הנאסד"ק בשיא כל הזמנים - יגיע ל-20,000 נקודות?

החברות הגדולות בנאסד"ק מאופיינות כצומחות ורווחיות; מכפיל הרווח הנוכחי המשוקלל של הנאסד"ק הוא 26.7 - לא זול, אבל מסתבר שבראייה היסטורית גם לא יקר. השאלה מה תהיה צמיחת הרוווחים, וזה עשוי ללמד על הכיוון של הנאסד"ק
אדיר בן עמי | (11)

מדד הנאסד"ק נאסד"ק 0.37% , בהובלת מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית שבר אתמול את השיא ונסגר על 16,274 נקודות - עלייה יומית של 1.1%. המדד עלה ב-8% מתחילת השנה וב-44% בשנת 2023 כולה. ב-20 שנה האחרונות המדד מייצר תשואה גבוה יותר הן לעומת S&P500 והן מול מדד MSCI ALL COUNTRIES הגלובלי. הסיבה היא - ההרכב של המדד המבוסס על חברות טכנולוגיה צומחות. מניות צמיחה מוערכות לרוב במכפיל רווח גבוה יותר שמבטא את פוטנציאל הצמיחה העתידי. אתם תהיו מוכנים לשלם על חברה שצומחת ב-20% כל שנה משמעותית יותר מאשר חברה זהה בנקודת ההשקעה שלא צומחת. 

המשוקלל של הנאסד"ק הוא 26.7 - לא זול, אבל מסתבר שבראייה היסטורית גם לא יקר. הוא גם לא כזה רחוק מה-S&P 500 שנסחר במכפיל רווח של כ-24.  השאלה מה תהיה צמיחת הרוווחים, וזה עשוי ללמד על הכיוון של הנאסד"ק. האנליסטים מצפים לצמיחת רווחים דרמטית ב-2024 שתוריד את מכפיל הרווח לכ-21. המכפיל העתידי על רווחי 2024 של ה-S&P הוא 23. הנאסד"ק זול מה-S&P. זה לא קרה הרבה בהיסטוריה. 

ביצועי המדד שמובל כאמור על ידי חברות הטכנולוגיה, תלוי מאוד בביצועים של ענקיות הטכנולוגיה ובעתיד הבינה המלאכותית. כל עוד העתיד ימשיך להיראות וורוד (או ירוק), כנראה שגם הנאסד"ק ימשיך לשבור שיאים לאורך זמן.

 

מה היעד של הנאסד"ק?

היסטורית על פי הנתונים מדד הנאסד"ק נסחר במכפיל רווח של 28. מכפיל הרווח העתידי הוא 21. בואו נשחק במשחק מחשבתי - נעבור קדימה בזמן - למרץ 2024. נניח שהתחזיות התגשמו - לא מעל, לא מתחת. בדיוק כפי שהוערך. מכפיל הרווח של הנאסד"ק יהיה 21, אבל הממוצע הוא 28, וגם אם יש סיכונים שאין בשנים קודמות, כמו סייקל ארוך מאוד (ובסוף כל סייקל יש נפילה - רק שהנוכחי משתרע על פני הרבה מאוד שנים), סיכונים גיאופוליטיים, סיכוני בחירות, סיכונים מצד סין ועוד, הרי שנראה שהמכפיל יכול וצריך להיות גבוה יותר מ-21, גם אם נעריך שהוא לא יגיע לרמת ה-28 ולא ה-26, אפילו 24, נקבל שהמדד יעלה ב-14% למעל 18,500 נקודות ומעלה. אם הוא יחזור לרמת ה-26 המדד מעל 20,000 נקודות. 

זה ממש לא טריוויאלי, הסיכונים גדולים, אבל כשמסתכלים על הנתונים היבשים זה נראה אפשרי.

