הפיל הגדול שמסתובב כעת בבורסות אירופה, האם יצליחו להוציא אותו בשקט?

מערכת Bizportal | (7)
נושאים בכתבה איטליה

ביום שאחרי ה'ברקזיט' וכאשר השלכות האירוע עדיין לא ברורות, המוקד עובר למערכת הבנקאות האיטלקית. חובות רעילים בהיקף עצום של 360 מיליארד אירו רובצים על הבנקים באיטליה ויש צורך ברור בחילוץ המערכת הבנקאית במדינה - לפני שזו תגיעה לקריסה. השאלה המרכזית היא איך תבוצע תכנית החילוץ, או במילים אחרות - למי יוגש החשבון.

מניות הבנקים באיטליה איבדו סביב 30% מערכם מאז הברקזיט כאשר היקף החובות הרעילים מכביד על המערכת הבנקאית האיטלקית, הופך אותה לפגיעה מאוד ומקשה על הבנקים במדינה ולתת הלוואות חדשות. העניין הוא שהדרך לחלץ את המערכת הבנקאית האיטלקית מעלה על מסלול התנגשות את ממשלת איטליה מול האיחוד האירופי.

לפי הפקידים בבריסל, הדרך לחלץ בנקים שנמצאים במצוקה עוברת לפני הכל אצל המשקיעים (בעלי המניות ומחזיקי האג"חים). ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי רוצה לבצע את החילוץ באמצעות כספי משלמי המיסים. בסוף החודש הקודם עלו הטונים כאשר רנצי קיים מסיבת עיתונאים ברקע לדיווחים על מסלול ההתנגשות ואמר כי "מעולם לא ביקשנו לשנות את החוקים, ואנחנו לא כאן כדי לקבל הרצאה כאילו אנחנו תלמידי בית ספר". בבריסל טוענים כי יש מספיק דרכים לבצע את חילוץ הבנקים מבלי לגעת הכסף של משלמי המיסים.

בכיר גרמני אמר לרויטרס בסוף השבוע כי גרמניה תהיה מוכנה להסכים לתכנית שתגן באופן חלקי על המשקיעים הפרטיים באיטליה - אבל לא תספק הגנה מלאה על כלל המשקיעים. מדובר בריכוך יחסית על העמדה הגרמנית. ניתן להעריך בזהירות כי אחרי אירוע הברקזיט, באיחוד האירופי לא ירצו להחריף מסלול התנגשות מול מדינה גדולה באיחוד כדי שלא להעלות את הסבירות לפרישה נוספת מהאיחוד. כלומר ביום שאחרי הברקזיט, איטליה ככל הנראה מבינה שהכוח נמצא אצלה. 

והנה לפי דיווחים מהימים האחרונים, איטליה מתכננת להקים קרן שתשתמש במימון של כספי ציבור בהיקף של 10 מיליארד אירו לרכישת חוב רעיל מהבנקים בהיקף של 50 מיליארד אירו (כלומר רכישת האג"חים הרעילים לפי 20 סנט לאירו). כאמור, קרן שכזו מחדדת את מסלול ההתנגשות מול בריסל.  

   

אמנם השקט בשווקים בשבועות האחרונים נותן מרווח נשימה לטיפול במערכת הבנקאות האיטלקית, אבל העיניים מופנות כעת ל-29 ביולי, אז יפורסמו תוצאות מבחני הלחץ לבנקים באירופה, ואז גם ככל הנראה נקבל הצצה נוספת לעד כמה המצב באיטליה חמור. שר האוצר הגרמני אמר בשבוע החולף כי לא תתקבל שום החלטה בנוגע לחילוץ הבנקים האיטלקיים לפני שיפורסמו תוצאות מבחני הלחץ.   

בשיחה עם Bizportal אמר היום אלכס ז'בזינסקי ממיטב-דש כי "באיטליה יש כיום 3 סיכונים מרכזיים, האחד זה הצמיחה שפשוט לא מתרוממת, השני זה אי היציבות הפוליטית ובהקשר זה משאל העם המתקרב לגבי רפורמות שמתכן רנצי, והשלישי זה המערכת הבנקאית".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קסם דאקס בחסר פי שלוש (ל"ת)
    לקחתי 18/07/2016 20:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חחחח 18/07/2016 20:01
    הגב לתגובה זו
    עצוב מאוד מצאו פתרון לכל חוב להדפיס והופה החוב כוסה חחח אם זה לא היה עצוב אז זה היה מצחיק
  • 2.
    שימו תמונה של דב להפחיד (ל"ת)
    אמאללללללה 18/07/2016 14:54
    הגב לתגובה זו
  • בא 18/07/2016 18:13
    הגב לתגובה זו
    כאלה הם לא מצאו לכן שמו איש קרח .
  • 1.
    הפיל המסוכן !!! 18/07/2016 14:52
    הגב לתגובה זו
    כל אירופה בגירעונות האגחים יורדים והבורסה עולה הכל יתפוצץ בקרוב.
  • דוד מירושלים 18/07/2016 15:32
    הגב לתגובה זו
    אכן , הגיוני שעליות אלה תתחלפנה לירידות בקרוב
  • הפיל המפיל . (ל"ת)
    בא 18/07/2016 18:14
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.