אמנון שעשוע מובילאיי
צילום: צילום מסך/מובילאיי ביוטיוב

דיווח: אינטל פנתה לחתמים לקראת הנפקת מובילאיי במהלך השנה

על פי דיווח של סוכנות הידיעות רוייטרס ענקית הטכנולוגיה פנתה לבנקי ההשקעות גולדמן זאקס ומורגן סטנלי בכד שיקדמו את ההנפקבה של חטיבת הרכב האוטונמי השראלי במהלך השנה הקרובה
איתן גרסטנפלד |

ענקית הטכנולוגיה INTEL CORPORATION (סימול: INTC) עושה שלב נוסף בדרך להנפקת מובילאיי, חטיבת הרכב האוטונומי הישראלית. על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס החברה פנתה לבנקי ההשקעות GOLDMAN SACHS MORGAN STANLEY כדי להוביל את ההכנות להנפקה הראשונית, כך על פי מקורבים לחברה.

לקריאה נוספת:

> מובילאיי מציגה: מערכת נהיגה אוטונומית באופן מלא; צפו בסרטון המלא

> למרות התמחור הגבוה: הצעות הרכש בוול סטריט מתבררות כמוצלחות

על פי הדיווח, שלא זכה לתגובה מצד הבנקים או החברה, ההנפקה בבורסה, שאמורה לצאת לדרך מאוחר יותר השנה, צפויה להתבצע לפי שווי של כ-50 מיליארד דולר. אם כי הגורמים הדגישו, כי העיתוי, הערכת השווי וגודל ההנפקה כפופים לתנאי השוק.

ההנפקה הצפויה מגיעה בתקופה קשה לשוק ההנפקות, בין היתר בשל התנודתיות בשוק המניות שנגרמה כתוצאה ממכירת מניות טכנולוגיה והפלישה הרוסית לאוקראינה. מה שאילץ שורה של חברות בעלות פרופיל גבוה, דוגמת GoPuff ו-Chobani, לדחות את תוכניותיהן לצאת להנפקה השנה. זאת, לאחר שנת שיא במהלך 2021, בה גויסו יותר מ-300 מיליארד דולר באמצעות הנפקות ראשוניות. רק 21 חברות, למעט רישומים של חברות רכישה למטרות מיוחדות (SPAC), נרשמו השנה בבורסות בארה"ב עד כה.

החברה שבין לקוחותיה ניתן למנות את ב.מ.וו, אאודי, פולקסווגן, ניסאן, הונדה וג'נרל מוטורס, היוותה נקודת אור עבור אינטל, המתמודדת עם תחרות קשה בתחום ייצור השבבים מהמתחרות NVIDIA COR QUALCOMM INC -1.64% . ההחלטה לרשום את מובילאיי היא חלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של אינטל תחת המנכ"ל פט גלסינגר להציף ערך בעסקי הליבה שלה. בחודש דצמבר אמר גלסינגר כי אינטל מצפה לקבל את רוב התמורה ממכירת המניות ולהשתמש בחלק מהכספים לבניית מפעלי שבבים נוספים של אינטל. אך החברה הדגישה, כי היא תמשיך להיות בעלת המניות הגדולה בחברה גם לאחר ההנפקה.

בחודש שעבר, הודיעה החברה כי הגישה טיוטת תשקיף חסויה לרשות האמריקאית לניירות ערך (ה-SEC) וזאת לצורך הנפקה ראשונית לציבור בוול-סטריט. אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר. מובילאיי הונפקה בשנת 2014 בבורסה המקומית, אולם בעקבות הרכישה על ידי אינטל מניותיה נמחקו מהמסחר. במקביל, הכנסות החברה עבור אינטל גדלו פי 3. כבר בחודש דצמבר דווח כי על ידי הוול סטריט ג'ורנל (WSJ) כי אינטל מתכננת להנפיק את החטיבה כיחידה נפרדת, זאת עבור שווי דומה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

לפני כמה חודשים דווח כי מובילאיי מהווה את אחד ממנועי הצמיחה המהותיים ביותר עבור אינטל, כאשר דווח שהצמיחות המהותיות ביותר של החברה נבעו משני תחומים, כאשר הראשון הוא תחום האינטרנט של הדברים (IOTG - Internet of the Things). הכנסות הסגמנט היוו במהלך דוחות הרבעון השלישי של החברה קרוב ל-7.1% מכלל הכנסות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.