גרטה טונברג
צילום: PR

גרטה כנראה מרוצה מנתוני הזיהום ויש משבר שמתבשל בסקטור הביטוח

האוויר הרבה יותר טוב ונראה שכרגע המרוויח העיקרי מהמשבר הוא הטבע, כשחיות משתלטות על שטחים שבני אדם מפנים ולמה נפילות של חברות ביטוח אירופאיות יכולות להביא למפולת בסקטור. סיכום שבועי 
ארז ליבנה | (9)

בנוסף לחיסכון הגדול של הכיס על הוצאות שוטפות, כל מי שיצא מהבית בשבועיים האחרונים ודאי שם לב לתופעה משונה ולא מוכרת, לפחות לא בערים הגדולות והעמוסות של המרכז. זו אחת התופעות החיובית מאוד והבודדות שהחלו מאז שחיינו הפכו לסגר בשל וירוס הקורונה המתפשט. כל מי שיצא רק לכמה רגעים ונשם עמוק - מבלי לחשוב שהוא נושם את הנגיף - הרגיש את אותה התופעה מרעננת. 

אני מדבר כמובן על אוויר נקי. האוויר נקי יותר. זו עובדה. 70% פחות רכבים על הכביש, פחות פעילות מסחרית בים ובאוויר, פחות עבודה במפעלים וריווח כללי במרחב הציבורי יחד מעט גשם שביקר אותנו, יצרו תנאים מדהימים לאפשרות לנשום טוב יותר. הנה עוד משהו שאפשר לומר תודה לקורונה.

לוחמי המשבר האקלימי נלחמים שנים להורדת כמות זיהום האוויר. היעדים של הממשלות, לא משנה כמה נועזים יהיו, אף פעם לא מספיקים להם. הם תמיד רוצים עוד. על פניו, הפעילה החברתית בת ה-16, גרטה תונברג - שלמרות המוזרות שלה, אני בעדה לגמרי - שזכתה כאשת השנה של טיים ל-2019, מקבלת את חלום חייה. אולי לא בדרך שהיא רצתה, אבל עם התוצאות קשה להתווכח. חברי גרינפיס עכשיו בטח מחזיקים ידיים ושרים קומביה לחופי אנטארקטיקה עם כמה דובי קוטב. 

צילומי לווין מוכיחים שמה שהיה בסין, שם מחוז חוביי התעשייתי נכנס להסגר והוריד את רמת זיהום האוויר בעד 30% (לפי נתוני נאס"א), עכשיו קורה גם באירופה וגם בארצות הברית. חלקיקי ה-NO2 הם חלקיקים רעילים שנוצרים כתוצאה משריפת פחמן ועפים לאטמוספירה, אותם מודדים בצילומי לווין וכך יודעים לכמת את הזיהום. אז נכון שלוקח כמה שבועות עד שהחלקיקים האלה נעלמים מהאטמוספירה, אבל פה על הקרקע כבר מרגישים את ההבדל וזו כבר נקודה חיובית.

דיווחנו כאן על כך כבר לפני חודשיים, שמדד זיהום אוויר הוא אחד מהמדדים החשובים לבדיקת חזרה לשגרה של משק. אמנם זיהום אוויר הוא דבר שאיש אינו רוצה, אבל הוא גורם בלתי תלוי שנוצר כתוצאה מפעילות תעשייתית ותנועת רכבים. גם פעילות תחנות כוח פחמיות הן אינדיקטור, גם כמות האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית וגם רכישות הנדל"ן. 

בפרמטרים האלה אנחנו אולי בתחתית כרגע, אבל היי לפחות אפשר להוציא את הראש מהחלון וליהנות מאוויר טוב.  

החיות חוזרות להשתלט על מרחבי מחייה

אם פה בארץ דיברנו על אוויר נקי, אז בצרפת החלו התושבים לשים לב לעוד תופעה משונה. ציוץ ציפורים. פתאום שומעים אותן שרות. אולי הסיבה היא שכולם נמצאים בבית ויש שקט בחוץ, אבל מחקרים הראו שציפורים מצייצות הרבה יותר בסוף השבוע, כי אין את זיהום הרעש. 

באוקלנד שבקליפורניה, להקות של תרנגולי הודו מקרקרים ברחובות, ביפן מצאו עופרים הולכים בתחנות רכבת ובהודו, בבירה מומבאי, לראשונה מזה שנים תושבים ראו דולפינים במקום הספינות השטות ומרחיקות את החיות המימיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלי קשר, בבריטניה ביטלו השנה את עונת הציד והירידה בכמות הדיג באביב, יביא לפריחה קצרת מועד לחיות ודגים שנתונים לציד ודיג שמכווצים אוכלוסיות שלמות. גם בארץ זה קרה, כשאיילים השתלטו על הטיילת של אילת. ישנם לא מעט מקרים שכאלה, מספיק לחפש בחדשות בגוגל או בטוויטר. מדובר במחזות שובי לב, שלא באמת חשבנו שנראה.

