יוסי ורשבסקי לעובדי ערוץ 10: "הגענו למצב של להיות או לחדול"
האם הונח היום נדבח נוסף לקראת סגירתו של ערוץ 10? יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10, הטיל היום סוג של פצצה בוועידתה תקשורת ונתח שוק של 'גלובס' המתקיימת בת"א.
"הכתפיים שלי לא רחבות מספיק והחשק לא קיים להמשיך עם ההזרמות. יש להפסיק עם הזיכיונות ולעבור לרישיונות - יש 400 עובדים בערוץ 10 שמתישהו בקיץ עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וזה לא שונה מפרי גליל או עוף העמק. זה לא איום, אך אנו פשוט לא יכולים יותר ואני אישית לא יכול ולא רוצה לשאת בנטל הזה לבד. המשחק נגמר", כך אמר מימן.
בשורה התחתונה, אמר מימן, כי הוא, ארנון מילצ'ן, רון לאודר ורופרט מרדוק לא יזרימו יותר כסף לערוץ 10: "בצער רב, בשם שותפיי ובשמי אנו מפסיקים החודש את ההזרמת הכספים לערוץ".
בעקבות הדברים הללו, מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, פנה לעובדי הערוץ באסיפת עובדים שנערכה זה עתה ועדכן את העובדים על הודעת יוסי מימן הבוקר.
לדבריו, "הגענו למצב של להיות או לחדול: לצערנו, גם אחרי 8 שנים באוויר והשקעה של 1.3 מיליארד שקל, עדיין איננו מסוגלים להחזיק את ערוץ 10 ללא הזרמת כספים שוטפת בכל חודש".
ורשבסקי התייחס לנושא הבירוקרטיה שבפניו עומד ערוץ 10 ואומר כי "בשנה האחרונה אנו נזרקים בין הרשות השניה, משרד התקשורת ומשרד האוצר. נוצר מצב מטורף ואבסורדי; בגלל חידלון ובירוקרטיה, מדינת ישראל תישאר עם ערוץ טלוויזיה מסחרי אחד, על כל המשתמע מכך". לטענתו, הערוץ מצוי במצב כאוטי. אם לא יימצא פתרון מיידי, נוכל להמשיך לשדר למשך זמן קצר בלבד".
בדברי שוב ניסה לפנות ורשבסקי ליו"ר הרשות השניה, נורית דאבוש, למנכ"ל הרשות השניה, מנשה סמירה ולשר התקשורת משה כחלון ולשר האוצר מר יובל שטייניץ וקרא להם, "להתכנס בחדר אחד ולא לצאת ממנו עד שיימצא פתרון".
בנוסף לכך קרא ורשבסקי לעובדים, היוצרים, הפרסומאים והמפרסמים ? שיצטרפו למאבק על חייו של ערוץ 10.והתחייב בפניהם כי גם אם ערוץ ייסגר, לא נישאר חייבים לאיש ולו שקל אחד.
איגוד חברות הפרסום יצא בקריאה להפסיק את 'משחק הפוקר'
בעקבות הודעתו של מימן הבוקר קורא מודי כידון, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשרי האוצר והתקשורת לקחת את המושכות של המשבר, ולמצוא פתרון ראוי לסוגיית ערוץ 10. לדבריו, "כרגע נראה כי התהליך מתנהל מעצמו ואם לא יושג פתרון שפוי לכל הצדדים, התוצאה תהיה כזו שאף אחד לא התכוון לה ותיקון יעלה לכולם הרבה מאוד כסף ומשאבים".
לטענת האיגוד, מאבק הכוחות והורדת הידיים המתנהל בין ערוץ 10 לבין הרגולטור יביא בסופו של דבר לתוצאה לא רצויה לאף אחד מהצדדים. האיום של הרשות השניה מחד לצאת למרכז וה"קונטרה" של ישראל 10 מהיום לפיו תופסק הזרמת הכסף לערוץ 10 מסוף החודש, שהיא בעצם הכרזה על החשכת המסך, הם חלק ממאבק הכוחות שסופו שאחד הצדדים יכנע. בכל מקרה התוצאה לא תהיה רצויה לאף אחד מהצדדים ובטח שלא לטובת הכלל. כולם יפסידו והמפסיד העיקרי יהיה הציבור.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
