האם הבינה המלאכותית תפתח עידן של אבטלה המונית?

הבינה המלאכותית כבר לא מסתפקת בלתמוך, היא מתחילה להחליף. אמזון, מיקרוסופט ואחרות מפטרות עובדים, והמערכת הכלכלית עדיין לא מוכנה לשאלות שמציפות את שוק העבודה; כשברקע, הפד מודה שקשה לדעת לאן זה הולך

אביחי טדסה | (5)

במשך שנים שמענו תחזיות על איך הבינה המלאכותית תשנה את החיים שלנו. אז עכשיו זה קורה, לא בעתיד הרחוק, אלא ממש עכשיו. לא מדובר רק בעוזרים קוליים חכמים או בצ'אטבוטים של שירות לקוחות. אנחנו מדברים על שינוי עמוק בשוק העבודה. לא רק שדרוג, אלא החלפה של ממש. מי שמדבר על זה בלי לעטוף במילים יפות הוא מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי. השבוע שלח ג'סי מייל לעובדים שבו כתב: "אנחנו מאמינים שהשימוש ב-AI יצמצם את כוח האדם שלנו בשנים הקרובות". אמירה ישירה כזאת, מחברה שמעסיקה יותר ממיליון וחצי עובדים, היא לא עוד תחזית, זו מדיניות שעשויה להתרחב במהירות לחברות נוספות.


אמזון כבר מזמן הטמיעה אוטומציה במחסנים שלה, הרובוטים שם מרימים, ממיינים ומובילים סחורות כבר שנים. אבל עכשיו הגל הזה עובר לעובדי המטה: אנשי שירות, מכירות, ניהול ואפילו פיתוח. ג'סי לא מייפה את הדברים, מערכות אוטומטיות יעשו את העבודה הזו מהר יותר, זול יותר, וללא צורך במשכורת או חופשות. והיא לא לבד. מיקרוסופט מקצצת מעל 1,000 עובדים בגל פיטורים חדש, והפעם הפגיעה דווקא באנשי המכירות. למה? כי החברה משקיעה השנה לא פחות מ-80 מיליארד דולר בתשתיות AI, ומישהו צריך לממן את זה. גם שופיפיי, דואולינגו, אינטל ו-IBM לא מפחדות לומר בקול רם, לפני שמגייסים בן אדם, בודקים אם אלגוריתם לא יכול לעשות את זה קודם.



יו"ר הפד מודה - קשה לדעת לאן זה הולך


נכון, שוק העבודה האמריקאי נראה בינתיים יציב, אבל יו"ר הפד, ג'רום פאוול, מודה שקשה לדעת לאן זה הולך. לדבריו, לא ברור אם ה-AI מחליף אנשים או פשוט עוזר להם. אבל הוא גם אומר: "זו תהיה שאלה מאוד משמעותית בשנים הקרובות". גם בכירים אחרים בפד מביעים דאגה. חבר מועצת הנגידים מייקל באר, למשל, הזהיר לאחרונה בנאום באיסלנד, שהשינויים שמביאה איתה הבינה המלאכותית עשויים להיות הרבה יותר רחבים מכל מה שראינו בעשורים האחרונים, לא עוד רק אוטומציה של פסי ייצור, אלא מהפכה שיכולה לשנות את האופן שבו כלכלה מודרנית פועלת. לדבריו, יש להיערך מראש לתרחישים של שיבוש עמוק במבנה שוק העבודה, ואולי אף בטבעה של העבודה עצמה.


הבעיה היא שבינתיים, החברות כבר עונות על השאלה בעצמן. הן מפטרות. הן מצמצמות. והן משקיעות את כל התקציב במומחי AI, כאלה שיכולים לקבל בונוס חתימה של מיליוני דולרים, כמו שגילה מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, על ניסיונות החיזור של מטא. כלומר, בזמן שפאוול עוד מתחבט האם הבינה המלאכותית תחליף או תחזק את העובדים, חברות כמו אמזון, מיקרוסופט ומטא כבר מתנהגות כאילו התשובה ברורה. הן מצמצמות את מי שה-AI מסוגל להחליף, ומגייסות בכל הכוח את מי שיודע להפעיל אותו בצורה הטובה ביותר.


