בנק ישראל נותר ללא תחמושת במאבק בשוקי המט"ח
חוסר יכולת להרכיב ממשלה לאחר 2 מערכות בחירות? גירעון ממשלתי גדול משמעותית מהרצוי? השקל הישראלי ממשיך להתחזק היום מול סל המטבעות העולמי. הרציף נסחר כעת ברמה של 3.45 שקל לדולר, הרמה הנמוכה בשנה וחצי האחרונות. ברקע להתחזקות, נראה כי בנק ישראל משחק בחוקים שונים משאר הבנקים המרכזיים.
אם את החולשה מול המטבע האמריקני מתחילת השנה היה ניתן להסביר בפעולותיו של הממשל האמריקני, שרוקן את קופתו ושיחרר לשווקים קרוב ל-350 מיליארד דולר, לתנודה בחודש האחרון יש אחראי אחד – הפד'. כפי שציינו בסופ"ש האחרון (לכתבה המלאה), הסיפור המרכזי בחודשיים האחרונים בשווקים היה הגידול החד בבסיס הכסף שביצע הפד'. הפד' הגדיל את בסיס הכסף בקרוב ל-300 מיליארד דולר מאז אמצע ספטמבר באמצעות הגדלת מאזנו, תהליך שצפוי להימשך עוד תקופה ארוכה. מאז הודיע הפד' על השקת תוכנית רכישות בהיקף של 60 מיליארד דולר בחודש(לכתבה המלאה), השקל איבד מול המטבע האמריקני כ-2.7%, מישהו מופתע?
הדולר מול השקל: חסר אונים מול צעדי הממשל האמריקני והדפסות הכסף של הפד'
במקביל נזכיר כי הבנק המרכזי באירופה (ECB) חזר גם הוא לבצע בחודש האחרון הגדלה של בסיס הכסף על ידי ביצוע תוכנית רכישות בהיקף של 20 מיליארד אירו בחודש. מתחילת החודש האחרון רושם השקל התחזקות של 3.5% מול המטבע האירופאי. שוב, מישהו מופתע?
דוגמא נוספת לפעילות הבנקים המרכזיים קיבלנו הבוקר, כאשר הבנק המרכזי בסין (PBOC), שהודיע הבוקר על הורדת ריבית שבו הוא מבצע את הזרקות ההון בשוקי הריפו לתקופה של שבוע. המשמעות: גידול נוסף בכמות היואן בשוק.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל תקוע
כפי שניתן לראות, בנק ישראל משחק כעת משחק עם חוקים אחרים משאר הבנקים המרכזיים. בעוד בישראל עדיין דנים בשאלה האם להוריד את הריבית (שגם ככה אפסית כעת), בשאר העולם משיקים הרחבות כלכליות (מדיניות מוניטרית לא קונבניוצאלית). לשקל אין סיכוי במלחמת מטבעות מסוג כזה.
אם זה לא מספיק, נתון הצמיחה שפורסם אמש מקשה עוד יותר על קבלת ההחלטות של בנק ישראל. הצריכה הפרטית המשיכה להוביל את הצמיחה עם עלייה של 2.8% בשיעור שנתי, זהו לא נתון שמצדיק הורדת ריבית. הורדת ריבית/ השקת תמריצים כעת מצד בנק ישראל עשויה להזניק עוד יותר את מצבת החוב של משקי הבית, ולא נזכיר את מחירי הדיור שצפויים לזנק עוד יותר בסיטואציה כזו.
נראה היום כי כי הדילמה של בנק ישראל גדולה מתמיד. אם ימשיך להתעלם מהפעולות האחרונות שביצעו הבנקים בעולם, השקל ימשיך להתחזק, כאשר ברור לכולם שההתחזקות לא נובעת רק מחוזקת הכלכלה המקומית. מנגד, נתוני המאקרו האחרונים לא מצדיקים מדיניות מוניטרית מרחיבה ובטח לא השקה של תוכנית רכישות, כאשר למדיניות כזו צפויות להיות השלכות חברתיות רבות.
- 21.נגיד גרוע 19/11/2019 13:57הגב לתגובה זוהנזק שגורם הנגיד בהתחזקות השקל ,עוד ילמד באוניברסיטאות ...
- 20.אורי 19/11/2019 00:50הגב לתגובה זולא להיכנס להיסטריה. השכר בארצות הברית עולה בהר בה על הישראלי במונחי דולר. אנחנו מקופחים...
- 19.עידו 19/11/2019 00:50הגב לתגובה זומעדכן את הקוראים היקרים.
- 18.אנשים היום מעדיפים 19/11/2019 00:42הגב לתגובה זואנשים היום מעדיפים לגור בדירה ,מאשר ברחוב
- 17.דירה = קורת גג 19/11/2019 00:41הגב לתגובה זודירה = קורת גג
- 16.כלכלן צעיר 19/11/2019 00:37הגב לתגובה זומישהו שם יודע שהעולם בדרך למשבר ובונה תשתית להשקעות חוץ בשביל לכסות על הגרעון. העולם מחפש איפה לשים את הכסף והשקל נמצא שם
- 15.שאול 19/11/2019 00:08הגב לתגובה זוחברות דירוג האשראי הודיעו שאם הפלונטר הפוליטי לא ייפתר ומדינת ישראל תלך למערכת בחירות נוספת, הם יורידו את דירוג האשראי של ישראל. הורדת דירוג האשראי תוביל לפיחות חד בשקל ולזה ממתין הנגיד. מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים.
