איך בוחרים קרן או תעודה מנצחת? הנה מס' כללים
האם תיק ההשקעות שלכם מפוזר במידה נאותה, כלומר כולל השקעה באפיקים שונים בישראל לצד אפיקי השקעה בחו"ל? אחת הדרכים היעילות ביותר "לצאת לחו"ל", היא באמצעות ניירות ערך עוקבי מדדים, כלומר ETFs (קרנות סל) ותעודות סל. אבל השוק הזה הוא כמעט אינסופי - יש בו המון מוצרים, על מדדים רבים במדינות רבות ובסקטורים מגוונים. אז איך בכל זאת בוחרים קרן או תעודת סל מנצחת?
ראשית, כמה מלים על למה חשוב לבחור נכון. שוק ניירות הערך העוקבים אחר מדדים מעולם לא היה שוק של מוצרים גנריים. פערי תשואות בין מוצרים העוקבים אחר אותם מדדים, הבדלים בעלויות הנובעים מדמי ניהול, מנגנון קבלת הדיבידנד ואופן ההתכסות של המנפיקים - הופכים את המוצר ה"פסיבי" לאפיק הדורש בחינה מעמיקה. כאשר משווים בין תעודות סל מקומיות לקרנות סל בינלאומיות שיקולי מיסוי, מסחר, חשיפות אשראי ומבנה משפטי, ההחלטה על בחירת המוצר מקבלת משנה חשיבות.
מגוון המוצרים בתעודות סל עוקבות אחר מדדים בחו"ל הולך, מתרחב ומעניק למשקיעים את היכולת להיחשף למדדים גיאוגרפיים וסקטוריאליים בעולם. נקודת ההתחלה היא ההבחנה בין ETF לתעודת סל. אלה שני מוצרים שונים אשר השקעה בהם מתבצעת עבור אותה מטרה - חשיפה לביצועי מדד כלשהו. תעודת סל היא כתב התחייבות המבטיח למחזיק בו את תשואת מדד הייחוס, ללא תלות באופן ההתכסות של המנפיקה. לעומת זאת, ל-ETF מאפיינים משפטיים הדומים לקרן נאמנות, והתחייבות הינה לאופטימיזציה של הביצועים.
עם זאת, הפיקוח הרגולטורי המתהדק על ענף תעודת הסל וניהול סיכונים אחראי של המנפיקות מביא את החשיפות הנוצרות כתוצאה מההתכסות להיות סולידיות מבעבר, כך שהמשקיעים מקבלים מוצר משופר. ההתחייבות של מנהלי קרנות ה-ETF לאופטימיזציה בלבד מביאה לפערי עקיבה בין תשואת הקרן לתשואת מדד הייחוס. היסטוריית העקיבה של ETF נותנת מושג לגבי מקצועיות מנהל הקרן.
פער שנתי נורמלי הינו של דמי הניהול ומיסוי דיבידנד ראשוני. פער עקיבה גדול מכך עשוי לנבוע, לדוגמא, מאי התאמת משקולות הנכסים בקרן כפי שמוגדר במדד. אסטרטגיית השאלות יעילה של הקרן עשויה להביא לצמצום הפער, לעומת מנהלי תעודות הסל, שאינם מחויבים לשתף בתקבולי השאלות את מחזיקי התעודה.
כאשר משקיעים בתעודות סל עוקבות מדדים המתואמים דיבידנד, כמו מדדים בארץ או בגרמניה (Total Return Index), דמי הניהול ברוב המקרים זהים בין חברות תעודות הסל. השוני בשיעור דמי הניהול בא לביטוי כאשר משקיעים בתעודות העוקבות אחר מדדים שאינם מתואמים דיבידנד (Price Index) כמו בארה"ב. תעודה המציעה דמי ניהול נמוכים ככל הנראה אינה צוברת / מחלקת למחזיק התעודה את הדיבידנד במלואו. מנגנון העלויות המשתנה בין תעודות הסל העוקבות אחר אותם מדדים מביא לשוני בין המוצרים, המתבטא בתשואה.
דמי הניהול הנקובים בתעודות סל עוקבות מדדים בחו"ל גבוה באופן גורף מדמי הניהול השנתיים ב-ETF העוקבת אחר אותו מדד. הסיבה שמשאירה את תעודות הסל אטרקטיביות לעומת מוצרי ה-ETF נקראת מיסוי דיבידנד. כאשר נחשפים דרך תעודות סל, אחד היתרונות הגדולים שברוב המקרים תשואת הדיבידנד המשולמת או הנצברת היא זו המתקבלת בחוזי ההתכסות. לעומת אירוע מס במקור של 25% על תקבולי דיבידנד כאשר משקיעים דרך ETF המאוגדת בארה"ב.
למשל, כאשר נחשפים ל-ETF על מדד S&P500 תקבול הדיבידנד יהיה רק 75% מתשואת הדיבידנד במדד. עת אנו מעוניינים לבצע השוואת עלויות טרם בחירת המוצר, ETF או תעודת סל, עלינו לבחון את פער דמי הניהול בין המוצרים מול הטבת המס שתתקבל במידה ונשקיע בתעודת סל. הבחנה זו עשויה להיות יעילה עבורכם אם אתם אדישים להבדלים באופי המוצרים.
מנפיקות ה-ETF מודעות לבעייתיות מיסוי הדיבידנד ומצאו פיתרון התופס תאוצה בשנים האחרונות: הקמת חטיבות ETF באירלנד ולוקסמבורג, מדינות המעניקות הטבות מס למשקיעים ברחבי העולם. אם כך, ETF אלו עשוית להיות עדיפות עבור חשיפה לחלק מהמדדים.
עוד כמה מילים על מיסים
אירועי מס על הדיבידנד ב-ETF מתחלקים לשני חלקים. הראשון נגזר מאמנות מס בין המדינה בה נסחר נכס הבסיס למדינה בה מאוגדת הקרן. השני, תשלום מס על הדיבידנד שמחלקת הקרן למשקיעי הקצה, וגם הוא נגזר מאמנות המס של המדינות השונות. מתברר שלמשקיע הישראלי הנחשף למדדים שונים בעולם (במיוחד לנכסים המניבים תשואות דיבידנד גבוהות) עשויה להיות עדיפה בהרבה ההשקעה בתעודות סל או בקרנות המאוגדות באירלנד ולוקסמבורג על פני קרנות המאוגדות בארה"ב.
- 2.איפה מוצאים את הקרנות המאוגדות באירלנד ולוקסמבורג (ל"ת)אני רק שאלה 14/11/2012 10:45הגב לתגובה זו
- 1.יוסף 14/11/2012 09:51הגב לתגובה זואחרת איך אתה מצפה מהמשקיע הפשוט לאתר אותה תן סימול של כמה תעודות
 שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

