בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

25 מיליון דולר בשנה: כך הפכה הבינה המלאכותית למקור הכנסה חדש לעיתונות

העסקה בין אמזון ל"ניו יורק טיימס" חושפת שוק מתהווה שבו חברות הטכנולוגיה משלמות סכומי עתק עבור תכנים איכותיים לאימון מודלי AI, יוצרת מקור הכנסה חדש שמהווה כמעט אחוז מהמחזור השנתי של העיתון ומעצבת מחדש את היחסים בין עולם התקשורת לענקי הטכנולוגיה

אדיר בן עמי | (3)

עולם הבינה המלאכותית צמא למידע איכותי – ובעלי התוכן מתחילים להבין שזה הזמן לדרוש עליו תשלום. העסקה בין אמזון Amazon.com Inc. 0.56%   ל"ניו יורק טיימס" The New York Times Co 2.28%  , שהוכרזה במאי האחרון, מדגימה את כללי השוק החדשים שמתהווים: 20 עד 25 מיליון דולר בשנה בעבור רישיון רחב להיקפי תוכן משמעותיים של העיתון. מדובר בכמעט אחוז מהכנסותיו השנתיות של ה"טיימס" לשנת 2024 – איתות ראשון לכך שמתפתח שוק מסוג חדש לגמרי.


העיתון אמנם מאבד תנועת גולשים ישירה כתוצאה מהפופולריות של חיפושי AI, המספקים תשובות מיידיות – אך במקביל מגלה מקור הכנסה חדש ומשמעותי. במילים אחרות, הטכנולוגיות שמערערות את מודל ההכנסות המסורתי של עולם התקשורת הן גם אלו שמתחילות לממן אותו. אמזון, מצידה, מקבלת גישה לתכני "הניו יורק טיימס", המגזין "האתלטיק" ומדור האוכל, ויכולה לשלב את המידע הזה בהכשרת מודלים, באלכסה ובמוצרים נוספים.


המפתיע הוא הקצב המהיר שבו משתנים כללי המשחק. רק לפני מספר שנים, חברות טכנולוגיה נהגו לעשות שימוש חופשי בתוכן אונליין מבלי לשלם דבר. כיום, הלחץ המשפטי לצד הדרישה הגוברת לתוכן איכותי מביאים את החברות הללו אל שולחן המשא ומתן. כך, OpenAI כבר חתמה על עסקה עם ניוז קורפ בשווי של כ-250 מיליון דולר לחמש שנים, ועם אקסל שפרינגר על עסקה של 25–30 מיליון דולר לשלוש שנים.


המודלים הפיננסיים של העסקאות מגוונים, ותלויים באופי השימוש של חברות הטכנולוגיה. יש הבדל בין שימוש לצורכי אימון מודלים לבין הצגת תשובות בזמן אמת, ויש הבדל בין שימוש פנימי לבין שילוב ישיר במוצר מסחרי. בעסקת "ניו יורק טיימס"–אמזון מדובר בתשלום כספי ישיר, בעוד שעסקאות אחרות כוללות לעיתים מנגנוני תשלום מורכבים יותר.


במקביל להתקדמות המסחרית, מתנהלים גם מאבקים משפטיים. "הניו יורק טיימס" הגיש תביעה נגד OpenAI ומיקרוסופט בטענה להפרת זכויות יוצרים, ושתי חברות מקבוצת ניוז קורפ תובעות את מנוע החיפוש Perplexity.


עבור משקיעי "הטיימס", המספרים מרשימים. העיתון הצליח לפתח מקור הכנסה חדש שמגלם כמעט אחוז ממחזורו השנתי – ללא צורך בהשקעה מהותית בתשתיות. אם יצליח לשכפל את המודל עם חברות AI נוספות, הוא עשוי לבסס לעצמו רשת ביטחון כלכלית דווקא בתקופה שבה ההכנסות מפרסום דיגיטלי שוחקות.


התהליך כולו משקף שינוי עמוק יותר ביחסי הכוחות שבין טכנולוגיה לתקשורת. חברות הטכנולוגיה מבינות שתוכן איכותי הוא מפתח להצלחת המוצרים שלהן, ובתי התקשורת מתחילים לזהות מחדש את ערך הנכסים שבידיהם. במקום להתייחס ל-AI כאיום בלבד, גופי תקשורת מסוימים רואים בו שותף עסקי פוטנציאלי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לאמן על שקרים (ל"ת)
    אנונימי 31/07/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אם המידע של ai מתבסס על התקשורת המצב עגום (ל"ת)
    משה 31/07/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה לא קשור לקניית תוכן מדובר פשוט בשוחד לעיתונות לקבל מה גיבוי ושתיקה. הון שלטון עולם תחתון. (ל"ת)
    חביב 31/07/2025 00:20
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.