איך ציפיות מגשימות את עצמן והקשר לריבית
מאז שג'ון מיינרד קיינס פרסם את "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", ציפיות מהוות חלק יסודי בכל תיאוריה מקרו-כלכלית. כשקיינס כתב על ציפיות, הוא השתמש בהן כדי להסביר מדוע הכלכלה נוטה לעבור מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון, וחוזר חלילה. הוא טען שלציפיות של אנשים יש חיים משל עצמן ושכמעט לא ניתן לחזות אותן מראש. באנגלית, הוא קרא לציפיות האלה "animal spirits" כדי להדגיש עד כמה קשה לצפות את השינויים בציפיות של אנשים, ועד כמה, מהרגע שהציפיות האלה מתפתחות, קשה לשנות אותן.
למעשה, בעולם של קיינס, הסיכוי שבו שוק חופשי יגיע לשיווי משקל שואף לאפס, מכיוון שהציפיות של אנשים משתנות כל הזמן, וכל שינוי בציפיות יכול לגרור את המשק מצמיחה למיתון. מכיוון שלא ניתן לנחש מה יקרה לציפיות בעתיד, גם לא ניתן לדעת מה יקרה לשוק בתקופות הבאות. הפתרון שקיינס הציע הוא התערבות ממשלתית מסיבית בשוק: בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות לצמיחה שאינה בת קיימא, הממשלה צריכה לצמצם את ההוצאות שלה כדי לשמור על קצב צמיחה סביר. בתקופות שבהן הציבור מפתח ציפיות למיתון, הממשלה צריכה להגדיל את ההוצאות שלה. אם הממשלה לא תתערב, אז לקיינס היה משפט קולע כדי לתאר מה יקרה: "השווקים יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל לגרום לכל משקיע לפשוט את הרגל. באותה מידה, הם יכולים להישאר לא רציונליים מספיק זמן בשביל להכניס כל מדינה למשבר כלכלי".
בשנות ה-1970 התפתחה בכלכלה גישה של "ציפיות רציונליות". במידה רבה, הגישה הזאת הייתה תגובת נגד לגישה הקיינסיאנית, והיא נבעה מהתחושה שהממשלה בדרך גורמת יותר נזק מתועלת. במודלים עם ציפיות רציונליות, הציבור מבין מספיק כלכלה בשביל לדעת איך השחקנים המרכזיים יגיבו לכל שינוי בתנאים הכלכליים. לכן, בעולם של ציפיות רציונליות, משברים מתפתחים כתוצאה משינויים בטכנולוגיה, או בעלויות הייצור. לתגובות של הממשלה יש השפעה מינימלית, כי הציבור מנחש מראש מה הממשלה תעשה, ולכן עוד לפני שהממשלה עשתה משהו, התגובה שלה כבר נלקחה בחשבון. הממשלה יכולה להשפיע על השווקים רק אם היא תעשה משהו לא צפוי, אבל גם אז ההשפעה שלה תהיה קצרת מועד, כי הציבור יסיק מסקנות, ולכן אם הממשלה תנסה לעשות את אותו הדבר פעם נוספת, הציבור יהיה מוכן.
במודלים של היום נוטים לאמץ גישה שהיא בין הגישה הקיינסיאנית של “animal spirits” לבין הגישה של ציפיות רציונליות, וחוקרים מקדישים מאמץ רב בניסיון ללמוד את הציפיות של הציבור. למעשה, הסיבה העיקרית לכך שהבנק המרכזי האמריקאי, הפד, נוקט מדיניות אגרסיבית כל-כך כלפי האינפלציה היא שהציפיות גם של הציבור וגם של שוק ההון לגבי האינפלציה עלו באופן שהפד לא יכול להרשות לעצמו.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם מסתכלים לאורך השנים על הציפיות של שוק ההון לאינפלציה, רואים שהצפיות לטווח של 10 שנים התכנסו לאזור ה- 2%. כי השחקנים בשוק ההון תמיד ידעו שאין דרך לחזות באמת את האינפלציה 10 שנים קדימה, ולכן הנחת העבודה שלהם הייתה שבטווח של 10 שנים, הפד יביא את האינפלציה ליעד שלו. ב-2022 הציפיות ל-10 שנים עלו לאזור ה-3%, והפד פירש את זה כסימן ששוק ההון מאמין שהוא לא יעז להילחם באגרסיביות באינפלציה, כך שהאינפלציה צפויה להיות גבוהה יחסית לאורך זמן ארוך. מבחינת הפד, אלו ציפיות שהוא לא יכול לאפשר. אז כל עוד הפד לא יראה את הציפיות של שוק ההון (ושל הציבור) מתכנסות לאזור שבו הוא רוצה אותן, הריבית תמשיך לעלות.