- 14.מזבח הדולר 18/11/2019 21:54הגב לתגובה זוהמרדף והריבית האפסית והשקרית רק ניפח נדלן ובורסה
- 13.זה הזמן לרכוש דולרים? (ל"ת)יובל 18/11/2019 21:23הגב לתגובה זו
- 12.אלי 18/11/2019 20:34הגב לתגובה זואיך כשישנם מאורעות שאמורים לחזק הדולר (מה שקרה בשנים האחרונות מול כל המטבעות למעט השקל) מול השקל תמיד ישנה בלימה והשקל שומר לא נחלש. מאידך, בכל אירוע, ולו הקטן ביותר, שאמור להחליש הדולר, השקל מיד מתחזק. חוקי כלכלה חד צדדית. ואם מישהו חושב שמוצדק שהשקל הוא באופן פורמלי המטבע החזק בעולם והכל משיקולים כלכלים טהורים, נו, א ז אין מה לומר.
- 11.אנונימי 18/11/2019 20:18הגב לתגובה זואם הנגיד מחכה שהשקל יתחזק לרמה של 3 שקלים לדולר ואז הוא יילך הבייתה(ייזרק מכל המדרגות)אז שיילך כבר עכשיו ומייד.
- כלכלן 18/11/2019 21:54הגב לתגובה זוכל הבנקים המרכזיים עושים על מדינת ישראל סבוב קונים שקלים ולאחר מכן מוכרים את השקלים וקונים דולרים המדינה נותנת דולרים למדינות אחרות בושה מי מנהל את נכסף במדינה מי רוכשנוכש מיליארדי שקלים בשנים האחרונות מי בכל העולם מפחיתים את המטבע וכאן בישראל הפוך מחזקים את המטבע צריך לעשות מידית פיחות של 20 אחוז
- 10.555 18/11/2019 19:58הגב לתגובה זוכשהייצוא יתחיל המצב יתעצם והשקל עלול לראות 3.30 או פחות
- 9.ארי 18/11/2019 19:24הגב לתגובה זוהודעה על ביטול המס על פקדונות דולריים בהוראת שעה, והדולר שעה טס ב 5% לפחות. הודעה על אי ספיגת שקלים שמשמעותה ירידת ריבית בשוק מלווה קצר מועד ועוד. יש כילים רבים וזה עניין של זמן בלבד עד שיוכרזו. לא ניתן לחסל את הייצוא כי המשמעות הינה הגדלה נוספת בגרעון. בנק ישראל מודע לכך היטב.
- 8.נגיד אנמי שחולשתו הורסת את היצוא.האוצר צריך לקחת שליטה (ל"ת)שלמה 18/11/2019 19:06הגב לתגובה זו
- 7.נהנה מאד מהכתבות והניתוח המעניין! (ל"ת)אדם 18/11/2019 19:00הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 18/11/2019 18:50הגב לתגובה זולאורך השנים האחרונות גם שהדולר התחזק בעולם ובמיוחד מול היורו,הלישט והיין הוא נחלש מול השקל באופן מסיבי ודרסטי ללא איזון לפחות מול הדולר/אינדקס ושאין לו הצדקה.
- 5.במקום קקפוניית המלל 18/11/2019 18:17הגב לתגובה זוצריך לכל הפחות לקבע את השער על 4שח לדולר ז ה ה כ ל הרבה מדינות עושות עשו ויעשו זאת ופה מגלגלים עיניים [כמו עם החמאס והטילים] ולא נוקטים שום צעד רציני על מנת לנטרל את השקל-שקר
- 4.קורא נאמן 18/11/2019 18:16הגב לתגובה זואחד הבודדים בעיתונות הכלכלית שמביא נתונים מעניינים וחשובים שנסתרים מרוב הפעילים בשוק.המשך כך??
- 3.לילי 18/11/2019 18:15הגב לתגובה זולנגיד בנק ישראל אין כישורי ניהול . נגיד הבנק פשוט לא עובד ולא משתמש בכלים הרבים שיש לו
- 2.לילי 18/11/2019 18:13הגב לתגובה זואלה מקצת הכלים שיש לבנק ישראל 1 בנק ישראל יכל לרכוש אג"ח צמודות מט"ח בשוק הישראלי בשקלים . 2 רכישה ישירה של מט"ח ורכישה של אג"ח ממשלתי בחו"ל . 3 רכישה ישירה של אג"ח בחול ותשלום בשקלים .
- 1.רועי לוי 18/11/2019 17:53הגב לתגובה זוואיכשהו השקל רק מתחזק. אין שום היגיון .. אני מבין שזה טוב לצרכנים אבל זה מתחיל להיות ממש הזוי ולפגוע בכלכלה
וול סטריט, Photo by Keenanוול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?
שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית.
מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.
מדיניות הפד במוקד
על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.
נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.
- שוק המניות האמריקאי לקראת 2026: האם רצף העליות ההיסטורי יימשך לשנה רביעית?
- נייקי עולה 2%, אינטל יורדת 3% ומהי המגמה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח
התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון
מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.
הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.
הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר
התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.
הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.
- המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
- אישור משפטי ליוזמת טראמפ: תשלום של 100 אלף דולר לבקשת אשרת H-1B
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.
