האם תיק ההשקעות שלכם מפוזר במידה נאותה, כלומר כולל השקעה באפיקים שונים בישראל לצד אפיקי השקעה בחו"ל? אחת הדרכים היעילות ביותר "לצאת לחו"ל", היא באמצעות ניירות ערך עוקבי מדדים, כלומר ETFs (קרנות סל) ותעודות סל. אבל השוק הזה הוא כמעט אינסופי - יש בו המון מוצרים, על מדדים רבים במדינות רבות ובסקטורים מגוונים. אז איך בכל זאת בוחרים קרן או תעודת סל מנצחת?

ראשית, כמה מלים על למה חשוב לבחור נכון. שוק ניירות הערך העוקבים אחר מדדים מעולם לא היה שוק של מוצרים גנריים. פערי תשואות בין מוצרים העוקבים אחר אותם מדדים, הבדלים בעלויות הנובעים מדמי ניהול, מנגנון קבלת הדיבידנד ואופן ההתכסות של המנפיקים - הופכים את המוצר ה"פסיבי" לאפיק הדורש בחינה מעמיקה. כאשר משווים בין תעודות סל מקומיות לקרנות סל בינלאומיות שיקולי מיסוי, מסחר, חשיפות אשראי ומבנה משפטי, ההחלטה על בחירת המוצר מקבלת משנה חשיבות.

מגוון המוצרים בתעודות סל עוקבות אחר מדדים בחו"ל הולך, מתרחב ומעניק למשקיעים את היכולת להיחשף למדדים גיאוגרפיים וסקטוריאליים בעולם. נקודת ההתחלה היא ההבחנה בין ETF לתעודת סל. אלה שני מוצרים שונים אשר השקעה בהם מתבצעת עבור אותה מטרה - חשיפה לביצועי מדד כלשהו. תעודת סל היא כתב התחייבות המבטיח למחזיק בו את תשואת מדד הייחוס, ללא תלות באופן ההתכסות של המנפיקה. לעומת זאת, ל-ETF מאפיינים משפטיים הדומים לקרן נאמנות, והתחייבות הינה לאופטימיזציה של הביצועים.

עם זאת, הפיקוח הרגולטורי המתהדק על ענף תעודת הסל וניהול סיכונים אחראי של המנפיקות מביא את החשיפות הנוצרות כתוצאה מההתכסות להיות סולידיות מבעבר, כך שהמשקיעים מקבלים מוצר משופר. ההתחייבות של מנהלי קרנות ה-ETF לאופטימיזציה בלבד מביאה לפערי עקיבה בין תשואת הקרן לתשואת מדד הייחוס. היסטוריית העקיבה של ETF נותנת מושג לגבי מקצועיות מנהל הקרן.

פער שנתי נורמלי הינו של דמי הניהול ומיסוי דיבידנד ראשוני. פער עקיבה גדול מכך עשוי לנבוע, לדוגמא, מאי התאמת משקולות הנכסים בקרן כפי שמוגדר במדד. אסטרטגיית השאלות יעילה של הקרן עשויה להביא לצמצום הפער, לעומת מנהלי תעודות הסל, שאינם מחויבים לשתף בתקבולי השאלות את מחזיקי התעודה.

כאשר משקיעים בתעודות סל עוקבות מדדים המתואמים דיבידנד, כמו מדדים בארץ או בגרמניה (Total Return Index), דמי הניהול ברוב המקרים זהים בין חברות תעודות הסל. השוני בשיעור דמי הניהול בא לביטוי כאשר משקיעים בתעודות העוקבות אחר מדדים שאינם מתואמים דיבידנד (Price Index) כמו בארה"ב. תעודה המציעה דמי ניהול נמוכים ככל הנראה אינה צוברת / מחלקת למחזיק התעודה את הדיבידנד במלואו. מנגנון העלויות המשתנה בין תעודות הסל העוקבות אחר אותם מדדים מביא לשוני בין המוצרים, המתבטא בתשואה.

דמי הניהול הנקובים בתעודות סל עוקבות מדדים בחו"ל גבוה באופן גורף מדמי הניהול השנתיים ב-ETF העוקבת אחר אותו מדד. הסיבה שמשאירה את תעודות הסל אטרקטיביות לעומת מוצרי ה-ETF נקראת מיסוי דיבידנד. כאשר נחשפים דרך תעודות סל, אחד היתרונות הגדולים שברוב המקרים תשואת הדיבידנד המשולמת או הנצברת היא זו המתקבלת בחוזי ההתכסות. לעומת אירוע מס במקור של 25% על תקבולי דיבידנד כאשר משקיעים דרך ETF המאוגדת בארה"ב.

למשל, כאשר נחשפים ל-ETF על מדד S&P500 תקבול הדיבידנד יהיה רק 75% מתשואת הדיבידנד במדד. עת אנו מעוניינים לבצע השוואת עלויות טרם בחירת המוצר, ETF או תעודת סל, עלינו לבחון את פער דמי הניהול בין המוצרים מול הטבת המס שתתקבל במידה ונשקיע בתעודת סל. הבחנה זו עשויה להיות יעילה עבורכם אם אתם אדישים להבדלים באופי המוצרים.

מנפיקות ה-ETF מודעות לבעייתיות מיסוי הדיבידנד ומצאו פיתרון התופס תאוצה בשנים האחרונות: הקמת חטיבות ETF באירלנד ולוקסמבורג, מדינות המעניקות הטבות מס למשקיעים ברחבי העולם. אם כך, ETF אלו עשוית להיות עדיפות עבור חשיפה לחלק מהמדדים.

עוד כמה מילים על מיסים

אירועי מס על הדיבידנד ב-ETF מתחלקים לשני חלקים. הראשון נגזר מאמנות מס בין המדינה בה נסחר נכס הבסיס למדינה בה מאוגדת הקרן. השני, תשלום מס על הדיבידנד שמחלקת הקרן למשקיעי הקצה, וגם הוא נגזר מאמנות המס של המדינות השונות. מתברר שלמשקיע הישראלי הנחשף למדדים שונים בעולם (במיוחד לנכסים המניבים תשואות דיבידנד גבוהות) עשויה להיות עדיפה בהרבה ההשקעה בתעודות סל או בקרנות המאוגדות באירלנד ולוקסמבורג על פני קרנות המאוגדות בארה"ב.