ולדימיר פוטין רוסיה
צילום: pixbay

אם לא לנצח באוקראינה אז לנצח במטבע

בזמן שפוטין מסתבך באוקראינה וטרם קיבל את הניצחון ששאף להשיג, הרובל הרוסי רושם ביצועים טובים בהרבה משאר המטבעות ולא מפסיק לנסוק; אבל - הכלכלה הרוסית בשפל

דור עצמון | (6)

הפלישה לאוקראינה הנחיתה כצפוי סנקציות רבות על רוסיה שיערערו את כלכלתה במטרה להפעיל לחץ על השלטון במוסקבה – וכך אכן קרה. ב-29 השנים האחרונות שקע הרובל הרוסי בספירלה מסחררת. משוויון מול הדולר האמריקאי ב-1993, הוא הפך כמעט חסר ערך ונסחר ב-1/4 סנט כאשר רוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר. פחות משבועיים לאחר מכן, ב-7 במרץ, ירד הרובל ל-2/3 סנט בלבד. מאז, הוא שילש את עצמו ל-2 סנט -  הערך הגבוה ביותר מול הדולר האמריקאי ב-8 השנים האחרונות. איך זה ייתכן? מלחמה, סנקציות והרובל מזנק?

המערב לא באמת הצליח להלום בכלכלה הרוסית כפי שרצה – אירופה ממשיכה לרכוש נפט וגז טבעי מהרוסים במידה מוגבלת, ובתחומים אחרים בהם אירופה מחרימה את רוסיה, הצליחה רוסיה להגדיל את מכירות הנפט שלה אצל מדינות אחרות – רובן באסיה – כדי להחזיר את ההכנסות. אם לא די בכך, הרוסים ראו את המחזור העולמי בחיטה שנגרם כתוצאה מהמלחמה והחלו למכור את חיטה אוקראינית גנובה.

האנליסטים מעריכים כי הרובל יזנק ב-60% עד סוף 2023. להערכתם, זהו תחילתו של שוק שוורי רב שנתי שעשוי בהחלט להכפיל את הרמות הנוכחיות - ולהחזיר את הרובל לשיא של 2008. ויש אפילו אפשרות שהוא יכול לטפס עד לרמות של 1998, מה שיעמיד אותו על 35 סנט. כמובן שכל עוד המלחמה ממשיכה להתנהל אין לדעת מה יקרה בפועל, ויתרה מכך, אם היא תסתיים הרובל יכול לזנק אפילו ביותר.

 

למה הרובל מזנק?

למעשה, ערך המטבע, התחזק עד כדי כך שהבנק המרכזי של רוסיה החל לנקוט בצעדים אקטיביים כדי לנסות להחליש אותו, מחשש שהדבר יהפוך את היצוא של המדינה לפחות תחרותי. המנוע המרכזי מאחורי העלייה בערכו של המטבע הוא בראש ובראשונה, הכנסות השיא אותן רושמת המדינה מנפט וגז, באופן מעט פרדוקסלי, בשל העלייה במחירי באנרגיה בין היתר בשל הסנקציות שהוטלו עליה.

אלא שחוזקו של המטבע משקר לגבי מצב הכלכלה הרוסית. זו נמצאת בירידה דרמטית בשל הירידה בייצוא וכן הירידה בייבוא. הסחר העולמי נפל, רווחתם התושבים התכווצה כאשר יש מוצרים רבים שיובאו בעבר שאינם נמצאים כיום על המדפים. המטבע החזק הוא תולדה של עלייה במחיר הנפט, אבל בשבועיים האחרונים הנפט תיקן וירד כ-15%. חוץ מזה, המלחמה עולה הרבה כסף וזה יתגלגל לתקציב.

אז בינתיים פוטין מנפנף במטבע החזק, אבל זה לא מעיד על כלכלה חזקה. לקריאה נוספת: אחרי 4 חודשי לחימה: הרובל בשיא אך הכלכלה הרוסית בשפל ומחפשת פתרונות 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    יצחק 26/06/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    סך הכל ההכנסות מנפט וגז עולות על ההכנסות שהיו לרוסיה קודם, פירושו של דבר הסנקציות נכשלו. מי שנפגע קשות מהסנקציות הן ארצות המערב.
  • 5.
    אף אחד לא מצליח להוציא את הכסף חחח (ל"ת)
    פז 25/06/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    bardaat 25/06/2022 13:31
    הגב לתגובה זו
    בטווח הבינוני והארוך חיזוק המטבע יהרוס את כלכלת רוסיה וישיב אותה להיותה מדינת עולם שלישי
  • 3.
    לרון 25/06/2022 12:40
    הגב לתגובה זו
    נמצא במלחמת עולם 3,רק לאור הכשלונות הצבאיים דוגמת וויטנאם וכד' המלחמה הזו נטולת צבאות והיא כלכלית בעיקרה ותימשך זמן ארוך
  • 2.
    ברוך 25/06/2022 11:55
    הגב לתגובה זו
    את זה הם ירגישו שנים ומאמין שיש אלוהים בשמיים ימות ממש בקרוב הוא יותר גרוע מהיטלר
  • 1.
    שמוליק 25/06/2022 09:15
    הגב לתגובה זו
    עם רובל חזק ידפיסו רובן ויקנו הכל בסין. המלחמה תסתיים עד החורף בניצחון של הרוסים, כששליש עד חצי מאוקראינה תחת שליטה רוסית. אירופה לא מסוגלת לשרוד את החורף ללא גז רוסי.
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.