גרטה טונברג
צילום: PR

גרטה כנראה מרוצה מנתוני הזיהום ויש משבר שמתבשל בסקטור הביטוח

האוויר הרבה יותר טוב ונראה שכרגע המרוויח העיקרי מהמשבר הוא הטבע, כשחיות משתלטות על שטחים שבני אדם מפנים ולמה נפילות של חברות ביטוח אירופאיות יכולות להביא למפולת בסקטור. סיכום שבועי 
ארז ליבנה | (9)

בנוסף לחיסכון הגדול של הכיס על הוצאות שוטפות, כל מי שיצא מהבית בשבועיים האחרונים ודאי שם לב לתופעה משונה ולא מוכרת, לפחות לא בערים הגדולות והעמוסות של המרכז. זו אחת התופעות החיובית מאוד והבודדות שהחלו מאז שחיינו הפכו לסגר בשל וירוס הקורונה המתפשט. כל מי שיצא רק לכמה רגעים ונשם עמוק - מבלי לחשוב שהוא נושם את הנגיף - הרגיש את אותה התופעה מרעננת. 

אני מדבר כמובן על אוויר נקי. האוויר נקי יותר. זו עובדה. 70% פחות רכבים על הכביש, פחות פעילות מסחרית בים ובאוויר, פחות עבודה במפעלים וריווח כללי במרחב הציבורי יחד מעט גשם שביקר אותנו, יצרו תנאים מדהימים לאפשרות לנשום טוב יותר. הנה עוד משהו שאפשר לומר תודה לקורונה.

לוחמי המשבר האקלימי נלחמים שנים להורדת כמות זיהום האוויר. היעדים של הממשלות, לא משנה כמה נועזים יהיו, אף פעם לא מספיקים להם. הם תמיד רוצים עוד. על פניו, הפעילה החברתית בת ה-16, גרטה תונברג - שלמרות המוזרות שלה, אני בעדה לגמרי - שזכתה כאשת השנה של טיים ל-2019, מקבלת את חלום חייה. אולי לא בדרך שהיא רצתה, אבל עם התוצאות קשה להתווכח. חברי גרינפיס עכשיו בטח מחזיקים ידיים ושרים קומביה לחופי אנטארקטיקה עם כמה דובי קוטב. 

צילומי לווין מוכיחים שמה שהיה בסין, שם מחוז חוביי התעשייתי נכנס להסגר והוריד את רמת זיהום האוויר בעד 30% (לפי נתוני נאס"א), עכשיו קורה גם באירופה וגם בארצות הברית. חלקיקי ה-NO2 הם חלקיקים רעילים שנוצרים כתוצאה משריפת פחמן ועפים לאטמוספירה, אותם מודדים בצילומי לווין וכך יודעים לכמת את הזיהום. אז נכון שלוקח כמה שבועות עד שהחלקיקים האלה נעלמים מהאטמוספירה, אבל פה על הקרקע כבר מרגישים את ההבדל וזו כבר נקודה חיובית.

דיווחנו כאן על כך כבר לפני חודשיים, שמדד זיהום אוויר הוא אחד מהמדדים החשובים לבדיקת חזרה לשגרה של משק. אמנם זיהום אוויר הוא דבר שאיש אינו רוצה, אבל הוא גורם בלתי תלוי שנוצר כתוצאה מפעילות תעשייתית ותנועת רכבים. גם פעילות תחנות כוח פחמיות הן אינדיקטור, גם כמות האנשים שנוסעים בתחבורה הציבורית וגם רכישות הנדל"ן. 

בפרמטרים האלה אנחנו אולי בתחתית כרגע, אבל היי לפחות אפשר להוציא את הראש מהחלון וליהנות מאוויר טוב.  

החיות חוזרות להשתלט על מרחבי מחייה

אם פה בארץ דיברנו על אוויר נקי, אז בצרפת החלו התושבים לשים לב לעוד תופעה משונה. ציוץ ציפורים. פתאום שומעים אותן שרות. אולי הסיבה היא שכולם נמצאים בבית ויש שקט בחוץ, אבל מחקרים הראו שציפורים מצייצות הרבה יותר בסוף השבוע, כי אין את זיהום הרעש. 

באוקלנד שבקליפורניה, להקות של תרנגולי הודו מקרקרים ברחובות, ביפן מצאו עופרים הולכים בתחנות רכבת ובהודו, בבירה מומבאי, לראשונה מזה שנים תושבים ראו דולפינים במקום הספינות השטות ומרחיקות את החיות המימיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בלי קשר, בבריטניה ביטלו השנה את עונת הציד והירידה בכמות הדיג באביב, יביא לפריחה קצרת מועד לחיות ודגים שנתונים לציד ודיג שמכווצים אוכלוסיות שלמות. גם בארץ זה קרה, כשאיילים השתלטו על הטיילת של אילת. ישנם לא מעט מקרים שכאלה, מספיק לחפש בחדשות בגוגל או בטוויטר. מדובר במחזות שובי לב, שלא באמת חשבנו שנראה.

