גרטה טונברג
צילום: PR

גרטה כנראה מרוצה מנתוני הזיהום ויש משבר שמתבשל בסקטור הביטוח

האוויר הרבה יותר טוב ונראה שכרגע המרוויח העיקרי מהמשבר הוא הטבע, כשחיות משתלטות על שטחים שבני אדם מפנים ולמה נפילות של חברות ביטוח אירופאיות יכולות להביא למפולת בסקטור. סיכום שבועי 
ארז ליבנה | (9)

בנוסף לחיסכון הגדול של הכיס על הוצאות שוטפות, כל מי שיצא מהבית בשבועיים האחרונים ודאי שם לב לתופעה משונה ולא מוכרת, לפחות לא בערים הגדולות והעמוסות של המרכז. זו אחת התופעות החיובית מאוד והבודדות שהחלו מאז שחיינו הפכו לסגר בשל וירוס הקורונה המתפשט. כל מי שיצא רק לכמה רגעים ונשם עמוק - מבלי לחשוב שהוא נושם את הנגיף - הרגיש את אותה התופעה מרעננת. 

אני מדבר כמובן על אוויר נקי. האוויר נקי יותר. זו עובדה. 70% פחות רכבים על הכביש, פחות פעילות מסחרית בים ובאוויר, פחות עבודה במפעלים וריווח כללי במרחב הציבורי יחד מעט גשם שביקר אותנו, יצרו תנאים מדהימים לאפשרות לנשום טוב יותר. הנה עוד משהו שאפשר לומר תודה לקורונה.

לוחמי המשבר האקלימי נלחמים שנים להורדת כמות זיהום האוויר. היעדים של הממשלות, לא משנה כמה נועזים יהיו, אף פעם לא מספיקים להם. הם תמיד רוצים עוד. על פניו, הפעילה החברתית בת ה-16, גרטה תונברג - שלמרות המוזרות שלה, אני בעדה לגמרי - שזכתה כאשת השנה של טיים ל-2019, מקבלת את חלום חייה. אולי לא בדרך שהיא רצתה, אבל עם התוצאות קשה להתווכח. חברי גרינפיס עכשיו בטח מחזיקים ידיים ושרים קומביה לחופי אנטארקטיקה עם כמה דובי קוטב. 

צילומי לווין מוכיחים שמה שהיה בסין, שם מחוז חוביי התעשייתי נכנס להסגר והוריד את רמת זיהום האוויר בעד 30% (לפי נתוני נאס"א), עכשיו קורה גם באירופה וגם בארצות הברית. חלקיקי ה-NO2 הם חלקיקים רעילים שנוצרים כתוצאה משריפת פחמן ועפים לאטמוספירה, אותם מודדים בצילומי לווין וכך יודעים לכמת את הזיהום. אז נכון שלוקח כמה שבועות עד שהחלקיקים האלה נעלמים מהאטמוספירה, אבל פה על הקרקע כבר מרגישים את ההבדל וזו כבר נקודה חיובית.

דיווחנו כאן על כך כבר לפני חודשיים, שמדד זיהום אוויר הוא אחד מהמדדים החשובים לבדיקת חזרה לשגרה של משק. אמנם זיהום אוויר הוא דבר שאיש אינו רוצה, אבל הוא גורם בלתי תלוי שנוצר כתוצאה מפעילות תעשייתית ותנועת רכבים. גם פעילות תחנות כוח פחמיות הן אינדיקטור, גם כמות האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית וגם רכישות הנדל"ן. 

בפרמטרים האלה אנחנו אולי בתחתית כרגע, אבל היי לפחות אפשר להוציא את הראש מהחלון וליהנות מאוויר טוב.  

החיות חוזרות להשתלט על מרחבי מחייה

אם פה בארץ דיברנו על אוויר נקי, אז בצרפת החלו התושבים לשים לב לעוד תופעה משונה. ציוץ ציפורים. פתאום שומעים אותן שרות. אולי הסיבה היא שכולם נמצאים בבית ויש שקט בחוץ, אבל מחקרים הראו שציפורים מצייצות הרבה יותר בסוף השבוע, כי אין את זיהום הרעש. 

באוקלנד שבקליפורניה, להקות של תרנגולי הודו מקרקרים ברחובות, ביפן מצאו עופרים הולכים בתחנות רכבת ובהודו, בבירה מומבאי, לראשונה מזה שנים תושבים ראו דולפינים במקום הספינות השטות ומרחיקות את החיות המימיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלי קשר, בבריטניה ביטלו השנה את עונת הציד והירידה בכמות הדיג באביב, יביא לפריחה קצרת מועד לחיות ודגים שנתונים לציד ודיג שמכווצים אוכלוסיות שלמות. גם בארץ זה קרה, כשאיילים השתלטו על הטיילת של אילת. ישנם לא מעט מקרים שכאלה, מספיק לחפש בחדשות בגוגל או בטוויטר. מדובר במחזות שובי לב, שלא באמת חשבנו שנראה.

