נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
צילום: Getty images Israel

המשבר הרוסי-אוקראיני ב-2014 לא השפיע על מחירי הגז הטבעי; האם ישפיע כעת?

בסיכום חודשי מחירי הגז הטבעי כמעט לא השתנו - למרות שחוו תנודתיות משמעותית במהלכו. לפני כ-8 שנים, התביעה לבעלות רוסית על חצי האי קרים לא השפיעה על המחירים של הגז ושל הפלדיום. האם הפעם זה יהיה שונה?
תומר אמן | (1)

כבר יותר מחודש שבאירופה מסתובבות השמועות על כך שהכוחות הצבאיים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עלולים לפלוש לתוך הגבולות הריבוניים של מדינת אוקראינה הסמוכה. הרקע למתיחות הביטחונית באיזור ברור - רוסיה מאמינה כי אדמת אוקראינה היא זכותה הטבעית ומסרבת בכל תוקף שזאת תצטרף לברית המדינות נאט"ו (NATO) שהוקמה במהלך המלחמה הקרה על מנת למנוע מברית המועצות לפלוש למדינות אירופה הסמוכות לה. 

עד לאחרונה נראה היה כי מתיחות זו אינה דבר יוצאת דופן. כוחות נאט"ו החלו להיאסף על הגבול האוקראיני בזמן שהנשיא הרוסי דחף לכך שכוחותיו יעשו דבר דומה, וכל המצב הזכיר בצורה חסרת תקדים את המתיחות שהתחוללה באיזור בשנת 2014 סביב חצי האי קרים. 

מנגד, את שאר שווקי העולם העסיקו סוגיות שונות. האינפלציה הגואה בארה"ב לצד החלטת הפד להעלאות בקרוב את הריבית בשילוב עם תשואת האג"ח האמריקאי ל-10 שנים ומחירי הנפט שהתעקשו להמשיך לגאות כלפי מעלה הובילו לירידות עמוקות במדדים המובילים בוול סטריט ואיתם - גם בשאר העולם. 

כתוצאה מכך, נראה כי השפעות המשבר הרוסי-אוקראיני גילמו בתוכן כבר את כל הסיכונים שצפויים להשפיע על מחירי הסחורות העולמיים בעקבות המצב, לפחות כך לפי בנק ההשקעות השוויצרי UBS. 

הבנק מתייחס בעיקר לסוגיית מחירי הגז הטבעי, שמחירו אמנם חוו תנודתיות לא קטנה במהלך החודש האחרון - אך בסיכום חודשי הוא נותר יציב, כאשר החוזים העתידיים עליו נסחרים כעת במחיר של 4.15 דולר, דומה לשער בו נסחרו באמצע חודש ינואר האחרון. גם מחירי הפלדיום - מתכת אותה מייצאת רוסיה והינה קריטית עבור שוק הרכבים העולמי בשל היכולת שלה להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה של אותם רכבים - החלו לאחרונה להציג התאוששות (גידול של 32% במחיר המשאב מאז תחילת חודש דצמבר) לאחר שנתיים קשות מאוד של מגפת קורונה. 

גם האינפלציה האירופאית מצביעה על תמונה טובה עבור השווקים המקומיים, כאשר זו גבוהה מאוד (5.1%) באופן יחסי - בעיקר בעקבות השפעות מגפת הקורונה, אם כי עדיין נמוכה ממקבילתה האמריקאית (7.5%). במידה והמתיחות הבטחונית בין המדינות תישאר כפי שהיא, סבור הבנק כי השוק הפיננסי לא צפוי להיפגע בצורה קשה יותר ממה שהציג עד כה. 

מנגד, חשוב לציין שבמידה והפגיעה הנוכחית בשווקים קרי האינפלציה, מחירי המתכות ומחירי הגז הטבעי אינה קשורה למצב הגיאופוליטי במזרח אירופה, כל שיפור במצבו לא צפוי להשפיע על השווקים הגלובלים בכלל, כי אם רק על אוקראינה ורוסיה עצמן. 

קיראו עוד ב"גלובל"

כאשר ארתה מתיחות פוליטית דומה בחצי האי קרים, כאמור לפני כ-8 שנים, לא השפיע המצב בצורה נכרת על השווקים הפיננסים. מעבר למדד ה-MSCI האירופאי וכן מחירי הפלדיום, כל שאר המדדים נשארו יציבים פחות יותר, ונראה כי כעת השוק מתמחר את המצב בצורה דומה, ואינו מאמין שהמצב יחריף מעבר. מנגד חשוב לציין שהמצב הנוכחי נמצא בפוטנציאל החרפה, ובמידה וכך יקרה - גם ההשפעה על השווקים הפיננסים. 

