רכב חשמלי טעינה דלק
צילום: רפי דלויה

מניות הליתיום צוללות. הסיבה: המצב בדרום אמריקה

צ'ילה שמייצרת 30% מחומרי הליתיום בעולם, רוצה להלאים את המגזר. מצד אחד זה רע ומצד שני מבטיח שהחוזים יכובדו. כשסקטור הרכבים החשמליים בצמיחה, האם כדאי לחשוש מקריסה או להאמין להערכות, שהתחום יתרחב פי 5 ב-7 השנים הבאות? 
איציק יצחקי | (4)

משקיעים רבים מסתכלים על שוק הרכבים החשמליים כאל אחד השווקים החשובים ביותר בבורסה האמריקאית. מניות הסקטור בהובלת טסלה עולות בשנים האחרונות. אבל בין אם מדובר בחברה של אלון מאסק או בחברות הסיניות - כולן זקוקות בסוף לליתיום.

מחירי הרכבים החשמליים בירידה - לחכות או לקנות?

ליתיום היא המתכת הקלה ביותר בטבע, בעלת צפיפות אנרגתית גבוהה. החומר מסוגל לאגור הרבה יותר אנרגיה פר יחידת משקל.  משקל, יכולות אגירה, ויכולות חמצון גבוהות הופכות את החומר למרכיב המרכזי בייצור סוללות, ולאלו המיוצרות לשוק הרכבים בפרט.

לאחרונה, מניות הליתיום עלו לכותרות דווקא על רקע ירידת מחירים. המניות היו תנודתיות מהרגיל, כולל שחקניות מובילות בתעשייה. גם בסוף השבוע נרשמה ירידה משמעותית - השאלה היא למה?

מניות כמו ALBEMARLE CORP LIVENT CORP וגם מניות כמו  SOCIEDAD QUIMICA CHILE צללו בשיעורים של 10%, 5.5% ו-18.6% בהתאמה. למניות האלה יש כמה דברים במשותף. כולן ספקיות משמעותיות של מוצרי ליתיום. זהו מרכיב מפתח בסוללות ליתיום המניעות כלי רכב חשמליים. החברות גם כורות ליתיום בדרום אמריקה. לראשונה ולאחרונה יש פעילות בצ'ילה, ליבנט פועלת בעיקר בארגנטינה.

צ'ילה היא הסיבה שהמניות יורדות. היא רוצה להלאים את מגזר הליתיום, כשהמדינה מחזיקה בבעלת שליטה תוך שותפות עם כורי ליתיום. צ'ילה מהווה כ-30% מחומרי הליתיום הגולמיים ברחבי העולם. רק אוסטרליה גדולה יותר ומהווה כמעט 50%. זה נשמע מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני שליטה של הממשלה מגבירה את הסיכוי שהחוזים יכובדו.

"נמשיך לשתף פעולה עם ממשלת צ'ילה בנוגע לאסטרטגיית הליתיום הלאומית", הודיעה חברת אלבמארל. "יש לנו אינטרסים משותפים רבים על מנת להצמיח את שוק הליתיום ולפרוס טכנולוגיות חדשות בת קיימא. החוזה הנוכחי שלנו עם המדינה (צ'ילה) תקף עד 2043. אנו מצפים שלא תהיה השפעה מהותית, שכן ממשלת צ'ילה הבהירה שהיא תכבד באופן מלא את החוזים הקיימים".

כפי שהבהרנו קודם, ליתיום הוא מוצר מבוקש מאוד וככל ששוק המכוניות החשמליות גדל, אמור הנפח שלו לגדול עוד יותר. הביקוש העולמי לליתיום גדל בממוצע ב-12% בשנה - כך ב-27 השנים האחרונות. הוא צפוי להתרחב עוד פי חמישה במהלך שבע השנים הבאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיית הליתיום ניסתה לעמוד בביקוש הרב והתוצאה הייתה עליית מחירים - מחירי הליתיום עלו ל-90,000 דולר לטון בנובמבר, לעומת כ-10,000 דולר לפני מגיפת הקורונה. המחירים ירדו מאז לכ-25,000 דולר לטון.

התנודתיות הזאת הביאה את יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, CATL, להבטיח ללקוחות מחיר של 20,000 דולר לטון על מחצית מהסוללות שהם קונים מהחברה. המדיניות הזו נועדה להגדיל את נתח השוק של CATL, אם כי היא גם הורידה את מניית אלבמארל ב-10% כמעט ב-17 בפברואר.

