מעבדה ניסוי אבחון חיסון קרן פימי
צילום: צילום: דיויד גארב

האם יש למניית ביונטק עוד אפסייד חוץ מהחיסון לקורונה?

אחרי הבוננזה של החיסון לקורונה, השותפה של פייזר נמצאת במרחק של שנים עד אישור הטיפול התרופתי הבא שלה. מה זה אומר על המניה?
ארז ליבנה |

לא מעט מילים נשפכו על תעשיית החיסונים נגד הקורונה. כל ענקיות הפארמה העולמיות משתתפות במירוץ שבעצם עוד לא נגמר, בשל הופעתם של כמה מוטציות חדשות. כל העולם שם. חברות מארה"ב, מסין, מרוסיה והאיחוד האירופי. יש במירוץ הזה כמה שמות בולטים שמכירים כמעט בכל בית, בהם ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), אסטרה זנקה (AZN), גלקסו סמית קליין (GSK) ועוד. אז פרט למודרנה (MRNA), בין כלל הענקים, בולטת ביונטק (BNTX) הגרמנית.

 

לא בכדי. בהתבסס על הטכנולוגיה של החברה הגרמנית הקטנה, יחד עם פייזר (PFE), החברות הצליחו לא רק להגיע ראשונים לקו היעד של אישור רגולטורי של מנהל המזון והתרופות (FDA) האמריקאי, החיסון יעיל נגד מרבית הוורייאנטים של הקורונה ובאחוזים מרשימים של למעלה מ-90%. זה לבדו הישג טכנולוגי ורפואי ראשון מן המעלה.

 

עד להתפרצות ושיתוף הפעולה המוצלח, בינוטק הייתה סטארט-אפ קטן מתחום הביוטכנולוגיה למציאת טיפול יעיל לסרטן. אבל נראה שבשילוב של קצת מזל והרבה עבודה, כל הכוכבים התיישרו לביונטק. היא הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2019, רק 3 חודשים לפני ההתפרצות הרשמית בעולם, כשנגיף הקורונה רק החל לדגור במחוז ווהאן שבסין. אי אז, החלה להיסחר לפי 13.8 דולר למניה. נכון לסגירה של יום שישי האחרון היא כבר נסחרת לפי מחיר של כמעט 114 דולר למניה, שמהווים אפסייד של 725% והגעה לשווי שוק מטורף של 27.5 מיליארד דולר.

 

בינתיים, בשבועות האחרונים פייזר הודיעה, כי תתחרה בביונטק ותתחיל לייצר חיסונים וטיפולים מבוססי mRNA – הטכנולוגיה פורצת הדרך שאפשרה את החיסון לקורונה – באופן עצמאי. אבל לא כל כך צריך לדאוג לביונטק. החברה עשתה כל כך הרבה כסף מהחיסון, שהיא הקימה לעצמה מרכז מחקר חדש. רק השנה היא צפויה לגרוף 11 מיליארד דולר על ה-1.4 מיליארד חיסונים שהחברות מכרו, כשהן מסוגלות לייצר עוד 1.1 מיליארד חיסונים במקרה הצורך.

 

אבל לפני כל הקורונה, ביונטק הייתה חברה שמתעסקת בטיפול בסרטן ושם ייקח עוד לא מעט זמן עד שהטיפולים שלה יבשילו, כשאין לה אף טיפול אחר שעבר את שלב 2 בניסויים הקליניים. כלומר יש לה עוד שנים עד שכסף ממקורות נוספים יוזרם לחברה.

 

פרופ' אוגור סאהין הגרמני, מי שהקים את ביונטק, הפך למיליארדר בשנה האחרונה, אבל הוא עדיין לא מכר אפילו מניה אחת לרפואה – ככה זה כשהכול עדיין על הנייר. "אני חוקר סרטן", אמר סאהין בראיון לבארונס. "לא פתחתי את החברה כדי להפוך למיליארדר, אלא רק כדי להביא את הרעיונות והטיפולים שלנו לחולים.

 

"אנחנו מוכנים ומזומנים להוציא את הכסף שהרווחנו. כשיש סכומים כאלה, אפשר לפתור בעיות לטווח ארוך ולהביא כוח אדם מיומן ואיכותי ולהגדיל את ההזדמנויות העומדות בפנינו ואת המשאבים", הוסיף.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ב-SVB לירינק אומרים, כי החברה לא תייצר הכנסות חדשות עד 2025, כשמנגד המשקיעים השוריים על המניה אומרים כי האישור של הטכנולוגיה של החברה תזרז אישורים של טיפולים נוספים. אבל השאלה האמיתית היא כמה זמן יימשכו ההכנסות מהקורונה. לפי נתונים של פאקטסט, פייזר צפויה להרוויח השנה 15 מיליארד דולר, כשב-2023 הנתון הזה צפוי לרדת ל-1.1 מיליארד דולר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.