מה גרם למניה הקטנה לזנק 128% תוך ימים ספורים?

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מתייחס לדרך בה ניצול משברי גלובליים יכול להוביל לרווח גדול

האנליסטים שחלוקים לגבי תוצאות אפל, הם אותם מומחים שלפני חצי שנה לא חששו לומר בביטחון שהמניה הולכת ל-350 ולפני שנה היו משוכנעים שזו תחצה את רף ה-1000. פייסבוק (סימול: FB) כמעט וחזרה למחיר ההנפקה אמש, כשעה לאחר המסחר, למרות שאותם מומחים הבטיחו שלא תעשה כך. הם גם העלו את CEVA ב-43% במשך שלושה חודשים, אך העיפו אותה אתמול בבהלה בגלל שברודקום (סימול: BRCM) אכזבה במכירות. תופעות אלו הן חלק מההסברים מדוע מדדי מניות כמו הדאו, S&P500 והוילשאייאר נמצאים בשיא כל הזמנים, אך הנאסד"ק עדיין לא. היום ננסה להסביר למה.

ג'ון בוגל ייסד ב-1974 את משפחת הקרנות The Vanguard Group. בסוף 2012 כל הנכסים בניהולה של אותה הקרן עברו את רמת 2 טריליון הדולרים. לעומת כל אותם "מומחים" המצוטטים בתקשורת, בוגל באמת מבין על מה הוא מדבר (יש לו גם הוכחות לאורך זמן, שלרוב הפרשנים אין). לאחר משבר 1987, אותו בוגל אמר, ש"מי שמכר בבהלה - עשה טעות, ומי שנשאר במניות ואפילו ניצל את המשבר לרכוש - יצא מרווח בגדול (כמו הקרנות שלו). האסטרטגיה הטובה ביותר לנהל תיק השקעות היא השקעות לטווח ארוך, במניות המובילות בעיקר ולא להציץ בתיק בכל יום". אין ספק שמדדי ה-S&P500, הדאו ג'ונס, הוילשאייאר ואחרים מוכיחים שבוגל צודק.

אבל כשמדובר במדדים הטכנולוגים הדברים שונים, להוציא כמה חברות טכנולוגיה בודדות, כמו IBM, MMM או UTC, אף מדד טכנולוגי לא נמצא בשיא כל הזמנים. יש המסבירים זאת בכך שהבועה הטכנולוגית של 2000 יצרה רמות מחירים בלתי הגיוניות שאי אפשר לשבור את הרמות אליהן הגיעו מניות הטכנולוגיה בזמנו. אנחנו חולקים על הדעה הזו, כי מדדי הנדל"ן, חברות הבניה והריטי"ם, שהגיעו לשיאים בהחלט בלתי הגיוניים ב-2007 והתרסקו ב-2008-9 לא פחות מהתרסקותן של מניות הטכנולוגיה ב-2001-2, נמצאות כולן בשיא כל הזמנים. לדעתנו מניות הטכנולוגיה, עם דגש על החלומות, פועלות בתחומים שנמצאים במסלול בלתי פוסק של שינויים הקשורים בהתקדמות מהפכות הטכנולוגיה, האינפורמציה והגלובליזציה.

המשקיעים מתקשים לבנות מודל השקעה לטווח ארוך בתחום הטכנולוגי, כי זו עובדה שמאז הצטרפו חברות הטכנולוגיה והמהפכות הנ"ל למיינסטרים העסקי - הן לא מפסיקות להשתנות ולשנות את הסביבה העסקית בה הן פועלות. כשמשקיע מסתכל על הטווח הארוך הוא יכול להעריך מה יקרה בתחום הנדל"ן, המזון, השירותים, החקלאות וכו', הוא אפילו יכול להעריך מה יקרה בתחום האנרגיה. אבל לאור מה שקרה בעשור האחרון, אין דרך בעולם שמשקיע יוכל להעריך לאן יובילו מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, והאם החברות שמובילות היום תשכלנה (כפי שעשתה IBM למשל) להתאים עצמן לשינויים. האם מיקרוסופט, כדוגמא, תצליח להוביל גם בשוק ללא PC?

