שיא כל הזמנים (All-Time High) הוא מונח המתאר את הרמה הגבוהה ביותר שאליה הגיע נייר ערך, מדד או נכס פיננסי מאז תחילת המסחר בו. המונח משמש בעיקר בדיווחים על מדדי מניות, על מניות בודדות ועל נכסים כמו זהב או מטבעות דיגיטליים.
שבירת שיא נתפסת בעיני
חלק מהמשקיעים כאות לחוזק מגמה, ובניתוח טכני היא נחשבת לעיתים לאיתות המשך עלייה, בהיעדר רמות התנגדות היסטוריות מעליה. מנגד, יש הרואים בשיא רמה שבה התמחור מתוח והסיכון לתיקון גובר. שתי הגישות שנויות במחלוקת, ומחקרים אקדמיים חלוקים בשאלת יכולת החיזוי של נתון
זה.
חשוב להבחין בין שיא נומינלי לשיא ריאלי: מדד עשוי לרשום שיא במונחי מחיר, אך במונחים המנוטרלים מאינפלציה הוא עדיין רחוק מרמתו בעבר. מדדים כמו S&P500 ונאסד"ק
רשמו שיאים במחזורי שוק שונים, ולאחריהם ידעו גם תקופות של ירידות ממושכות. עבור משקיע לטווח ארוך, עיתוי הכניסה סביב שיא נחשב פחות מהותי מפיזור ומהתמדה.
