בית המשפט יכריע: משפט אלון מאסק יחל ב-17 לאוקטובר
בית המשפט יכריע. דירקטוריון חברת טוויטר ובעלי חברת טסלה, אילון מאסק, יפגשו בבית המשפט ב-17 באוקטובר בדלאוור, כדי לפתור את הניסיון של מאסק לבטל את רכישת החברה, אלא אם הצדדים יגיעו להסדר מוקדם, המשפט יבוטל.
הסיבה היא כי טוויטר TWITTER INC שבכלל לא רצתה שאילון מאסק ירכוש אותה, התרצתה לבסוף להצעה בסך 44 מיליארד דולר (54.2 דולר למניה). אבל מאסק שינה כיוון בגלל כמות החשבונות המזוייפים (או לפחות, כך הוא ועורכי דינו טענו) והחליט לרדת מהעסקה. בתגובה, טוויטר הגישה נגדו תביעה בעקבות החלטתו ״להתקפל״ מעסקת הרכישה של החברה, ודורשת לחייב אותו להשלים את הרכישה.
השופטת של דלוואר שתנהל ותכריע בתיק המדובר, הקנצלרית קתלין סנט ג'יי מקורמיק, יעצה לעורכי הדין של שני הצדדים להתכונן היטב לקראת המשפט הצפוי, ולהכין בקשות גילוי ראשוניות לשני הצדדים עד ה-1 באוגוסט ולהשלים את הצהרותיהם עד ה-29 בספטמבר.
תקציר הפרקים הקודמים:
אילון ביטל את הצעתו על טוויטר בשווי של 44 מיליארד דולר מכמה סיבות :
ראשית, לטענתו, טוויטר דיווחה במרמה על מספר חשבונות הספאם, שהחברה מעריכה שמספר הבוטים לא עולה על כ-5% מסך המשתמשים. מאסק יצטרך להוכיח שמספרם הבוטים הוא הרבה יותר גבוה ולהראות שהנ״ל פוגע בפעילות העסקית של טוויטר.
- מאסק משנה כיוון: הרובוטים האנושיים יהיו 80% מהמיקוד של טסלה
- טסלה נגד טראמפ? מכתב לא חתום מטעם החברה: מלחמת הסחר פוגעת בנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, עורכי הדין של מאסק אומרים כי טוויטר "לא סיפקה הרבה מהנתונים והמידע" שמאסק ביקש, למרות שהחוזה אומר שטוויטר חייבת לספק גישה מלאה לנכסים שלה.

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״
בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים
יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה.
מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה.
הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.
אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.
- גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק
- מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.
