רכב חשמלי טעינה דלק
צילום: רפי דלויה

מניות הליתיום צוללות. הסיבה: המצב בדרום אמריקה

צ'ילה שמייצרת 30% מחומרי הליתיום בעולם, רוצה להלאים את המגזר. מצד אחד זה רע ומצד שני מבטיח שהחוזים יכובדו. כשסקטור הרכבים החשמליים בצמיחה, האם כדאי לחשוש מקריסה או להאמין להערכות, שהתחום יתרחב פי 5 ב-7 השנים הבאות? 
איציק יצחקי | (4)

משקיעים רבים מסתכלים על שוק הרכבים החשמליים כאל אחד השווקים החשובים ביותר בבורסה האמריקאית. מניות הסקטור בהובלת טסלה עולות בשנים האחרונות. אבל בין אם מדובר בחברה של אלון מאסק או בחברות הסיניות - כולן זקוקות בסוף לליתיום.

מחירי הרכבים החשמליים בירידה - לחכות או לקנות?

ליתיום היא המתכת הקלה ביותר בטבע, בעלת צפיפות אנרגתית גבוהה. החומר מסוגל לאגור הרבה יותר אנרגיה פר יחידת משקל.  משקל, יכולות אגירה, ויכולות חמצון גבוהות הופכות את החומר למרכיב המרכזי בייצור סוללות, ולאלו המיוצרות לשוק הרכבים בפרט.

לאחרונה, מניות הליתיום עלו לכותרות דווקא על רקע ירידת מחירים. המניות היו תנודתיות מהרגיל, כולל שחקניות מובילות בתעשייה. גם בסוף השבוע נרשמה ירידה משמעותית - השאלה היא למה?

מניות כמו ALBEMARLE CORP LIVENT CORP וגם מניות כמו  SOCIEDAD QUIMICA CHILE צללו בשיעורים של 10%, 5.5% ו-18.6% בהתאמה. למניות האלה יש כמה דברים במשותף. כולן ספקיות משמעותיות של מוצרי ליתיום. זהו מרכיב מפתח בסוללות ליתיום המניעות כלי רכב חשמליים. החברות גם כורות ליתיום בדרום אמריקה. לראשונה ולאחרונה יש פעילות בצ'ילה, ליבנט פועלת בעיקר בארגנטינה.

צ'ילה היא הסיבה שהמניות יורדות. היא רוצה להלאים את מגזר הליתיום, כשהמדינה מחזיקה בבעלת שליטה תוך שותפות עם כורי ליתיום. צ'ילה מהווה כ-30% מחומרי הליתיום הגולמיים ברחבי העולם. רק אוסטרליה גדולה יותר ומהווה כמעט 50%. זה נשמע מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני שליטה של הממשלה מגבירה את הסיכוי שהחוזים יכובדו.

"נמשיך לשתף פעולה עם ממשלת צ'ילה בנוגע לאסטרטגיית הליתיום הלאומית", הודיעה חברת אלבמארל. "יש לנו אינטרסים משותפים רבים על מנת להצמיח את שוק הליתיום ולפרוס טכנולוגיות חדשות בת קיימא. החוזה הנוכחי שלנו עם המדינה (צ'ילה) תקף עד 2043. אנו מצפים שלא תהיה השפעה מהותית, שכן ממשלת צ'ילה הבהירה שהיא תכבד באופן מלא את החוזים הקיימים".

כפי שהבהרנו קודם, ליתיום הוא מוצר מבוקש מאוד וככל ששוק המכוניות החשמליות גדל, אמור הנפח שלו לגדול עוד יותר. הביקוש העולמי לליתיום גדל בממוצע ב-12% בשנה - כך ב-27 השנים האחרונות. הוא צפוי להתרחב עוד פי חמישה במהלך שבע השנים הבאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיית הליתיום ניסתה לעמוד בביקוש הרב והתוצאה הייתה עליית מחירים - מחירי הליתיום עלו ל-90,000 דולר לטון בנובמבר, לעומת כ-10,000 דולר לפני מגיפת הקורונה. המחירים ירדו מאז לכ-25,000 דולר לטון.

התנודתיות הזאת הביאה את יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, CATL, להבטיח ללקוחות מחיר של 20,000 דולר לטון על מחצית מהסוללות שהם קונים מהחברה. המדיניות הזו נועדה להגדיל את נתח השוק של CATL, אם כי היא גם הורידה את מניית אלבמארל ב-10% כמעט ב-17 בפברואר.

מצד שני, מניות של חברות שכורות ליתיום ולא עושות עסקים בצ'ילה או בארגנטינה עולות.  Piedmont Lithium (PLL) וגם Sigma Lithium (SGML) עלו ביום שישי ב-2.4% ו-3.5% בהתאמה. מניית ליתיום אמריקה (LAC), לעומת זאת, ירדה ב-1.4% לאחר שהחלה את היום בעליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה קשור להסכם בין וורן באפט לממשלת צ'ילה חה (ל"ת)
    ארנון 23/04/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ABML זה עתיד הליתיום בארה"ב (ל"ת)
    מושון 23/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 23/04/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    מתפתחות טכנולוגיות מתחרות לליתיום למשל פינרגי הישראלית ולא רק. לא בטוח בכלל שהליתיום יהפוך מיותר. אבל גם לא שחקן יחיד
  • לילי 23/04/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    סוללות סודיום יון כבדות ומתאימות לאנרגיה סולארית לגיבוי חשמל .
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.