האם המיתון דופק בדלת? אנחנו כבר נמצאים בו - האם דווקא זה הזמן למניות?
יהיה או לא יהיה מיתון? שלמה גרינברג סבור שלא יהיה מיתון. אבל אנחנו כבר במיתון...
הוא כבר נכנס הביתה בלי שנרגיש. אך זו דעה בלתי מקובלת, שכן על סמך סקר שערך אחד הבנקים הגדולים בעולם, בארצות ה-OECD המהווים כ-60% מהתוצר העולמי, שיעור האנליסטים הסבורים שיהיה מיתון ירד בחדשים האחרונים מכ-50% ל-30% בלבד. טכנית, הגדרת מיתון הנה שני רבעונים רצופים של שיעור צמיחה ריאלי שלילי של התוצר הלאומי הגולמי. אך למען האמת יש לדייק יותר: גם ירידה רציפה בשיעור הצמיחה, גם ללא התוויה שרירותית של תקופת זמן כגון רבעון, הינה מיתון לכל דבר.
אנחנו שם ללא ספק: נתוני הרביע האחרון של 2022 שכבר פורסמו בארה"ב מראים כי במונחי דולר קבוע עלה התל"ג הריאלי (כולל היבוא) בשנת 2022 כולה ב-192 מיליארד דולר בלבד (0.96%) כאשר, שימו לב, כל כולה של העלייה מוסברת בעלייה בהיקף השירותים (276 מיליארד) בעוד שבשאר הסעיפים המעידים על מגמה עתידית, כגון השקעה, הייתה ירידה של כ-100 מיליארד. הדיווח יעבור כנראה רביזיה כלפי מטה משום שבנתון שדווח ישנו רק אומדן של התוצר של חברות פרטיות שיתברר סופית במהלך הרבעון.
לקורא הספקן שסבור שהנתון למעלה אינו רלוונטי לישראל משום שזו הנה אי מבודד שהעננה המרחפת תחלוף מעל לראשה – זו טעות קריטית.
האטה כלכלית או מיתון? הגבול דק, שכן בכל מצב הדבר כרוך בפיטורי מאות אלפי עובדים והקטנת ההשקעה שהיא מנוע הצמיחה העתידית. אלא שמרבית האינדיקציות מתארות מצב קיים או התרחשות בעבר. בואו נראה מהן האינדיקציות בעולם כולו:
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורמים השליליים המסבירים מדוע אנחנו כבר בתקופת האטה או מיתון:
שוק העבודה – בכמה ארצות באירופה (דנמרק ואוסטריה) ישנם כבר סימנים לעליית רמת האבטלה. גל הפיטורים בחברות הטכנולוגיה הבין לאומיות שדולף גם לקונגלומרטים הגדולים יראה את אותותיו בקרוב. בדרך כלל מדד האבטלה הנו מדד מקביל למיתון, כלומר, אינו מהווה מדד מקדים. מדד מקדים במעט הנו שיעור השינוי במודעות של הצעות עבודה. מדד זה הראה נסיגה של 10% בתקופה האחרונה.
אינפלציה – זו עדיין חוגגת בארצות ה-OECD ברמה שנתית של 5-6%. סביר להניח כי מגמה זו תתמתן מעצמה, כאשר שיעור ההאטה בתוצר יתעצם. סקר שנערך החודש בארה"ב מעיד על שיעור קטן של כוונות יצרנים להעלות מחירים – סמן מובהק להאטה. עובדה זו גם באה לידי ביטוי בציפיות לאינפלציה לטווח שנה שירדו באופן ניכר בחדש ינואר 2023. מכל מקום, שיעור אינפלציה גבוה משפיע על שער הריבית הנומינלי כאשר רמה גבוהה של שערי ריבית תקטין באופן ניכר את שיעורי הרווח בסקטור הפרטי מחד, וכן תקשה גם על מדינות לממן את תקציבן באמצעות חוב.
מחירי אנרגיה – חורף חם יחסית הוריד את הצריכה לגז באירופה ב-26% אך המחירים, שאמנם התמתנו מאז אוגוסט 2022, עדיין גבוהים. אי הוודאות באספקת גז מרוסיה תורמת לא מעט לגורם שלילי זה.
- נייקי דורכת במקום: המכסים מכבידים וסין ממשיכה להיחלש
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות...
פתיחה של סין לאחר פנדמיית הקורונה תורמת לא מעט ללחץ מחירים כלפי מעלה על מחירי המוצרים הבסיסים. נוסיף על כך את העובדה שבסין, אשר "סבסדה" את האינפלציה במערב במשך כמה עשורים, ישנה עליית מחירים דרמטית.
מדיניות מוניטרית – המשך מדיניות העלאת הריבית בכל הארצות המפותחות פרט ליפן, כדי למתן את שיעור האינפלציה. הניסיון של תחילת שנות ה-80 מעיד כי ההשפעה המידית הנה ירידה מהותית בשיעורי הצמיחה בתוצר.
