גרטה טונברג
צילום: PR

גרטה כנראה מרוצה מנתוני הזיהום ויש משבר שמתבשל בסקטור הביטוח

האוויר הרבה יותר טוב ונראה שכרגע המרוויח העיקרי מהמשבר הוא הטבע, כשחיות משתלטות על שטחים שבני אדם מפנים ולמה נפילות של חברות ביטוח אירופאיות יכולות להביא למפולת בסקטור. סיכום שבועי 
ארז ליבנה | (9)

בנוסף לחיסכון הגדול של הכיס על הוצאות שוטפות, כל מי שיצא מהבית בשבועיים האחרונים ודאי שם לב לתופעה משונה ולא מוכרת, לפחות לא בערים הגדולות והעמוסות של המרכז. זו אחת התופעות החיובית מאוד והבודדות שהחלו מאז שחיינו הפכו לסגר בשל וירוס הקורונה המתפשט. כל מי שיצא רק לכמה רגעים ונשם עמוק - מבלי לחשוב שהוא נושם את הנגיף - הרגיש את אותה התופעה מרעננת. 

אני מדבר כמובן על אוויר נקי. האוויר נקי יותר. זו עובדה. 70% פחות רכבים על הכביש, פחות פעילות מסחרית בים ובאוויר, פחות עבודה במפעלים וריווח כללי במרחב הציבורי יחד מעט גשם שביקר אותנו, יצרו תנאים מדהימים לאפשרות לנשום טוב יותר. הנה עוד משהו שאפשר לומר תודה לקורונה.

לוחמי המשבר האקלימי נלחמים שנים להורדת כמות זיהום האוויר. היעדים של הממשלות, לא משנה כמה נועזים יהיו, אף פעם לא מספיקים להם. הם תמיד רוצים עוד. על פניו, הפעילה החברתית בת ה-16, גרטה תונברג - שלמרות המוזרות שלה, אני בעדה לגמרי - שזכתה כאשת השנה של טיים ל-2019, מקבלת את חלום חייה. אולי לא בדרך שהיא רצתה, אבל עם התוצאות קשה להתווכח. חברי גרינפיס עכשיו בטח מחזיקים ידיים ושרים קומביה לחופי אנטארקטיקה עם כמה דובי קוטב. 

צילומי לווין מוכיחים שמה שהיה בסין, שם מחוז חוביי התעשייתי נכנס להסגר והוריד את רמת זיהום האוויר בעד 30% (לפי נתוני נאס"א), עכשיו קורה גם באירופה וגם בארצות הברית. חלקיקי ה-NO2 הם חלקיקים רעילים שנוצרים כתוצאה משריפת פחמן ועפים לאטמוספירה, אותם מודדים בצילומי לווין וכך יודעים לכמת את הזיהום. אז נכון שלוקח כמה שבועות עד שהחלקיקים האלה נעלמים מהאטמוספירה, אבל פה על הקרקע כבר מרגישים את ההבדל וזו כבר נקודה חיובית.

דיווחנו כאן על כך כבר לפני חודשיים, שמדד זיהום אוויר הוא אחד מהמדדים החשובים לבדיקת חזרה לשגרה של משק. אמנם זיהום אוויר הוא דבר שאיש אינו רוצה, אבל הוא גורם בלתי תלוי שנוצר כתוצאה מפעילות תעשייתית ותנועת רכבים. גם פעילות תחנות כוח פחמיות הן אינדיקטור, גם כמות האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית וגם רכישות הנדל"ן. 

בפרמטרים האלה אנחנו אולי בתחתית כרגע, אבל היי לפחות אפשר להוציא את הראש מהחלון וליהנות מאוויר טוב.  

החיות חוזרות להשתלט על מרחבי מחייה

אם פה בארץ דיברנו על אוויר נקי, אז בצרפת החלו התושבים לשים לב לעוד תופעה משונה. ציוץ ציפורים. פתאום שומעים אותן שרות. אולי הסיבה היא שכולם נמצאים בבית ויש שקט בחוץ, אבל מחקרים הראו שציפורים מצייצות הרבה יותר בסוף השבוע, כי אין את זיהום הרעש. 

באוקלנד שבקליפורניה, להקות של תרנגולי הודו מקרקרים ברחובות, ביפן מצאו עופרים הולכים בתחנות רכבת ובהודו, בבירה מומבאי, לראשונה מזה שנים תושבים ראו דולפינים במקום הספינות השטות ומרחיקות את החיות המימיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלי קשר, בבריטניה ביטלו השנה את עונת הציד והירידה בכמות הדיג באביב, יביא לפריחה קצרת מועד לחיות ודגים שנתונים לציד ודיג שמכווצים אוכלוסיות שלמות. גם בארץ זה קרה, כשאיילים השתלטו על הטיילת של אילת. ישנם לא מעט מקרים שכאלה, מספיק לחפש בחדשות בגוגל או בטוויטר. מדובר במחזות שובי לב, שלא באמת חשבנו שנראה.

