פוטין ינסה לנקום באירופאים ועל הדרך לשקם את הרובל; ספק אם יצליח
מוקדם יותר היום הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כי חתם על צו הקובע כי החל מחודש אפריל קונים זרים יחויבו לשלם עבור גז רוסי ברובלים. זאת, כחלק מהתגובה הרוסית לסנקציות הקשות שהוטלו על המדינה, בעיקר מצד ארה"ב ומדינות אירופה, אשר חלקן תלויות בגז הרוסי. אך גם כחלק ממהלך נרחב יותר, שנועד לאושש את הכלכלה הרוסית שניצבת בפני אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה.
בהצהרה שנשא לאומה הרוסית אמר פוטין, כי "כדי לרכוש גז טבעי רוסי, עליהם (הרוכשים הזרים) לפתוח חשבונות בבנקים רוסיים. מהחשבונות הללו ישולמו תשלומים עבור גז שנמסר החל ממחר. אם לא יתבצעו תשלומים, אנו רואים בכך ברירת מחדל של הקונים, עם כל ההשלכות הנובעות מכך. אף אחד לא מוכר לנו שום דבר בחינם, וגם אנחנו לא מתכוונים לעשות צדקה".
מנגד, חברות ומדינות רבות במערב דחו את הדרישה של פוטין והודיעו כי לא ירכשו גז רוסי באמצעות רובלים. שר הכלכלה של צרפת, אמר תגובה לדברים כי מדינתו וגרמניה מתכוננות לתרחיש אפשרי לפיו זרימת הגז הרוסי תיעצר - דבר שיכניס את אירופה למשבר אנרגיה מלא. קאנצלר גרמניה אולף שולץ אמר כי מדינתו ערוכה לכל התרחישים, כולל הפסקת זרימת הגז הרוסי לאירופה. זאת, לאחר שאתמול הפעילה המדינה נוהל חירום לפיקוח על יבוא גז ויכולת אחסון, ודחקה בצרכנים וביצרנים להפחית את הצריכה לקראת האפשרות שהזרמת הגז הרוסי תופסק.
על פי רשת בלומברג, במטרה להתמודד עם הפגיעה בביקושים כתוצאה מהמהלך הציעה רוסיה להודו הנחות גבוהות על מכירה ישירה של נפט. יבואנית הנפט השניה בגודלה אסיה היא בין קומץ מדינות שהכפילו את כמות הנפט הגולמי הרוסי, בניגוד ללחץ ולסנקציות הבינלאומיות. בזמן שחביות רוסיות זרמו לאסיה בהיקפים גדולים יותר, בהובלת הודו וסין, בזמן שהקונים ברחבי אירופה וארה"ב נמנעו מכך בעקבות הפלישה לאוקראינה.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- זלנסקי לקראת הפגישה עם טראמפ בשני: "סומך על אמריקה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי המקורות שצוטטו בדיווח, רוסיה הציעה להודים הנחות של עד 35 דולר לחבית על המחירים לפני המלחמה כדי לפתות את הודו להקדים ולרכוש ממנה חביות במחיר מוזל. בנוסף, הציעה רוסה גם תשלומים הנקובים ברופי-רובל באמצעות המערכת להעברת הודעות פיננסיות הרוסית (SPFS), מה שעשוי להפוך את המסחר לאטרקטיבי יותר עבור הודו, נכתב.
מנוף לחץ אבל גם חבל הצלה לרובל
רוסיה מספקת כשליש מהגז של אירופה, כך שהאנרגיה היא המנוף המשמעותי ביותר שעומד לרשותו של פוטין, בניסיונו לפגוע בסנקציות המערביות הגורפות על פלישתו לאוקראינה. המהלך גם נועד לסייע למטבע הרוסי, שירד לשפל היסטורי לאחר הפלישה ב-24 בפברואר, אך מאז התאושש וחזר לרמות בהן נסחר בטרם הפלישה.
