רגע לפני הקריסה של בנק סיליקון ואלי, האנליסטים היו אופטימיים. המניה נסחרה ב-280 דולר, מחירי היעד היו 350 דולר וצפונה. תוך יומיים השווי נפל מ-280 דולר למניה לאפס. איך זה יכול להיות? איך האנליסטים פספסו את הסיכונים? אז הפעם, זה לא הכל באשמתם. אי אפשר לנתח באמת דוח של בנק, אי אפשר לנתח תופעות פסיכולוגיות של "ריצה את הבנקים", אבל, אפשר וצריך לגלם את הסיכונים האלו זה בדוח האנליזה. כן היה צריך לבחון לעומק את הנכסים הלא סחירים ולראות שהם שווים משמעותית פחות ממה שרשום בספרים, ובהינתן המידע הזה, לגלם את זה בשווי. זה לא נעשה, אלא בדיעבד. אם זה היה נעשה בזמן אמת היו מגלים שהשווי הוא אפס. 

הם לא לבד. גם הרגולטור האמריקאי לא זיהה כשלים בבנק סיליקון ואלי וגם לא בבנק סיגנצ'ר. שני הבנקים האלו היו מהמועדפים על האנליסטים המכסים את מערכת הבנקאות. התפקיד העיקרי של האנליסטים מתבטא בתקופות חלשות, לא בתקופות טובות שכל מטאטא פוגע, והשאלה, אחרי הנפילות האחרונות היא האם הם יכלו לזהות את הכשלים בדוחות של הבנקים והאם הם מודעים להם. התשובה היא ככל הנראה כן, אולי לא בעוצמה שהתבטאה בהמשך, אבל אנליסטים אמורים להבין את משמעות הנכסים הרעילים לדוחות ואת המשמעות של חשיפתם על איתנות הבנק, ההון שלו והיכולת שלו לתחזק את הפעילות.

השאלה המטרידה היא - ואם כך מה זה אומר על האנליזות של הבנקים האחרים ומה זה אומר על אנליזות בכלל. עם זאת, אנליזות מספקות לכם הערכה כוללת, וכלל שתקראו יותר אנליזות כך תבינו יותר את העסק ותחשפו יותר לסיכונים שבאים לידי ביטוי בדוחות האנליזה. 

חשוב להבין גם את השפה של האנליזות. אתם קוראים אנליזות מסוג SellSide  ולא מסוג buyside. בקצרה זה אומר שאתם קוראים אנליזות שלא נועדו לצרכים של ניהול כספים, האנליזות לא עוברות למנהלי ההשקעות של הגוף כדי שיקנה או ימכור. אלא האנליזות האלו מיועדות להאדיר-לפרסם את בית ההשקעות-בנק ההשקעות במטרה לייצר עניין, אקשן ולגרום לשיווק ומכירת פעילות הבית. כשגוף מסויים מפרסם אנליזה מסוג SellSide הוא מפרסם תחת פעילות שנקראית ברוקראז' והמטרה למכור יותר מהפעילות הזו - משהו בסגנון "תראו, אני מפעיל גם אנליסטים נהדרים ומספק דוחות אנליזה טובים, בואו תעשו דרכי את הפעילות שלכם בניירות ערך". 

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ולכן מלכתחילה אלו אנליזות חלשות יותר לעומת האנליזות מסוג  buyside שנחשבות אמינות יותר כי הן משמשות את הגוף לרכישה ומכירה של ניירות ערך. הבעיה שהאנליזות האלו לא יוצאות החוצה, הם צרכים פנימיים. מה שיוצא החוצה - הוא לצרכים שיווקים. ועדיין - לא צריך לזלזל באנליזות האלו, כי יש כוונה ורצון להיות מקצועי ואובייקטיבי, אבל באותה הנשימה, צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. 

זה גם אומר שההשקעה בהם היא לא כמו באנליזות פנימיות. המטרה היא לעורר עניין, להוציא מהר את האנליזה לשוק, להשיג לקוחות.  פועל יוצא של היותן אנליזות שיווקיות הוא שהן לא "קשות", רעות". אין בהן כמעט המלצות מכירה. למה לריב עם גופים בשוק, במיוחד שהם יכולים להיות לקוחות.

ולכן, אותו אנליסט שנמצא בין הפטיש לסדן, יודע שהוא לא יכול לספק תחזית שלילית מאוד, או שזה לא יהיה פשוט לשכנע את הבוס לאשר אותה, והוא כותב בין השורות. הוא לא ייתם המלצת מכירה, אלא "החזק" שזה לפעמים מכירה מוסווית. הוא ייתן תשואת יתר שזה לכאורה טוב, אבל מחיר יעד קרוב-משיק למחיר השוק. ואז כמובן שאין לזה משמעות חיובית.

• ה-IPO של ביל אקמן - ינפיק את חברת ההשקעות שלו בוול סטריט
• אסטרזנקה משקיעה 2 מיליארד דולר בהרחבת הייצור בארה״ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

אז כן - היו לא מעט החזק-hold על מניות הבנקים האלו, למרות שהרוב היו תשואת יתר וקנייה. עם זאת, שימו לב היתה גם מכירה - האנליסט Manan Gosalia ממורגן סטנלי הוריד את דירוג בנק סיליקון ואלי SVB לדירוג מכירה לפני שלושה חודשים. אנליסט פרטי בשם דיוויד סמית' פרסם המלצת מכירה לבנק סיגנצ'ר.

שניהם התקשו להבין את הנכסים של החברה וחששו מנכסים רעילים. שניהם חששו מפער הריביות שלא עולה כפי שעולה בבנקים אחרים, דבר שמבטא את החולשה של הבנקים מול הלקוחות והצורך לספק להם ריבית טובה יותר על הפיקדונות. בבנק סיליקון ואלי גם נפילת ההייטק תרמה כמובן לחששות. 

האנליזה של בנקים מורכבת במיוחד כי כאמור יש הבה אלמנטים פסיכולוגיים שמשפיעים על בנק ובעיקר הסיכון ש"בריצה את הבנקים" ועדיין חוץ משניים מתוך מעל 100 אנליסטים לא זיהה שייתכן שהבנקים האלו בעייתיים. זה אומר הרבה על האנליזות שאתם קוראים וזה אומר שאומנם חשוב לקרוא אותן, אבל לא בטוח שצריך להסתמך רק עליהם - במיוחד באנליזות של בנקים וגופים פיננסים שבהם אין פעילות תפעולית שוטפת, אלא מאזנים שהם "חור שחור".