רכב חשמלי טעינה דלק
צילום: רפי דלויה

מניות הליתיום צוללות. הסיבה: המצב בדרום אמריקה

צ'ילה שמייצרת 30% מחומרי הליתיום בעולם, רוצה להלאים את המגזר. מצד אחד זה רע ומצד שני מבטיח שהחוזים יכובדו. כשסקטור הרכבים החשמליים בצמיחה, האם כדאי לחשוש מקריסה או להאמין להערכות, שהתחום יתרחב פי 5 ב-7 השנים הבאות? 
איציק יצחקי | (4)

משקיעים רבים מסתכלים על שוק הרכבים החשמליים כאל אחד השווקים החשובים ביותר בבורסה האמריקאית. מניות הסקטור בהובלת טסלה עולות בשנים האחרונות. אבל בין אם מדובר בחברה של אלון מאסק או בחברות הסיניות - כולן זקוקות בסוף לליתיום.

מחירי הרכבים החשמליים בירידה - לחכות או לקנות?

ליתיום היא המתכת הקלה ביותר בטבע, בעלת צפיפות אנרגתית גבוהה. החומר מסוגל לאגור הרבה יותר אנרגיה פר יחידת משקל.  משקל, יכולות אגירה, ויכולות חמצון גבוהות הופכות את החומר למרכיב המרכזי בייצור סוללות, ולאלו המיוצרות לשוק הרכבים בפרט.

לאחרונה, מניות הליתיום עלו לכותרות דווקא על רקע ירידת מחירים. המניות היו תנודתיות מהרגיל, כולל שחקניות מובילות בתעשייה. גם בסוף השבוע נרשמה ירידה משמעותית - השאלה היא למה?

מניות כמו ALBEMARLE CORP LIVENT CORP וגם מניות כמו  SOCIEDAD QUIMICA CHILE צללו בשיעורים של 10%, 5.5% ו-18.6% בהתאמה. למניות האלה יש כמה דברים במשותף. כולן ספקיות משמעותיות של מוצרי ליתיום. זהו מרכיב מפתח בסוללות ליתיום המניעות כלי רכב חשמליים. החברות גם כורות ליתיום בדרום אמריקה. לראשונה ולאחרונה יש פעילות בצ'ילה, ליבנט פועלת בעיקר בארגנטינה.

צ'ילה היא הסיבה שהמניות יורדות. היא רוצה להלאים את מגזר הליתיום, כשהמדינה מחזיקה בבעלת שליטה תוך שותפות עם כורי ליתיום. צ'ילה מהווה כ-30% מחומרי הליתיום הגולמיים ברחבי העולם. רק אוסטרליה גדולה יותר ומהווה כמעט 50%. זה נשמע מדאיג מצד אחד, אבל מצד שני שליטה של הממשלה מגבירה את הסיכוי שהחוזים יכובדו.

"נמשיך לשתף פעולה עם ממשלת צ'ילה בנוגע לאסטרטגיית הליתיום הלאומית", הודיעה חברת אלבמארל. "יש לנו אינטרסים משותפים רבים על מנת להצמיח את שוק הליתיום ולפרוס טכנולוגיות חדשות בת קיימא. החוזה הנוכחי שלנו עם המדינה (צ'ילה) תקף עד 2043. אנו מצפים שלא תהיה השפעה מהותית, שכן ממשלת צ'ילה הבהירה שהיא תכבד באופן מלא את החוזים הקיימים".

כפי שהבהרנו קודם, ליתיום הוא מוצר מבוקש מאוד וככל ששוק המכוניות החשמליות גדל, אמור הנפח שלו לגדול עוד יותר. הביקוש העולמי לליתיום גדל בממוצע ב-12% בשנה - כך ב-27 השנים האחרונות. הוא צפוי להתרחב עוד פי חמישה במהלך שבע השנים הבאות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תעשיית הליתיום ניסתה לעמוד בביקוש הרב והתוצאה הייתה עליית מחירים - מחירי הליתיום עלו ל-90,000 דולר לטון בנובמבר, לעומת כ-10,000 דולר לפני מגיפת הקורונה. המחירים ירדו מאז לכ-25,000 דולר לטון.

התנודתיות הזאת הביאה את יצרנית הסוללות הגדולה בעולם, CATL, להבטיח ללקוחות מחיר של 20,000 דולר לטון על מחצית מהסוללות שהם קונים מהחברה. המדיניות הזו נועדה להגדיל את נתח השוק של CATL, אם כי היא גם הורידה את מניית אלבמארל ב-10% כמעט ב-17 בפברואר.

מצד שני, מניות של חברות שכורות ליתיום ולא עושות עסקים בצ'ילה או בארגנטינה עולות.  Piedmont Lithium (PLL) וגם Sigma Lithium (SGML) עלו ביום שישי ב-2.4% ו-3.5% בהתאמה. מניית ליתיום אמריקה (LAC), לעומת זאת, ירדה ב-1.4% לאחר שהחלה את היום בעליה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זה קשור להסכם בין וורן באפט לממשלת צ'ילה חה (ל"ת)
    ארנון 23/04/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ABML זה עתיד הליתיום בארה"ב (ל"ת)
    מושון 23/04/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 23/04/2023 09:09
    הגב לתגובה זו
    מתפתחות טכנולוגיות מתחרות לליתיום למשל פינרגי הישראלית ולא רק. לא בטוח בכלל שהליתיום יהפוך מיותר. אבל גם לא שחקן יחיד
  • לילי 23/04/2023 09:44
    הגב לתגובה זו
    סוללות סודיום יון כבדות ומתאימות לאנרגיה סולארית לגיבוי חשמל .
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; הנאסד"ק יורד 0.2%

המדדים נסחרים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.