כשהייתי בן 20 בערך קיבלתי מכתב מחברת ביטוח ובתוכו ראיתי מספר שהימם אותי. היה כתוב שם שיש לי 30 אלף שקל. מה? לא הבנתי. מעולם לא חסכתי את הכסף הזה, ובחיים גם לא שמעתי על חברת הביטוח הזאת. ניסיתי להבין מאיפה צמח לי סכום כזה וגיליתי שכשהייתי בן 5, ההורים שלי הפרישו לי כסף יחסית קטן לחסכון, והכסף הזה יותר מהכפיל את עצמו ב-20 שנה. כן, יותר מ-30 אלף שקלים פשוט צמחו על העצים. הקסם הוא אפקט הריבית דריבית. 

ריבית דריבית מייצרת בחסכונות לטווח ארוך תשואה גבוהה. התשואה של השנה הראשונה היא חלק מההשקעה והיא נהנית מהתשואה בשנה השנייה. התשואה בשנה השלישית היא כבר על סכומי הרווחים-תשואות של השנה הראשונה והשנייה וכך הלאה. זה בולט מאוד בהשקעות לטווח ארוך, לרבות השקעות שההורים שלכם או אתם כהורים פותחים לילדים. יש תוכנית כזו שהאוצר נותן דרכה מתנה לילדים ומאפשר להורים לחסוך סכום נוסף (50 שקלים בחודש מהאוצר, ההורים יכולים להכפיל את הסכום; אין דמי ניהול בחסכון הזה). 

חסכון לכל ילד הוא חסכון לטווח שסגור לקרוב ל-20 שנים לפחות. לכן, מתבקש שהוא ינוהל באופן אוטומטי בסיכון יחסית גבוה, שכן על פי הסטטיסטיקה רבת השנים - האפיק המנייתי נותן תשואה עדיפה על פני המסלולים הסולידיים.

אלא שלצערם של ילדי ישראל, ברירת המחדל בתוכנית חסכון לכל ילד היא 'סיכון נמוך' - וכידוע, סיכוי וסיכון הולכים יחד. ב-5 השנים מאז שהחלה התוכנית לפעול ועד עתה השיגו הקרנות בסיכון נמוך תשואה ממוצעת של כ-21% (כ-4% תשואה בשנה), בעודה קרנות עם 'סיכון גבוה' השיגו בממוצע תשואה של 60% (כ-10% תשואה בשנה), כלומר: פער תשואה של 40% בחמש שנים בלבד. הפער ילך ויגדל עם השנים - והילדים מפסידים את התשואה הגבוהה.

• ההורים שלא דואגים לילדים שלהם - חוסכים בפיקדונות במקום במניות
• הכנסת אישרה: העלאת דמי ביטוח הלאומי והקפאת קצבאות הילדים; כמה תשלמו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7