חודש מאי בשוק ההנפקות - עלייה או ירידה בגיוסים?
חודש מאי 2012 התאפיין באווירה שלילית בשוקי המניות והאג"ח בארץ ובעולם עקב חששות עזיבת יוון את גוש האירו ומצבן השלילי של כלכלות ספרד ואיטליה. כך נפל מדד ת"א 25 במאי ב-8.5% ומדד התל בונד 60 ירד בשיעור של 1.3%. מעניין לראות כיצד הגיב שוק הנפקות אג"ח הקונצרניות למגמה שלילית זו.
לאחר פתיחה חזקה בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 בשוק ההנפקות בהם גויסו מעל ל-11.5 מיליארד שקל, הגיע חודש מאי השחור גם לשוק ההנפקות. בחודש החולף גויסו רק 955 מיליוני שקלים בחודש הגרוע ביותר בשוק ההנפקות מחודש דצמבר 2011. כדי להבין עד כמה מדובר בנתון גרוע, אציין שהממוצע החודשי לגיוס בשוק ההנפקות עמד בארבעת החודשים הראשונים של 2012 על 2.88 מיליארד שקל - כלומר במאי חלה נפילה של 67% בגיוס.
לאחר שראינו בחודש אפריל 2012 שיא במספר החברות שגייסו חוב מתחילת השנה (9), צנח מספר החברות שהנפיקו במאי ל-5 בלבד. החברות שהנפיקו במאי (ולראשונה השנה) הינן: ישרס, נכסים ובנין, כלכלית ירושלים ואבגול. גם בחודש מאי כמו בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 ראינו נוכחות גדולה של חברות מסקטור הנדל"ן בגיוסים, כאשר מתוך 5 החברות שגייסו חוב, 4 חברות הינן חברות נדל"ן.
סקטור דומיננטי שבלט בהיעדרו משוק הנפקות אג"ח הקונצרניות בחודש החולף הינו סקטור הבנקים. נתון זה שמתווסף לאווירה השלילית בשוקי המניות ואג"ח נותן הסבר לשיא השלילי בגיוסים בשוק ההנפקות במאי. בכל אחד מארבעת החודשים הראשונים של השנה ראינו לפחות חברה אחת שמגייסת מעל למיליארד שקל. בחודש מאי סך הגיוסים לא הגיע למיליארד שקל והחברה שבלטה לחיוב היתה נכסים ובנין שגייסה 421 מיליון שקל.
בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2012 גייס הסקטור העסקי סכום כולל של 12.48 מיליארד שקל, זאת לעומת גיוס כולל של 15.60 מיליארד שקל בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2011 - ירידה חדה של 20%. מתחילת השנה חלה ירידה מדאיגה במספר החברות המנפיקות. בחמשת החודשים הראשונים של 2012 ראינו רק 28 חברות מנפיקות לעומת 52 חברות בתקופה המקבילה אשתקד - קיטון של 46%.
70% מסך הגיוסים בחמשת החודשים הראשונים של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד, לעומת 60% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. הדבר מעיד על עלייה בשיעור האינפלציה במשק בחודשים הראשונים של שנת 2012, וכך דורשים הגופים המוסדיים תוספת של הצמדה לאג"ח המגוייסות. אולם, ההאטה בכלכלות העולם בנוסף לירידה הגלובלית במחירי הסחורות, מורידות את הציפיות לאינפלציה במשק ומעודדות את נגיד בנק ישראל להפחית את הריבית במשק במחצית השנייה של שנת 2012. מסיבה זו סביר להניח שנראה במחצית השנה גידול בהנפקות אג"ח לא צמודות על חשבון אג"ח צמודות מדד.
למרות שהבנקים נעדרו משוק ההנפקות בחודש מאי, הם עדיין מהווים את הסקטור הבולט בשנת 2012 עם גיוס מצטבר של מעל ל-6 מיליארד שקל מתחילת השנה, המהווה 49% מסך הגיוסים הכולל.
להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):
לסיכום: ירידות השערים החדות בשווקי המניות בארץ ובעולם בחודש מאי הובילו לירידה דרמטית בגיוס החוב בשוק אג"ח הקונצרניות.בחודש מאי 2012. כך גייס המגזר העסקי במאי סכום זניח של 955 מיליון שקל. כמו כן ראינו במאי הנפקות של 5 חברות בלבד. המשך המגמה השלילית בשווקים צפויה לגרום לעלייה בתשואות אג"ח הקונצרניות , דבר שיקשה מאוד על חברות רבות לגייס הון בשוק ההון. כך, אנו צפויים לראות ביוני ירידה נוספת בקצב ההנפקות וגיוס חוב בעיקר ע"י חברות בעלות דירוג גבוה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן. לפרטים נוספים: [email protected]

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?