גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

איך ציפיות מגשימות את עצמן והקשר לריבית

הפד נוקט מדיניות אגרסיבית כלפי האינפלציה מכיוון שהציפיות של הציבור שמתבטאות גם בשוק ההון הן לעלייה באינפלציה; הפד נלחם בציפיות וגם ההצלחה תיבחן על פי הציפיות, ברגע שהציבור יחשוב אחרת, הפד עשה את שלו

מאז שג'ון מיינרד קיינס פרסם את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", ציפיות מהוות חלק יסודי בכל תיאוריה מקרו-כלכלית. כשקיינס כתב על ציפיות, הוא השתמש בהן כדי להסביר מדוע הכלכלה נוטה לעבור מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון, וחוזר חלילה. הוא טען שלציפיות של אנשים יש חיים משל עצמן ושכמעט לא ניתן לחזות אותן מראש. באנגלית, הוא קרא לציפיות האלה "animal spirits" כדי להדגיש עד כמה קשה לצפות את השינויים בציפיות של אנשים, ועד כמה, מהרגע שהציפיות האלה מתפתחות, קשה לשנות אותן.

למעשה, בעולם של קיינס, הסיכוי שבו שוק חופשי יגיע לשיווי משקל שואף לאפס, מכיוון שהציפיות של אנשים משתנות כל הזמן, וכל שינוי בציפיות יכול לגרור את המשק מצמיחה למיתון. מכיוון שלא ניתן לנחש מה יקרה לציפיות בעתיד, גם לא ניתן לדעת מה יקרה לשוק בתקופות הבאות. הפתרון שקיינס הציע הוא התערבות ממשלתית מסיבית בשוק: בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות לצמיחה שאינה בת קיימא, הממשלה צריכה לצמצם את ההוצאות שלה כדי לשמור על קצב צמיחה סביר. בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות למיתון, הממשלה צריכה להגדיל את ההוצאות שלה. אם הממשלה לא תתערב, אז לקיינס היה משפט קולע כדי לתאר מה יקרה: "השווקים יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל לגרום לכל משקיע לפשוט את הרגל. באותה מידה, הם יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל להכניס כל מדינה למשבר כלכלי".

בשנות ה-1970 התפתחה בכלכלה גישה של "ציפיות רציונליות". במידה רבה, הגישה הזאת הייתה תגובת נגד לגישה הקיינסיאנית, והיא נבעה מהתחושה שהממשלה בדרך גורמת יותר נזק מתועלת. במודלים עם ציפיות רציונליות, הציבור מבין מספיק כלכלה בשביל לדעת איך השחקנים המרכזיים יגיבו לכל שינוי בתנאים הכלכליים. לכן, בעולם של ציפיות רציונליות, משברים מתפתחים כתוצאה משינויים בטכנולוגיה, או בעלויות הייצור. לתגובות של הממשלה יש השפעה מינימלית, כי הציבור מנחש מראש מה הממשלה תעשה, ולכן עוד לפני שהממשלה עשתה משהו, התגובה שלה כבר נלקחה בחשבון. הממשלה יכולה להשפיע על השווקים רק אם היא תעשה משהו לא צפוי, אבל גם אז ההשפעה שלה תהיה קצרת מועד, כי הציבור יסיק מסקנות, ולכן אם הממשלה תנסה לעשות את אותו הדבר פעם נוספת, הציבור יהיה מוכן.

במודלים של היום נוטים לאמץ גישה שהיא בין הגישה הקיינסיאנית של “animal spirits” לבין הגישה של ציפיות רציונליות, וחוקרים מקדישים מאמץ רב בניסיון ללמוד את הציפיות של הציבור. למעשה, הסיבה העיקרית לכך שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, נוקט מדיניות אגרסיבית כל-כך כלפי האינפלציה היא שהציפיות גם של הציבור וגם של שוק ההון לגבי האינפלציה עלו באופן שהפד לא יכול להרשות לעצמו.

