שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים בשבוע המסחר החולף. האנליסטים שמים במרכז את החלטת הריבית של הפד', שצפויה להתפרסם ביום רביעי במהלך יום המסחר. לצד זאת, הם מנסים להסביר מדוע שוק האג"ח לא הגיב לעלייה בנתוני האינפלציה בחודש מאי. לא צפויים שינויי מדיניות ביום רביעי יפרסם הפד' את החלטת הריבית לאחר שני ימי דיונים בוועידת השווקים הפתוחים. ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מעריכים כי לא צפויים שינויים משמעותיים במדיניות ה-FOMC בשלב זה, אבל יתכן שמידת האופטימיות הרבה שהייתה בהצהרה של אפריל כבר לא תחזור על עצמה. לדבריהם, "לאחרונה, הנתונים מצביעים על התמתנות והתייצבות בקצב ההתאוששות, זאת לאחר הזינוק הראשוני. צמיחת התוצר ברביע השני של 2021 צפויה להיות כ-10% במונחים שנתיים, תוך חזרה של רמת הפעילות אל הרמה שלפני פרוץ המגיפה, אך זה נובע כמעט לחלוטין מהמומנטום החזק שבא מצעדי ההרחבה התקציבית ומשלוח הצ'קים לציבור". "עם סיום מהלכים אלו, של פתיחה מחודשת והרחבה תקציבית נקודתית וגדולה למשקי הבית, נראה שהצמיחה במחצית השנייה של השנה תתמתן ותתייצב. במבט קדימה, חשוב לציין את המחסור בצד ההיצע, שמתחיל להגביל את קצב הצמיחה, בעיקר בתחום הייצור. הדגש על מגבלות ההיצע קיים בשוק העבודה, עם עובדים שאינם מעוניינים לשוב לעבודה בינתיים ומחסור במקצועות נדרשים, וגם בסחורות ספציפיות (מוליכים למחצה לדוגמא) בדרך שתעכב את מהירות ההתאוששות. קרוב למחצית החברות שנדגמו בארה"ב מדווחת על משרות פנויות שלא הצליחו לאייש". הפד' עשוי עוד השבוע להתחיל מפנה במדיניות הסופר-מרחיבה שלו מנגד, לאחר שבוע שעבר התייחס להתבטאויות האחרונות מצד בכירי הפד', אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, מעריך שהפד' דווקא יעביר מסר בפגישתו השבוע שהוא עשוי להתחיל בצמצום הרכישות עד סוף השנה. אגב, גם אם מסר זה לא יופיע. לדבריו, "גם אם שוק האג"ח לא יודע הרבה על האינפלציה העתידית, מספיק שהוא יצדק בציפייה שלו שה-FED לא ישנה את מדיניותו, מה שימנע עליית תשואות. אולם, להערכתנו, סימנים שונים עשויים להצביע שה-FED דווקא עשוי להתחיל לסגת ממדיניותו בקרוב, אולי כבר בישיבתו השבוע." "ראשית, רבים מדוברי הפד' התחילו לאחרונה להתייחס בחיוב לנחיצות הדיון בנושא זה. שנית, שרת האוצר האמריקאית השמיעה בשבוע שעבר דברי עידוד באמירתה שריבית מעט יותר גבוהה תוכל להועיל לכלכלה האמריקאית. אומנם בימינו העולם מתנהל קצת שונה מהכתוב בספרי הכלכלה, אך קשה בכל זאת לדמיין מצב בו הבנק המרכזי ימשיך להתנגד להידוק המדיניות, למרות ברכתו של משרד האוצר." "שלישית, הבנקים המרכזיים בעולם לא מחכים לפד' ומתחילים לשנות את המסר. בשבוע שעבר הצטרף לקבוצה זו הבנק המרכזי של קוריאה שנתן רמז ברור לגבי כוונותיו להעלות את הריבית. ה-ECB אומנם אמר שרכישותיו ימשכו בקצב מואץ במהלך הרבעון השלישי, אך לא נתן שום התחייבות מעבר לכך. עלייה משמעותית בתחזיות הצמיחה שלו לשנים 2021-2022 עשויה לרמוז שגם הוא עשוי להתחיל לצמצם רכישות לקראת סוף השנה. "רביעית, הנתונים המתפרסמים מגבירים ספקות ביחס לזמניות האינפלציה ומעלים חשש שהבנק המרכזי עלול להישאר "מאחורי העקום". נקיטת צעדים באיחור עלולה להגדיל סיכון למיתון. לבסוף, נראה, שכבר כעת ה-FED מתחיל לחרוג מכללי מדיניותו החדשה עלייה הכריז באוגוסט 2020 במסגרתה הוא יכול לאפשר "to achieve inflation moderately above 2 percent for some time". למה שוק האג"ח לא הגיב לעלייה באינפלציה? מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה ב- 0.6% (הצפי היה ל- 0.4%), אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.7% (הצפי היה ל- 0.4%) לאחר שעלתה ב-0.9% באפריל, והשלימה עלייה של 3.8% שנה אחורה. עם זאת, שוק האג"ח בארה"ב לא הגיב כלל להפתעת המדד. לדברי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון "השוק סבור שמדובר בהאצת אינפלציה זמנית (טרנזיטורית). עדיין, בעבר הפתעות באינפלציה כן השפיעו על התשואות. עד כמה באמת מדובר בתופעה זמנית? בארה"ב (בניגוד לישראל) צפויים לחצי השכר להימשך בשל התמיכות הממשלתיות והשבתת בתי הספר (הורים לא ששים לחזור לעבודה) עד ספטמבר." "בנוסף, ביידן מכין בקנה עוד שתי תוכניות פיסקאליות רחבות היקף ומעודד את העלאת שכר המינימום. בישראל ליברמן פועל לביטול חוק החל"ת עד גיל 40. הבדל נוסף: בישראל קיים לחץ בסיסי להתחזקות השקל לעומת לחץ בסיסי להיחלשות הדולר. עדיין אנו סבורים שצפוי לחץ לעליית תשואות בארה"ב לכיוון 1.7% עד סוף השנה."