אז נכון, אחרי שנים של ניצול של משאבי הטבע, כמה חודשים לא באמת יעשו הבדל, אבל הנה עוד תופעה מעניינת ומשמחת.

מה יהיה על סקטור הביטוח אחרי המשבר?

בסוף השבוע שעבר, ה-Boston Consulting Group, חברת ייעוץ אסטרטגי הפועלת משנות ה-70, פרסמה סדרת הוראות לחברות הביטוח - שנכונות להרבה מאוד עסקים - על איך ראוי להיערך לקורונה.

במסמך המרתק - יש לציין - ה-BCG אומרים איך לבנות תרחישים לעסק, איך להכין את החברה לשינויים שצפויים, במאין מעבר לניהול מהיר ותגובתי. כלומר, ממעבר של משחק שחמט ארוך טווח, על חברות לשחק פינג פונג עם המצב ולהתאים את עצמן אליו, להכיר במגרעות שלהן ולפעול לחזקן. נכון, הקורונה זה משחק ארוך טווח, אבל הוא נמצא בשוק משתנה, כשאיש לא יודע מי המנצחים שיעלו כתוצאה מהמשבר. 

בתוך המסמך הארוך הסתתרה פסקה אחת, שמלמדת על בעיה שמתבשלת בשווקים האירופאיים ועלולה להתגלגל למשבר חמור ורחב היקף בסקטור הביטוח. "אנו צופים שרגישות ליחסי Solvency II הקשורים לתהפוכות בשוק תהיה נקודת תורפה משמעותית בחברות ביטוח. אנו מעריכים שמאז תחילת 2020 כבר חלה ירידה של 20-15 נקודות האחוז ביחס Solvency II", כתבו ב-BCG. 

"ירידה נוספת של 10-5 נקודות האחוז עשויה להתרחש בחברות ביטוח בעלות חשיפה משמעותית לאג"ח ממשלתיות בדרום אירופה (לדוגמה, איטליה), וגידול של 100 ויותר נקודות בסיס במרווח לעומת אג"ח של ממשלת גרמניה. תנודתיות נוספת צפויה בהמשך עם השפעה שלילית על יחסי Solvency II", הוסיפו.

אלה לא חדשות טובות. לפי מה שהם כותבים, חלק ניכר מהשוק הולך לכיוון של חדלות פרעון, כך שסביר להניח שבקרוב נראה שחקנים גדולים בולעים לתוכם את הקטנים או השבירים.

אבל צריך להבין ששוק הביטוח העולמי בנוי כמו רשת - חברה קשורה לחברה קשורה לחברה. למה? בדיוק למקרים כמו אלה. במקרה של עלייה של תביעות באזור אחד של העולם, יש גיבוי מאזור אחר שהוא מרוויח מאוד.

כך, במצבי קיצון אפשר להישאר עם הראש מעל המים - הבעיה שעכשיו כולם טובעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 05/04/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    הטבע "נושם" לרווחה,והחור באוזון מצטמצם!
  • 6.
    חכו 05/04/2020 01:47
    הגב לתגובה זו
    אז ימדדו חברות לפי פרמטר תעסוקתי, ולא לפי פופליזים הרסני. החברות הירוקות לא מעסיקים כמעט עובדים, השקעה ראשונית וכסף זורם. שיבינו מה זה עושה להם תקום מחאה הפוכה נגד אותם חברות שמנצלות את המדינות ולא מייצרים להם תועלת תעסוקתית וגורפות את הרווחים.
  • 5.
    אזרח 05/04/2020 01:42
    הגב לתגובה זו
    אם האוכלטסיה המבוגרת מדוללת אומר שממוצע התמותה גם יורד לכן גם גיל הפרישה צריך לרדת.
  • 4.
    יוסי 05/04/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    אם רוב הנפטרים מקורונה הם אנשים מבוגרים, זה לא אמור"לעזור", לחב' הביטוח והפנסיות?
  • לרון 05/04/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    את טבלאות התמותה!
  • ארז ליבנה 05/04/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    זה הסכום המשמעותי באמת... לא בטוח שיהיה מי שישלם אותו בסוף התהליך
  • 3.
    הקבלה 04/04/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם לא ימותו מהמחלה ימותו אנשים מעוני ופשיטת רגל.
  • 2.
    פשוט מקסים. אחד היתרונות הגדולים של הנגיף (ל"ת)
    רון 04/04/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא נלחמה למען האקלים אבל לא צפתה להכחדה מוירוס. (ל"ת)
    א 04/04/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.