אז נכון, אחרי שנים של ניצול של משאבי הטבע, כמה חודשים לא באמת יעשו הבדל, אבל הנה עוד תופעה מעניינת ומשמחת.

מה יהיה על סקטור הביטוח אחרי המשבר?

בסוף השבוע שעבר, ה-Boston Consulting Group, חברת ייעוץ אסטרטגי הפועלת משנות ה-70, פרסמה סדרת הוראות לחברות הביטוח - שנכונות להרבה מאוד עסקים - על איך ראוי להיערך לקורונה.

במסמך המרתק - יש לציין - ה-BCG אומרים איך לבנות תרחישים לעסק, איך להכין את החברה לשינויים שצפויים, במאין מעבר לניהול מהיר ותגובתי. כלומר, ממעבר של משחק שחמט ארוך טווח, על חברות לשחק פינג פונג עם המצב ולהתאים את עצמן אליו, להכיר במגרעות שלהן ולפעול לחזקן. נכון, הקורונה זה משחק ארוך טווח, אבל הוא נמצא בשוק משתנה, כשאיש לא יודע מי המנצחים שיעלו כתוצאה מהמשבר. 

בתוך המסמך הארוך הסתתרה פסקה אחת, שמלמדת על בעיה שמתבשלת בשווקים האירופאיים ועלולה להתגלגל למשבר חמור ורחב היקף בסקטור הביטוח. "אנו צופים שרגישות ליחסי Solvency II הקשורים לתהפוכות בשוק תהיה נקודת תורפה משמעותית בחברות ביטוח. אנו מעריכים שמאז תחילת 2020 כבר חלה ירידה של 20-15 נקודות האחוז ביחס Solvency II", כתבו ב-BCG. 

"ירידה נוספת של 10-5 נקודות האחוז עשויה להתרחש בחברות ביטוח בעלות חשיפה משמעותית לאג"ח ממשלתיות בדרום אירופה (לדוגמה, איטליה), וגידול של 100 ויותר נקודות בסיס במרווח לעומת אג"ח של ממשלת גרמניה. תנודתיות נוספת צפויה בהמשך עם השפעה שלילית על יחסי Solvency II", הוסיפו.

אלה לא חדשות טובות. לפי מה שהם כותבים, חלק ניכר מהשוק הולך לכיוון של חדלות פרעון, כך שסביר להניח שבקרוב נראה שחקנים גדולים בולעים לתוכם את הקטנים או השבירים.

אבל צריך להבין ששוק הביטוח העולמי בנוי כמו רשת - חברה קשורה לחברה קשורה לחברה. למה? בדיוק למקרים כמו אלה. במקרה של עלייה של תביעות באזור אחד של העולם, יש גיבוי מאזור אחר שהוא מרוויח מאוד.

כך, במצבי קיצון אפשר להישאר עם הראש מעל המים - הבעיה שעכשיו כולם טובעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 05/04/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    הטבע "נושם" לרווחה,והחור באוזון מצטמצם!
  • 6.
    חכו 05/04/2020 01:47
    הגב לתגובה זו
    אז ימדדו חברות לפי פרמטר תעסוקתי, ולא לפי פופליזים הרסני. החברות הירוקות לא מעסיקים כמעט עובדים, השקעה ראשונית וכסף זורם. שיבינו מה זה עושה להם תקום מחאה הפוכה נגד אותם חברות שמנצלות את המדינות ולא מייצרים להם תועלת תעסוקתית וגורפות את הרווחים.
  • 5.
    אזרח 05/04/2020 01:42
    הגב לתגובה זו
    אם האוכלטסיה המבוגרת מדוללת אומר שממוצע התמותה גם יורד לכן גם גיל הפרישה צריך לרדת.
  • 4.
    יוסי 05/04/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    אם רוב הנפטרים מקורונה הם אנשים מבוגרים, זה לא אמור"לעזור", לחב' הביטוח והפנסיות?
  • לרון 05/04/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    את טבלאות התמותה!
  • ארז ליבנה 05/04/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    זה הסכום המשמעותי באמת... לא בטוח שיהיה מי שישלם אותו בסוף התהליך
  • 3.
    הקבלה 04/04/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם לא ימותו מהמחלה ימותו אנשים מעוני ופשיטת רגל.
  • 2.
    פשוט מקסים. אחד היתרונות הגדולים של הנגיף (ל"ת)
    רון 04/04/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא נלחמה למען האקלים אבל לא צפתה להכחדה מוירוס. (ל"ת)
    א 04/04/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.