כפי שהבטחנו בעבר, מתחילות לצוץ כתבות שמשוות את אוקטובר 1987 עם אוקטובר 2013 המתקרב בצעדי ענק. מי שקצת מכיר את העובדות יודע שהמצב כיום אינו דומה בשום צורה, מאקרו או מיקרו, למצב בקיץ 1987, אבל צריך סנסציות ורייטינג, אז הם ימשיכו לנסות. במידה ויהיה תיקון (תמיד יש) עד סוף השנה - יגידו, "הזהרנו, לא?". בפועל, אגב, המצב הולך ומשתפר. סין לא תתרסק, הודו ממשיכה להתחזק ויפן, למרות נידנודי הניקיי, בדרך הנכונה. גם באירופה רואים יותר ויותר סימני התאוששות. יוון קבלה 2.3 מיליארד אירו נוספים לאחר שקרן המטבע הבינלאומית אישרה שהבדיקות האחרונות מצביעות על עצירת ההתדרדרות, ובספרד ואיטליה נראים סימני שיפור רציניים.

גם בארה"ב, למרות קצב הצמיחה האיטי, המצב הולך ומשתפר. האיומים בריבית אינפלציונית אינם שונים מהאיומים בדאבל דיפ בנדל"ן. פראדי ופאני מאי גייסו השבוע כ-5 מיליארד דולרים ב-13-WEEK BILLS בריבית של 0.04%, זאת בהשוואה לעלות של 0.048% לפני 3 חודשים עם ביקוש שהיה גדול פי 6 מההיצע. היום, אפילו שילר משוכנע שהנדל"ן צועד לגאות. תעשיות הרכב, האנרגיה והטכנולוגיה בפריחה היסטורית והתוצאות שמציגות החברות ממשיכות להכות את הקונצנזוס. אפילו פשיטת הרגל של דטרויט, עד כמה שהיא כואבת ומטרידה, היא סימן שסוף סוף מבינים פרנסי העיר, שנוצר מצב המאפשר תיקון לאחר רה-ארגון - מצב שכדאי לגוף שנמצא בקשיים, להיכנס להגנה בפני נושים (לא בשונה ממה שעשתה GM). דטרויט לא הייתה נכנסת לפשיטת רגל אלמלא יועציה היו מצביעים על הפוטנציאל שביציאה - עדיין מוקדם להשקיע, אבל חשוב לעקוב.

מה לגבי רוסיה? סוף-סוף הצטרפה למשחק הקפיטליסטי, וכולם כועסים. החלטתה של קבוצת Uralkali, יצרנית הדשנים הגדולה בעולם, לעזוב את הקרטל ולחתוך מחירים, מצביעה על כך שאפילו פוטין מבין את כוחה של כלכלה חופשית קפיטליסטית. בטח בפוטאש מצטערים שלא חשבו על המהלך קודם. "הרוסים יהרסו את התעשייה כולה", צווחו הכותרות. באמת? למה? זוכרים שרוסיה נטשה את קרטל היהלומים? מה קרה? מחירי היהלומים התרסקו? התעשייה התרסקה? Uralkali מנסה לעשות מה שכל חברה קפיטליסטית עושה, לנגוס עוד נתח מהשוק - מהלך שבסה"כ יוביל ליותר התייעלות ותחרותיות. האם בגלל זה POT צריכה לרדת ב-25%? נכון, אם הרוסים יצליחו - הרווחיות תיפגע בהתחלה (גם של Uralkali), אבל הביקושים לדשנים יגדלו עם ההתאוששות הגלובלית ויווצרו הזדמנויות קניה נדירות בחברות מצוינות.

ֻג'ו פאפא רוכש את אלן - המשמעות לפריגו, טבע ומדינת ישראל

פריגו (סימול: PRGO), מהוותיקות שבין חברות הבריאות בארה"ב, פועלת מאז 1887 ומוכרת לרבים בישראל מרכישת אגיס והעובדה שזו החברה הזרה היחידה שנסחרת בת"א. מייסד החברה, לותר פריגו, היה הראשון שהבין את משמעות המונח "Private label", שיכנע בתי מכירה גדולים דאז שכדאי להם למכור מוצרי בריאות ותרופות מרשם במיוחד תחת שם העסק. החברה צמחה לאיטה בצורה שמרנית מאוד עד 2006, אז הביאה ההנהלה את ג'ון פאפא בן ה-58 לתפקידי הנשיא המנכ"ל. פאפא שימש קודם לכן כנשיא / מנכ"ל של ענקית הכולבו הרפואי, Cardinal Health (סימול: CHA) (בהמשך, נכין עליה ועל האחרים בתחום כתבה על כל הקשור לתוכנית ה-Obama-Care), ולפני כן היה הנשיא / מנכ"ל של Watson Pharmaceuticals (היום חלק מקבוצת Actavis השווייצרית (סימול: ACT)). פאפא הגיע לפריגו לאחר שכבר קנה לעצמו שם כאחד המנהלים המובילים בתחום הרפואה בארה"ב. הוא נחשב כמומחה מוביל בתחום הניהול הרפואי, איש שאפתן מאוד, נואם מצוין שהיה תמיד אהוב בוול סטריט. ב-2007 מונה גם כיו"ר החברה. האיש לקח את החברה עם מכירות של 1.02 מיליארד, רווח נקי של 71.4 מיליון ו-0.76 דולר למניה, וסיים את 2012 עם מכירות של 3.17 מיליארד, רווח נקי של 401.6 מיליון ורווח למניה של 4.27 דולרים. 2013 (מסתיימת בספטמבר) צפויה להסתיים עם מכירות של 3.6 מיליארד, רווח נקי של כ-530 מיליון ורווח למניה של כ-5.6 דולרים.