- 10.נועם 12/06/2022 18:07הגב לתגובה זובגרף של אג"ח ארה"ב ל 10 שנים ניתן לראות שכבר ב 2006 התשואה עמדה על 5%, זאת אומרת שהציפיות עוד לא מיצו את עצמם והפד בהחלט יכול להמשיך בהעלאות איטיות בזמן שהאינפלציה תמשיך להשתולל.
- 9.+ 12/06/2022 16:35הגב לתגובה זוהנדל״ן התחיל את 2022 באופוריה ויסיים אותה בבכי... ריבית הקל״צ כבר התייקרה פי 3 מאז דצמבר והיא עוד רחוקה מהשיא שלה. אנשים כבר לא מתלהבים מאג״ח שנותן 3% ולכן הוא צפוי להגיע ל4-5%, מה שירסק את המחירים אולי אפילו באופן דרסטי.
- 8.החביב 12/06/2022 16:01הגב לתגובה זותודה ד"ר. רציתי לשאול איך הפד הגיע למסקנה שהציפיות של הציבור הם לשלושה אחוזים? איך הוא מודד ציפיות? תודה
- 7.יא ליברמן מאוחר מידי כל מקרה אנחנו בדרך למפולת ענקית .. (ל"ת)ח 12/06/2022 15:40הגב לתגובה זו
- 6.J 12/06/2022 14:57הגב לתגובה זוהעליות החדות בוול סטריט בשנים האחרונות ההונאה הגדולה בהיסטוריה.אתם תראו מרחץ דמים .עד עכשיו זה היה הפרומו . וביידן נרדם .לא מעניין אותו
- 5.יוסי 12/06/2022 13:53הגב לתגובה זוהמשכנתאות הגדול בהיסטוריה . חכו לנתונים הבאים שיתפרסמו ......
- 4.לרון 12/06/2022 13:08הגב לתגובה זובתחושת העושר שנבעה מ"אין ריבית",כשאנשים יצטמצמו בהוצאות אז הפד עשה את שלו
- 3.גולדפינגר 12/06/2022 12:02הגב לתגובה זולדר' הנכבד יש אג'נדה ברורה והוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. כמו למשל שהאינפלציה הנוכחית לא נובעת מציפות אלה מהסגרים בסין
- 2.דר' דום 12/06/2022 10:59הגב לתגובה זוטעות בסיסית דר' - הפד לא נלחם באינפלציה, שאגב הוא בעצמו יצר אותה ע"י הכפלת כמות הכסף בשנתיים והכפלת כמות הכסף פי 10 ב13 שנים. הדרך היחידה להילחם באינפלציה שהוא יצר היא לספוג את הכסף שהוא עצמו הדפיס. עכשיו נראה אותו סופג את הכסף כשאנחנו בבועת נדל"ן וחוב גלובאליים כפי שלא היתה מעולם, גם לא ב1929. בהצלחה
- 1.פרופ' זה לא אתה שהמליץ להמשיך לחלק כסף מהליקופטר? (ל"ת)ברוך 12/06/2022 10:58הגב לתגובה זו
- עכשיו צריך "הליקופטר שואב אבק" ...לשאוב את הכסף שהתפזר (ל"ת)Sassi6 13/06/2022 06:07הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו
פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר.
Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה.
באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים בלי כיסוי לנכסים שלהם. בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.
הרשעה תקדימית
בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- ברקע החקירות והתביעות אוטומקס וסייספארק מבטלות את המיזוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי.
