"מ קצר ובמרווחים סבירים ביחס לשוק:
אומנם לא מדובר במציאות יוצאות דופן, אך לאחר ההנפקות האחרונות מצב הנזילות בחברות השתפר, ומהווה יתרון משמעותי לסדרות במח"מ הקצר, שייהנו מאותן יתרות מזומנים.
על רקע המרווחים הנמוכים בשוק הקונצרני, נראה כי איגרות חוב במח"מ קצר של חברות בעלות נזילות גבוהה - יהוו בזמן הקרוב אלטרנטיבה הולמת מבחינת יחסי הסיכוי סיכון.
*רו"ח ערן קלינסקי, אנליסט בבית ההשקעות אפסילון. לבית ההשקעות אפסילון ולחברות הקשורות אליו יש או עשוי להיות עניין אישי בני"ע. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות והמידע הינו לידיעה בלבד. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 4.אכן דרך טובה ליהנות מההנפקות הללו (ל"ת)יפתח 30/12/2012 20:20הגב לתגובה זו
- 3.זוית שונה ומעניינת (ל"ת)יונתן 30/12/2012 11:36הגב לתגובה זו
- 2.מעניין מאוד (ל"ת)רוני 30/12/2012 11:16הגב לתגובה זו
- 1.zivok1 30/12/2012 09:59הגב לתגובה זוהחלפת תמונה(-:

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.