פריגו רכשה את אגיס הישראלית עוד לפני בואו של פאפא, אבל זה האחרון המשיך לטפח ולהרחיב את החטיבה הישראלית. במועצת המנהלים של החברה יושבים 2 ישראלים, רן גוטפריד והפרופ' בן ציון זילברפארב. פאפא אירגן את החברה במטרה להעלותה ממה שקרוי "Small Cap" ל-"Big Cap" (מחברה שערכה מתחת למיליארד לחברה שערכה מעל ל-10 מיליארד). לכן התמקד בנישות שמבטיחות צמיחה מהירה. פריגו 2013 היא יצרנית המותג הפרטי הגדולה בארה"ב, ופועלת בחמש תחומים מרכזיים: חטיבת המוצרים לבריאות הצרכן (כוללת גם וויטמינים ופורמולות), חטיבת התזונה (תינוקות ומבוגרים), חטיבת תרופות המרשם (RX Pharmaceuticals), חטיבת חומרי גלם לתעשיית התרופות (API- active pharmaceutical ingredients) והחטיבה הישראלית שמתחלקת לPharma-Israel שמוכרת לשוק הישראלי ו-Tayco Diagnostics שמתמחה במכירת ציוד אבחנה רפואי למעבדות, ריאגנטים, מכשור רפואי ועוד. לטענת החברה, הפעילות בישראל היא "המורכבת והרחבה ביותר שלנו". העובדה שפאפא אהוד על האנליסטים (במיוחד על קרמר) רק עזרה לכך שמאז שלקח את המושכות, המניה עלתה פי 8 ויותר. בשנים האחרונות היא נסחרת במכפילים שהולכים וגדלים כתוצאה ממה שאנחנו מכנים, "מכפילי הנהלה".

הרכישה של אלן היא ללא ספק מהלך משמעותי בדרך להגשמת החלום. פאפא עשה את מהלך הרכישה הגדול והיקר בתולדותיה של פריגו משתי סיבות. הראשונה, בגלל העובדה שאלן נותנת לפריגו "כרטיס כניסה" ישיר לתוך התחום הרפואי ה"מבוקש" ביותר, שכל חברות הענק הרפואיות נלחמות על נתחים ממנו - מחלות מרכז העצבים. "הצלחה" בתחום זה מבטיחה הכנסות של מיליארדים. אבל הסיבה השנייה, שכרגע חשובה לאסטרטגיה של פאפא לא פחות, היא היותה של אלן חברה אירית. "הרכישה עושה שכל לחברה כמונו, לא רק בגלל היתרונות שבמיזוג, אלא כחלק מהאסטרטגיה הגלובלית שלנו - להיות חברה אירית נותן יתרון ממשי, במיוחד בשל העובדה שבאירלנד נשלם 12.5% מס לעומת ה-35% שאנחנו משלמים כעת. הוצאות המעבר לאירלנד, במקרה שלנו, נמוכות ביותר", אמר פאפא לניו יורק טיימס. החברה הממוזגת, שתתחיל לפעול עד סוף השנה, תהיה חברה אירית בשם New Parrigo ותחזיק ב-71% מאלן. פריגו אינה היחידה שעושה מהלך שכזה - "הנוחיות", סביבת התעסוקה, איכות העובדים וחישובי המס הופכים לגורמים המובילים בהחלטות חברות שנושאות עיניהן לגלובליזציה. כדאי שגם בירושלים ישימו לב לעניין ויחדלו לטרטר חברות כמו צ'קפוינט, טבע, כימיקלים ואפילו אינטל, כי שום דבר אינו בטוח היום מלבד התחרות שמתגברת.

מי זו Alan ומה הקשר לטבע?