טים ברנרס-ליממציא האינטרנט מזהיר: מודלי הבינה המלאכותית עלולים למוטט את כלכלת הרשת
סר טים ברנרס-לי מתריע שמודלי השפה יחליפו את הגולשים בביקור באתרים והפרסום הדיגיטלי יתמוטט. גוגל, מטא וחברות נוספות כבר נערכות לשינוי עמוק באופן שבו ייראה האינטרנט בעידן הבינה המלאכותית
סר טים ברנרס-לי, האיש שהמציא את הרשת העולמית, חושש לגבי עתיד הכלכלה הדיגיטלית. בכנס בלונדון על עתיד הבינה המלאכותית, ברנרס-לי הזהיר שמודלי השפה הגדולים עלולים להחליף בני אדם בצריכת תוכן מהרשת. לדבריו, המודל העסקי המבוסס על פרסום, שאיפשר הקמת אימפריות דיגיטליות של מיליארדים, עלול "להתפרק" עם עליית הבינה המלאכותית הג׳נרטיבית.
ברנרס-לי תיאר תרחיש שבו מודלי שפה גדולים קוראים את דפי האינטרנט במקומם של המשתמשים, שמעדיפים לפנות לצ’אטבוטים לקבלת מידע. במצב כזה, לדבריו, המערכת הכלכלית הנוכחית מתחילה להתערער. “אם דפי האינטרנט נקראים על ידי מודלי שפה ולא על ידי אנשים, והמודל מספק תשובה ישירה במקום להפנות למקורות, אז כל מודל הפרסום שעליו נשענת הרשת מתחיל להתמוטט,” אמר.
התרחיש הזה מאיים על הבסיס שעליו נבנו חברות ענק כמו גוגל ומטא. לראשונה זה שנים, הדומיננטיות של גוגל בתחום החיפוש נמצאת תחת איום ממשי מאז ש-OpenAI השיקה את ChatGPT בסוף 2022. תגובתה של גוגל לשינוי הייתה השקת “מצב בינה מלאכותית” במנוע החיפוש ובאפליקציות שלה. המערכת מאפשרת למשתמשים לקבל תשובות ישירות ושיחתיות, במקום רשימת קישורים מסורתית. אך דווקא מהלך זה, לפי מומחים, עשוי להרחיק עוד יותר את המשתמשים ממודעות הפרסום ולהעמיק את האתגר הכלכלי של גוגל.
הפרסום תלוי באנשים
ברנרס-לי הדגיש שחלק גדול מהרשת נשען על פרסום, והפרסום תלוי בכך שאנשים אכן מבקרים באתרים וקוראים את התוכן. “הכול בנוי על ההנחה שבן אדם קורא את דף האינטרנט,” הסביר. “אם מודל שפה עושה זאת במקומו, יש כאן בעיה כלכלית עמוקה.” לדבריו, מדובר בשאלה שמגיעה אל לב המבנה של הרשת, לא רק ליכולות הטכנולוגיות שלה. יוצר הרשת העולמית הוסיף כי הוא מבין את התסכול הגובר מהפרסום הממוקד. “יש אנשים שהפרסום העוקב אחריהם מביא אותם לשיגעון,” אמר, וציין שחלקם סבורים שיישומים דיגיטליים “מאזינים לכל מילה”. הוא קרא לפתח מודל חלופי למימון תוכן מקוון, אך נמנע מלפרט כיצד לדעתו צריך להיראות מודל כזה.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- אמזון מתכננת כיסוי אינטרנט לווייני עולמי עד 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בשלב זה אין סימנים ממשיים לקריסה של מודל הפרסום ברשת. בשבוע שעבר דיווחה אלפאבית, החברה האם של גוגל, על הכנסות שיא של 100 מיליארד דולר ברבעון. מנכ"ל החברה, סונדאר פיצ’אי, אמר כי הביקוש לשירותי המחשוב בענן מחזק את העסק. גם מטא הציגה תוצאות חזקות, עם הכנסות של 51.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי - עלייה של 26% לעומת השנה שעברה. למרות זאת, מניית מטא נחלשה לאחר שהחברה הציגה תוכניות להשקעות כבדות בתשתיות בינה מלאכותית. התגובה מצביעה על כך שהמשקיעים מבינים שהחברות האלה נמצאות בעיצומו של מעבר עמוק, וכי ההשקעות בבינה מלאכותית הן הימור על עתיד לא ודאי.
