רוצים להיות עשירים? קודם תהיו הכי עניים שאתם יכולים
מארק קיובן, הבעלים של קבוצת ה-NBA דאלאס מאבריקס, אומר כי העצה הטובה ביותר שהוא יכול לתת לצעירים היא שעליהם להיות עניים ככל שניתן תחילה. איש העסקים האמריקאי-יהודי שמככב בימים אלו בתכנית "הכרישים" האמריקאית בערוץ CNBC מייעץ למשקיעים צעירים במסגרת התוכנית ואומר כי "לא צריך רעיון של מיליון דולר כדי להיות עשירים". "כל אחד יכול להיות מיליונר, זה רק דורש להיות בהלך רוח שמתאים לכך", אומר קיובן ומוסיף כי בצעירותו הוא קרא את הספר "איך לצאת לפנסיה בגיל 35". "כל הרעיון של הספר הוא שאם תצליח לחסוך מיליון דולר ולחיות כמו סטודנט, אתה תוכל לצאת לגמלאות", אומר קיובן והוסיף: "אתה חייב להיות עם משמעת לחסוך, אני האמנתי מאוד בספר הזה. עשיתי דברים כמו לגור עם 5 שותפים לדירה, אכלתי אוכל זול ונסעתי במכונית הכי גרועה שיכלתי- דברים מהסוג הזה". נחישות קיובן אומר שעד גיל 25 הוא לא נהג על מכונית בשווי של יותר מ-200 דולר. "נסעתי פעם בפיאט X1/9 עם חור בתחתית ורכב אחר היה ביואיק מודל 66", מתאר איש העסקים האמריקאי. קיובן נזכר בתקופה הזאת "זה היה טירוף, אבל זאת הייתה ההחלטה שלי ואני הייתי נחוש לחסוך כסף. הייתי נחוש בדעתי להיות מסוגל לצאת לגמלאות". אולם לגורל היו תוכניות אחרות לקיובן, הוא עשה את המיליון הראשון שלו מעסקי הטכנולוגיה ומאז הוא הפך את המיליון למילארדים. "רוב האנשים לא צרכים להיות יזמים על מנת להיות מנצחים מבחינה כלכלית", אומר קיובן. למעשה, כמו עמיתו המיליארדר וורן באפט, גם קיובן מציע לאמץ גישה של השקעה בקרנות בעלות נמוכה על מנת לצבור הון. "המפתח זה לחיות לפי האמצעים שיש לך, לחסוך כסף ולהשקיע אותו בקרנות בעלות נמוכה ולחיות בכמה שיותר זול", אומר המיליארד האמריקאי.
- 7.משה זיפט 15/07/2018 01:11הגב לתגובה זוכך תהיה עשיר לינה- בית מחסה.גגון.ספסל.מקלט.בית הכנסת.עלית גג.יער.חניה.מחסן. אוכל- בית התבשיל בית תמחוי.שנורר מעסקי מזון. הכנסה- שנורר.ביטוח לאומי.קיבות נדבות.חיטוט בפחי זבל.מכירת מציאות בשוק הפשפשים. ביגוד- רווחה.ספסלי רחוב.שנורר. תספטקת- לבד במכונת תספורת. מקלחת- מקווה.ים. כביסה- לא צריך לובשים וזורקים. ארון- מזוודה קטנה מוחבאת היטב. כסף- להפקיד בבנק. אל תקנה כלום רק תחסוך כפי שאמר פרסי שמור אגורה לבנה ליום שחור.
- 6.קשקוש בלבוש 09/07/2018 16:12הגב לתגובה זומחיסכון של אדם עני שממילא אין לו גרוש על התחת לא ניתן לשרוד על מה מדבר היהיר המנותק הזה שיסתכל איך נראית החצר האחורית של אמריקה יותר ממחצית האוכלוסיה אין לה דולר אחד של חיסכון אנשים שם מתים מסכרת ושאר מחלות עולם שלישי מדינת פח רקובה
- 5.צחי 09/07/2018 16:11הגב לתגובה זובכסף הדור של היום הולך להיות עני בגילאי 60 אשמת הריבית האפסית בעולם
- 4.רן 09/07/2018 15:11הגב לתגובה זוממנופים עד לצוואר, סתומים לא מבינים כלום בכלכלה רק כמה לבזבז יותר ולהיות משועבד לבנקים, ולשופוני.
- 3.ממי 09/07/2018 14:56הגב לתגובה זוהתכשיטים, הקניונים ונתב"ג. נראה לך שאיזה ערס יוותר על הב.מ.וו שלו??????
- 2.בישראל כמה שאתה יותר בטלן - ככה המדינה נותת לך יותר.. (ל"ת)מחלקים דירות בעמיגור 09/07/2018 13:50הגב לתגובה זו
- 1.אבל אז איך אוכל להזמין את עומר אדם לשיר בחתונה שלי ??? (ל"ת)לבנטיני 09/07/2018 13:37הגב לתגובה זו
- שימי 09/07/2018 16:51הגב לתגובה זובמקום עומר קנה vt של ואנגרד או iwda של iShares
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