מטח הסנקציות שהטיל המערב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה הפיל את הרובל. הסנקציות מצאו את פוטין ורוסיה לא מוכנים, לאחר שצברו רזרבות מט"ח משמעותיות לאורך השנים, מהן נותקו במהרה על ידי המערב. בתגובה, הבנק המרכזי של רוסיה נקט בשבועות האחרונים שורה של צעדים דרמטיים להתערבות בשוק, תוך יישום מדיניות למנוע ממשקיעים וחברות למכור את המטבע וצעדים נוספים המאלצים אותם לקנות אותו. בין הצעדים, הכפיל הבנק המרכזי את הריבית ל-20%, במטרה לעודד את החוסכים הרוסים לשמור את כספם במטבע מקומי. כמו כן הוא כפה על יצואנים להחליף 80% מהכנסותיהם במטבע חוץ ברובל, ואסר על ברוקרים רוסים למכור ניירות ערך שבידי זרים.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
- 5.אנונימי 01/04/2022 14:23הגב לתגובה זויהיה שמח.אני ממשיך לאסוף כל פעם שיש ירידות במניות לוויתן אני לוקח עוד מנה...וחכו למקדח של שברון לנפט מתחת אז בכלל יהיה פה שיגעון
- 4.יריב 01/04/2022 11:47הגב לתגובה זוהאירופים לא יחזרו לעולם להסתמך על גז ונפט מרוסיה. יהיה קצת לא נח, אבל הם יסתדרו מהר מאד בלי הגז הרוסי ולא יחזרו להסתמך עליו לעולם. גם כיום, בלי 500-600 מיליון יורו ליום רוסיה שוקעת מהר. מישהו צריך לממן את הצבא הגוסס באוקראינה ולהאכיל את תושבי רוסיה לפני שיצאו לרחובות. האמריקאים לא לחצו עד עכשיו על הודו העניה להתנתק מרוסיה והם אולי לא יעשו זאת. אבל ייצוא נפט להודו בהנחות ענק ובכמויות מוגבלות (אין צינור בין המדינות וזה רק במיכליות ובאחוזים בודדים מהצריכה ההודית, היה 2% עכשיו קצת עולה) לא יצילו את כלכלת רוסיה. עכשיו גם ברור שסין לא תציל את רוסיה, לא בנשק ולא בייבוא. אם כבר, הסינים ישמחו להשתלט על כלכלת רוסיה ומשאבי הטבע שלה במחירי סוף עונה.
- 3.א-ב 01/04/2022 08:37הגב לתגובה זוהמערב תלוי באופן מחלט באנרגיה ותבואות מרוסיה בייצור סיני ובהודו. המערב דוחף את רוסיה וסין לשלב כוחות ואם ימשיך לשגות הודו תצטרף. רוסיה +סין + הודו והמערב מחוק נופל שדוד לפינוקים ולעצלנות שלו. כדאי למנהיגי המערב להתעשת. אנחנו בישראל צריכים להיות עירניים. השייכות למערב מעניקה לנו בעיקר "כאפות" אירופאיות. גם האמריקאים אינם משענת איתנה. מזון להביא מרוסיה, לממן פיתוחים טכנולוגיים בכסף סיני ולדאוג לבטחון שלנו בעצמנו. נראה לי שזה המתווה אליו אנחנו צועדים.
- 2.שמוליק 31/03/2022 22:56הגב לתגובה זוהם מייצאים הרבה יותר מהיבוא, ורוב היצוא זה גז, נםט וסחורות. אין איך לא להצליח פה במיוחד שסין תעזור להיפטר מהדולר ואירו.
- 1.אלי 31/03/2022 22:41הגב לתגובה זו"What is actually happening, what has already happened? We have supplied European consumers with our resources, in this case gas. They received it, paid us in euros, which they then froze themselves. In this regard, there is every reason to believe that we delivered part of the gas provided to Europe practically free of charge," he said. תקראו, האם מישהו מאיתנו היה עובד בחינם? לא. אז למה שהם יספקו משאבים בחינם? אפשר לשנוא אותו אבל פה 2000% צודק.
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
קמטק שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
