גוגל מצאה שימוש לחברת הבינה המלאכותית דיפ מיינד

4 שנים לאחר שהתחרתה מול פייסבוק על רכישת חברת הבינה המלאכותית, מצליחה גוגל למצוא שימוש לטכנולוגיה
גיא עיני |

חברת האם של גוגל אלפאבית (Alphabet) מצאה שימוש לטכנולוגית הבינה מלאכותית דיפ מיינד (DeepMind) אותה רכשה לפני ארבע שנים. מדובר על חברה בריטית נחשבה בעבר למובילה בתחומה, וגוגל ופייסבוק נאבקו על רכישתה.

כיום, ארבע שנים כאמור לאחר הרכישה, גוגל מצאה דרך לגבות כסף על שירותיה. שירות הענן לעסקים של גוגל דיווח על שירות חדש שמאפשר להמיר טקסט לקול טבעי. זהו המוצר הראשון מבית דיפ מיינד שמוצע למכירה. השירות החדש מבית גוגל עולה כ-16 דולר לכמיליון תווים (ללא רווחים) שאותם מעבדת דיפ מיינד לקול מלאכותי של גבר או אשה.

אלפאבית מרכזת מספר חברות שעוסקות במחקר של בינה, אבל דיפ מיינד היא הימור שונה מבחינתה. אם מסתכלים על קידום של הטכנולוגיה בגוגל נראה ששירותים בתשלום הופכים לאמיתיים יותר ויותר. גוגל, שמייצרת כ-99% מהרווח של אלפאבית כבר עשתה שימוש בתוכנה של דיפ מיינד, בחברה אמרו ש"העוזר הוירטואלי שלהם אימץ כלי של דיפ מיינד בתחום הבינה המלאכותית שעוזר לו להשמע יותר כמו אדם אמיתי ופחות כמו רובוט". ב-2016 אמרו בגוגל שבזכות דיפ מיינד ההוצאות על קירור מרכז המידע ירדו בצורה משמעותית.

דיפ מיינד שיחקה תפקיד חשוב בהתאמות והמלצות אישיות בחנות האפליקציות של גוגל במכשירים מבוססים אנדרואיד. ״בהשוואה למכשירים שבהם לא היה שימוש בכלי של דיפ מיינד, ראינו גידול של כ20% בהתקנת אפילקציות תחת ההמלצות שנוצרו ע״י דיפ מיינד", כתבו עובדי ענקית האינטרנט בבלוג של גוגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

הריבית ירדה - המדדים חזרו למגמה מעורבת; מחכים לפאוול

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

יום המסחר מתאפיין בשקט יחסי בשווקי המניות בארה״ב, כאשר הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לטווח של 3.50-3.75%; המשקיעים ממתינים לסימנים מפאוול לגבי קצב ההורדות ב-2026 על רקע האטה מתונה וסימני אינפלציה מתמשכים . מדד S&P 500 עולה ב-0.2%, הנאסד״ק יורד 0.2% והדאו קופץ ב-0.5% .


ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.