התשואות על האג"ח עברו את ה-5% - האם זה ישפיע על החלטת הריבית?
השוק העריך גם ככה שהפד לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה - האינפלציה שנותרה ברמתה בחודש ספטמבר, שוק התעסוקה החזק ושוק הדיור המדשדש - אבל עכשיו יש גורם נוסף שאולי שם את החותמת על כך שהפד לא יעלה את הריבית בנובמבר ואולי אפילו לא בדצמבר - תשואות האג"ח.
נתונים היסטוריים של התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים
פאוול גם ככה הניח את התשתית לכך שהפד לא יעלה ריבית בהחלטה הקרובה: "אנו קשובים לנתונים המתעדכנים המראים את חוסנה של הצמיחה הכלכלית והביקוש לעבודה", למרות שהוא סייג את הדברים באומרו שיש מהלכים שצריכים לעשות בכדי להחזיר את האינפלציה ליעד השנתי שקבע הפד שעומד על 2%.
אבל יכול להיות שהאג"ח כבר יעשו את העבודה בשביל הפד. התשואות הגבוהות על האג"ח אומרות שדברים רבים הופכים ליקרים יותר ומשפיעים על מגוון מוצרים כמו הלוואות, אג"ח קונצרניות ואפילו הלוואות מגובות משכנתאות. כשפאוול נשאל על תשואות האג"ח העולות הוא אמר: "אני חושב שאנחנו צריכים לשבת ולראות לאן זה הולך, בינתיים זה בבירור מקשיח את המצב הכלכלי".
- פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית
- היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כידוע, העלאת הריבית של הבנק המרכזי מטרתה לרסן את המשק ולהאט את הפעילות בכך שהיא מייקרת את הכסף. לעליה בתשואות על האג"ח השפעה דומה מאוד ולכן הן מייתרות את הצורך בהעלאת ריבית מצד הפד, ופאוול אפילו אמר זאת בעצמו: "כל הרעיון של העלאת ריבית היא להכביד על המשק, ותשואות גבוהות על האג"ח עושות בדיוק את זה".
כאמור, הפעם האחרונה בה התשואות על האג"ח הגיעו ל-5% הייתה ביולי 2007, אז הריבית של הפד עמדה על 5.25%. מחודש ספטמבר של אותה שנה כבר החלה הקריסה הכלכלית בארה"ב כאשר עד עד סוף 2008, תקופה של קצת יותר משנה, הריבית של הפד כבר הגיעה קרוב ל-0%. מה שכן ניתן לראות הוא שהפד לא העלה את הריבית מעבר לרמות שהוא נמצא בהן היום מאז שנת 2000, אז מבחינה היסטורית יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקרה מסוימת גם ככה.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- המנכ"לים ממשיכים להשקיע ב-AI, למרות שהתשואה עדיין מאכזבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
נתונים היסטוריים של ריבית הפד
בכל מקרה, התמונה המלאה בארה"ב מורכבת מעוד הרבה גורמים חוץ מהתשואות על האג"ח. צריך לראות לאן תלך האינפלציה ובפרט מדד מחירי הליבה - בחודש ספטמבר מדד מחירי הליבה העיד על עליה שנתית של 4.1% לעומת חודש אוגוסט שהעיד על עליה של 4.3%. הירידה בנתון הזה באופן מהותי אומרת שיש ירידה במחירים והאינפלציה מאטה, אבל מאחר ומדד המחירים לצרכן נשאר זהה לחודש אוגוסט הפד יצטרך נתונים יותר מרשימים ועקביים מהנתון הזה, עם כמה שהוא אכן מעודד.
יש גם את שוק העבודה ונתוני התעסוקה - ככל שיש יותר משרות פנויות כך ההנחה היא שהשוק יותר בריא מאחר ובעלי העסקים יכולים להרשות לעצמם לגייס יותר עובדים, מה שמעיד על כך שיש להם יותר כסף. מספר המשרות הפנויות בחודש ספטמבר עמד על 336 אלף, זינוק גדול של 48% מהמספר בחודש אוגוסט שעמד על 227 אלף. בנוסף, שיעור האבטלה נשאר זהה לחודש אוגוסט ועומד על 3.8%, מה שגם כן מעיד על חוסנו של שוק העבודה האמריקאי בתקופה הזו אבל כמו האינפלציה נצטרך לראות האם המגמה הזו אכן נמשכת.
ועוד נדבך חשוב בכלכלה האמריקאית הוא שוק הדיור - הריבית על משכנתא ל-30 שנה (המסלול הפופולארי ביותר) הגיעה לשיא מאז שנת 2000 וחצתה את רף ה-8%, מה שבהתאמה הביא לשפל היסטורי בביקושים למשכנתאות מאז 1995. השילוב של מחסור בבתים למכירה ומגבלות כאלו ואחרות שדוחפות יותר קונים לשוליים הביא למכירת בתים קיימים בקצב שנתי מנוכה עונתיות של 4.04 מיליון. זה כבר נמוך בכמעט 22% מרמת המכירות באוגוסט 2000, כאמור הפעם האחרונה שבה שיעורי המשכנתא עלו על 8%.
- 1.לא הבנתי מה השורה התחתונה ? (ל"ת)יוד 21/10/2023 11:55הגב לתגובה זו
- המגיב 21/10/2023 22:48הגב לתגובה זוהוצאות הצרכנים בארה"ב עולות מעל ומעבר למשוער, היתה כתבה על זה כאן באתר לא מזמן. חובות הצרכנים בארה"ב בכרטיסי האשראי, עולים גם הם בקצב גבוה מהצפוי. מצד שני - אג"ח ל 10 שנים של ארה"ב הוא בתשואה של קרוב ל 5 אחוז, כך שהעלאת ריבית תעלה גם את תשואות האגח עוד יותר, מה שיביא לייקור החוב של ממשל ארה"ב. בקיצור - אף אחד לא יודע. הערכה שלי - הריבית צריכה לעלות, אבל - זו דעתי האישית, הפרטית, והמאוד --לא-- מוסמכת.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
פאוול רשתות חברתיותהפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים
השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?
החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.
במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.
גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).
הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).
