חיסכון לכל ילד בסיכון מוגבר - כך תחנכו את הילדים שלכם נכון פיננסית
בשעה טובה (ובאיחור רב) המדינה רוצה לתקן את החוק כך שמסלולי הסיכון המוגבר יהפכו לברירת מחדל בתכנית חיסכון לכל ילד. אם נעצור למדגם קצר 100 אנשים ברחוב, ונשאל אותם עד כמה השינוי הזה נשמע להם משמעותי, אנחנו מניחים שרובם יגידו שמדובר בחוק שלא עומד להשפיע כל כך. לדעתנו, זה אחד החוקים הראשונים בישראל שנוגע בבעיית השורש של היעדר חינוך פיננסי.
זהו תיקון עוול עבור הרבה מאוד ילדים, שנולדו במהלך 5 השנים האחרונות. עבורם אותם ילדים שהוריהם לא בחרו עבורם מסלול חיסכון, כספיהם הושקעו כברירת מחדל במסלול הפיקדון הבנקאי, בעל הסיכון הנמוך ביותר אבל שכלל גם תשואה אפסית. בחיסכון לכל ילד, נהנה כל ילד עד גיל 18 מהפקדה של 50 שקל מטעם המדינה שיכולה לגדול בעוד 50 שקל לכל ילד בהחלטת ההורים, אמנם לא מדובר בסכום משנה חיים. אבל השיעור הפיננסי שהתיקון יוצר, כן משנה חיים.
למה תיקון? כי בשעה שהורים משכילים פיננסית הקצו כספים במסגרת התוכנית בעיקר למסלול סיכון מוגבר, הורים רבים מהשכבות החלשות, לא קיבלו החלטה וילדיהם נאלצים גם היום להיות מחויבים להפקדת החיסכון בפיקדון בנקאי, כשבטווח הארוך מודלים רבים (כמו אלה שהוצגו בוועדת הכספים של הכנסת), מוכיחים שהם מפסידים עד עשרות אלפי שקלים ממצב שבו ההחלטה הפסיבית של ברירת המחדל היא מסלול בסיכון מועט.
אחרי שהרגולטורים והמחוקקים הבינו כי דווקא אוכלוסיות עניות עם ידע פיננסי מועט, לא מקבלות החלטות אקטיביות בחיסכון לכל ילד, נפל דבר והוחלט על ביצוע הרפורמה. על פי לשון החוק החדש, ברירת המחדל בחיסכון לכל ילד, תהיה מסלול של סיכון מוגבר, או בשמו האמיתי בעניינו, סיכוי מוגבר. מעכשיו והלאה, כל ילד שנולד בישראל ייהנה מהשקעת כספי הביטוח הלאומי, בגובה של 50 שקל בחודש, במסלול סיכון מוגבר. נכון זהו סכום נמוך יחסית, אבל הסכום המועט הזה הוא שיעור פיננסי כה חשוב לחיים כלכליים נכונים של שפע ושגשוג. מיינדסט אחר ופתיחת המחשבה לעבר שפע והשקעות נכונות בחיים הבוגרים.
- גם בתקופה של זעזועים חשוב לזכור - בטווח הארוך המניות מנצחות
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוק והדיון שנלווה לו, הם אולי אחד מפרקי החובה עבור הורים וילדים בנושא של חינוך פיננסי. לדעתנו, צריך ללמד את החוק ואת המשמעויות הכלכליות הנלוות לו בכל בית ספר. אפשר להתחיל ממש מהכיתות הנמוכות, ג' או ד' ובוודאי בחטיבה או בתיכון. כל מורה צריך להקדיש כמה שיעורי חברה לנושא ולתת לכל ילד שיעורי בית: לקרוא ולחקור על חיסכון פיננסי, לברר כמה תשואה הניבו כספי החיסכון שלו במסגרת התוכנית בשנים האחרונות, בעזרת ההורים, ולהחליט בשיעור הבא אם הוא מעוניין להמשיך במסלול בו הוא נמצא או שהוא מעוניין לעבור למסלול חיסכון חדש.
הילדים שבחרו בפיקדון הבנקאי מכל סיבה שהיא, יגלו ששיעורי התשואה שקיבלו הם הנמוכים ביותר. מי שבחרו בסיכון בינוני, יגלו ששיעורי התשואה שלהם גבוהים יותר ואלה שבחרו בסיכון מוגבר, הם הילדים שיניבו את התשואה הגבוהה ביותר. השיעור הזה חשוב ביותר ויכול להניח את היסודות הפיננסים הראשונים עבור הילדים שלנו. אלו שבחרו במסלול הסיכון הבינוני, שייתכן ויביעו תסכול ואכזבה לעומת חבריהם, יוכלו לבקש מהוריהם לאחר השיעור להעבירם למסלול הסיכון המוגבר.