נזכיר, ישנם שני מדדים שונים שנוטים להתבלבל ביניהם. כשאומרים מדד הנאסד"ק, או כשרואים באתר ביזפורטל ואתרים אחרים את "ביצועי מדד הנאסד"ק" מתכוונים בדרך כלל ל- NASDAQ Composite Index ולא למדד הנאסד"ק 100.  מדד הזה הוא מדד מקיף וכולל את כל המניות הנסחרות בבורסת הנאסד"ק (למעלה מ-3000 כעת). המניות מגיעות מכל 11 הסקטורים. מדד הנאסד"ק 100 לעומת זאת מורכב מ-101 מניות של 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר הנסחרות בנאסד"ק (לחברת אלפבית שתי סדרות של מניות). ישנו מדד נפרד למניות הפיננסיות שנקרא נאסד"ק פייננשיאל 100 אך הוא הרבה פחות משמעותי. למרות ההבדלים המשמעותיים במספר המניות ישנה קורולציה של כ-90% בין המדדים, כיוון שעקב המשקל המשמעותי של המניות הגדולות במדד, הנאסד"ק 100 מהווה 90% משווי השוק של הנאסד"ק קומפוסייט. בכל זאת יש הבדלים ביניהם. כך לדוגמה מדד הנאסד"ק עומד כעת על מעט יותר מ-15,000 נקודות והוא עלה השנה ב-44%.

החברות הגדולות בנאסד"ק מאופיינות כחברות איכות (Quality), כלומר חברות עם מאזנים חזקים ויציבות בצמיחת ההכנסות והרווחים. גם ב-2020, במהלך מגפת הקורונה, כשהכלכלה הריאלית היתה במיתון, נאסד"ק 100 הצליח לייצר צמיחת רווחים של 5.5%, לעומת ירידה של 16.3% ב-S&P 500.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הסיכון במדד נאסד"ק - בריכוזיות שלו

הסיכון העיקרי בהשקעה במדד כרוך בריכוזיות הגבוה שלו סביב שמונה המניות הגדולות, המהוות כ-43% מהמדד. עם זאת, המניות האלה מגוונות עסקית ולא מפוקסות בענף אחד כבעבר (גוגל ומטא - פרסום דיגיטלי, אמזון וטסלה - קמעונות וענן, מיקרוסופט, נבידיה, ברודקום ואפל - מסקטור הטכנולוגיה). כמו כן, התמחור של המדד אינו זול בראייה היסטורית, והוא נסחר במכפיל רווח עתידי של 26 - גבוה מהממוצע בחמש ובעשר השנים האחרונות, שהוא 22.8 ו-20.3, בהתאמה.

מהפכה טכנולוגית משמעותית שמתרחשת בימינו היא של הבינה המלאכותית הג'נרטיבית. המדד תופס בצורה משמעותית את תמורת ההשקעה בתחום זה בזכות המשקל הגבוה באופן יחסי במדד של חברות המגה קאפ טק. חברות אלה מאפשרות בין היתר את תשתית הענן שעליה מאמנים ומריצים את מודלי השפה הגדולים, ומאחסנים את הדאטה העצום שמאפשר את הטכנולוגיה.

חדשנות מניעה צמיחה - החברות בנאסד"ק 100 הוציאו בעשור האחרון כ-8% בממוצע בשנה מההכנסות שלהן על מחקר ופיתוח (R&D), לעומת הוצאה ממוצעת בשנה של כ-4% במדד S&P 500. השקעה גבוהה במחקר ופיתוח היא השקעה במוצרים חדשים, שירותים חדשים וטכנולוגיות חדשות, שמספקים פוטנציאל להמשך צמיחה עתידית. גם בהסתכלות על ההוצאות ההוניות (CAPEX) שמשמשות לרכישה, שדרוג או שימור נכסים קיימים של החברה, יש הוצאה גבוהה יותר בקרב החברות בנאסד"ק 100 לעומת S&P 500 (כ-8% לעומת 6% מההכנסות).

