וול סטריט
צילום: Roberto Junior, Unsplash
וול סטריט

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

החלטת הריבית של הפד ביום רביעי האחרון הציתה גל של אופטימיות בשווקים, כאשר הבנק המרכזי הצהיר שהוא צופה 3 הורדות ריבית במהלך שנת 2024, אם כי הכלכלנים מצפים ל-4 לפחות, ועוד הם צופים שנתחיל לראות הורדות ריבית כבר ממרץ - מה צפוי השבוע בוול סטריט?
רוי שיינמן | (4)

החלטת הריבית של הפד ביום רביעי היוותה סוג של נקודת מפנה - מדברי הפד השתמע שהאופטימיות חדרה גם למסדרונות הבנק המרכזי, וכי הפד מאמין שהאינפלציה אכן נבלמה, כמו שנראה במדדים, וכי אפשר להתחיל לחשוב על הורדות ריבית במהלך שנת 2024. בהחלטה עצמה הריבית נשארה על כנה, אבל ההסתכלות לעתיד היא מה ששלחה את השווקים למעלה והציתה גל של אופטימיות.

 

החלטת הריבית

אנליסטים מסוימים, כמו אלכס ז'בזינסקי ממיטב דש, חושבים שכדאי לצנן את ההתלהבות: "תגובת השווקים להחלטת ה-FED, במיוחד של שוק האג"ח, הייתה קיצונית מדי. ביחס לדפוס בשנה האחרונה, הירידה בתשואה ל-10 שנים בכ-0.3% הייתה מוגזמת לעומת הירידה של כ-0.35% בציפיות לריבית ה-FED בעוד 12 חודשים לפי החוזים. לא היה בהודעה חידוש גדול מלבד האמירה, וגם היא לא חד משמעית, שהריבית לא תעלה יותר. מי חשב שכן?"

ז'בזינסקי מצביע גם על תחזיות הריבית שהפד נתן: "התחזית לריבית בסוף 2024 חזרה ל-4.6%, רמה שהייתה חזויה בתחזית שניתנה ע"י ה-FED ביוני. הירידה הצפויה בריבית בשיעור של 0.8% ב-2024 הייתה צפויה אפילו עוד בתחזית שניתנה במרץ". 

גם יונתן כץ מלידר עדיין סקפטי לגבי הורדת ריבית במרץ: "אנו עדיין מתקשים לראות את הורדת ריבית הפד כבר בחודש מרץ וצופים דחייה לחודש יוני. צפויות בין שתיים לשלוש הורדות ריבית הפד עד סוף 2024 (פחות ממה שמתומחר בשווקים). כדאי לשים לב לגידול של 0.4% במכירות הקמעונאיות. מוקדם מדי להספיד את הצרכן האמריקאי! למרות ההתמתנות בקצב עליית השכר ל-4% מדובר בעליית שכר ריאלית של כמעט 1%. פירמות עדיין מדווחות על קושי למצוא עובדים מתאימים. ברקע, עדיין קיימת מדיניות פיסקאלית מרחיבה".

מדד המחירים

מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שפורסם בארה"ב העיד על אינפלציה של 3.1%, עלייה שהובלה על ידי רכיב הדיור שהמשיך לעלות. רוב הסיקור בארה"ב היה של מדד המחירים לצרכן הכולל, שתאם את הצפי, וקצת פחות של מדד מחירי הליבה שדווקא עלה ב-0.2%, וזאת אחרי עלייה של 0.3% באוקטובר.

"העלייה במדד הליבה הייתה על פי חציון התחזיות, תוך כדי עלייה בשכר הדירה, סעיף הדיור שבבעלות דיירים טיפול רפואי ועוד", כותב ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי. "מדובר בהרכב בעייתי של התייקרויות, תוך שרכיב ה- SUPER CORE, "ליבת השירותים" שבה מתמקד הפד, שבה ומואצת. מדד הליבה עלה ב-4.0% ב-12 החודשים האחרונים, כפי שהיה ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר וזאת על פי התחזיות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    היינו כחולמים. כלכלנים או אופטיממים או פסיממים (ל"ת)
    17/12/2023 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כשהתשואה במניות 3 אחוז, עדיף אגח 10 שנים ב4 אחוז, 17/12/2023 19:51
    הגב לתגובה זו
    כשהתשואה במניות 3 אחוז, עדיף אגח 10 שנים ב4 אחוז, והכי טוב אגח קצר ב5 אחוז. הריבית לא תרד השנה כלל עד שיתעורר משהר חוב שלא נראה מ1929, ואז כבר יהיה מאוחר מדי
  • 1.
    הח'ותים מנתחים 17/12/2023 18:21
    הגב לתגובה זו
    תוך ימים מ 2000$ . כריסנס אין לאירופה יוקר מאמיר וצרכן משלם יותר מלחמת עזה עולמית . כל סחורות באב מנדב זרקו חברות זרות בנמלי עולם צים אוסף ואלו המחרימות גם עולות.
  • רוני 17/12/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    אסור לשכוח להם , הם יכולים לפשוט רגל ולהשאיר את כולנו עם הגאווה הלאומית בלבד.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.