קמעונאות ב-2019
צילום: iStock

טרגט מכה את התחזיות ומודיעה על תוכנית רכישות חדשה

לאחר עליות של קרוב ל-90% במהלך 2019, מניית ענקית הקמעונאות משלימה ירידה של 12% מתחילת השנה. ההכנסות רשמו עלייה של 3.6% במהלך השנה האחרונה והסתכמו ב-77 מיליארד דולר
עמית נעם טל |

ענקית הקמעונאות טרגט (סימול:TGT) מרכז עניין בוול סטריט ברקע לפרסום הדוחות  לרבעון האחרון.

החברה דיווחה על הכנסות של 23.39 מיליארד דולר, עלייה ששל 1.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד אך נתון הנמוך במעט מהתחזיות המוקדמות שעמדו על הכנסות של 23.5 מיליארד דולר. ב-12 החודשים האחרונים של החברה הסתכמו ההכנסות ב-77.1 מיליארד דולר, עלייה של 3.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. 

בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי של 834 מיליון דולר או 1.63 דולר למניה, לעומת רווח נקי של 799 מיליון דולר או 1.52 דולר למניה בתקופה המקבילה אשתקד. הנתון המתואם עמד על רווח של 1.69 דולרים למניה, מעל הצפי המוקדם בוול סטריט שעמד על רווח של 1.66 דולר למניה. 

החברה מעדכנת כי במהלך הרבעון האחרון של 2019 החזירה למשקיעים כ-940 מיליון דולר בצורה של חלוקת דיבידנד/ ביצוע רכישות חוזרות. החברה מעדכנת כי בתוכנית הרכישות שהושקה במהלך 2016  בהיקף של 5 מיליארד דולר נותרו כ-0.1 מיליארד דולר בלבד. עם זאת, החברה הודיעה על תוכנית חדשה בהיקף דומה.  

החברה צופה כעת כי ההכנסות במהלך הרבעון הראשון של 2020 יציגו עלייה חד ספרתית נמוכה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, הרווח המתואם למניה יעמוד על 1.55-1.57 מיליארד דולר. 

נציין כי מניית החברה השלימה שנה מוצלחת במיוחד במהלך 2019, עם עליות של קרוב ל-90%. עם זאת, החברה רושמת ירידות של 12% מתחילת השנה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.