מצד שני, מניות של חברות שכורות ליתיום ולא עושות עסקים בצ'ילה או בארגנטינה עולות.  Piedmont Lithium (PLL) וגם Sigma Lithium (SGML) עלו ביום שישי ב-2.4% ו-3.5% בהתאמה. מניית ליתיום אמריקה (LAC), לעומת זאת, ירדה ב-1.4% לאחר שהחלה את היום בעליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה קשור להסכם בין וורן באפט לממשלת צ'ילה חה (ל"ת)
    ארנון 23/04/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ABML זה עתיד הליתיום בארה"ב (ל"ת)
    מושון 23/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 23/04/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    מתפתחות טכנולוגיות מתחרות לליתיום למשל פינרגי הישראלית ולא רק. לא בטוח בכלל שהליתיום יהפוך מיותר. אבל גם לא שחקן יחיד
  • לילי 23/04/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    סוללות סודיום יון כבדות ומתאימות לאנרגיה סולארית לגיבוי חשמל .
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

ייצור סמארטפונים (CHATGPT)ייצור סמארטפונים (CHATGPT)

המחיר של הסמארטפון שלכם הולך להתייקר

הביקוש האדיר של תעשיית ה-AI לשבבי זיכרון יוצר מחסור מתמשך שמקפיץ את עלויות הייצור, שיופיעו בהמשך במחירי הסמארטפונים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה סמארטפונים

אם אתם מתכננים לקנות סמארטפון חדש בחודשים הקרובים, כדאי שתכינו את הארנק. אחרי שנים של יציבות יחסית במחירי המכשירים, תעשיית השבבים העולמית נכנסת למחסור חדש, והפעם זה מגיע דווקא מהלב של כל טלפון: שבבי הזיכרון. הביקוש מתעשיית הבינה המלאכותית יוצר מחסור שמתגלגל בשקט לצרכן, ומייצר לחץ שמתרגם לעליית מחירים ממשית.

הסיפור מתחיל בשוק הגלובלי. תעשיית הזיכרונות, DRAM למכשירים סלולריים ו-NAND לאחסון, חווה עלייה חדה במחיר בעקבות שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות. יצרניות כמו סמסונג, SK הייניקס ומיקרון מסיטות חלקים גדולים מקווי הייצור לכיוון אחד בלבד: שבבי HBM, הזיכרון המהיר שמזין את מרכזי הנתונים ואת המאיצים של עולם הבינה המלאכותית. כל מאיץ גרפי של אנבידיה, כל שרת בינה מלאכותית חדש, דורש כמויות ענק של זיכרון, והביקוש הזה פשוט מחסל את היצע הזיכרון לשוק הצרכני, שמגיע בצורת עליית מחירים ממחשבים ניידים ועד סמארטפונים.

כשקווי ייצור מוגבלים הופכים ל"פרויקט AI", משהו אחר נדחק הצידה, ובמקרה הזה, המכשיר שנמצא בכיס של כל אחד מאיתנו. סמסונג כבר שלחה ללקוחות מכתבי עדכון על העלאת מחירים של עד 60% בסוגים שונים של שבבי זיכרון. שיאומי הודיעה בגלוי שהמחירים של מכשירי 2026 יתייקרו, והאשימה בכך ישירות את מחירי DRAM ו-NAND. יצרניות אחרות עדיין שומרות על שקט יחסי, אבל ברגע שהעלות במעלה השרשרת קופצת, היא לא נשארת שם אלא מגיעה עד לצרכן.

כדי להבין עד כמה המצב יוצא דופן, צריך להבין את המבנה הכלכלי של השוק. זיכרון הוא לא רכיב קטן שאפשר "להחליק" בקלות. במכשירים מסוימים הוא מגיע ל-15%-20% מהעלות הכוללת של הייצור. כשמחירי הזיכרון מזנקים בעשרות אחוזים, גם הדגם הכי בסיסי מושפע. החברות יכולות לנסות לספוג חלק מהעלייה, אבל לא לאורך זמן.

עד לשנים האחרונות, הביקוש בתחום היה דיי מחזורי. היו תקופות של ביקוש חזק לתעשייה כולה, והיו תקופות של שקט יחסי. הביקוש לסמארטפונים עצמו גם חווה התעוררות מחדש, כאשר מכירות האייפון 17 מוגדרות כהצלחה ביחס למכירות של דגמים קודמים, וגם יצרניות אחרות רושמות ביקושים ברקע החומרה המותאמת לבינה מלאוכתית.