רכב חשמלי טעינה דלק
צילום: רפי דלויה

מניות הליתיום צוללות. הסיבה: המצב בדרום אמריקה

צ'ילה שמייצרת 30% מחומרי הליתיום בעולם, רוצה להלאים את המגזר. מצד אחד זה רע ומצד שני מבטיח שהחוזים יכובדו. כשסקטור הרכבים החשמליים בצמיחה, האם כדאי לחשוש מקריסה או להאמין להערכות, שהתחום יתרחב פי 5 ב-7 השנים הבאות? 
איציק יצחקי | (4)

משקיעים רבים מסתכלים על שוק הרכבים החשמליים כאל אחד השווקים החשובים ביותר בבורסה האמריקאית. מניות הסקטור בהובלת טסלה עולות בשנים האחרונות. אבל בין אם מדובר בחברה של אלון מאסק או בחברות הסיניות - כולן זקוקות בסוף לליתיום.

מחירי הרכבים החשמליים בירידה - לחכות או לקנות?

ליתיום היא המתכת הקלה ביותר בטבע, בעלת צפיפות אנרגתית גבוהה. החומר מסוגל לאגור הרבה יותר אנרגיה פר יחידת משקל.  משקל, יכולות אגירה, ויכולות חמצון גבוהות הופכות את החומר למרכיב המרכזי בייצור סוללות, ולאלו המיוצרות לשוק הרכבים בפרט.

לאחרונה, מניות הליתיום עלו לכותרות דווקא על רקע ירידת מחירים. המניות היו תנודתיות מהרגיל, כולל שחקניות מובילות בתעשייה. גם בסוף השבוע נרשמה ירידה משמעותית - השאלה היא למה?

מניות כמו ALBEMARLE CORP LIVENT CORP וגם מניות כמו  SOCIEDAD QUIMICA CHILE צללו בשיעורים של 10%, 5.5% ו-18.6% בהתאמה. למניות האלה יש כמה דברים במשותף. כולן ספקיות משמעותיות של מוצרי ליתיום. זהו מרכיב מפתח בסוללות ליתיום המניעות כלי רכב חשמליים. החברות גם כורות ליתיום בדרום אמריקה. לראשונה ולאחרונה יש פעילות בצ'ילה, ליבנט פועלת בעיקר בארגנטינה.

צ'ילה היא הסיבה שהמניות יורדות. היא רוצה להלאים את מגזר הליתיום, כשהמדינה מחזיקה בבעלת שליטה תוך שותפות עם כורי ליתיום. צ'ילה מהווה כ-30% מחומרי הליתיום הגולמיים ברחבי העולם. רק אוסטרליה גדולה יותר ומהווה כמעט 50%. זה נשמע מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני שליטה של הממשלה מגבירה את הסיכוי שהחוזים יכובדו.

"נמשיך לשתף פעולה עם ממשלת צ'ילה בנוגע לאסטרטגיית הליתיום הלאומית", הודיעה חברת אלבמארל. "יש לנו אינטרסים משותפים רבים על מנת להצמיח את שוק הליתיום ולפרוס טכנולוגיות חדשות בת קיימא. החוזה הנוכחי שלנו עם המדינה (צ'ילה) תקף עד 2043. אנו מצפים שלא תהיה השפעה מהותית, שכן ממשלת צ'ילה הבהירה שהיא תכבד באופן מלא את החוזים הקיימים".

כפי שהבהרנו קודם, ליתיום הוא מוצר מבוקש מאוד וככל ששוק המכוניות החשמליות גדל, אמור הנפח שלו לגדול עוד יותר. הביקוש העולמי לליתיום גדל בממוצע ב-12% בשנה - כך ב-27 השנים האחרונות. הוא צפוי להתרחב עוד פי חמישה במהלך שבע השנים הבאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיית הליתיום ניסתה לעמוד בביקוש הרב והתוצאה הייתה עליית מחירים - מחירי הליתיום עלו ל-90,000 דולר לטון בנובמבר, לעומת כ-10,000 דולר לפני מגיפת הקורונה. המחירים ירדו מאז לכ-25,000 דולר לטון.

התנודתיות הזאת הביאה את יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, CATL, להבטיח ללקוחות מחיר של 20,000 דולר לטון על מחצית מהסוללות שהם קונים מהחברה. המדיניות הזו נועדה להגדיל את נתח השוק של CATL, אם כי היא גם הורידה את מניית אלבמארל ב-10% כמעט ב-17 בפברואר.