האסטרטג הראשי של ה-Wall Street Daily שואל ב, "האם, אחרי 38 שנות שליטה, ענק הטכנולוגיה גוסס או האם מיקרוסופט הפכה לפתע למציאה?" ומסכם, "המונופול של מייקרוסופט אינו שווה היום למה שהיה. אפילו לאחר הנפילה האחרונה איני בטוח שהחברה יכולה להמציא עצמה מחדש ולייצר אנרגיה מחודשת של צמיחה אבל (הפסימיות שלי) עדיין בגדר הימור מטופש ולא דעה מגובשת על מגמות ברורות". לכן, התיאוריה של בוגל, שנאמרה הרבה לפני שמישהו שמע על IT וגלובליזציה, אינה מתאימה להשקעות טכנולוגיות ובטח לא חלומות - שם דווקא "ההצצה" התכופה בתיק היא האסטרטגיה הנכונה - מדובר בהשקעות במניות של חברות שכמעט בלתי אפשרי להעריך את עתידן, ונעות בעוצמה בתגובה לכותרות וללא קשר לרלוונטיות ההודעה.

הדוגמאות הכי טובות לכך הן נוקיה (סימול: NOK) ואלקטל-לוסנט (סימול: ALU) שמככבות בטור זה מאז מהלך היציאה ממשבר 2008, בו נראה היה שהן גמורות. מדובר כאן בשתי חברות שבתחילת 2008 נחשבו להשקעות הבטוחות ביותר לטווח הארוך ע"י כל פרשן, אנליסט ומשקיע. אבל ההנהלות של השתיים התעלמו מהשינויים המהירים והוכיחו שוב שעוצמה, מוניטין וגודל אינם ערובה לכלום. נוקיה ואלקטל בלטו, אבל ראינו לצדן שורה ארוכה של חברות טכנולוגיה אחרות, קטנות יותר, שכולם היו בטוחים שיכבשו את העולם אך נעלמו (זוכרים, במקרה של הישראליות? סאייפן?). למרות הנפילה, NOK ו-ALU מעניינות כיוון שהן מאותתות על סיכויים של קאמבק או רכישה ע"י אחת המתחרות הגדולות. מאז הקיץ האחרון ועל אף הדוחות שטרם הראו זאת בוודאות, מתנהל "מאבק" בין ה"מאמינים" ל"סקפטיים", בו נראה שיד הראשונים על העליונה. המשקיע שמוכן לקחת סיכון (וכבר כתבנו זאת בקיץ שעבר), צריך לנסות ולעקוב אחרי כל הודעה שלהן ועליהן. הוא צריך להפריד בין הפרסומים האינטרסנטים / סנסציוניים לבין העובדות.

ישנן כמה תופעות ברורות. ראשית, הדימום בשתי החברות נעצר, ההתייעלות ממשיכה ושתי החברות נשארו עם מספיק מזומנים להתקדמות ועוצמת שוק. אין ספק שההנהלות של שתי החברות מבינות היטב שהן על פרשת דרכים, הן זיהו את הכיוון בו הן רוצות להמשיך. ההצלחה של מכשיר הלומיה של נוקיה ורכישת חלקה של סימנס בנוקיה/סימנס, ההצלחה של אלקטל בקבלת פרויקטים גדולים בסין ובהודו ובשילוב ההתאוששות באירופה שנראה בשנה הקרובה - הופכים את שתי החברות למעניינות, הן להשקעה והן כאובייקט לרכישה ע"י מתחרות (כמו הידיעות שמיקרוסופט, Huawei הסינית וקבוצת מיצובישי מתעניינות בנוקיה וכמה קרנות הון גדולות מרחרחות סביב ALU). אנחנו עדיין מחזיקים בדעה ששתי המניות מהוות אתגר מעניין מאוד למשקיע הספקולטיבי (לא לסולידי בינתיים).

מה באמת משפיע על מניה? רדקום (סימול: RDCM) מתעוררת?

פתאום ללא סימנים מקדימים קיפצה מניית RDCM ב-128% בעשרת ימי המסחר עד שלשום, מחצית מהעלייה הדרמטית התבצעה בתחילת השבוע. מאז התפוצצה RDCM במהלך 2001-2 ביחד עם כל חברותיה הטכנולוגיות וירדה מרמה של 79 דולר בתחילת 2000 ל-2 דולר בקיץ 2002, היא נכנסה לתרדמת שנמשכה למעשה עד לאחרונה עם פרפורים לאורך הדרך. נכון, היו תקוות להתעוררות רצינית, אבל כל הפחת תקווה הסתיימה במפח נפש. בואו ונסתכל על ההתעוררות האחרונה וננסה להגיע למסקנות.

רדקום עוסקת במה שקרוי service assurance and customer experience monitoring solutions בתחום התקשורת. החברה מתמחה בפיקוח וניטור של רשתות הדור הבא באלחוט ובקווי. במילים פשוטות, רדקום היא אחת מחברות רבות שמציעות לספקיות התקשורת דרכים לשפר את רמת התחרות שלהן, אם באמצעות חסכון, התייעלות, שיפור השירות, יתרונות טכניים, התאמה טובה יותר לשינויים התכופים בביזנס ועוד. להדיוט שמתבונן על המסלול שעושה האינפורמציה לסוגיה לכיוון הצרכן, נראה שישנן אינספור חברות שמציעות שירותים, "עוזרים לספק תחרות".

