ג'ארד קושנר חשוד בקבלת כסף תמורת השפעה
מאז 2021, חברת ההשקעות של ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, גבתה כ-112 מיליון דולר בעמלות מממשלות ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות. חקירה שנערכה על ידי ועדת הכספים של הסנאט, שהחלה ביולי האחרון, גילתה כי הקרן Affinity Partners לא העבירה עד כה רווחים למשקיעים הזרים.
יו"ר הוועדה העלה שאלות בנוגע להתנהלות הקרן, ורמז שייתכן שהמכשיר הפיננסי הזה הוקם מתוך אינטרסים פוליטיים ולא עסקיים. הוא הציע כי המשקיעים בקרן אינם פועלים משיקולים כלכליים טהורים, אלא מנצלים את ההזדמנות להעביר כספים למשפחת טראמפ, כלומר לג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ.
ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, הפך לדמות מרכזית בפוליטיקה ובעסקים האמריקאיים מאז בחירתו של טראמפ ב-2016. נשוי לאיוונקה טראמפ, ג'ארד הפך במהירות ליועץ קרוב של הנשיא טראמפ, כשהוא מחזיק בתפקידים חשובים והשפעה רבה בנושאים רבים. בין תפקידיו היו ניהול המגעים לשלום במזרח התיכון, רפורמה במערכת המשפט הפלילי, והובלת תגובת ארצות הברית למגפת הקורונה.
לפני כניסתו לפוליטיקה, קושנר היה כבר איש עסקים מצליח. הוא ניהל את חברת הנדל"ן המשפחתית Kushner Companies, שהחזיקה נכסים משמעותיים, והיה גם הבעלים של כלי התקשורת The New York Observer. עם זאת, הקריירה העסקית שלו לא הייתה חפה ממחלוקות. החברה המשפחתית הייתה שקועה בחובות כבדים, ותקופתו בבית הלבן עוררה שאלות אתיות רבות, במיוחד סביב ניגודי עניינים והשפעות של ממשלות זרות.
- סעודיה וג'ארד קושנר רוכשים את חברת המשחקים Electronic Arts ב-29 מיליארד דולר
- ג׳ארד קושנר: מהסכמי אברהם לשחרור החטופים ומהבית הלבן לקרן שמנהלת מיליארדים מהמפרץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחלוקת סביב קשריו של קושנר עם ממשלות זרות
מאז שעזב את הבית הלבן, ג'ארד קושנר נמצא תחת ביקורת גוברת על קשריו עם ממשלות זרות והחשדות להפקת רווחים פיננסיים בעקבות השפעתו הפוליטית. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא קשריו עם ערב הסעודית. קושנר מילא תפקיד מפתח בטיפוח יחסים קרובים בין ממשל טראמפ לממשלת ערב הסעודית, ובפרט עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS). הקשרים הללו הובילו לעסקת נשק רחבת היקף ולתמיכה אמריקאית במלחמת ערב הסעודית בתימן, למרות ביקורת נרחבת והאשמות להפרות זכויות אדם על ידי הכוחות הסעודים.
זמן קצר לאחר עזיבתו את התפקיד, חברת ההשקעות הפרטית של קושנר, Affinity Partners, קיבלה השקעה בגובה 2 מיליארד דולר מקרן העושר הריבונית הסעודית, בראשות MBS. השקעה זו עוררה סערה רבה, כאשר רבים ראו בכך תגמול אפשרי על היחס המועדף שקיבלה סעודיה במהלך כהונת טראמפ. התעוררו שאלות אם קושנר השתמש בהשפעתו הפוליטית להפקת רווחים אישיים, תוך ניצול קשריו הקרובים עם מנהיגי סעודיה.
חקירה של הסנאט גילתה כי חברת ההשקעות של קושנר, Affinity, לא חילקה רווחים למשקיעים הסעודים והזרים למרות העמלות הכבדות שגבתה. רון ווידן, יו"ר הוועדה הדמוקרטית, כתב השבוע לחברה ושאל מדוע לא חילקה "אפילו אגורה אחת של רווחים ללקוחות". הוא ציין כי החקירה מעלה חששות לגבי ניגודי אינטרסים שנוצרו בשל ההשקעות בחברות שמנוהלות על ידי Affinity, במיוחד כשמדובר במשקיעים זרים.
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ויידן הוסיף כי המשקיעים של Affinity עשויים להיות מונעים לא משיקולים מסחריים, אלא מתוך מטרה להעביר כספים של ממשלות זרות לבני משפחתו של טראמפ, בדגש על ג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ. הסנאט גם מציין כי Affinity סירבה לחשוף את זהותו של משקיע זר חמישי ומסתורי.
גם נציגים רפובליקנים, כמו ג'יימס קומר, הביעו חששות לגבי קשרי Affinity עם סעודיה. קומר אמר כי קושנר "עבר את גבולות האתיקה" בקבלת מימון סעודי לחברתו.
חשדות נוספים והשלכות ההאשמות
בנוסף לערב הסעודית, התעוררו חששות גם לגבי קשריו של קושנר עם ממשלות זרות אחרות, כולל ישראל, איחוד האמירויות וקטר. החשד העיקרי הוא שקושנר השתמש במעמדו כדי להעניק לממשלות זרות גישה להחלטות מדיניות אמריקאיות, ובתמורה גורמים זרים העניקו הזדמנויות השקעה לעסקיו של קושנר כפיצוי או תמריץ.
למרות שההאשמות נותרות ספקולטיביות והחקירות נמשכות, ההשלכות עשויות להיות רחבות היקף. אם יתברר שקושנר אכן השתמש במעמדו בבית הלבן כדי להפיק רווחים מממשלות זרות, זו תהיה הפרה חמורה של נורמות אתיות וחוקיות. זה גם יערער את אמון הציבור במערכת הפוליטית האמריקאית.
- 3.לרון 27/09/2024 13:03הגב לתגובה זונתניהו למד שטיקים וטריקים אצל חתנו של ג'ארד ,וג'ארד המשיך ולמד מנתניהו
- 2.את הבן של ביידן, הנרקומן, כבר סיימו לחקור?? (ל"ת)שמאלנים רקובים 27/09/2024 00:10הגב לתגובה זו
- 1.הון שלטון, טראמפ "במיטבו" (ל"ת)הון שלטון 26/09/2024 20:55הגב לתגובה זו
- שמחון 26/09/2024 22:16הגב לתגובה זומנסים למנוע מטרמפ לנצח בכל מחיר
- כאילו ביבי ודמוקרטים שונים במשהו... (ל"ת)Robin Hood 26/09/2024 21:28הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61% ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.
היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.
