הסנאט מערער את שוק האנרגיה הירוקה: בג'פריס מזהירים מהאטה חדה ב־2028
טיוטת חוק התקציב החדשה מבטלת הטבות מס מרכזיות, מטילה קנסות על שימוש ברכיבים מסין ומקצרת את לוחות הזמנים לקבלת סובסידיות - מה שעלול להביא לקיפאון בהשקעות ולהתייקרות החשמל בשנים הקרובות
הצעת החוק התקציבית (OBBB) שאושרה בהצבעה ראשונית בסנאט האמריקאי בסוף השבוע, מאותתת על שינוי כיוון חד במדיניות האנרגיה של ארה"ב. סקירה שפרסמה ג'פריס לאחר ההצבעה מצביעה על כך שנוסח החוק החדש כולל ביטול מהיר של הטבות המס המרכזיות לתחום האנרגיה המתחדשת,
החמרת כללי התוכן המקומי, והטלת מסים כבדים על שימוש ברכיבים מתוצרת סין. התוצאה, לפי האנליסטים, עלולה להיות האטה חדה בפעילות הענף כבר לקראת 2028, עם השלכות רוחב על השקעות, שוק העבודה ואספקת החשמל בארה"ב.
שינוי דרמטי במיוחד הוא ביטול
מנגנון ההפחתה ההדרגתית של זיכויי המס (45Y ו־48E) והחלפתו בדרישה נוקשה, כל פרויקט בתחום הסולאר והרוח שיחל את הקמתו לאחר כניסת החוק לתוקף, יידרש להיות מוכן לפעולה מלאה (Placed in Service) עד סוף שנת 2027. מדובר בתנאי מחמיר בהרבה מהמתווה הקודם שהתיר מרווח של
עד שנתיים בין תחילת ההקמה לבין קבלת ההטבה. פרויקטים שהחלו בשלבים מוקדמים ונכנסו למסלול של “safe harbor” ייהנו מהגנה חלקית, אך מפתחים שלא נערכו מראש עלולים להיתקל בקשיים משמעותיים. בג'פריס מציינים כי מדובר בחדשות רעות במיוחד עבור מפתחים קטנים, שאינם נהנים מגישה
להון זמין או לשרשראות אספקה יציבות.
במקביל, החוק החדש מטיל מס קנס כבד על פרויקטים שמשתמשים ברכיבים שאינם עומדים בדרישות התוכן המקומי. מדובר במס בגובה של עד 50% מהעלות הכוללת של רכיבים סולאריים, שיוטל על כל פרויקט שלא יעמוד ברף עלות
המינימום של רכיבים תוצרת ארה"ב. הכללים יחולו על פרויקטים שיחלו את הקמתם בין יוני 2025 לסוף 2027, אם לא יצליחו להוכיח שהציוד שברשותם עומד בדרישות. לפי האנליסטים, מדובר במנגנון שיפגע בעיקר בשחקנים שתלויים בספקים מסין, שהיו לאורך השנים ספקים דומיננטיים בזירה
הגלובלית.
הזדמנויות חדשות לאנרגיית מימן ואגירה
עם זאת, לא כל התחום נפגע באותה מידה. יצרנית הפאנלים הסולאריים First Solar נחשבת למרוויחה המרכזית מהשינויים, לאחר שהחוק החדש מחזיר את האפשרות ל־stacking של הטבות לפי סעיף 45X,
המאפשרות לה ליהנות מהטבות נוספות על ייצור רכיבים מקומיים. גם תחום אגירת האנרגיה זוכה למעמד יציב - ההטבות הקיימות ימשיכו להיות בתוקף עד 2032, והוא אינו צפוי להיפגע מהחוק החדש. החברות הפועלות בתחום, בהן אורמת, עשויות ליהנות מתמריץ מובהק בשנים הקרובות, דווקא
בזמן שתעשיות הרוח והסולאר מתמודדות עם האטה צפויה.