החשש הגדול הוא שלא מדובר בגל קיצוצים נקודתי, אלא בתחילתו של עידן חדש, כזה שבו הבינה המלאכותית לא רק מחליפה עובדים בעבודות פשוטות, אלא חודרת גם לתחומים שבעבר נחשבו "חסינים" כמו פיתוח, שיווק, שירות לקוחות ואפילו ניהול. אם בעבר דיברו על רובוטים שמאיימים על נהגי משאיות או קופאים, היום מדובר באלגוריתמים שכותבים קוד, משיבים לפניות, בונים מצגות ומשווקים מוצרים. זה שינוי עמוק, והוא מגיע מהר. לפי הערכות שמרניות, עשרות מיליוני משרות ברחבי העולם עשויות להיעלם או להשתנות מהותית כבר בעשור הקרוב. הסכנה היא שלא יווצרו מספיק משרות חלופיות באותו הקצב, מה שיביא לגל אבטלה רחב, בלתי צפוי, ואולי גם לא שוויוני. אוכלוסיות שלא יצליחו להתאים את עצמן לשוק עבודה חדש, שדורש שליטה בטכנולוגיה, חשיבה יצירתית וגמישות, עלולות להיתקע מאחור, ובזמן שחברות חוגגות את הרווחיות הגוברת, חלקים בציבור עשויים להישאר בלי תעסוקה, בלי הכנסה ובלי מקום במערכת הכלכלית החדשה שתיווצר.



מנקודת המבט של המשקיעים זו חגיגה. פחות הוצאות על שכר, יותר רווח בשורה התחתונה. אבל מתחת לפני השטח יש כאן שאלה הרבה יותר מורכבת, אם יותר מדי אנשים יאבדו את העבודה, מי בדיוק יישאר עם כסף כדי לקנות את כל מה שאמזון, שופיפיי ומיקרוסופט מנסות למכור? הדוגמה הבולטת ביותר היא קלרנה. החברה השוודית התלהבה מה-AI, פיטרה מאות עובדים, הכניסה בוטים לכל מחלקה ואז גילתה שהלקוחות לא מרוצים, השירות נפגע, והייתה צריכה להחזיר עובדים אנושיים. מנכ"ל החברה הודה בכנות: "חשבנו שנחסוך כסף ובסוף זה עלה לנו ביוקר".


הצמיחה של הבינה המלאכותית יוצרת חששות אצל עובדים רבים, אבל בינתיים נראה שלא כל עבודה תיעלם, חלק גדול ממנה יעבור שינוי עמוק. משימות טכניות, חוזרות, או כאלה שמבוססות על נתונים, ככל הנראה ייעשו יותר ויותר על ידי מערכות חכמות. מצד שני, תפקידים שדורשים שיקול דעת, אינטואיציה, יצירתיות או פשוט תקשורת אנושית עדיין זקוקים לבני אדם. עבור העובדים, זה אומר דבר אחד, מי שלא יתאים את עצמו, יישאר מאחור. זה הזמן ללמוד כלים חדשים, להבין איך עובדים עם AI, ולא במקומו. כי בעולם שבו האלגוריתם לא רק עוזר לנו, אלא מתחרה בנו, מי שיביא את הערך האנושי יישאר רלוונטי.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יערי עם 22/06/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    לא יהיו קונים מה יהיה
  • 4.
    אנונימי 22/06/2025 06:00
    הגב לתגובה זו
    כל ילד בן 13 שמפליץ תוכנת קשמתחיל להרוויח 30 אלף...הגיע הזמן לחזור לייצור ולעבודות אמיתיות שסוף סוף יהיה תשלום על עבודה אמיתית ולא על מגרדי ביצים.
  • 3.
    אנונימי 21/06/2025 10:03
    הגב לתגובה זו
    לא יעמדו בפקקים
  • 2.
    בא 20/06/2025 19:27
    הגב לתגובה זו
    כרגילאתם צריכים לפחד מהפסיכופתים שמטפסים ומנהלים מדינות כמו חמנאי פוטיןארדואן ..והמון זבל אחר..וגם מהממשלה ה 1...הכוכב לא מנוהל ..אולי AI או מחשב קוונטום יהיו טובים בנחהול!! !
  • 1.
    יוסי 20/06/2025 18:57
    הגב לתגובה זו
    כי בעיקרון על פניו כל מה שאדם יכול גם הבינה יכולה..
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP

טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות

לטענת טראמפ החשד להונאת משכנתאות מהווה "סיבה מספקת" לפיטורי חברת מועצת הנגידים, אך הקביעה הזו תעמוד ככל הנראה לביקורת שיפוטית; הצעד מהווה החרפה ביחסים בין הממשל לבנק המרכזי

גיא טל |

בציוץ ברשת החברתית טרות' פרסם טראמפ את "מכתב הפיטורים" הפיטורים ששלח לבכירת הפד' ליסה קוק שמונתה על ידי ביידן, לאחר, שלדבריו, הגיע למסקנה שישנה "סיבה מספקת" לפיטוריה עקב האשמות בהונאת משכנתא. "הגעתי למסקנה שישנה סיבה מספקת לפטר אותך מתפקידך" כתב הנשיא טראמפ במכתב לקוק, שצילום שלו פורסם ברשת החברתית. 

