הפדרל ריזרב
צילום: AgnosticPreachersKid, Wikipedia

מבחן הלחץ של הפד עבר בהצלחה והדיבידנדים של הבנקים עולים

כל 22 הבנקים הגדולים בארה״ב עברו את מבחן הלחץ של הפדרל ריזרב לשנת 2025. בעקבות התוצאות החיוביות: ג'ייפי מורגן, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו, מורגן סטנלי וגולדמן סאקס הכריזו על העלאות דיבידנד ותוכניות רכישה עצמית בהיקף עשרות מיליארדי דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה פדרל ריזרב בנקים

מבחן הלחץ של הפדרל ריזרב, שנערך מדי שנה מאז המשבר הפיננסי של 2008, נועד להעריך האם המוסדות הבנקאיים הגדולים במדינה יכולים לשרוד זעזועים כלכליים משמעותיים. השנה נבחנה המערכת הבנקאית האמריקאית מול תרחיש קיצוני שכלל מיתון עולמי חמור, עלייה חדה באבטלה לרמה של 10%, ירידות של למעלה מ-30% במחירי נדל"ן מסחרי וירידות חדות בשוקי המניות.

למרות התרחישים הקשים, כל הבנקים שנבחנו עמדו בדרישות ההון המחמירות של הפד. לפי פרסום רשמי, יחס ההון העצמי הליבה (CET1) של המערכת הבנקאית עמד בממוצע על 11.6% – הרבה מעל הסף הרגולטורי של 4.5% . יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ציין כי "הבנקים צריכים להיות מוכנים לא רק לסיכונים הצפויים, אלא גם לאלה הבלתי צפויים. לכן, המבחנים צריכים להשתנות משנה לשנה ולבחון אפילו תרחישים בלתי סבירים".

בעקבות התוצאות, הבנקים לא המתינו והודיעו על צעדים אגרסיביים להחזרת הון למשקיעים. ג'ייפי מורגן צ'ייס JPMorgan Chase & Co הכריז על העלאת הדיבידנד הרבעוני ל-1.5 דולר למניה ואישר תוכנית לרכישת מניות בהיקף של 50 מיליארד דולר' מהלך שמשקף ביטחון מלא בחוסן הפיננסי של הבנק. מנכ"ל הבנק, ג'יימי דיימון, אמנם ביקר את אופן ביצוע המבחנים, בטענה כי הם "שרירותיים" ו"חסרי שקיפות". לדבריו, המבחנים מבוססים על מודלים שהבנקים אינם יכולים לראות, מה שמקשה עליהם להבין את הדרישות ולהתכונן בהתאם, אך הוסיף: "למרות שאני חושב שהצורה הנוכחית של המבחן שגויה לחלוטין, אני אוהב מבחני לחץ".

גם בנק אוף אמריקה Bank of America Corp -0.51%  הודיע על העלאה של 8% בדיבידנד, ל-0.28 דולר למניה, וציין כי יחס ההון העצמי שלו נכון לסוף מרץ 2025 עמד על 11.8%, מעל דרישת הסף של 10% ואף מעל 10.2% במקרה של שינוי בכללי החישוב של הפד. מניית הבנק רשמה עלייה קלה במסחר המאוחר עם פרסום ההודעה.

וולס פארגו Wells Fargo & Co. עדכן כי יעלה את הדיבידנד שלו ל-0.45 דולר למניה, גידול של יותר מ-11% לעומת הרבעון הקודם. מורגן סטנליMorgan Stanley -0.87%  הכריז על דיבידנד של דולר למניה וציין תוכנית רכישה עצמית בהיקף של 20 מיליארד דולר, ואילו גולדמן סאקס The Goldman Sachs Group Inc -0.61%  בחר במהלך מרשים במיוחד: העלאה של 33% בדיבידנד לרמה של 4 דולר למניה.

גם סיטיגרופ Capital City Bank Group Inc 0.16%  לא נשאר מאחור, והודיע על העלאה לדיבידנד רבעוני של 0.6 דולר למניה. לדברי מנכ"ל גולדמן סאקס, דיוויד סולומון, "התוצאות החיוביות של מבחן הלחץ מדגישות את החוסן הפיננסי של הבנקים הגדולים" .

