רכב וולוו
צילום: Istock

לומינר מזנקת 7%: וולוו תשתמש בטכנולוגיה של החברה

זאת בהמשך לשמועות לא מאומתות על שיתוף פעולה בין החברה לבין טסלה, סקטור הלידארים בו פועלת החברה הוא ללא ספק בעל פוטנציאל - אך גם יש להיות מודעים לסיכונים 
גלעד מנדל | (4)
נושאים בכתבה וולוו לומינאר

המניה של חברת פיתוח הלידארים לומינאר (סימול: LAZR) מזנקת כעת במסחר, זאת לאחר שדווח כי חברת הרכב VOLVO צפויה להכניס את הלידארים של החברה לכל הרכבים החשמליים שתייצר בעתיד, כאשר השילוב הראשון יעשה עם רכב השטח שוולוו צפויה להשיק בקרוב.

ההסכם הזה בא לאחר שמועות שבין לומינר לבין חברת טסלה של אילון מאסק - נרקם שיתוף פעולה כל שהוא, במסגרתו ההערכות היו כי בחלק מרכבי טסלה ישולבו המערכות של לומינאר ואף הופצה תמונה של רכב טסלה הנושא את המערכת של לומינר - תמונה שאמינותה שנויה במחלקות. בכל מקרה - משתי החברות לא יצא דיווח רשמי כל שהוא.

הלידארים שגורים בפיהם של רבים כ-"עיניים של הרכבים האוטונומיים" - אך יעילותם מוטלת בספק על ידי חלק מהאנשים; ביניהם גם אילון מאסק עצמו שביקר אותם כמה וכמה טען ואף אמר כי שימוש בלידארים היא "דרך שרק טיפשים יבחרו בה".

גם לישראל יש ייצוג בענף כאשר חברת  INNOVIZ TECHNOLOGIES  הישראלית שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 81 בצבא - התמזגה עם ספאק כתוצאה מכך נרשמה גם היא למסחר בוול סטריט והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.4 מיליארד דולר. לחברה יש שיתוף פעולה עם חברת BMW ובתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 היא רשמה הפסד תפעולי של כ-50 מיליון דולר.

חברת לומינאר נחשבת לסמן הימני של הסקטור ונסחרת לפי שווי של כ-8.2 מיליארד דולר - חשוב להדגיש שלמרות הפוטנציאל, הסקטור טומן בחובו לא מעט סכנות. החברות בו הפסדיות, כאשר לומינר לדוגמה רשמה הפסד הפסד תפעולי של 86.7 מיליון דולר בשנת 2020. כל החברות בסקטור ללא הכנסות מהותיות והמערכות של חלקן לא נוסו בהיקף מספק על מנת להעיד על יעילותן.

גם אם אכן הלידארים יתגלו כיעילים ויהיו "המצאת המאה" - עדיין יכול להיות שרק חלק מהחברות יגיע למערכות שמיושמות בשטח בהיקפים גדולים ובכל מקרה, יהיה לחברות קשה להצדיק את שווי השוק המצרפי האדיר שלהן בשנים הקרובות, אם כי ביחס לתחזיות שהן סיפקו ל-2024-2025 הרי שמדובר בשווי על פניו ראוי.

לומינר לדוגמה מצפה להכנסות של כ-1 מיליארד דולר ב-2025 וקצב צמיחה של כ-50%. האבידטה יהיה של מאות מיליונים בודדים ב-2025.  

כל החברות בענף נכנסו לוול סטריט דרך ספאקים. אבל למעט לומינר שמככבת כל היתר מדשדשות סביב המחיר של מניית הספאק - כך לגבי אינווז, אוסטר ואווה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אוטונומי 27/06/2021 16:08
    הגב לתגובה זו
    המערכת של אינוויז עולה פחות והרבה יותר איכותית, יקח קצת זמן לשוק להבין ואז האיכות והמחיר ידברו
  • 3.
    יש גם את פורסייט הישראלית ! (ל"ת)
    עמי 25/06/2021 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע 25/06/2021 09:05
    הגב לתגובה זו
    לומינר נחתכה בחצי...שווי השוק היום יותר הגיוני בהתחשב בחוזים ואספקות עדיתיות
  • 1.
    שגיא 24/06/2021 23:09
    הגב לתגובה זו
    מחר שבוע הבא חוזרת ל22 דולר.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.