החברה טוענת שיש לה יתרון יחסי ב-3 תחומים: טכנולוגיה, בדגש על יכולות תיאום בין מספר טכנולוגיות שבשימוש, יכולת התגובה המהירה לסביבה המשתנית ונחישות להתברג כמובילה בטכנולוגיות הדור הבא. האסטרטגיה שלהם, בה התחילו ב-2010, היא לעבור ולהציע שירותים לחברות גדולות (Tier-I and Tier-II operators). איך אומרים הספקנים? "זה קל לומר, אבל קשה לביצוע" - התחרות בתחום הספציפי הזה קשה ביותר. לא רק שהטכנולוגיה מתקדמת ומשתנה במהירות, לכן צריך תקציבי פיתוח רציניים, אלא שמספר המתחרים הולך וגדל. לצד חברות ענק כמו JDS Uniphase (סימול: JDSU), טקטרוניקס שבבעלות Danaher (סימול: DHR) ושורה ארוכה של חברות בינוניות, קטנות כמו Tekelec, Netscout וסטארט אפים שכולם מנסים לנגוס בעוגה הגדלה במהירות. גם בישראל לא חסרה תחרות, אם אין אנו טועים אמדוקס (סימול: DOX) מתחרה ישירות. כלומר, על מנת להצליח מדובר במאבק שיווקי קשה ביותר ובצורך גדל והולך במזומנים.

ביום שלישי האחרון פרסמה החברה את דוחות הרבעון השני של 2013. בהשוואה למה שקרה מאז 2010 התוצאות היו מרשימות - עלייה של %59 במכירות ל-5.4 מיליון, מעבר מהפסד של 1.7 מיליון לרווח של 417 אלף דולרים. יותר מכך, זה הרבעון השלישי ברציפות של עלייה במכירות, ואולי מתחילה תפנית. המנכ"ל, דיוויד ריפשטיין, מרוצה כמובן ולדעתו התנופה תימשך, המעבר ל-LTE עוזר להם. בסוף הרבעון היו לחברה 1.2 מיליון דולר בקופה ועוד 1.75 מיליון חסומים. כמו רבות מחברות התוכנה הישראליות, גם רדקום היא מבית היוצר של האחים זיסאפל, ששניהם, זוהר כיו"ר ויהודה עדיין פעילים בה. המנכ"ל, ריפשטיין, מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, התמנה לתפקיד ב-2007 לאחר שהצטרף לחברה ב-2000.

אין שום ספק שהתוצאות העסקיות האחרונות של החברה הצדיקו "התעוררות" במחיר המניה, אבל השאלה היא אם הצדיקו כזו התעוררות - 128% בעשרה ימים או 60% ביומיים? זה חשוב, כיוון שמשקיעים תמימים שיקנו המניה "בגלל ההתעוררות ולפני שתתפוצץ", צריכים להבחין איכשהו מה הסיבות האמיתיות לקפיצה הנחשונית. אותה קפיצה התחילה לפני פרסום הדוחות ואינה תוצאה של התלהבות מהתוצאות, אלא תוצרת הציפיות שעוררה שפורסמה באתר Seeking Alpha, יומיים לפני פרסום הדוחות (http://seekingalpha.com/article/1558002-radcom-on-cusp-of-inflection-shares-offer-multi-bagger-potential).

תחת הכותרת "רדקום על סף תפנית, המניות עומדות בפני פריצה", כותב עורך האתר במאמר ארוך ומנומק היטב, שרדקום, "היא מניה שלא עוקבים אחריה. החברה מתקרבת לרווחיות, עם רוח גבית, בניווט הנהלה טובה ופוטנציאל גדול לצמיחה". הוא מוסיף כי "כעת, במחיר של 4.34 דולר, המניה יכולה להגיע ל-13-16 דולר תוך 12 חודשים". בהתחשב במספר הלקוחות החדשים שהחברה משיגה, והיקף צבר ההזמנות - הסיכון (בהשקעה) נמוך. אנחנו מאמינים שהדוחות שיפורסמו יהוו זרז רציני לדחיפת המניות מעלה, במיוחד אם החברה תיתן הנחיות חיוביות גם למחצית השנייה של השנה". האתר הזה כאמור הוא מהפופולאריים שיש. מיליונים נכנסים ומחפשים באמצעותו הזדמנויות השקעה, מה שהקפיץ כך את המניה.