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם תחום המימן ותאי הדלק נהנה מהחייאה רגולטורית, עם החזרת סעיף 45V לזיכוי מס, שינוי שנחשב חיובי עבור חברות כמו Bloom Energy ו־Plug Power. אלו זוכות לאופק רגולטורי חדש, המעניק להן יתרון
תחרותי בסביבה שמתחילה להתרחק ממקורות החשמל המסורתיים.
בתחום הסולאר הביתי המצב מורכב יותר. הזיכוי למתקינים עצמאיים צפוי לפוג בסוף 2025, אך חברות שפועלות במודל של ליסינג, כמו Sunrun, ייהנו מהמשך הטבות על פי מתווה זהה לפרויקטים תעשייתיים. עם זאת, בג'פריס מדגישים כי גם בתחום זה צפויה האטה בשנים הבאות, כאשר החברות יידרשו להתמקד במודלים עסקיים מבוססי אגירה ולא במכירת פאנלים בלבד. סולאראדג', שנחשבת לאחת מחברות הדגל הישראליות בתחום הפתרונות למערכות סולאריות, אינה צפויה להיפגע יותר בעקבות נוסח החוק המעודכן שמקודם בסנאט האמריקאי, אך גם לא ליהנות ממנו באופן ישיר כמו חלק מהמתחרות. לפי ג'פריס, הטיוטה הנוכחית אינה שונה מהותית ביחס לקודמת מבחינת ההשפעה על סולאראדג', ולכן גם ההשלכות נותרות דומות: החברה אינה נחשבת לאחת מהשחקניות שביצעו מהלך נרחב של safe harboring - כלומר, ייתכן שחלק מהפרויקטים שלה יתקשו לעמוד בתנאי הדרישה החדשה להיכנס לפעולה מלאה (placed in service) עד סוף 2027 כדי ליהנות מהטבות המס, מה שמצמצם את מרחב הפעולה העתידי.
מעבר לכך, תחום האגירה שזוכה להארכת הטבות עד 2032 ונחשב לאחד המרוויחים הגדולים מהטיוטה החדשה, אינו תחום התמחות בולט של סולאראדג'. החברה אמנם מציעה פתרונות אגירה למגזר הביתי, אך היא אינה שחקן מרכזי בפרויקטים בקנה מידה תעשייתי. המשמעות היא שסולאראדג' עלולה להחמיץ חלק מהשגשוג הצפוי בתחום זה. עם זאת, חשוב לציין כי לא חלו החמרות נוספות בהשוואה לטיוטה הקודמת, ואף נרשמו שיפורים מינוריים, כמו החזרת האפשרות ל־45X stacking שעשויים לתמוך קלות בחברות עם פעילות ייצור בארה"ב, תחום שבו לסולאראדג' יש דריסת רגל. לכן, בשורה התחתונה, לא נרשם שינוי דרמטי במעמדה של החברה, אך יתרונה היחסי נותר מוגבל בהשוואה לשחקנים אחרים בשוק.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ג'פריס מסכמת כי בטווח הקצר עשוי להיווצר גידול בהשקעות עקב ניסיון "להקדים תרופה למכה" ולהספיק לסיים פרויקטים עד סוף 2027, אך לאחר מכן צפויה האטה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה. האנליסטים מעריכים כי הפרויקטים
שיתקיימו לאחר תום ההטבות ידרשו להתבסס על רווחיות ללא סבסוד, מה שיקשה מאוד על שחקנים קטנים ויוביל לגל קונסולידציה בענף. פרויקטים גדולים שעדיין יקומו צפויים לשלב אגירה, ייצור מימן ודלקים מתקדמים, אך בהיקפים נמוכים משמעותית מהתחזיות הקודמות. התוצאה, להערכתם,
עשויה להיות ירידה בהיקף ההתקנות, עלייה במחירי החשמל באזורים מסוימים, ופגיעה ארוכת טווח ביעדים האקלימיים של ארה"ב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
