האם המיתון דופק בדלת? אנחנו כבר נמצאים בו - האם דווקא זה הזמן למניות?
יהיה או לא יהיה מיתון? שלמה גרינברג סבור שלא יהיה מיתון. אבל אנחנו כבר במיתון...
הוא כבר נכנס הביתה בלי שנרגיש. אך זו דעה בלתי מקובלת, שכן על סמך סקר שערך אחד הבנקים הגדולים בעולם, בארצות ה-OECD המהווים כ-60% מהתוצר העולמי, שיעור האנליסטים הסבורים שיהיה מיתון ירד בחדשים האחרונים מכ-50% ל-30% בלבד. טכנית, הגדרת מיתון הנה שני רבעונים רצופים של שיעור צמיחה ריאלי שלילי של התוצר הלאומי הגולמי. אך למען האמת יש לדייק יותר: גם ירידה רציפה בשיעור הצמיחה, גם ללא התוויה שרירותית של תקופת זמן כגון רבעון, הינה מיתון לכל דבר.
אנחנו שם ללא ספק: נתוני הרביע האחרון של 2022 שכבר פורסמו בארה"ב מראים כי במונחי דולר קבוע עלה התל"ג הריאלי (כולל היבוא) בשנת 2022 כולה ב-192 מיליארד דולר בלבד (0.96%) כאשר, שימו לב, כל כולה של העלייה מוסברת בעלייה בהיקף השירותים (276 מיליארד) בעוד שבשאר הסעיפים המעידים על מגמה עתידית, כגון השקעה, הייתה ירידה של כ-100 מיליארד. הדיווח יעבור כנראה רביזיה כלפי מטה משום שבנתון שדווח ישנו רק אומדן של התוצר של חברות פרטיות שיתברר סופית במהלך הרבעון.
לקורא הספקן שסבור שהנתון למעלה אינו רלוונטי לישראל משום שזו הנה אי מבודד שהעננה המרחפת תחלוף מעל לראשה – זו טעות קריטית.
האטה כלכלית או מיתון? הגבול דק, שכן בכל מצב הדבר כרוך בפיטורי מאות אלפי עובדים והקטנת ההשקעה שהיא מנוע הצמיחה העתידית. אלא שמרבית האינדיקציות מתארות מצב קיים או התרחשות בעבר. בואו נראה מהן האינדיקציות בעולם כולו:
- 911 אלף משרות נמחקו: משרד העבודה האמריקאי תיקן את הנתונים
- שוק העבודה האמריקני נחלש: רק 22 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל־75 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורמים השליליים המסבירים מדוע אנחנו כבר בתקופת האטה או מיתון:
שוק העבודה – בכמה ארצות באירופה (דנמרק ואוסטריה) ישנם כבר סימנים לעליית רמת האבטלה. גל הפיטורים בחברות הטכנולוגיה הבין לאומיות שדולף גם לקונגלומרטים הגדולים יראה את אותותיו בקרוב. בדרך כלל מדד האבטלה הנו מדד מקביל למיתון, כלומר, אינו מהווה מדד מקדים. מדד מקדים במעט הנו שיעור השינוי במודעות של הצעות עבודה. מדד זה הראה נסיגה של 10% בתקופה האחרונה.
אינפלציה – זו עדיין חוגגת בארצות ה-OECD ברמה שנתית של 5-6%. סביר להניח כי מגמה זו תתמתן מעצמה, כאשר שיעור ההאטה בתוצר יתעצם. סקר שנערך החודש בארה"ב מעיד על שיעור קטן של כוונות יצרנים להעלות מחירים – סמן מובהק להאטה. עובדה זו גם באה לידי ביטוי בציפיות לאינפלציה לטווח שנה שירדו באופן ניכר בחדש ינואר 2023. מכל מקום, שיעור אינפלציה גבוה משפיע על שער הריבית הנומינלי כאשר רמה גבוהה של שערי ריבית תקטין באופן ניכר את שיעורי הרווח בסקטור הפרטי מחד, וכן תקשה גם על מדינות לממן את תקציבן באמצעות חוב.
מחירי אנרגיה – חורף חם יחסית הוריד את הצריכה לגז באירופה ב-26% אך המחירים, שאמנם התמתנו מאז אוגוסט 2022, עדיין גבוהים. אי הוודאות באספקת גז מרוסיה תורמת לא מעט לגורם שלילי זה.
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
פתיחה של סין לאחר פנדמיית הקורונה תורמת לא מעט ללחץ מחירים כלפי מעלה על מחירי המוצרים הבסיסים. נוסיף על כך את העובדה שבסין, אשר "סבסדה" את האינפלציה במערב במשך כמה עשורים, ישנה עליית מחירים דרמטית.
מדיניות מוניטרית – המשך מדיניות העלאת הריבית בכל הארצות המפותחות פרט ליפן, כדי למתן את שיעור האינפלציה. הניסיון של תחילת שנות ה-80 מעיד כי ההשפעה המידית הנה ירידה מהותית בשיעורי הצמיחה בתוצר.
מדיניות פיסקלית – ירידה ברווחים ועליה באבטלה ותוספת העול על ביטוחי אבטלה, תהפוך מהר מאוד עודפים תקציביים לגירעונות ניכרים (מבלי להזכיר את ישראל שההסכמים הקואליציוניים מטילים עומס תקציבי נוסף). ארה"ב נמצאת בגבול העליון של יכולתה לגייס חוב. אמנם הממשל יכול להחליט על העלאת התקרה אך בכל מקרה משמעות הדבר לחץ נוסף כפי מעלה על שערי הריבית.