הצעד של טראמפ מגיע בעקבות האיום שלו מיום שישי האחרון שעל קוק להתפטר או שהוא יפטר אותה, וזאת לאחר שביל פולט, ראש הסוכנות הפיננסית הפדרלית לענייני דיור העלה את ההאשמה כלפי קוק בהונאת משכנתאות. על פי החשד, בשנת 2021 קוק ביקשה משכנתא על שני נכסים שונים, כשכל אחד מהם תואר כ"מקום המגורים המרכזי" שלה, וזאת בהפרש של 14 יום בלבד. פולט אמר כי יעביר את המידע למשרד המשפטים לצורך חקירה פלילית. ביום שישי קוק הגיבה להאשמות ואמרה שאין לה כוונה להיכנע ל"מעשי בריונות" שנועדו להעבירה מתפקידה, והיא לא תתפטר "בגלל ציוץ". לדבריה, היא תמסור את כל המידע בצורה מסודרת כדי לענות על "שאלות לגיטימיות" בנוגע לענייניה הפיננסים.

כעת, טראמפ מממש את איומו ושולח לה מכתב פיטורין, צעד שככל הנראה עוד יעמוד בפני ביקורת שיפוטית. על פי החוק הנשיא רשאי לפטר את חברי הפד' "עם סיבה". השאלה היא האם החשדות הללו מספיקים כדי לענות על הקריטריון הזה. 

במכתב מציין טראמפ את "האחריות העצומה" שמוטלת על חברי הפד' בבואם לקבוע את שיעורי הריבית ולפקח על הרזרבה של הבנק המרכזי ועל הבנקים המסחריים, ולכן "חייב להיות לציבור האמריקאי אמון מלא בכנות של החברים שמופקד בידיהם הכוח לקבוע את המדיניות ולפקח על הבנק המרכזי". במאי פסק בית המשפט העליון שיש בידי הממשל הכוח לפטר עובדי סוכניות ממשלתיות, יחד עם זאת הוא גם ציין שלעובדי הפד' ישנה הגנה מיוחדת, יותר משאר הסוכניות, כדי לשמור על עצמאות הבנק המרכזי. קרוב לוודאי ששחיתות אכן מהווה "סיבה" שמאפשרת פיטורים, השאלה אם במקרה זה, שבו טרם הוכחה שחיתות בבית המשפט, וכן שהשחיתות כביכול היא במדרג נמוך מאד, היא אכן "סיבה, מספקת. השאלה, כאמור, תבחן ככל הנראה בבית המשפט. 


הצעד של טראמפ משקף החרפה ביחסים בין הבנק המרכזי לממשל, כשפאוול העביר יותר מפעם אחת ביקורת מרומזת פחות או יותר על מדיניות המכסים של טראמפ, ואילו זה מצידו מבקר את מדיניות הריבית של פאוול ללא הרף. קודם לכן טראמפ קרא לפאוול להתפטר, גם במקרה זה על רקע חשש לשחיתות סביב בניית משרדי הפד' בוושינגטון וכן על רקע מדיניות הרבית הכושלת, לדעתו של טראמפ, של הבנק המרכזי. טראמפ ככל הנראה מנסה לחצוב את דרכו לרוב בוועדת השוק הפתוח הכוללת שבעה חברים. כבר כעת 2 חברים תומכים בעמדתו של טראמפ למדיניות מוניטרית מקלה יותר, אליהם יצטרף חבר שלישי בקרוב לאחר שהתפנה מקום עקב התפטרותה של אדריאנה קוגלר בבתחילת החודש. פיטורי קוק, אם אכן יעברו ביקורת שיפוטית, יחד עם סיום הקדנציה של פאוול במאי בשנה הבאה יתן לטראמפ רוב בועדת השוק הפתוח של הפד' כבר באמצע השנה הבאה, וזה עוד לפני שינוי הכיוון שפאוול רמז לו בנאום בג'קסון הול ביום שישי האחרון.