הילדים הנמצאים בפיקדון בנקאי לא יכולים לעשות זאת לפי הוראות התכנית, ולכן בידם כמה ברירות. הם יכולים לשבת עם ההורים למצוא אפשרות כיצד ניתן לחסוך 100 שקל בכל חודש בסיכוי מוגבר, למשל בקופת גמל להשקעה. כשבדרך הזו בגיל 18 הם יהיו במצב טוב יותר וישיגו תשואה גבוהה יותר על החיסכון לעומת חבריהם. ללא ציניות כלל, עבור ילדים רבים חיסכון של 100 שקל בכל חודש יהיה גבוה מאוד. לכן, הם יתאמצו מאוד עם ההורים כדי לחקור את הנושא ולמצוא מסלול השקעה שישתלם להשקיע בו את כספם. בסופו של דבר, כל הילדים שישתתפו בשיעור החשוב הזה, יוכלו ליהנות מרווח כפול: גם כלכלי וגם יוכלו לרכוש השכלה פיננסית ראשונית וחשובה מאין כמוה, שתלווה אותם לאורך כל חייהם הבוגרים.
- חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
הכותבים מלווים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית באמצעות יצירת הכנסות פסיביות. הם החליטו לוותר על רכישת דירה כדי להשקיע את הכסף שלהם ולצבור את אפקט הריבית דריבית. הם הורים ל-5 ילדים, מלווים יחידים, זוגות ומשפחות ליצירת הכנסות פסיביות ועצמאות כלכלית. אין לראות באמור לעיל משום המלצה להשקעה באפיק כזה או אחר.

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.

חוסכים בקרנות השתלמות - הנה עמלות שלא הכרתם
למה מנהלי החיסכון שלנו משתמשים בגופים חיצוניים, מה זה אומר עליהם, מיהם הגופים שלוקחים לכם דמי ניהול גבוהים ואתם אפילו לא יודעים, ומי גובים דמי ניהול נמוכים?
למה מנהל קרן השתלמות צריך שקרן גידור תנהל לו כסף בהשקעות ייעודיות - מניות במניות קטנות בת"א, השקעות בטכנולוגיה ועוד. אם מדובר בהשקעות סחירות אז מצופה שגוף ההשקעות על מנהלי ההשקעות והאנליסטים שלו יידע לעשות את העבודה בעצמו - על זה משלמים לו דמי ניהול, ואם מדובר על נכסים לא סחירים, אז בסבירות גבוהה מאוד לרוב הנכסים האלו יש תחליף בשוק ההון הסחיר, וגם אם אין תחליף זהה, הוא יהיה קרוב.
אז אומרים לנו שיש הזדמנויות בשוק הלא סחיר. יש יתרון לגודל, יש יתרון לגמישות ולמהירות. אפשר למשל לתת מימון גדול במהירות בעוד שאם זה בשוק הסחיר זה תהליך ממושך, וזו הסיבה שאפשר לקבל עוד תוספת ריבית לעומת השוק הסחיר. זה נכון, אבל, יש גם חסרונות ברורים ועמוקים בשוק הלא סחיר - זה פשוט לא סחיר, אתם לא יכולים להוציא ולממש את זה מחר בבוקר. יש על ההשקעות האלו דיסקאונט מובנה והוא לא קטן.
בגופים מסוימים רואים בזה יתרון - ניהול הנכס הוא בראייה ארוכת טווח, לא בודקים כל יום מה המחיר, אפשר להיות סבלניים עם ההשקעה. הם מצביעים על הזדמנויות במקרים של חברות לפני הנפקה, נכסים גדולים שלוקחים בהם נתח כשאי אפשר עשות זאת בשוק הסחיר. אם זה נעשה באופן ישיר, כנראה זה מוסיף לחוסכים, אבל אם זה דרך מתווך, צריך גם לספור את העלויות האלו. מסתבר שדמי הניהול האלו גבוהים.
- "אני קורא שרבים פודים את קרן ההשתלמות - כדאי לפדות?"
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק דמי הניהול - מה העלות הכוללת שלכם על קרן ההשתלמות?
הרוב המוחלט של החוסכים מכירים את דמי הניהול מהצבירה. החיסכון שלכם שווה 100 אלף שקל ודמי הניהול הם 0.7%, אז תשלמו 700 שקלים בשנה. יש גם דמי ניהול מההפקדה, פופולארי בעיקר בקרנות הפנסיה, אבל לא רק. משלמים דמי ניהול על הסכום שמפקידים מדי חודש. ויש את דמי הניהול החיצוניים - דמי ניהול עבור ניהול השקעות חיצוני.