רכב חשמלי טעינה דלק
צילום: רפי דלויה

מניות הליתיום צוללות. הסיבה: המצב בדרום אמריקה

צ'ילה שמייצרת 30% מחומרי הליתיום בעולם, רוצה להלאים את המגזר. מצד אחד זה רע ומצד שני מבטיח שהחוזים יכובדו. כשסקטור הרכבים החשמליים בצמיחה, האם כדאי לחשוש מקריסה או להאמין להערכות, שהתחום יתרחב פי 5 ב-7 השנים הבאות? 
איציק יצחקי | (4)

משקיעים רבים מסתכלים על שוק הרכבים החשמליים כאל אחד השווקים החשובים ביותר בבורסה האמריקאית. מניות הסקטור בהובלת טסלה עולות בשנים האחרונות. אבל בין אם מדובר בחברה של אלון מאסק או בחברות הסיניות - כולן זקוקות בסוף לליתיום.

מחירי הרכבים החשמליים בירידה - לחכות או לקנות?

ליתיום היא המתכת הקלה ביותר בטבע, בעלת צפיפות אנרגתית גבוהה. החומר מסוגל לאגור הרבה יותר אנרגיה פר יחידת משקל.  משקל, יכולות אגירה, ויכולות חמצון גבוהות הופכות את החומר למרכיב המרכזי בייצור סוללות, ולאלו המיוצרות לשוק הרכבים בפרט.

לאחרונה, מניות הליתיום עלו לכותרות דווקא על רקע ירידת מחירים. המניות היו תנודתיות מהרגיל, כולל שחקניות מובילות בתעשייה. גם בסוף השבוע נרשמה ירידה משמעותית - השאלה היא למה?

מניות כמו ALBEMARLE CORP LIVENT CORP וגם מניות כמו  SOCIEDAD QUIMICA CHILE צללו בשיעורים של 10%, 5.5% ו-18.6% בהתאמה. למניות האלה יש כמה דברים במשותף. כולן ספקיות משמעותיות של מוצרי ליתיום. זהו מרכיב מפתח בסוללות ליתיום המניעות כלי רכב חשמליים. החברות גם כורות ליתיום בדרום אמריקה. לראשונה ולאחרונה יש פעילות בצ'ילה, ליבנט פועלת בעיקר בארגנטינה.

צ'ילה היא הסיבה שהמניות יורדות. היא רוצה להלאים את מגזר הליתיום, כשהמדינה מחזיקה בבעלת שליטה תוך שותפות עם כורי ליתיום. צ'ילה מהווה כ-30% מחומרי הליתיום הגולמיים ברחבי העולם. רק אוסטרליה גדולה יותר ומהווה כמעט 50%. זה נשמע מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני שליטה של הממשלה מגבירה את הסיכוי שהחוזים יכובדו.

"נמשיך לשתף פעולה עם ממשלת צ'ילה בנוגע לאסטרטגיית הליתיום הלאומית", הודיעה חברת אלבמארל. "יש לנו אינטרסים משותפים רבים על מנת להצמיח את שוק הליתיום ולפרוס טכנולוגיות חדשות בת קיימא. החוזה הנוכחי שלנו עם המדינה (צ'ילה) תקף עד 2043. אנו מצפים שלא תהיה השפעה מהותית, שכן ממשלת צ'ילה הבהירה שהיא תכבד באופן מלא את החוזים הקיימים".

כפי שהבהרנו קודם, ליתיום הוא מוצר מבוקש מאוד וככל ששוק המכוניות החשמליות גדל, אמור הנפח שלו לגדול עוד יותר. הביקוש העולמי לליתיום גדל בממוצע ב-12% בשנה - כך ב-27 השנים האחרונות. הוא צפוי להתרחב עוד פי חמישה במהלך שבע השנים הבאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיית הליתיום ניסתה לעמוד בביקוש הרב והתוצאה הייתה עליית מחירים - מחירי הליתיום עלו ל-90,000 דולר לטון בנובמבר, לעומת כ-10,000 דולר לפני מגיפת הקורונה. המחירים ירדו מאז לכ-25,000 דולר לטון.

התנודתיות הזאת הביאה את יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, CATL, להבטיח ללקוחות מחיר של 20,000 דולר לטון על מחצית מהסוללות שהם קונים מהחברה. המדיניות הזו נועדה להגדיל את נתח השוק של CATL, אם כי היא גם הורידה את מניית אלבמארל ב-10% כמעט ב-17 בפברואר.

מצד שני, מניות של חברות שכורות ליתיום ולא עושות עסקים בצ'ילה או בארגנטינה עולות.  Piedmont Lithium (PLL) וגם Sigma Lithium (SGML) עלו ביום שישי ב-2.4% ו-3.5% בהתאמה. מניית ליתיום אמריקה (LAC), לעומת זאת, ירדה ב-1.4% לאחר שהחלה את היום בעליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה קשור להסכם בין וורן באפט לממשלת צ'ילה חה (ל"ת)
    ארנון 23/04/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ABML זה עתיד הליתיום בארה"ב (ל"ת)
    מושון 23/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 23/04/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    מתפתחות טכנולוגיות מתחרות לליתיום למשל פינרגי הישראלית ולא רק. לא בטוח בכלל שהליתיום יהפוך מיותר. אבל גם לא שחקן יחיד
  • לילי 23/04/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    סוללות סודיום יון כבדות ומתאימות לאנרגיה סולארית לגיבוי חשמל .
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.