הנחושת ירדה ב-30% בחודשיים - זה צריך להדאיג אתכם...
כמו הזהב, לנחושת יש משמעות סימבולית רק בשל כמות הזמן שהסחורה הזו קיימת בשווקים. הממצאים הראשונים של השימוש במתכת מראים שבני אדם החלו להשתמש בה כבר לפני 5,000 שנה. כלומר הרבה לפני שהייתה את המערכת הכלכלית המודרנית, נחושת כבר הייתה סחורה אמיתית ותעשייה משגשגת, אפילו כאן בישראל - עיינו ערך פארק תמנע.
אז לא פלא שגם הזהב וגם הנחושת הם שני ברומטרים לכלכלה העולמית. הערך שלהן היה אמיתי עוד לפני שמישהו בכלל חשב על המילה בורסה. עכשיו, בשל השפעות הקורונה על הכלכלה עולמית בכלל וכלכלת המערב בפרט, מחירי הנחושת, הנסחרים בבורסת המתכות של לונדון (סימול: LME) מחירי הנחושת מתרסקים ומגיעים לנמוך של יותר מ-4 שנים.
נחושת נמדדת במחיר של טון מטרי (ט"מ) והיא נסחרת בחוזים עתידיים ל-3 חודשים קדימה. באמצע ינואר עמד מחיר הסחורה על 6,340 דולר לט"מ. היום, הסחורה נעה סביב 4,548 דולר לט"מ. בנמוך היומי היא גירדה את ה-4,370 דולר.
למה הנחושת ברומטר?
בשל ריבוי השימושים בה וחשיבותה לכלכלה העולמית, "השם" שיצא לנחושת כברומטר, אומר שהיא זוכה למעקב צמוד של כלכלני המאקרו והסחורות, האנליסטים ויתר הגורמים העוקבים אחרי הטרנדים של השווקים הגלובליים. בניגוד למניות או לאג"ח, שהשווי שלהם משתנה על פי תפיסות של חברה או סקטור, את הסחורות ניתן לכמת. באמת, בידיים שלנו. למלא בהן מכולות, ספינות, מטוסים ומשאיות.
- תדיראן השקיעה 60 מיליון שקל בטכנולוגיית טיהור אוויר מזגנים עיליים
- ג'נרל מוטורס: ירידה של 35% בהכנסות הרבעון בסין אבל לא הכל שחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצריכה העולמית בכל שלב מעידה על דרישה, דרישה שגדלה, מייצרת יותר פעילות. יותר פעילות אומר שהשווקים חוזרים לאיתנותם. בינתיים, בשל המלחמה של המערב בנגיף וסגירות שערים היסטוריות בין מדינות, שמורידה את הפעילות הגלובלית בעשרות אחוזים, הנתונים מראים שאנחנו בכיוון ההפוך.
כיום, הנחושת חשובה למגזר הטכנולוגיה, הרכב והתשתיות. בדרך כלל במיתון, סקטור הבנייה נעצר וכך הדרישה לנחושת יורדת משמעותית ואיתה גם המחיר של הסחורה. אנשים גם צורכים פחות מכשירי חשמל ורכבים, מה שיכול להפעיל עוד לחץ על הסחורה.
מדד הנחושת/זהב ואיך הוא קשור לאג"ח ממשלתי אמריקאי
מדד הנחושת/זהב, בעצם מודד ומשווה בין מחיר אונקיה של שתי המתכות, מאחר וכורים את הזהב והנחושת בצורה דומה ולשתיהן עלויות ייצור דומות. באופן מעניין מאוד, חוקר הסחורות של סיטיבנק, מקס לייטן אומר ל-CNBC, שבזמנים של רווחה כלכלית מרוויחים על הנחושת ובזמנים שמד הפחד גבוה, כמו התאוששות ממיתון, מרוויחים על הזהב.
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
"מה שיש הוא פקטור של צמיחה במרווח הנחושת, נגד פחד במרווחי הזהב. אז עושים ביניהם יחס (Ratio), זה בצורה בסיסית אומר שהיחס יורד בשל צמיחה נמוכה ומד פחד גבוה ועולה כשיש שגשוג", אומר לייטן.
בשל יחס השוק לאג"ח של ממשלת ארצות הברית כאל השקעת מפלט, כמו הזהב והדולר למשל, יש יחס היסטורי בין מדד הנחושת לאג"ח של משרד האוצר האמריקאי ולכן גם יש את מדד נחושת/אג"ח. "העובדה שהתשואות על האג"ח ירדו יותר מיחס נחושת/אג"ח, מרמז שפקטור הפחד בשוק הפחד הוא גדול יותר מבשווקי הנחושת והזהב", הוסיף.
נחושת ומלחמת המחירים בנפט
הנחושת קשורה גם לנפט בשל העלייה בצריכה בזמנים של שגשוג כלכלי. בנוסף, מחיר הנפט משפיע על המרווחים לכל אורך הליך הפקת הנחושת. העובדה שהנפט צנח הרבה יותר ממחיר הנחושת, מעיד שעלות ההפקה תרד והמחיר של הנחושת ימשיך לרדת.
"לאורך זמן, עלות הייצור למפיקי הנחושת תרד בשל מחירי הנפט, זה ילחץ את מחיר הנחושת לרדת", אומר לייטן. "אם מרווח העלויות הייצור נופל, המרווח של היצרן גדל על מחיר נחושת שטוח ואין סיבה אמיתית שהיצרנים יקבלו מרווח חזק יותר, זה יחייב אותם בסוף להוריד את מחירי הנחושת".
- 2.יובל הממוקד 23/03/2020 21:04הגב לתגובה זוזה הכל. נראה לי קצת מוקדם לשחרר כותרות מפוצצות בעניין
- 1.מתכת הכסף ירד 35% בשבוע סין משחררת סחורה בזול כנראה (ל"ת)זהב לאן? 19/03/2020 14:11הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)