אם מסתכלים לאורך השנים על הציפיות של שוק ההון לאינפלציה, רואים שהצפיות לטווח של 10 שנים התכנסו לאזור ה- 2%. כי השחקנים בשוק ההון תמיד ידעו שאין דרך לחזות באמת את האינפלציה 10 שנים קדימה, ולכן הנחת העבודה שלהם הייתה שבטווח של 10 שנים, הפד יביא את האינפלציה ליעד שלו. ב-2022 הציפיות ל-10 שנים עלו לאזור ה-3%, והפד פירש את זה כסימן ששוק ההון מאמין שהוא לא יעז להילחם באגרסיביות באינפלציה, כך שהאינפלציה צפויה להיות גבוהה יחסית לאורך זמן ארוך. מבחינת הפד, אלו ציפיות שהוא לא יכול לאפשר. אז כל עוד הפד לא יראה את הציפיות של שוק ההון (ושל הציבור) מתכנסות לאזור שבו הוא רוצה אותן, הריבית תמשיך לעלות.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    נועם 12/06/2022 18:07
    הגב לתגובה זו
    בגרף של אג"ח ארה"ב ל 10 שנים ניתן לראות שכבר ב 2006 התשואה עמדה על 5%, זאת אומרת שהציפיות עוד לא מיצו את עצמם והפד בהחלט יכול להמשיך בהעלאות איטיות בזמן שהאינפלציה תמשיך להשתולל.
  • 9.
    + 12/06/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
    הנדל״ן התחיל את 2022 באופוריה ויסיים אותה בבכי... ריבית הקל״צ כבר התייקרה פי 3 מאז דצמבר והיא עוד רחוקה מהשיא שלה. אנשים כבר לא מתלהבים מאג״ח שנותן 3% ולכן הוא צפוי להגיע ל4-5%, מה שירסק את המחירים אולי אפילו באופן דרסטי.
  • 8.
    החביב 12/06/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    תודה ד"ר. רציתי לשאול איך הפד הגיע למסקנה שהציפיות של הציבור הם לשלושה אחוזים? איך הוא מודד ציפיות? תודה
  • 7.
    יא ליברמן מאוחר מידי כל מקרה אנחנו בדרך למפולת ענקית .. (ל"ת)
    ח 12/06/2022 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    J 12/06/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    העליות החדות בוול סטריט בשנים האחרונות ההונאה הגדולה בהיסטוריה.אתם תראו מרחץ דמים .עד עכשיו זה היה הפרומו . וביידן נרדם .לא מעניין אותו
  • 5.
    יוסי 12/06/2022 13:53
    הגב לתגובה זו
    המשכנתאות הגדול בהיסטוריה . חכו לנתונים הבאים שיתפרסמו ......
  • 4.
    לרון 12/06/2022 13:08
    הגב לתגובה זו
    בתחושת העושר שנבעה מ"אין ריבית",כשאנשים יצטמצמו בהוצאות אז הפד עשה את שלו
  • 3.
    גולדפינגר 12/06/2022 12:02
    הגב לתגובה זו
    לדר' הנכבד יש אג'נדה ברורה והוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. כמו למשל שהאינפלציה הנוכחית לא נובעת מציפות אלה מהסגרים בסין
  • 2.
    דר' דום 12/06/2022 10:59
    הגב לתגובה זו
    טעות בסיסית דר' - הפד לא נלחם באינפלציה, שאגב הוא בעצמו יצר אותה ע"י הכפלת כמות הכסף בשנתיים והכפלת כמות הכסף פי 10 ב13 שנים. הדרך היחידה להילחם באינפלציה שהוא יצר היא לספוג את הכסף שהוא עצמו הדפיס. עכשיו נראה אותו סופג את הכסף כשאנחנו בבועת נדל"ן וחוב גלובאליים כפי שלא היתה מעולם, גם לא ב1929. בהצלחה
  • 1.
    פרופ' זה לא אתה שהמליץ להמשיך לחלק כסף מהליקופטר? (ל"ת)
    ברוך 12/06/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
  • עכשיו צריך "הליקופטר שואב אבק" ...לשאוב את הכסף שהתפזר (ל"ת)
    Sassi6 13/06/2022 06:07
    הגב לתגובה זו
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

אורקל
צילום: טוויטר
לקראת הדוחות

אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%

שלושה חודשים אחרי שהחוזה עם OpenAI הקפיץ את המניה לשיא יומי של מעל 305 דולר, אורקל מגיעה לסבב תוצאות נוסף עם חוב כבד, השקעות ענק בענן וסימני שאלה מצד שוק האג"ח

ליאור דנקנר |


אורקל Oracle Corp 1.52%   מתכוננת לפרסום את תוצאותיה לרבעון השני של שנת הכספים 2026  ב-10 בדצמבר, לאחר סיום המסחר בניו יורק. החברה מגיעה לנקודה הזו אחרי כמה חודשים תנודתיים במיוחד, בתחילת ספטמבר המניה זינקה ביום אחד בעשרות אחוזים, עלתה במהלך המסחר מעל 305 דולר, הגיעה לשיא תוך-יומי של 345.72 דולר וננעלת ברמת שיא של 327.76 דולר. מאז היא החזירה חלק ניכר מהעלייה, ונסחרת כעת סביב 217 דולר - רחוק ב-37% מהשיא.


מבט על יום ההיי ההיסטורי - חוזה ענק וצבר הזמנות חריג בגודלו

בדוחות הקודמים הציגה אורקל עלייה יוצאת דופן בצבר ההתחייבויות בענן וב־AI, שהגיע לכ־455 מיליארד דולר, קפיצה של מאות אחוזים בזמן קצר. מרכז הכובד היה חוזה ענק עם OpenAI, המוערך בכ־300 מיליארד דולר לפרק זמן של חמש שנים החל מ־2027.


המספרים הללו שינו מיד את האופן שבו השוק מסתכל על אורקל, כאשר במקום להיתפס כחברת תוכנה ותיקה, היא החלה להיתמודד כמי שמכוונת להיות שחקנית מרכזית בתשתיות ה־AI. המניה זינקה בעשרות אחוזים ביום אחד, שווי השוק קפץ במאות מיליארדי שקלים, ובתוך ימים ספורים הוצבה אורקל בשורה הראשונה של ספקיות הענן מבחינת תמחור. גם ברמה האישית, לארי אליסון, מייסד ויו"ר החברה, רשם זינוק חד בהונו המדווח וטיפס במעלה דירוגי העושר העולמיים.


באותה תקופה המסר של אורקל היה וברור: החברה מתכננת מהלך השקעות אגרסיבי בענן. היא הציגה תוכנית להוצאה הונית שנתית של עשרות מיליארדי דולרים הכוללת הקמה והרחבה של מרכזי נתונים, רכישת שרתים ושבבי GPU מתקדמים, מתוך ציפייה שהביקוש לפרויקטי AI גדולי־היקף ימשיך לעלות בשנים הקרובות.

חוב הולך ותופח, שוק אשראי זהיר והשאלה סביב OpenAI

כמה שבועות אחרי שהגיעה לשיא, האווירה סביב אורקל משתנה. אחרי ההתלהבות מהיקף הצבר, המשקיעים התחילו לתהות: איך מממנים מהלך כזה, ומה הסיכון שנלווה למימון האגרסיבי? וברקע מרחפת גם שאלה אחרת, לא פחות מהותית: האם OpenAI תוכל לעמוד בכלל בהתחייבויות שנגזרות מהעסקה הענקית לאורך חמש השנים הקרובות.