אז נכון, אחרי שנים של ניצול של משאבי הטבע, כמה חודשים לא באמת יעשו הבדל, אבל הנה עוד תופעה מעניינת ומשמחת.

מה יהיה על סקטור הביטוח אחרי המשבר?

בסוף השבוע שעבר, ה-Boston Consulting Group, חברת ייעוץ אסטרטגי הפועלת משנות ה-70, פרסמה סדרת הוראות לחברות הביטוח - שנכונות להרבה מאוד עסקים - על איך ראוי להיערך לקורונה.

במסמך המרתק - יש לציין - ה-BCG אומרים איך לבנות תרחישים לעסק, איך להכין את החברה לשינויים שצפויים, במאין מעבר לניהול מהיר ותגובתי. כלומר, ממעבר של משחק שחמט ארוך טווח, על חברות לשחק פינג פונג עם המצב ולהתאים את עצמן אליו, להכיר במגרעות שלהן ולפעול לחזקן. נכון, הקורונה זה משחק ארוך טווח, אבל הוא נמצא בשוק משתנה, כשאיש לא יודע מי המנצחים שיעלו כתוצאה מהמשבר. 

בתוך המסמך הארוך הסתתרה פסקה אחת, שמלמדת על בעיה שמתבשלת בשווקים האירופאיים ועלולה להתגלגל למשבר חמור ורחב היקף בסקטור הביטוח. "אנו צופים שרגישות ליחסי Solvency II הקשורים לתהפוכות בשוק תהיה נקודת תורפה משמעותית בחברות ביטוח. אנו מעריכים שמאז תחילת 2020 כבר חלה ירידה של 20-15 נקודות האחוז ביחס Solvency II", כתבו ב-BCG. 

"ירידה נוספת של 10-5 נקודות האחוז עשויה להתרחש בחברות ביטוח בעלות חשיפה משמעותית לאג"ח ממשלתיות בדרום אירופה (לדוגמה, איטליה), וגידול של 100 ויותר נקודות בסיס במרווח לעומת אג"ח של ממשלת גרמניה. תנודתיות נוספת צפויה בהמשך עם השפעה שלילית על יחסי Solvency II", הוסיפו.

אלה לא חדשות טובות. לפי מה שהם כותבים, חלק ניכר מהשוק הולך לכיוון של חדלות פרעון, כך שסביר להניח שבקרוב נראה שחקנים גדולים בולעים לתוכם את הקטנים או השבירים.

אבל צריך להבין ששוק הביטוח העולמי בנוי כמו רשת - חברה קשורה לחברה קשורה לחברה. למה? בדיוק למקרים כמו אלה. במקרה של עלייה של תביעות באזור אחד של העולם, יש גיבוי מאזור אחר שהוא מרוויח מאוד.

כך, במצבי קיצון אפשר להישאר עם הראש מעל המים - הבעיה שעכשיו כולם טובעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 05/04/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    הטבע "נושם" לרווחה,והחור באוזון מצטמצם!
  • 6.
    חכו 05/04/2020 01:47
    הגב לתגובה זו
    אז ימדדו חברות לפי פרמטר תעסוקתי, ולא לפי פופליזים הרסני. החברות הירוקות לא מעסיקים כמעט עובדים, השקעה ראשונית וכסף זורם. שיבינו מה זה עושה להם תקום מחאה הפוכה נגד אותם חברות שמנצלות את המדינות ולא מייצרים להם תועלת תעסוקתית וגורפות את הרווחים.
  • 5.
    אזרח 05/04/2020 01:42
    הגב לתגובה זו
    אם האוכלטסיה המבוגרת מדוללת אומר שממוצע התמותה גם יורד לכן גם גיל הפרישה צריך לרדת.
  • 4.
    יוסי 05/04/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    אם רוב הנפטרים מקורונה הם אנשים מבוגרים, זה לא אמור"לעזור", לחב' הביטוח והפנסיות?
  • לרון 05/04/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    את טבלאות התמותה!
  • ארז ליבנה 05/04/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    זה הסכום המשמעותי באמת... לא בטוח שיהיה מי שישלם אותו בסוף התהליך
  • 3.
    הקבלה 04/04/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם לא ימותו מהמחלה ימותו אנשים מעוני ופשיטת רגל.
  • 2.
    פשוט מקסים. אחד היתרונות הגדולים של הנגיף (ל"ת)
    רון 04/04/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא נלחמה למען האקלים אבל לא צפתה להכחדה מוירוס. (ל"ת)
    א 04/04/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.