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    תם עידן הנדל״ן עכשיו התור של שוק ההון (ל"ת)
    אלון 02/03/2024 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ביום ראשון חגיגת עליות בישראל (ל"ת)
    אסולין 02/03/2024 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זה יקרה לפני שיבקר ב7000 או אחרי? (ל"ת)
    מייק 02/03/2024 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ילדי ישראל 02/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    קשה לחזות את מועד שבו הבלון מפסיק להתנפח ומתפוצץ. מה שבטוח אל תקנה בלון נפוח .
  • 6.
    טומי 02/03/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    המדד ימשיך לרוץ מעלה מעלה. תשאלו את הדר המטאור מספונסר
  • 5.
    נו באמת 02/03/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    אז בעצם המחיר הוא עכשיו זול !!!
  • 4.
    מירי רקב 02/03/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
    הכל הכל בזכות טראמפ! הוא הרי אמר שביידן יחריב את הכלכלה. אז מה אם האבטלה הכי נצטכה. אז מה עם המדדים טובים. רק טראמפ!!!
  • 3.
    דש 02/03/2024 07:04
    הגב לתגובה זו
    המדדים העולמיים מנופחים וללא סיבה והיפוך המגמה נראה קרוב מתמיד ובצורה אלימה
  • 2.
    גד 01/03/2024 22:09
    הגב לתגובה זו
    שוק מפגין חוזק ועצמה.אם הריבית בארה"ב תרד השוק ימשיך לעלות. אפשרי, תוך כדי, מימושים של 3%-4%. עד היום הופיעו קונים במימושים. נראה אם יופיעו שוב במהירות.
  • 1.
    ממש 01/03/2024 21:37
    הגב לתגובה זו
    בדרך ל20 אלף נקודות להשגת הטווח של הראונד בווטום\ספל וידית בגרף שבועי
  • נחום 01/03/2024 23:35
    הגב לתגובה זו
    שום אירוע כלכלי או פוליטי לא יכול לעצור את הנאסד"ק ? כנראה שאתה נמצא בשוק מספיק שנים
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

אורקל
צילום: טוויטר

מי הגופים הישראלים שהרוויחו באורקל?

אין גופים כאלו - על התשואות הפושרות של הגופים המוסדיים בחו"ל והאם מגיע להם דמי ניהול על מעקב אחרי מכשירים עוקבי S&P 500?

מנדי הניג |

הגופים הישראלים שולחים לנו כשיש הצלחה במניה שהם מחזיקים, תראו הרווחנו הרבה בשביל העמיתים שלנו. תראו אנחנו מחזיקים מכל גוף אחר. אבל האמת היא שהגופים הישראלים שמנהלים את הכסף שלנו מספקים בחו"ל - אפס ערך מוסף. הם עוקבים אחרי מדדים, הם לא מייצרים תשואות עודפות. צריך לשאול, למה הם מקבלים דמי ניהול על מכשירים עוקבי מדדים? רוב ההשקעה במניות היא בחו"ל ואתם יכולים להשקיע באפס דמי ניהול אז למה הם גובים 0.7% ויותר על קרנות השתלמות ואג"ח, 1% בפוליסות חיסכון? כי אפשר.

יש שני סוגי השקעות - השקעות פאסיביות והשקעות אקטיביות. היכולת של גוף מוסדי לספק תשואות עודפות בחו"ל היא אפסית ולכן רוב ההשקעות הן פאסיביות - עוקבות אחרי מדדים. היכולת לייצר תשואה עודפת בארץ למנהלי השקעות טובים היא גבוהה כי מתחברים למנהלים, מבינים מה קורה בשוק, בחברות אחרות, בסביבה העסקית. חיים את העסק. יודעים מה קורה בשטח. בישראל יש יתרון להשקעות כאלו, השקעות מנוהלות, אקטיביות. בארה"ב אין יתרון.

אלא שאין ברירה - הכספים זורמים לקופות, קרנות, פנסיה והבורסה המקומית קטנה עליהם. אנחנו טובים בלחסוך. אנחנו לא טובים בלהיות פלטפורמה לגיוסים ומסחר. זה דיסונס גדול וזה מעיד כמו שאנחנו כותבים כאן ללא הפסקה על הפוטנציאל האדיר של הבורסה כשהיא מגיעה רק למימוש חלק קטן ממנו. בכל מקרה, הגופים המוסדיים יוצאים לחו"ל, ובמילים אחרות, הם מוותרים על היתרון המקומי. אין להם ברירה.

שהם רוצים לממש מניות ב-1 מיליארד שקל - בארץ אי אפשר בוול סטריט אפשר. זה גם סחירות, גם נזילות וגם השקעות - אין כאן מגוון. יש כאן בנקים, ביטוח, נדל"ן. 

היציאה החוצה כאמור היא בעיקר במכשירים פאסיביים. אבל מנהלי השקעות מספרים לנו שהם נותנים ערך מוסף. "השקענו באנבידיה", "השקענו בוויקס". כשבודקים מגלים שזה השקעות נמוכות ביחס לתיק כולו, הן לא מזיזות את המחט. התשואה נקבעת בעיקר על ידי המכשירים הפאסיביים ובעיקר - מדד ה-S&P 500.