בתוך כך, הפד שוקל כעת רפורמות באופן חישוב ה-SCB, רצועת ההון הרזרבי שמחושבת בעקבות מבחן הלחץ. לפי ההצעה, ייתכן שהחל מ-2026 החישוב יתבסס על ממוצע של מספר שנים ולא על תרחיש נקודתי. מהלך זה נועד לייצר שקיפות ויציבות רגולטורית גדולה יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תוצאות מבחן הלחץ לשנת 2025 משקפות מערכת בנקאית יציבה וחזקה, שמסוגלת להתמודד עם תנודתיות בשווקים, על רקע סיכונים גיאופוליטיים, מגמות אינפלציוניות עולמיות, ושינויים במדיניות הפיסקלית בארה״ב.

ומה קורה בישראל? 

גם בנק ישראל עורך מבחני לחץ לבנקים הגדולים, אך באופן שונה: להבדיל ממבחן הלחץ של הפד, שהוא אירוע פומבי ומתוקשר, עם השלכות על מדיניות דיבידנדים ורכישות עצמיות, בישראל תדירות המבחנים אינה סדורה והתוצאות אינן מפורסמות לציבור. בארץ, המבחנים נערכים לחמשת הבנקים הגדולים, מאחורי הקלעים, ומשמשים ככלי פנימי להערכת סיכונים. לאחרונה, ביצע בנק ישראל מבחני לחץ בעקבות העלאות הריבית, סיכוני אשראי וחשיפה לנדל"ן מסחרי, וציין כי המערכת הבנקאית "איתנה ויכולה לספוג תרחישים של האטה ואף מיתון". עם זאת, שקיפות רגולטורית מוגבלת מקשה על הציבור והמשקיעים להבין לעומק את היציבות של כל בנק בנפרד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)

יוזמה למס חדש של 5% על מיליארדרים בקליפורניה

חדש על מיליארדרים בקליפורניה: מהפכה פיסקלית או בריחת הון?
רן קידר |
נושאים בכתבה מס קליפורניה

יוזמה חדשה להטלת מס חד-פעמי בשיעור של 5% על נכסי מיליארדרים בקליפורניה מעוררת סערה פוליטית וכלכלית. המס, שמקודם על ידי איגוד עובדי שירותי הבריאות, נועד לגייס כ-100 מיליארד דולר למילוי פערים תקציביים במדינה, בעיקר לקראת קיצוצים צפויים בתוכניות סיוע רפואי ממשלתיות. אולם עשירי העל, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, מביעים התנגדות חריפה וטוענים כי המס עלול לדחוק יזמים ולגרום לבריחת כישרונות והון מהמדינה.

המס יוטל על נכסים כמו מניות, יצירות אומנות וזכויות קניין רוחני, ולא על הכנסות שוטפות. התשלום יתפרס על פני חמש שנים ויחול רטרואקטיבית על תושבים שהתגוררו בקליפורניה בתחילת השנה הנוכחית. במקביל ליוזמה, מספר משקיעים בכירים באזור סיליקון ואלי כבר החלו להעביר חלק מפעילותם מחוץ לקליפורניה - חברת ההשקעות של פיטר טיל חתמה על חוזה למשרדים במיאמי, וחברת ההון סיכון Craft Ventures פתחה סניף באוסטין, טקסס. ביל אקמן הוא מהמתנגדים הגדולים למס הזה שאמור לחול על נכסיו.  


יש חשש כי המס יביא לנטישת מיליארדים ולפגיעה במערכת הכלכלית של המדינה, במיוחד אם עשירים יאלצו למכור נכסים חשובים, אך היוזמה שמגיעה מלמטה זוכה לתמיכה מאוד גדולה. אחרי הכל, מדובר בעיקר בכספים שנדרשים לקהילה, במיוחד בנושאי בריאות ורווחה. 

בקליפורניה, יש 255 מיליארדרים - המספר הגבוה ביותר בארצות הברית והיא מרוויחה חלק נכבד מהמסים שלה מהעשירון העליון. לכן, העלאת מס לעשירי העל נתפסת ככלי לגיבוי תשתיות המדינה, במיוחד בתחום הבריאות. עם זאת, יש חשש כי הם יחליטו לעזוב.