מנגד - הגורם החיובי היחידי שניתן לציין הינו יכולות המימון העומדות בפני הסקטור הפרטי. שיעור חסכון גבוה במיוחד בשנים האחרונות גרם לכך כי ב-7 הארצות המפותחות כמות המזומן הפנויה עומד על כ -3 טריליון דולר המהווים כ-10% מסך ההוצאה לצריכה פרטית. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע הרב שנתי דבר שעשוי להקטין את הלחצים על שערי בריבית.
כל הגורמים הללו קיימים כבר והם ידועים לכל, כך שהם מגולמים בתוצאות המדווחות של התוצר הנוכחי. לפיכך חשוב יותר לנסות לחזות את המגמה העתידית של הגורמים הנ"ל. אם הגורמים הללו ימשיכו להתנהל ברמה הנוכחית, ההאטה תימשך, אך הסבירות להגעה לשיעור צמיחה שליליים נמוכה יחסית. יחד עם זאת די בגורם אחד שהתעצמותו תכניס את העולם המערבי למיתון כבד, שהרי גורם אחד גורר גורמים אחרים.
- 8.חזי לועזי 12/02/2023 11:24הגב לתגובה זופנדמיית הקורונה, קונגלומרטים, ריביזיה... אליעזר מתהפך.
- 7.. 12/02/2023 04:28הגב לתגובה זונא לרדת מהגג
- 6.מר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיב 10/02/2023 10:32הגב לתגובה זומר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיבובי שטויות .
- 5.לרון 10/02/2023 10:27הגב לתגובה זוכי העולם במיתון ואנחנו נגררים + נתניהו
- 4.לרון 10/02/2023 10:24הגב לתגובה זוויש להודות לפרופ' סטנלי פישר שהכין אותנו למשבר בקניית דולרים "לא נחוצים"
- 3.דן 10/02/2023 00:30הגב לתגובה זובהנחה שיהיה מיתון הרי שהוא יהיה קצר ולא יכביד על חברות רבות שגייסו הון זול בריבית כמעט אפסית.
- 2.איך מיתון מסתדר עם נתוני תעסוקה פנומנליים? (ל"ת)עוז 09/02/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 1.עידן 09/02/2023 19:11הגב לתגובה זוזה יהיה מחכים ומועיל מאוד אם תסכים להגיב למאמרו האחרון של מר שלמה גרינברג. אין כמו סיעור מוחות של שני מומחים, בשביל לגבש עמדה מבוררת. תודה מראש!
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותהמניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
Wearable Devices אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
שי ג'יפינג (Xinhua)סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
משרד המסחר בבייג'ינג הודיע על פתיחת חקירת היצף נגד שבבים אמריקאיים וחקירה נפרדת בטענה לאפליה - ברקע שיחות סחר מתוחות בין המעצמות; איך זה ישפיע על השוק?
סין פתחה שתי חקירות חדשות נגד ענף השבבים בארצות הברית, במהלך שממחיש את החרפת המתח בין וושינגטון לבייג'ינג סביב תחום הטכנולוגיה הרגיש ביותר בעולם. ההודעה מגיעה ימים ספורים לפני מפגש רשמי בין בכירי הממשל משני הצדדים, וצפויה להוסיף נדבך של עימות לשיחות.
משרד המסחר הסיני הודיע כי נפתחה חקירת היצף (anti-dumping) בנוגע לשבבים אנלוגיים שמיוצרים בארה"ב - רכיבים שבהם מתמחות חברות כמו טקסס אינסטרומנטס ו-Analog Devices. במקביל, נפתחה חקירה נפרדת בטענה כי הצעדים האמריקאיים נגד תעשיית השבבים הסינית הם בעלי אופי מפלה. מדובר בצעד חריג שמאותת כי סין אינה מתכוונת להבליג על הסנקציות וההגבלות שמובילות ארה"ב בשנים האחרונות.
סין מגיבה לארה"ב
המהלך הסיני מגיע לאחר שוושינגטון הוסיפה 23 חברות סיניות לרשימת הישות (entity list) - צעד שמגביל את האפשרות שלהן לרכוש טכנולוגיה אמריקאית. הממשל האמריקאי מגדיר חברות אלו ככאלה שפועלות "בניגוד לאינטרס הביטחוני או למדיניות החוץ של ארה"ב".
המחלוקת סביב תחום השבבים הפכה לזירת התנגשות עיקרית בין המעצמות. מצד אחד, ארה"ב חסמה את גישתה של סין למאיצי בינה מלאכותית מתקדמים ואף הגבילה את יצוא חלק ממוצרי אנבידיה ברמה נמוכה יותר, בטענה שהדבר נחוץ לשמירה על יתרון טכנולוגי וביטחוני. מצד שני, בסין טוענים כי הצעדים הללו נועדו לעכב את ההתפתחות שלה בתחומי מחשוב עוצמתי ותעשיות מבוססות בינה מלאכותית, ולכן מדובר במדיניות מפלה.
- סינופסיס צונחת ב-36% לאחר הפספוס בדוחות
- מנכ"ל ברודקום יקבל עד 616 מיליון דולר אם יעמוד ביעדי ה־AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החקירה נגד שבבים אמריקאיים צפויה להימשך כשנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. במידה וייקבע כי אכן מדובר בהיצף, סין עשויה להטיל מכסים גבוהים על ייבוא רכיבים אמריקאיים - צעד שיפגע ישירות ביצואנים הגדולים לאסיה וייצור חוסר ודאות עבור חברות ענק אמריקאיות. החקירה השנייה, על אפליה, צפויה להסתיים בתוך כשלושה חודשים.
