סגירת המסחר באסיה: שנגחאי ירדה 1.9%, אוסטרליה בשיא של 7 שנים

ההתלהבות מהקלת האשראי בסין הצטננה הלילה, באוסטרליה, המדד עולה זה היום ה-12, רצף העליות הארוך מאז ומעולם
אלמוג עזר |

המסחר באסיה התנהל היום (ו') במגמה מעורבת, כאשר המדדים נסחרו ברקע לפרסומי הדוחות הפיננסים של החברות ביפן, הצפי לפרסום שיעור האבטלה בארה"ב והמשך התנודתיות החדה במחיר הנפט. ברקע למסחר באסיה, מחיר חבית נפט הוסיף 2.7% למחירו ועלה למחיר של 51.8 דולרים לחבית.

מדד הניקיי עלה 0.82%, מדד ההאנד סאנג ירד 0.35% ומדד שנגחאי השיל1.91%

מדד הניקיי התחזק הבוקר בעקבות פרסום הדוחות הפיננסיים של חברות מרכזיות בשוק ההון ביפן. יצרנית כריות האוויר טאקאטה (takata) זינקה ב-5%, למרות שדיווחה על הפסדים ברבעון האחרון. הפסדי החברה בשלושת הרבעונים האחרונים הסתכם לידי 277 מיליון דולר. הצפי היה להפסדים גבוהים יותר.

מהעבר השני, מניית ניקון (nikon) צללה 10% לאחר שחתכה את תחזית הרווחים לרבעון הקרוב. בדומה לרשת מקדונלד'ס האמריקנית, גם חברת הבת של החברה- מקדונלד'ס יפן בצרות. מניית הרשת היפנית ירדה 2%, לאחר שדווחה על הפסד תפעולי בשנת 2014 כ-6.7 מיליארד ין (כ-57.1 מיליון דולרים).

סין נחלשת

בתחילת השבוע, הבנק המרכזי בסין הודיע כי הוא מוריד את יחס הלימות ההון במדינה בכדי להגדיל את האשראי הניתן במדינה ותמיכה בצמיחה הכלכלית. לסיפור המלא. הבוקר רשת החדשות שינואה ( Xinhua ) הסינית דיווחה כי השינוי ביחס ההלימות לא יגרום לשינוי משמעותי בנתינת האשראי על ידי הבנקים. הרשת ציטטה בכיר בבנק המרכזי בסין. החדשות דחפו בעיקר את מניות הבנקים במדינה לירידות.

אוסטרליה בשיא

מדד המניות האוסטרלי S&P ASX 200 התחזק היום 0.16% והגיע לשיא של 7 שנים. המדד עלה זה היום ה-12 ברציפות, רצף העליות הארוך מאז ומעולם. בעקבות הירידה בתחזית הצמיחה במדינה, העליה הגבוהה יותר בתחילת המסחר נרגעה בשעתיים האחרונות.

"הבנק המרכזי באוסטרליה מתנהג כמו אדם שהחדירו לו משככי כאבים לשנה וחצי ועכשיו הוא מתעורר. הוא מסתכל על העולם ומבין מה הוא צריך לעשות" כך אמר מייקל אוורי אנליסט לשוק האוסטרלי ברובובנק בראיון ל-CNBC לגבי הורדת הריבית שנעשתה לפני שלושה ימים באוסטרליה. לדבריו, למרות שהריבית נמצאת היום בשפל של 2.25%, לדבריו הריבית עוד תמשיך לרדת במדינה.

הורדת הריבית ממשיכה לספק דלק לעליה במדדי המניות ביבשת, למרות שהצמיחה של כלכלת אוסטרליה תלויה באופן ברור במחירי הסחורות. מחירי הסחורות על פי אנליסטים שונים נמצאים בסנטימנט שלילי בעקבות התחזקות הדולר והירידה בצמיחה העולמית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.