הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

התשואות על האג"ח עברו את ה-5% - האם זה ישפיע על החלטת הריבית?

כמה שעות אחרי הנאום של יו"ר הפד פאוול אתמול זה קרה - התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חצו זמנית את רף ה-5%, לראשונה מאז שנת 2007; מה בנאום של פאוול גרם לזה לקרות ומה זה אומר לגבי החלטת הריבית הקרובה?
רוי שיינמן | (2)

השוק העריך גם ככה שהפד לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה - האינפלציה שנותרה ברמתה בחודש ספטמבר, שוק התעסוקה החזק ושוק הדיור המדשדש - אבל עכשיו יש גורם נוסף שאולי שם את החותמת על כך שהפד לא יעלה את הריבית בנובמבר ואולי אפילו לא בדצמבר - תשואות האג"ח.

תשואות אגח

נתונים היסטוריים של התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים

פאוול גם ככה הניח את התשתית לכך שהפד לא יעלה ריבית בהחלטה הקרובה: "אנו קשובים לנתונים המתעדכנים המראים את חוסנה של הצמיחה הכלכלית והביקוש לעבודה", למרות שהוא סייג את הדברים באומרו שיש מהלכים שצריכים לעשות בכדי להחזיר את האינפלציה ליעד השנתי שקבע הפד שעומד על 2%.

אבל יכול להיות שהאג"ח כבר יעשו את העבודה בשביל הפד. התשואות הגבוהות על האג"ח אומרות שדברים רבים הופכים ליקרים יותר ומשפיעים על מגוון מוצרים כמו הלוואות, אג"ח קונצרניות ואפילו הלוואות מגובות משכנתאות. כשפאוול נשאל על תשואות האג"ח העולות הוא אמר: "אני חושב שאנחנו צריכים לשבת ולראות לאן זה הולך, בינתיים זה בבירור מקשיח את המצב הכלכלי". 

כידוע, העלאת הריבית של הבנק המרכזי מטרתה לרסן את המשק ולהאט את הפעילות בכך שהיא מייקרת את הכסף. לעליה בתשואות על האג"ח השפעה דומה מאוד ולכן הן מייתרות את הצורך בהעלאת ריבית מצד הפד, ופאוול אפילו אמר זאת בעצמו: "כל הרעיון של העלאת ריבית היא להכביד על המשק, ותשואות גבוהות על האג"ח עושות בדיוק את זה".

כאמור, הפעם האחרונה בה התשואות על האג"ח הגיעו ל-5% הייתה ביולי 2007, אז הריבית של הפד עמדה על 5.25%. מחודש ספטמבר של אותה שנה כבר החלה הקריסה הכלכלית בארה"ב כאשר עד עד סוף 2008, תקופה של קצת יותר משנה, הריבית של הפד כבר הגיעה קרוב ל-0%. מה שכן ניתן לראות הוא שהפד לא העלה את הריבית מעבר לרמות שהוא נמצא בהן היום מאז שנת 2000, אז מבחינה היסטורית יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקרה מסוימת גם ככה.

ריבית הפד

קיראו עוד ב"גלובל"

נתונים היסטוריים של ריבית הפד

בכל מקרה, התמונה המלאה בארה"ב מורכבת מעוד הרבה גורמים חוץ מהתשואות על האג"ח. צריך לראות לאן תלך האינפלציה ובפרט מדד מחירי הליבה - בחודש ספטמבר מדד מחירי הליבה העיד על עליה שנתית של 4.1% לעומת חודש אוגוסט שהעיד על עליה של 4.3%. הירידה בנתון הזה באופן מהותי אומרת שיש ירידה במחירים והאינפלציה מאטה, אבל מאחר ומדד המחירים לצרכן נשאר זהה לחודש אוגוסט הפד יצטרך נתונים יותר מרשימים ועקביים מהנתון הזה, עם כמה שהוא אכן מעודד.

יש גם את שוק העבודה ונתוני התעסוקה - ככל שיש יותר משרות פנויות כך ההנחה היא שהשוק יותר בריא מאחר ובעלי העסקים יכולים להרשות לעצמם לגייס יותר עובדים, מה שמעיד על כך שיש להם יותר כסף. מספר המשרות הפנויות בחודש ספטמבר עמד על 336 אלף, זינוק גדול של 48% מהמספר בחודש אוגוסט שעמד על 227 אלף. בנוסף, שיעור האבטלה נשאר זהה לחודש אוגוסט ועומד על 3.8%, מה שגם כן מעיד על חוסנו של שוק העבודה האמריקאי בתקופה הזו אבל כמו האינפלציה נצטרך לראות האם המגמה הזו אכן נמשכת.

ועוד נדבך חשוב בכלכלה האמריקאית הוא שוק הדיור - הריבית על משכנתא ל-30 שנה (המסלול הפופולארי ביותר) הגיעה לשיא מאז שנת 2000 וחצתה את רף ה-8%, מה שבהתאמה הביא לשפל היסטורי בביקושים למשכנתאות מאז 1995. השילוב של מחסור בבתים למכירה ומגבלות כאלו ואחרות שדוחפות יותר קונים לשוליים הביא למכירת בתים קיימים בקצב שנתי מנוכה עונתיות של 4.04 מיליון. זה כבר נמוך בכמעט 22% מרמת המכירות באוגוסט 2000, כאמור הפעם האחרונה שבה שיעורי המשכנתא עלו על 8%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא הבנתי מה השורה התחתונה ? (ל"ת)
    יוד 21/10/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 21/10/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    הוצאות הצרכנים בארה"ב עולות מעל ומעבר למשוער, היתה כתבה על זה כאן באתר לא מזמן. חובות הצרכנים בארה"ב בכרטיסי האשראי, עולים גם הם בקצב גבוה מהצפוי. מצד שני - אג"ח ל 10 שנים של ארה"ב הוא בתשואה של קרוב ל 5 אחוז, כך שהעלאת ריבית תעלה גם את תשואות האגח עוד יותר, מה שיביא לייקור החוב של ממשל ארה"ב. בקיצור - אף אחד לא יודע. הערכה שלי - הריבית צריכה לעלות, אבל - זו דעתי האישית, הפרטית, והמאוד --לא-- מוסמכת.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.