גוגל מצאה שימוש לחברת הבינה המלאכותית דיפ מיינד

4 שנים לאחר שהתחרתה מול פייסבוק על רכישת חברת הבינה המלאכותית, מצליחה גוגל למצוא שימוש לטכנולוגיה
גיא עיני |

חברת האם של גוגל אלפאבית (Alphabet) מצאה שימוש לטכנולוגית הבינה מלאכותית דיפ מיינד (DeepMind) אותה רכשה לפני ארבע שנים. מדובר על חברה בריטית נחשבה בעבר למובילה בתחומה, וגוגל ופייסבוק נאבקו על רכישתה.

כיום, ארבע שנים כאמור לאחר הרכישה, גוגל מצאה דרך לגבות כסף על שירותיה. שירות הענן לעסקים של גוגל דיווח על שירות חדש שמאפשר להמיר טקסט לקול טבעי. זהו המוצר הראשון מבית דיפ מיינד שמוצע למכירה. השירות החדש מבית גוגל עולה כ-16 דולר לכמיליון תווים (ללא רווחים) שאותם מעבדת דיפ מיינד לקול מלאכותי של גבר או אשה.

אלפאבית מרכזת מספר חברות שעוסקות במחקר של בינה, אבל דיפ מיינד היא הימור שונה מבחינתה. אם מסתכלים על קידום של הטכנולוגיה בגוגל נראה ששירותים בתשלום הופכים לאמיתיים יותר ויותר. גוגל, שמייצרת כ-99% מהרווח של אלפאבית כבר עשתה שימוש בתוכנה של דיפ מיינד, בחברה אמרו ש"העוזר הוירטואלי שלהם אימץ כלי של דיפ מיינד בתחום הבינה המלאכותית שעוזר לו להשמע יותר כמו אדם אמיתי ופחות כמו רובוט". ב-2016 אמרו בגוגל שבזכות דיפ מיינד ההוצאות על קירור מרכז המידע ירדו בצורה משמעותית.

דיפ מיינד שיחקה תפקיד חשוב בהתאמות והמלצות אישיות בחנות האפליקציות של גוגל במכשירים מבוססים אנדרואיד. ״בהשוואה למכשירים שבהם לא היה שימוש בכלי של דיפ מיינד, ראינו גידול של כ20% בהתקנת אפילקציות תחת ההמלצות שנוצרו ע״י דיפ מיינד", כתבו עובדי ענקית האינטרנט בבלוג של גוגל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.

סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.

הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.

מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.