מצד שני, מניות של חברות שכורות ליתיום ולא עושות עסקים בצ'ילה או בארגנטינה עולות.  Piedmont Lithium (PLL) וגם Sigma Lithium (SGML) עלו ביום שישי ב-2.4% ו-3.5% בהתאמה. מניית ליתיום אמריקה (LAC), לעומת זאת, ירדה ב-1.4% לאחר שהחלה את היום בעליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה קשור להסכם בין וורן באפט לממשלת צ'ילה חה (ל"ת)
    ארנון 23/04/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ABML זה עתיד הליתיום בארה"ב (ל"ת)
    מושון 23/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 23/04/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    מתפתחות טכנולוגיות מתחרות לליתיום למשל פינרגי הישראלית ולא רק. לא בטוח בכלל שהליתיום יהפוך מיותר. אבל גם לא שחקן יחיד
  • לילי 23/04/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    סוללות סודיום יון כבדות ומתאימות לאנרגיה סולארית לגיבוי חשמל .
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

גימי דיימון
צילום: טוויטר

ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית

הבנק הגדול בארה"ב משיק תוכנית של עשור להשקעות ומימון תעשיות קריטיות משרשראות אספקה ועד טכנולוגיות ביטחוניות; דיימון הדגיש כי המטרה היא להפחית את התלות בסין ולבסס מחדש את חוסנה הכלכלי והאסטרטגי של ארצות הברית
אדיר בן עמי |

ג׳יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co תשקיע עד 10 מיליארד דולר באופן ישיר בחברות שפועלות בתחומים שהבנק מגדיר כקריטיים לביטחון האמריקאי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של עשור שמטרתה להניע ולממן 1.5 טריליון דולר בתעשיות אסטרטגיות. המהלך מגיע בדיוק בזמן שממשל טראמפ מקדם את מדיניות "אמריקה קודם״.


ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג׳יי פי מורגן ואחד הקולות המשפיעים ביותר בוול סטריט, לא השאיר מקום לספקות לגבי המניע. לדבריו, אמריקה הפכה תלויה מדי במקורות לא אמינים של מינרלים קריטיים, מוצרים וייצור שכולם חיוניים לביטחון הלאומי. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים שהבנק רואה כקריטיים: שרשראות אספקה וייצור מתקדם, תעופה וחלל וביטחון, עצמאות אנרגטית וחוסן, וטכנולוגיות חדשניות אסטרטגיות. 10 מיליארד הדולר יגיעו מכספי הבנק עצמו וירכזו בעיקר בחברות אמריקאיות. מדובר בהשקעות הון ישירות שנותנות לבנק בעלות בחברות המושקעות.


לגבי היעד הרחב יותר של 1.5 טריליון דולר, הבנק מבהיר שהוא כבר תכנן להניע ולממן כטריליון דולר בעשור הקרוב לתמיכה בלקוחות בתעשיות החשובות האלה. עכשיו הוא מעלה את היעד ב-500 מיליארד דולר נוספים. למרות שטראמפ לא מוזכר במפורש בהודעה, קשה לפספס את הקשר בין היוזמה של ג׳יי פי מורגן לאג'נדה של הבית הלבן. הממשל הנוכחי דוחף בכוח להבטיח שתשתיות קריטיות וטכנולוגיות מפתח יהיו נוכחות בארצות הברית. מינרלים נדירים הם דוגמה מושלמת. סין שולטת בשוק הזה, ומעניקה לבייג'ין מינוף משמעותי במשא ומתן מסחרי מול וושינגטון.


דיימון הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, והוא לא מוותר על הזדמנויות להצהיר על הפטריוטיות שלו בהופעות פומביות. בנקים כבר עשו בעבר מהלכים דומים וקבעו יעדי מימון עצומים שמתיישרים עם מדיניות ציבורית. ג׳יי פי מורגן עצמה הודיעה ב-2021 שהיא שואפת ליותר מ-2.5 טריליון דולר על פני עשור כדי לקדם פתרונות לשינויי האקלים. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה גופים פיננסיים גדולים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין אחריות חברתית, לחצים פוליטיים ואינטרסים עסקיים. תחת ממשל טראמפ, המוקד עבר מנושאים כמו אקלים וגיוון לנושאים של ביטחון לאומי ועצמאות אסטרטגית.


השאלה המעניינת היא עד כמה זה באמת שינוי באסטרטגיה ועד כמה זה רטוריקה. רבים מהלקוחות של הבנק כבר פועלים בתחומים האלה, והמימון היה זורם אליהם ממילא. עם זאת, העובדה שהבנק מתחייב להגדיל את המימון ב-50 אחוז ולהשקיע 10 מיליארד דולר בבעלות ישירה מעידה שכנראה יש כאן יותר מדיבורים.