יוסי ורשבסקי לעובדי ערוץ 10: "הגענו למצב של להיות או לחדול"
האם הונח היום נדבח נוסף לקראת סגירתו של ערוץ 10? יוסי מימן, מבעלי ערוץ 10, הטיל היום סוג של פצצה בוועידתה תקשורת ונתח שוק של 'גלובס' המתקיימת בת"א.
"הכתפיים שלי לא רחבות מספיק והחשק לא קיים להמשיך עם ההזרמות. יש להפסיק עם הזיכיונות ולעבור לרישיונות - יש 400 עובדים בערוץ 10 שמתישהו בקיץ עלולים למצוא עצמם ללא עבודה וזה לא שונה מפרי גליל או עוף העמק. זה לא איום, אך אנו פשוט לא יכולים יותר ואני אישית לא יכול ולא רוצה לשאת בנטל הזה לבד. המשחק נגמר", כך אמר מימן.
בשורה התחתונה, אמר מימן, כי הוא, ארנון מילצ'ן, רון לאודר ורופרט מרדוק לא יזרימו יותר כסף לערוץ 10: "בצער רב, בשם שותפיי ובשמי אנו מפסיקים החודש את ההזרמת הכספים לערוץ".
בעקבות הדברים הללו, מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, פנה לעובדי הערוץ באסיפת עובדים שנערכה זה עתה ועדכן את העובדים על הודעת יוסי מימן הבוקר.
לדבריו, "הגענו למצב של להיות או לחדול: לצערנו, גם אחרי 8 שנים באוויר והשקעה של 1.3 מיליארד שקל, עדיין איננו מסוגלים להחזיק את ערוץ 10 ללא הזרמת כספים שוטפת בכל חודש".
ורשבסקי התייחס לנושא הבירוקרטיה שבפניו עומד ערוץ 10 ואומר כי "בשנה האחרונה אנו נזרקים בין הרשות השניה, משרד התקשורת ומשרד האוצר. נוצר מצב מטורף ואבסורדי; בגלל חידלון ובירוקרטיה, מדינת ישראל תישאר עם ערוץ טלוויזיה מסחרי אחד, על כל המשתמע מכך". לטענתו, הערוץ מצוי במצב כאוטי. אם לא יימצא פתרון מיידי, נוכל להמשיך לשדר למשך זמן קצר בלבד".
בדברי שוב ניסה לפנות ורשבסקי ליו"ר הרשות השניה, נורית דאבוש, למנכ"ל הרשות השניה, מנשה סמירה ולשר התקשורת משה כחלון ולשר האוצר מר יובל שטייניץ וקרא להם, "להתכנס בחדר אחד ולא לצאת ממנו עד שיימצא פתרון".
בנוסף לכך קרא ורשבסקי לעובדים, היוצרים, הפרסומאים והמפרסמים ? שיצטרפו למאבק על חייו של ערוץ 10.והתחייב בפניהם כי גם אם ערוץ ייסגר, לא נישאר חייבים לאיש ולו שקל אחד.
איגוד חברות הפרסום יצא בקריאה להפסיק את 'משחק הפוקר'
בעקבות הודעתו של מימן הבוקר קורא מודי כידון, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשרי האוצר והתקשורת לקחת את המושכות של המשבר, ולמצוא פתרון ראוי לסוגיית ערוץ 10. לדבריו, "כרגע נראה כי התהליך מתנהל מעצמו ואם לא יושג פתרון שפוי לכל הצדדים, התוצאה תהיה כזו שאף אחד לא התכוון לה ותיקון יעלה לכולם הרבה מאוד כסף ומשאבים".
לטענת האיגוד, מאבק הכוחות והורדת הידיים המתנהל בין ערוץ 10 לבין הרגולטור יביא בסופו של דבר לתוצאה לא רצויה לאף אחד מהצדדים. האיום של הרשות השניה מחד לצאת למרכז וה"קונטרה" של ישראל 10 מהיום לפיו תופסק הזרמת הכסף לערוץ 10 מסוף החודש, שהיא בעצם הכרזה על החשכת המסך, הם חלק ממאבק הכוחות שסופו שאחד הצדדים יכנע. בכל מקרה התוצאה לא תהיה רצויה לאף אחד מהצדדים ובטח שלא לטובת הכלל. כולם יפסידו והמפסיד העיקרי יהיה הציבור.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
