נחושת
צילום: Emilian Robert Vicol
משבר הקורונה

הנחושת ירדה ב-30% בחודשיים - זה צריך להדאיג אתכם...

הסחורה העתיקה נחשבת לאחד מהברומטרים החשובים בכלכלה הריאלית המעידים על חוסן הכלכלה העולמית; מאז ינואר מחיר הטון ירד מ-6,340 דולר ל-4,370 דולר, המחיר הנמוך מאז ינואר 2016
ארז ליבנה | (2)

כמו הזהב, לנחושת יש משמעות סימבולית רק בשל כמות הזמן שהסחורה הזו קיימת בשווקים. הממצאים הראשונים של השימוש במתכת מראים שבני אדם החלו להשתמש בה כבר לפני 5,000 שנה. כלומר הרבה לפני שהייתה את המערכת הכלכלית המודרנית, נחושת כבר הייתה סחורה אמיתית ותעשייה משגשגת, אפילו כאן בישראל - עיינו ערך פארק תמנע. 

אז לא פלא שגם הזהב וגם הנחושת הם שני ברומטרים לכלכלה העולמית. הערך שלהן היה אמיתי עוד לפני שמישהו בכלל חשב על המילה בורסה. עכשיו, בשל השפעות הקורונה על הכלכלה עולמית בכלל וכלכלת המערב בפרט, מחירי הנחושת, הנסחרים בבורסת המתכות של לונדון (סימול: LME) מחירי הנחושת מתרסקים ומגיעים לנמוך של יותר מ-4 שנים.

נחושת נמדדת במחיר של טון מטרי (ט"מ) והיא נסחרת בחוזים עתידיים ל-3 חודשים קדימה. באמצע ינואר עמד מחיר הסחורה על 6,340 דולר לט"מ. היום, הסחורה נעה סביב 4,548 דולר לט"מ. בנמוך היומי היא גירדה את ה-4,370 דולר. 

למה הנחושת ברומטר?

בשל ריבוי השימושים בה וחשיבותה לכלכלה העולמית, "השם" שיצא לנחושת כברומטר, אומר שהיא זוכה למעקב צמוד של כלכלני המאקרו והסחורות, האנליסטים ויתר הגורמים העוקבים אחרי הטרנדים של השווקים הגלובליים. בניגוד למניות או לאג"ח, שהשווי שלהם משתנה על פי תפיסות של חברה או סקטור, את הסחורות ניתן לכמת. באמת, בידיים שלנו. למלא בהן מכולות, ספינות, מטוסים ומשאיות. 

הצריכה העולמית בכל שלב מעידה על דרישה, דרישה שגדלה, מייצרת יותר פעילות. יותר פעילות אומר שהשווקים חוזרים לאיתנותם. בינתיים, בשל המלחמה של המערב בנגיף וסגירות שערים היסטוריות בין מדינות, שמורידה את הפעילות הגלובלית בעשרות אחוזים, הנתונים מראים שאנחנו בכיוון ההפוך.

כיום, הנחושת חשובה למגזר הטכנולוגיה, הרכב והתשתיות. בדרך כלל במיתון, סקטור הבנייה נעצר וכך הדרישה לנחושת יורדת משמעותית ואיתה גם המחיר של הסחורה. אנשים גם צורכים פחות מכשירי חשמל ורכבים, מה שיכול להפעיל עוד לחץ על הסחורה. 

מדד הנחושת/זהב ואיך הוא קשור לאג"ח ממשלתי אמריקאי

מדד הנחושת/זהב, בעצם מודד ומשווה בין מחיר אונקיה של שתי המתכות, מאחר וכורים את הזהב והנחושת בצורה דומה ולשתיהן עלויות ייצור דומות. באופן מעניין מאוד, חוקר הסחורות של סיטיבנק, מקס לייטן אומר ל-CNBC, שבזמנים של רווחה כלכלית מרוויחים על הנחושת ובזמנים שמד הפחד גבוה, כמו התאוששות ממיתון, מרוויחים על הזהב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

"מה שיש הוא פקטור של צמיחה במרווח הנחושת, נגד פחד במרווחי הזהב. אז עושים ביניהם יחס (Ratio), זה בצורה בסיסית אומר שהיחס יורד בשל צמיחה נמוכה ומד פחד גבוה ועולה כשיש שגשוג", אומר לייטן. 

בשל יחס השוק לאג"ח של ממשלת ארצות הברית כאל השקעת מפלט, כמו הזהב והדולר למשל, יש יחס היסטורי בין מדד הנחושת לאג"ח של משרד האוצר האמריקאי ולכן גם יש את מדד נחושת/אג"ח. "העובדה שהתשואות על האג"ח ירדו יותר מיחס נחושת/אג"ח, מרמז שפקטור הפחד בשוק הפחד הוא גדול יותר מבשווקי הנחושת והזהב", הוסיף.

נחושת ומלחמת המחירים בנפט

הנחושת קשורה גם לנפט בשל העלייה בצריכה בזמנים של שגשוג כלכלי. בנוסף, מחיר הנפט משפיע על המרווחים לכל אורך הליך הפקת הנחושת. העובדה שהנפט צנח הרבה יותר ממחיר הנחושת, מעיד שעלות ההפקה תרד והמחיר של הנחושת ימשיך לרדת. 