מעבר לכוחות הרבים - בין אם הרוסים ובין אם האוקראינים - שמוצבים על הגבול, גם לחץ גובר מטעם ממשל ארצות הברית וכן האיחוד האירופאי בדבר סנקציות חריפות אותן מתכננות הממשלות להפעיל מפלפלת את העסק אף יותר. במידה והמדינות אכן תפעילנה את הלחץ המתוכנן, לא תוכל רוסיה לייצא את משאבי הגז והפלדיום כפי שעשתה בעבר, וזאת עבור שוק הנמצא גם ככה במחסור מלאים לא קטן. 

במידה והמצב הבטחוני אכן יחריף או במצב בו אחת המדינות תבחר לפלוש (כאשר רוסיה נמצאת בסבירות גבוהה הרבה יותר), ידרשו המשקיעים לבצע סוג של גידור על השקעותיהם. גידור באמצעות השקעה בשווקי המניות אפשרית, אם כי הנטייה שלו להיות תנודתי מאוד בייחוד בתקופות לא יציבות שכאלו הופכת אותו לבחירה מסוכנת מעט. השקעה בסחורות צפויה להיות תנודתית פחות, בייחוד כאשר המצב הגיאופוליטי מאפשר פחות או יותר לדעת על אילו סחורות ניתן להסתמך בהשקעה, ועל אילו פחות.

ההשקעה המגודרת ביותר לעומת זאת, כך לדברי UBS - היא דווקא מט"ח. הבנק מציין כי ערכו של מטבע הרובל הרוסי עלה בכ-36% במהלך שלושת החודשים האחרונים וזאת ביחס למדד ה-EMFX שעלה בתקופה זו בכ-10% אחוזים בלבד, דבר שבייחוד בעת של קונפליקט צבאי אל מול לרוסיה עשוי להפוך אותו מחד ליציב ומאידך ולמניב במיוחד. 

גורמים בשוק האמריקאי שסקרו גם הם את המצב מאמינים כי המתיחות הבטחונית דווקר רק מתחילה לקצור את פירותיה ולהשפיע על שווקי המניות. לראייה הם מציינים את המניות האירופאיות שמושפעות בצורה נכרת בעקבות המצב, בעיקר מדד ה-DAX הגרמני המקביל למדד הנאסד"ק ומאגד בתוכו בעיקר חברות גדולות ומקומיות. הירידות במדד היום הגיעו עד לשיעור של כ-3%. 

לא מדובר רק במניות שקרובות גיאוגרפית לאיזורי המתיחות, כאשר השווקים האסייתים ננעלו הבוקר בירידות שערים של עד כ-1.5%, החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול-סטריט נסחרו גם הם בירידות במרבית היום. מחירי הנפט גבוהים גם הם, ונסחרים כעת סביב ה-92.69 דולר לחבית נפט מסוג WTI ו-93.79 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. 

מנגד, חשוב לציין כי טרם ברור אם מחירי הנפט גבוהים אכן בעקבות המתיחות הרוסית-אוקראינית, מחסור מפתיע במלאים לאחר שהשפעת וריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה הייתה נמוכה מהצפי או כלל בעקבות העובדה כי ארגון OPEC מעדיף בשלב זה להימנע מלקחת פעולה קונקרטית על מנת להשפיע על מחירי המשאב. 

אחד מהמכשירים הפיננסים שהושפעו בצורה הנכרת ביותר כתוצאה מהמצב היה שוק האג"ח האמריקאי. בשבוע שעבר עלה מדד המחירים לצרכן המקומי ב-2% נוספים, הנתון הגבוה ביותר עליו עמד בארבעת העשורים האחרונים. מנגד, התשואה על אג"ח ארצות הברית ירדה מתחת לרף ה-1.92% בעקבות דוח האינפלציה (אם כי כעת עומדת על 1.98%). 

לא רק המשקיעים ירכזו תשומת ליבם בשלב זה על שוק האג"חים, כי אם גם הבנק המרכזי האמריקאי. סקר שנערך בשווקים האמריקאים מצא כי 56% מהנשאלים מאמינים שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית בכ-0.5% בחודש מרץ הקרוב, וזאת לאחר שסקר דומה שנערך בשווקים האמריקאים לפני פחות משבוע הראה כי 94% מהנשאלים האמינו כי כך יקרה. 

נתונים אלו יכולים להעיד על כך שהבנק המרכזי צפוי לעקוב בחצי עין לא רק על נתוני העבר, כי אם גם על המצב בשטח והצפי לעתיד. עימות במרכז אירופה, במיוחד כזה בעל פוטנציאל לערב מדינות נוספות ברחבי העולם, הוא אירוע מהותי מספיק על מנת לנרמל את תשואת האג"חים ואיתם גם לעכב בזמן מסויים את העלאות הריבית, גם אם לטווח הקרוב. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פוטין רוצח!!! (ל"ת)
    שון 15/02/2022 00:01
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.