RDCM היא מניה שהמשקיע ההגיוני, שלא נכנס ב-4 דולר ולא התפתה עדיין לכותרות, צריך להוסיף לרשימת המעקב. על מנת להגיע ל-13-16 דולר החברה תצטרך עוד הוכחות של צמיחה, התייעלות והרבה כסף, מעל ל-1.2 מיליון שיש בקופה כעת. הודעה על גיוס למשל, עלולה להפיל המניה, ולבטח השתלטות של דובים על המגמות הכלליות. החברה אגב כבר הודיעה בסוף אפריל על גיוס פרטי של 3.5 מיליון באמצעות מניות. היא תנסה לנצל המומנטום לביצוע הגיוס. הסיכום לפיכך, שיש כאן מצב מעניין של תפנית אפשרית, אבל לא היינו רצים לקנות ב-6.5 דולר רק בגלל שב-Seeking "מבטיחים" 13-16. צריך לחכות עוד רבעון - שניים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שלמה גרינברג 28/07/2013 18:08
    הגב לתגובה זו
    ל 3 ול 7 : איני עונה על שאלות כאלו למני (4): כול החברות שהזכרת, להוציא טאור, מתדרדרות במכירות. מה הקשר לדואליות? אתה חושב שבאחד העם הן היו עולות? ל 8 החברה הוציאה 5 הודעות המהלך החודשיים האחרונים, כולן חיוביות. גם פלוריסטם ספרה על הצלחות. היא מתנהגת כמו כול מניית חלום כשהזמן עובר.העליה החדה לפני שנה הייתה בגלל שהחברה סיימה בדיקה בטיחותית, planned interim safety review , של התרופה ל ALS. אם וכאשר תסיים את השלב השני של הבדיקות הקליניות בהצלחה שוב תראה קפיצה. "האם" זו השאלה וכן הצורך המתמיד, ב
  • 8.
    BCLI 28/07/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    למותר לציין כי חברת בריינסטורם היא חברת מסתורים בכל הנוגע ליידוע ציבור המשקיעים. החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הנסויים הקליניים (II/A ) הקשוריםלמחלת ALS .ואיננו שומעים הרבה. לפני כשנה החברה ידעה לספר על הנס שקרה לרבי בעקבות הטיפול, וסמוך לזה הודיעה החברה על הנפקה נוספת ! מאז שום כלום ! לא נסים ולא נפלאות . יתרה מזו, בשבת הופיעה כתבה על אביחי קרמר חולה ALS בעיתון "ישראל היום" .בכתבה הוזכרו אנשים שמפתחים תרופה למחלת ALS. אך אף אחד אינו שייך לחברת בריינסטורם. כ"כ גם התעשיין דב לאוטמן אינו מזכ
  • 7.
    ישראל 26/07/2013 14:55
    הגב לתגובה זו
    שלמה שבת שלום, מה דעתך על דוחות החברה? שווה כניסה בשער הזה ? אודה להתייחסותך .
  • 6.
    ירון,מדוע התעלמת מדבריו של שלמה שאומר לפני קניה-" (ל"ת)
    משה 26/07/2013 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 26/07/2013 01:53
    הגב לתגובה זו
    לא מבין איך אתה עוד מעז לכתוב כאן. כתבת כמה היא הולכת לעלות כשהמחיר היה פי 3 מעכשיו. נתת לראסל מדלית זהב באולימפיאדה. הרסת את כולנו.
  • 4.
    מני 25/07/2013 22:22
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה , איך זה שהרבה מאוד דואליות שלנו יורדות ויורדות שנה אחרי שנה למשל אורכית , טאואר, אלווריון... ואפילו החברות הטובות בארץ שיש להם יצור ומכירות גם יורדות כאילו אין מחר למשל מלאנוקס
  • 3.
    BRCM 25/07/2013 16:51
    הגב לתגובה זו
    אישית אני אוהב צניחה דו ספרתית במניות כבדות ... לגבי ברודקום, אני לא ממש משוכנע. מה דעתך האם נוצרה הזדמנות לאיסוף במחיר הנוכחי ... תודה
  • 2.
    שלמה גרינברג 25/07/2013 14:56
    הגב לתגובה זו
    תקרא את הפתיח לכתבה ואם תהיינה לך עוד שאלות אענה בשמחה
  • 1.
    דניאל 25/07/2013 14:05
    הגב לתגובה זו
    שלום שלמה.מה קרה אתמול למניה?לאחר שנראה היה בשבועות האחרונים שהיא מתאוששת.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.