אז נכון, אחרי שנים של ניצול של משאבי הטבע, כמה חודשים לא באמת יעשו הבדל, אבל הנה עוד תופעה מעניינת ומשמחת.

מה יהיה על סקטור הביטוח אחרי המשבר?

בסוף השבוע שעבר, ה-Boston Consulting Group, חברת ייעוץ אסטרטגי הפועלת משנות ה-70, פרסמה סדרת הוראות לחברות הביטוח - שנכונות להרבה מאוד עסקים - על איך ראוי להיערך לקורונה.

במסמך המרתק - יש לציין - ה-BCG אומרים איך לבנות תרחישים לעסק, איך להכין את החברה לשינויים שצפויים, במאין מעבר לניהול מהיר ותגובתי. כלומר, ממעבר של משחק שחמט ארוך טווח, על חברות לשחק פינג פונג עם המצב ולהתאים את עצמן אליו, להכיר במגרעות שלהן ולפעול לחזקן. נכון, הקורונה זה משחק ארוך טווח, אבל הוא נמצא בשוק משתנה, כשאיש לא יודע מי המנצחים שיעלו כתוצאה מהמשבר. 

בתוך המסמך הארוך הסתתרה פסקה אחת, שמלמדת על בעיה שמתבשלת בשווקים האירופאיים ועלולה להתגלגל למשבר חמור ורחב היקף בסקטור הביטוח. "אנו צופים שרגישות ליחסי Solvency II הקשורים לתהפוכות בשוק תהיה נקודת תורפה משמעותית בחברות ביטוח. אנו מעריכים שמאז תחילת 2020 כבר חלה ירידה של 20-15 נקודות האחוז ביחס Solvency II", כתבו ב-BCG. 

"ירידה נוספת של 10-5 נקודות האחוז עשויה להתרחש בחברות ביטוח בעלות חשיפה משמעותית לאג"ח ממשלתיות בדרום אירופה (לדוגמה, איטליה), וגידול של 100 ויותר נקודות בסיס במרווח לעומת אג"ח של ממשלת גרמניה. תנודתיות נוספת צפויה בהמשך עם השפעה שלילית על יחסי Solvency II", הוסיפו.

אלה לא חדשות טובות. לפי מה שהם כותבים, חלק ניכר מהשוק הולך לכיוון של חדלות פרעון, כך שסביר להניח שבקרוב נראה שחקנים גדולים בולעים לתוכם את הקטנים או השבירים.

אבל צריך להבין ששוק הביטוח העולמי בנוי כמו רשת - חברה קשורה לחברה קשורה לחברה. למה? בדיוק למקרים כמו אלה. במקרה של עלייה של תביעות באזור אחד של העולם, יש גיבוי מאזור אחר שהוא מרוויח מאוד.

כך, במצבי קיצון אפשר להישאר עם הראש מעל המים - הבעיה שעכשיו כולם טובעים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לרון 05/04/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    הטבע "נושם" לרווחה,והחור באוזון מצטמצם!
  • 6.
    חכו 05/04/2020 01:47
    הגב לתגובה זו
    אז ימדדו חברות לפי פרמטר תעסוקתי, ולא לפי פופליזים הרסני. החברות הירוקות לא מעסיקים כמעט עובדים, השקעה ראשונית וכסף זורם. שיבינו מה זה עושה להם תקום מחאה הפוכה נגד אותם חברות שמנצלות את המדינות ולא מייצרים להם תועלת תעסוקתית וגורפות את הרווחים.
  • 5.
    אזרח 05/04/2020 01:42
    הגב לתגובה זו
    אם האוכלטסיה המבוגרת מדוללת אומר שממוצע התמותה גם יורד לכן גם גיל הפרישה צריך לרדת.
  • 4.
    יוסי 05/04/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    אם רוב הנפטרים מקורונה הם אנשים מבוגרים, זה לא אמור"לעזור", לחב' הביטוח והפנסיות?
  • לרון 05/04/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
    את טבלאות התמותה!
  • ארז ליבנה 05/04/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    זה הסכום המשמעותי באמת... לא בטוח שיהיה מי שישלם אותו בסוף התהליך
  • 3.
    הקבלה 04/04/2020 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם לא ימותו מהמחלה ימותו אנשים מעוני ופשיטת רגל.
  • 2.
    פשוט מקסים. אחד היתרונות הגדולים של הנגיף (ל"ת)
    רון 04/04/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היא נלחמה למען האקלים אבל לא צפתה להכחדה מוירוס. (ל"ת)
    א 04/04/2020 13:23
    הגב לתגובה זו
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.