אלן, חברה אירית שהנהלתה בדבלין, נוסדה בשנת 1969 ונכנסה לבורסה לאחר הנפקה פרטית באמצע שנות ה-80', בה השתתפנו גם אנחנו ומכרנו יחידות מו"פ לשוטרים בניו יורק (יחידות דומות לאלו שמכרה אלסינט בזמנו). בזמנו, השתמשנו באותה שיטה בה מכרנו מניות ישראליות בארה"ב - שכנענו קונים שהקניה נעשית עבור הלב לא פחות מהכיס. האירים בארה"ב אוהדים את אירלנד כמו שהיהודים האמריקנים אוהדים את ישראל, לכן קנו את אותן היחידות כלחמניות חמות (זו הייתה החברה האירית הראשונה שהונפקה אז), ומאז המשכנו לעקוב אחרי החברה. שוטרי ניו יורק מכרו מניותיהם הפרטיות בהנפקה ועשו הון (עד היום יש לנו כמה אירים ידידים, פנסיונרים כחולי מדים בניו יורק) - בעת הנפקתה (תחילת 1992) הגיעה המניה למחיר מתואם של 7 דולר, בקיץ 2001 זינקה ל-65 דולרים.

במריל לינץ' התאהבו בחברה והמליצו עליה בחום. היו אלו אותם אנשים שהמליצו אז בחום גם על תארו (סימול: TARO). רק שאז התגלו בעיות בחברה, שיחקו בדוחות והמניה התרסקה לדולר. בתחילת 2003 הביאו את קלי מרטין, מנהל ההשקעות של מריל לינץ', שניקה וייצב את החברה. אלן מעולם לא הצליחה לפרוץ במכירות, אבל פתחה מערכת מחקר מצוינת בתחום הנוירולוגיה ומערכת שת"פים עם חברות מובילות. ההצעה של פריגו אינה הראשונה או הגבוהה ביותר שהוצעה לדירקטוריון החברה, עד כה נדחו כל ההצעות. בבהלה שהכתה בחברה בשנים 2002-3 הצענו לטבע, פעמיים, לרכוש את החברה בצעד משולב של ניצול הבהלה לרכישת מניות בבורסה והצעת רכש, אבל הצעתנו נדחתה. אם טבע (שפועלת בתחום הנוירולוגי) הייתה רוכשת באותם ימים את החברה, שליטתה מאוחר יותר בתרופות נגד טרשת הייתה גדולה בהרבה, כי אלן הצליחה לפתח ולמסחר את הטיסאברי - תרופה ביולוגית כנגד טרשת שהפכה למתחרה העיקרי של הקופקסון.

הטיסאברי (תרופה שעברה משברים לא מעטים) נמכרת כיום ע"י ביוג'ן (סימול: BIIB), החברה המובילה בעולם בתרופות טרשת (טבע ממוקמת במקום השני). מתחילת השנה הגיעה ELN להסכם עם ביוג'ן על חלוקת ההכנסות ממכירות הטיסאברי (מכירותיה גדלות בקצב של כ-19% לשנה מאז החלה להימכר ב-2008), לפיו תקבל אלן 12% מההכנסות שיעלו ל-18% ב-2014 או ל-25% במידה וההכנסות יעברו את רף 2 מיליארד הדולרים. מעבר לכך, יש לחברה גירסא משודרגת של הטיסאברי, שאם וכאשר תאושר, ההסכם יחודש. לצד הטיסאברי, אלן מפתחת גלולה לטיפול נוירופסיכיאטרי, תרופה נגד הפרעות בי-פולאריות ותרופה כנגד אגרסיה. הערכת שווי החברה - 8.7 מיליארד דולרים - אינה חורגת מהערכות (למרות שהיא נראית למתבונן ההדיוט כמטורפת) שראינו לאחרונה ברכישת פרמאססט ב-11 מיליארד ד' ע"י Gilead Sciences (סימול: GILD) או מההצעה הדחויה של אמג'ן (סימול: AMGN) לרכישת אוניקס (סימול: ONYX) כיוון שהייתה "נמוכה מדי". רוב האנליסטים מקבלים את העסקה בחיוב, בעיקר בשל המינוף שתאפשר לפריגו. דיוויד סטיינברד מדויטשה בנק ואנאבל סאמימי מ-Stifel Nicolaus העלו אתמול את מחירי היעד ל-150 ו-145 דולר בהתאמה, כשהם חוזרים להמלצות קניה. לעומת זאת, גולדמן סאקס, שעד כה המליצה למכור המניה, העבירה להחזק.

בגדול, לרכישת אלן ע"י פריגו לא צריכה להיות שום השפעה על טבע (סימול: TEVA) - התחרות הישירה, אפילו בתחום הגנרי, היא רק בשוליים. למרות העלייה החדה בהיקף המכירות של התרופה, הטיסאברי אינה פוגעת בקופקסון (שמכירותיה ממשיכות לעלות גם הן), אבל השלכות עקיפות תהיינה גם תהיינה. אנחנו חושבים שהאסטרטגיה האגרסיבית לצמיחה של פריגו תקרין ותבליט את הסטגנציה והשעמום שטבע מציגה כרגע. בעוד טבע לקראת סיום ההגנה על הקופקסון, אין לה עדיין שום תחליף רציני או אסטרטגיה ברורה (לכן אגב הורידו בגולדמן ההמלצה על טבע למכירה). לעומתה, אצל פאפא העניינים ברורים מאוד והאנליסטים אוהבים זאת.