"לאורך זמן, עלות הייצור למפיקי הנחושת תרד בשל מחירי הנפט, זה ילחץ את מחיר הנחושת לרדת", אומר לייטן. "אם מרווח העלויות הייצור נופל, המרווח של היצרן גדל על מחיר נחושת שטוח ואין סיבה אמיתית שהיצרנים יקבלו מרווח חזק יותר, זה יחייב אותם בסוף להוריד את מחירי הנחושת".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יובל הממוקד 23/03/2020 21:04
    הגב לתגובה זו
    זה הכל. נראה לי קצת מוקדם לשחרר כותרות מפוצצות בעניין
  • 1.
    מתכת הכסף ירד 35% בשבוע סין משחררת סחורה בזול כנראה (ל"ת)
    זהב לאן? 19/03/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
וול סטריט

הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%

קמטק הוסיפה 3%, אורקל התממשה ב-5% ואופן דור נפלה ב-14%

מערכת ביזפורטל |

הסנטימנט החיובי נמשך, בעיקר במניות הטכנולוגיה. והנאסד"ק סגר בשיא חדש.  אורקל Oracle Corp -5.09%   התממשה אחרי הזינוק שלשום, וגם אופנדור Opendoor Technologies -13.78%  שזינקה אמש ב-75% ירדה.

המסחר בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת לאחר שאתמול שלושת המדדים המרכזיים קבעו שיאים חדשים, על רקע נתוני אינפלציה ועבודה מעורבים שחיזקו את הציפיות להפחתת ריבית כבר בשבוע הבא, עם הסתברות של 98% לפי החוזים. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה, מה שסייע לראלי, וגם מדדים ברחבי העולם מצטרפים לשיאים. במקביל, שר האוצר סקוט בסנט מנהל שיחות עם מועמדים להחלפת יו"ר הפד פאוול, וברקע טראמפ מנסה להדיח את המושלת ליסה קוק לפני החלטת הריבית הקרובה.  ה-S&P 500 סגר ללא שינוי משמעותי, הדאו ג'ונס ירד ב-0.5% והנאסד"ק עלה ב-0.5%.


האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים? השווקים מתמחרים בוודאות כמעט מוחלטת הורדת ריבית בשבוע הבא, על רקע סימני חולשה מתמשכים בשוק העבודה האמריקאי; האם ייתכן שהורדת הריבית, שעד לא מזמן נתפסה כתמריץ לשווקים, תהפוך הפעם לסימן אזהרה?


הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ טען בריאיון כי "ברמת ודאות גבוהה" הרוצח של צ'ארלי קירק נתפס, והוסיף כי אדם שהיה קרוב לחשוד הסגיר אותו לרשויות. עם זאת, בשלב זה לא פורסמה כל הודעה רשמית מצד ה-FBI או גורמי האכיפה על מעצר חשוד, ובדיווחים בתקשורת האמריקאית נמסר כי החוקרים ממשיכים במעקב וכי עד כה רק נחקרו מספר אנשים ושוחררו. נזכיר כי קירק, בן 31, נורה על ידי צלף שירה מגג סמוך ונמלט. ה-FBI מנהל מצוד נרחב אחר חשוד שתועד נמלט מזירת הרצח. מותו של קירק עורר גל תמיכה רחב בקרב הקהילה השמרנית, כולל גיוס המונים של למעלה מ-500 אלף דולר ותרומות נוספות לפרס. ביל אקמן, מנהל קרן הגידור Pershing Square, הודיע כי יתרום מיליון דולר לפרס שה-FBI מציע עבור מידע שיוביל ללכידת רוצחו של צ'רלי קירק, הפעיל השמרני הבכיר שנורה למוות במהלך הרצאה ביוטה. תרומתו מעלה את סכום הפרס הכולל ליותר מ-1.15 מיליון דולר, ובמקביל הוא מקים קרן של מיליון דולר שתספק הכנסה שנתית של כ-50 אלף דולר לאלמנתו של קירק ושני ילדיהם, במטרה להבטיח את עתידם הכלכלי. אקמן אף קרא לקידום "חוק צ'רלי" שיחמיר את הענישה על אלימות. ביל אקמן מציע מיליון דולר למוסר מידע על רוצח צ'רלי קירק

מאקרו

ציפיות האינפלציה וסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיעו לרעה. הציפיות לאינפלציה ל-5 שנים זינקו ל-3.9% לעומת 3.4% באוגוסט וצפי ל-3.5%, בעוד שהציפיות לשנה הקרובה נותרו גבוהות על 4.8% אך בהתאם לצפי. במקביל, מדדי האמון הצרכני נחלשו בחדות, סנטימנט הצרכנים ירד ל-55.4 נקודות לעומת תחזית ל-58.2, והציפיות לעתיד צנחו ל-51.8 והערכת התנאים הנוכחיים ירדה ל-61.2. הנתונים משקפים שילוב של שחיקה באמון הצרכנים ועלייה בחששות האינפלציוניים, מה שעלול להגביר את הזהירות של הפד גבי תוואי הריבית בהמשך, אך לא צפוי להשפיע על הורדת הריבית בשבוע הבא.