מדיניות פיסקלית – ירידה ברווחים ועליה באבטלה ותוספת העול על ביטוחי אבטלה, תהפוך מהר מאוד עודפים תקציביים לגירעונות ניכרים (מבלי להזכיר את ישראל שההסכמים הקואליציוניים מטילים עומס תקציבי נוסף). ארה"ב נמצאת בגבול העליון של יכולתה לגייס חוב. אמנם הממשל יכול להחליט על העלאת התקרה אך בכל מקרה משמעות הדבר לחץ נוסף כפי מעלה על שערי הריבית.
מנגד - הגורם החיובי היחידי שניתן לציין הינו יכולות המימון העומדות בפני הסקטור הפרטי. שיעור חסכון גבוה במיוחד בשנים האחרונות גרם לכך כי ב-7 הארצות המפותחות כמות המזומן הפנויה עומד על כ -3 טריליון דולר המהווים כ-10% מסך ההוצאה לצריכה פרטית. שיעור זה גבוה בהרבה מהממוצע הרב שנתי דבר שעשוי להקטין את הלחצים על שערי בריבית.
כל הגורמים הללו קיימים כבר והם ידועים לכל, כך שהם מגולמים בתוצאות המדווחות של התוצר הנוכחי. לפיכך חשוב יותר לנסות לחזות את המגמה העתידית של הגורמים הנ"ל. אם הגורמים הללו ימשיכו להתנהל ברמה הנוכחית, ההאטה תימשך, אך הסבירות להגעה לשיעור צמיחה שליליים נמוכה יחסית. יחד עם זאת די בגורם אחד שהתעצמותו תכניס את העולם המערבי למיתון כבד, שהרי גורם אחד גורר גורמים אחרים.
- 8.חזי לועזי 12/02/2023 11:24הגב לתגובה זופנדמיית הקורונה, קונגלומרטים, ריביזיה... אליעזר מתהפך.
- 7.. 12/02/2023 04:28הגב לתגובה זונא לרדת מהגג
- 6.מר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיב 10/02/2023 10:32הגב לתגובה זומר שוק הוא המומחה ,והמומחים מה לעשות מתפרנסים מגיבובי שטויות .
- 5.לרון 10/02/2023 10:27הגב לתגובה זוכי העולם במיתון ואנחנו נגררים + נתניהו
- 4.לרון 10/02/2023 10:24הגב לתגובה זוויש להודות לפרופ' סטנלי פישר שהכין אותנו למשבר בקניית דולרים "לא נחוצים"
- 3.דן 10/02/2023 00:30הגב לתגובה זובהנחה שיהיה מיתון הרי שהוא יהיה קצר ולא יכביד על חברות רבות שגייסו הון זול בריבית כמעט אפסית.
- 2.איך מיתון מסתדר עם נתוני תעסוקה פנומנליים? (ל"ת)עוז 09/02/2023 22:10הגב לתגובה זו
- 1.עידן 09/02/2023 19:11הגב לתגובה זוזה יהיה מחכים ומועיל מאוד אם תסכים להגיב למאמרו האחרון של מר שלמה גרינברג. אין כמו סיעור מוחות של שני מומחים, בשביל לגבש עמדה מבוררת. תודה מראש!
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)אורקל טיפסה 7%, נייק נפלה 10.5%; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
וול סטריט ננעלה בירוק, עם מדדי הדגל בעליות עד 1.3%; המשקיעים היו ערוכים לתנודיות גבוהה, לאור פקיעה במקביל של אופציות על מניות, אופציות על מדדי מניות, חוזים עתידיים על מדדי מניות וחוזים עתידיים על מניות בודדות; נייקי נפלה, למרות תוצאות טובות מהצפוי; אורקל זינקה לאור מחיר יעד של 250 דולר במהלך 2026; מיקרון המשיכה לטפס וקרניבל הרימה את סקטור הקרוזים
וול סטריט ננעלה בירוק, לאחר חשש מתנודתיות עקב פקיעה של 4 אופציות בו זמנית. הנאסד״ק התחזק ב-1.3%, ה-S&P טיפס ב-0.9%, ואילו הדאו עלה 0.4%.
גם בחמישי ננעלה וול סטריט בעליות, לאחר שהמשקיעים הגיבו בחיוב לתחזית של מיקרון ולנתון CPI שהיה נמוך משמעותית מהצפוי. וייתכן שאנחנו חוזים ב-"ראלי סנטה" מתפתח. אם השוק יצליח להתאושש מנקודה זו, הדבר עשוי לסלול את הדרך לראלי רחב יותר, לקראת שיאים חדשים ב-2026.
תשואות האג״ח הממשלתיות של ארה״ב עלו, כשתשואת האג״ח ל-10 שנים עלתה ב-2 נקודות בסיס ל-4.15%,
ואילו התשואה לשנתיים עלתה בנקודת בסיס אחת ל-3.48%.
הזהב עלה קלות לרמה של כ-4343 דולר לאונקיה. במקביל, מחירי הנפט נעו מעלה בעקבות התפתחויות גיאופוליטיות, עם עלייה כ-0.85% ב-WTI לאזור 56.5 דולר.
מאקרו
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל- הנאסד״ק עלה ב-1.4%; מיקרון זינקה ב-10%, טראמפ מדיה טסה ב-42%
- למה סנדיסק מתרסקת ב-18%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995. שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
