התשואות על האג"ח עברו את ה-5% - האם זה ישפיע על החלטת הריבית?
השוק העריך גם ככה שהפד לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה - האינפלציה שנותרה ברמתה בחודש ספטמבר, שוק התעסוקה החזק ושוק הדיור המדשדש - אבל עכשיו יש גורם נוסף שאולי שם את החותמת על כך שהפד לא יעלה את הריבית בנובמבר ואולי אפילו לא בדצמבר - תשואות האג"ח.
נתונים היסטוריים של התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים
פאוול גם ככה הניח את התשתית לכך שהפד לא יעלה ריבית בהחלטה הקרובה: "אנו קשובים לנתונים המתעדכנים המראים את חוסנה של הצמיחה הכלכלית והביקוש לעבודה", למרות שהוא סייג את הדברים באומרו שיש מהלכים שצריכים לעשות בכדי להחזיר את האינפלציה ליעד השנתי שקבע הפד שעומד על 2%.
אבל יכול להיות שהאג"ח כבר יעשו את העבודה בשביל הפד. התשואות הגבוהות על האג"ח אומרות שדברים רבים הופכים ליקרים יותר ומשפיעים על מגוון מוצרים כמו הלוואות, אג"ח קונצרניות ואפילו הלוואות מגובות משכנתאות. כשפאוול נשאל על תשואות האג"ח העולות הוא אמר: "אני חושב שאנחנו צריכים לשבת ולראות לאן זה הולך, בינתיים זה בבירור מקשיח את המצב הכלכלי".
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כידוע, העלאת הריבית של הבנק המרכזי מטרתה לרסן את המשק ולהאט את הפעילות בכך שהיא מייקרת את הכסף. לעליה בתשואות על האג"ח השפעה דומה מאוד ולכן הן מייתרות את הצורך בהעלאת ריבית מצד הפד, ופאוול אפילו אמר זאת בעצמו: "כל הרעיון של העלאת ריבית היא להכביד על המשק, ותשואות גבוהות על האג"ח עושות בדיוק את זה".
כאמור, הפעם האחרונה בה התשואות על האג"ח הגיעו ל-5% הייתה ביולי 2007, אז הריבית של הפד עמדה על 5.25%. מחודש ספטמבר של אותה שנה כבר החלה הקריסה הכלכלית בארה"ב כאשר עד עד סוף 2008, תקופה של קצת יותר משנה, הריבית של הפד כבר הגיעה קרוב ל-0%. מה שכן ניתן לראות הוא שהפד לא העלה את הריבית מעבר לרמות שהוא נמצא בהן היום מאז שנת 2000, אז מבחינה היסטורית יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקרה מסוימת גם ככה.
- הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
- טים קוק רוכש מניות נייקי: אמון אישי או מהלך של דירקטור וותיק בחברה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
נתונים היסטוריים של ריבית הפד
בכל מקרה, התמונה המלאה בארה"ב מורכבת מעוד הרבה גורמים חוץ מהתשואות על האג"ח. צריך לראות לאן תלך האינפלציה ובפרט מדד מחירי הליבה - בחודש ספטמבר מדד מחירי הליבה העיד על עליה שנתית של 4.1% לעומת חודש אוגוסט שהעיד על עליה של 4.3%. הירידה בנתון הזה באופן מהותי אומרת שיש ירידה במחירים והאינפלציה מאטה, אבל מאחר ומדד המחירים לצרכן נשאר זהה לחודש אוגוסט הפד יצטרך נתונים יותר מרשימים ועקביים מהנתון הזה, עם כמה שהוא אכן מעודד.
יש גם את שוק העבודה ונתוני התעסוקה - ככל שיש יותר משרות פנויות כך ההנחה היא שהשוק יותר בריא מאחר ובעלי העסקים יכולים להרשות לעצמם לגייס יותר עובדים, מה שמעיד על כך שיש להם יותר כסף. מספר המשרות הפנויות בחודש ספטמבר עמד על 336 אלף, זינוק גדול של 48% מהמספר בחודש אוגוסט שעמד על 227 אלף. בנוסף, שיעור האבטלה נשאר זהה לחודש אוגוסט ועומד על 3.8%, מה שגם כן מעיד על חוסנו של שוק העבודה האמריקאי בתקופה הזו אבל כמו האינפלציה נצטרך לראות האם המגמה הזו אכן נמשכת.
ועוד נדבך חשוב בכלכלה האמריקאית הוא שוק הדיור - הריבית על משכנתא ל-30 שנה (המסלול הפופולארי ביותר) הגיעה לשיא מאז שנת 2000 וחצתה את רף ה-8%, מה שבהתאמה הביא לשפל היסטורי בביקושים למשכנתאות מאז 1995. השילוב של מחסור בבתים למכירה ומגבלות כאלו ואחרות שדוחפות יותר קונים לשוליים הביא למכירת בתים קיימים בקצב שנתי מנוכה עונתיות של 4.04 מיליון. זה כבר נמוך בכמעט 22% מרמת המכירות באוגוסט 2000, כאמור הפעם האחרונה שבה שיעורי המשכנתא עלו על 8%.
- 1.לא הבנתי מה השורה התחתונה ? (ל"ת)יוד 21/10/2023 11:55הגב לתגובה זו
- המגיב 21/10/2023 22:48הגב לתגובה זוהוצאות הצרכנים בארה"ב עולות מעל ומעבר למשוער, היתה כתבה על זה כאן באתר לא מזמן. חובות הצרכנים בארה"ב בכרטיסי האשראי, עולים גם הם בקצב גבוה מהצפוי. מצד שני - אג"ח ל 10 שנים של ארה"ב הוא בתשואה של קרוב ל 5 אחוז, כך שהעלאת ריבית תעלה גם את תשואות האגח עוד יותר, מה שיביא לייקור החוב של ממשל ארה"ב. בקיצור - אף אחד לא יודע. הערכה שלי - הריבית צריכה לעלות, אבל - זו דעתי האישית, הפרטית, והמאוד --לא-- מוסמכת.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?
העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר
טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.
הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.
במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.
יעד האינפלציה עדיין רחוק
למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.
- טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.
.jpg)