אמזון
צילום: reuters

מנכ"ל אמזון צופה: יותר בינה מלאכותית, פחות עובדים

מ"התנסו עם AI בכל הזדמנות" לפיטורי מפתחים במיקרוסופט ועד הודאה גלויה בצמצום כוח האדם: איך אמזון עם 1.56 מליון עובדים הופכת לחלוצה בהחלפת עובדים בבינה מלאכותית, מעלה את מחיר המניה ויוצרת תקדים שכל ענף הטכנולוגיה עוקב אחריו - בעוד המשקיעים חוגגים: מי יקנה את המוצרים אם מיליוני צרכנים יאבדו את המשכורת?

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה אמזון קמעונאות


בעוד שרוב המנכ"לים בחברות הטכנולוגיה מתחמקים מלהודות שבינה מלאכותית תחליף עובדים, אנדי ג'אסי, מנכ"ל אמזוןAmazon.com Inc. 4%  , בחר בדרך אחרת: "אנחנו צופים שזה יצמצם את כוח העבודה הכללי שלנו בשנים הקרובות". מבחינת אמזון, זה הגיוני במיוחד. החברה עם 1.56 מליון עובדים ברחבי העולם כבר הוכיחה שאוטומציה זה לא רק עתיד - זה ההווה. כשאתה מסתכל על המחסנים שלהם, הרובוטים כבר עושים את רוב העבודה הכבדה. עכשיו התור של העובדים הקורפורטיביים - 350,000 מהם במשרדי החברה - לגלות מה זה אומר כשמכונות לומדות לעשות את העבודה שלהם טוב יותר ובמחצית מהמחיר.


ההצהרה של ג'אסי משקפת מגמה רחבה יותר בעמק הסיליקון - חברות הטק מבינות שהן צריכות להחליט: או להיות הראשונות להחליף עובדים בבינה מלאכותית, או לראות את המתחרות עושות זאת ונשארות מאחור. שופיפיי הציבה כלל חדש: כל בקשה לגיוס עובד חדש חייבת להסביר למה AI לא יכול לעשות את העבודה הזו. דואולינגו הודיעה שהיא מפסיקה להעסיק קבלנים חיצוניים בתחומים שבינה מלאכותית כבר יכולה לטפל בהם. ומיקרוסופט כבר התחילה לפטר מפתחי תוכנה - דווקא את המקצוענים שכולם חשבו שהם הכי מוגנים מפני האוטומציה.


מה שהופך את ההודעה של אמזון למדאיגה כל כך זה התזמון - השוק רק עכשיו מתחיל לתפוס כמה חזקה באמת הבינה המלאכותית. דריו אמודיי, מנכ"ל אנתרופיק שמתחרה עם OpenAI, הזהיר לא מזמן ש-AI עלול לחסל מחצית מהמשרות במשרדים ולדחוף את שיעור האבטלה לגבהים של 20% תוך חמש שנים. כשאמזון - אחד המעסיקים הגדולים בעולם שמשפיע על כל הכלכלה - מתחילה להגשים את התרחיש הזה, זה כבר לא רק תחזית אלא מציאות עסקית קונקרטית.


הפוטנציאל בטווח הארוך

המשקיעים כבר קולטים את הפוטנציאל. אמזון, שתמיד הייתה אובססיבית לחיסכון בעלויות ומקסום הרווחים, הופכת לחלוצה בשימוש בבינה מלאכותית כדי לחתוך הוצאות. כשמחליפים מאות אלפי משכורות חודשיות במערכות שדורשות השקעה חד-פעמית ועובדות מסביב לשעון, החשבון הכלכלי הופך לבלתי ניתן לעמידה. לא צריך להתפלא שמחיר המניה של אמזון ממשיך לעלות דווקא בגלל הודעות כאלה - המשקיעים רואים בזה הזדמנות לרווחים עתידיים.


האירוניה היא שאמזון עצמה יוצרת את הכלים שמאיימים על עובדיה. השירותים של Amazon Web Services כבר מציעים פתרונות AI למפתחים ולעסקים, בדיוק אותם כלים שיחליפו עובדים קורפורטיביים. ג'אסי מעודד את העובדים "להתנסות עם AI בכל הזדמנות" - בלי להסביר להם שהם למעשה מאמנים את המחליפים שלהם.


הסוגיה החברתית הרחבה יותר היא שאמזון, כמעסיק הפרטי השני בגודלו בארצות הברית אחרי וולמארט, קובעת תקדים שחברות אחרות יעקבו אחריו. כשענק כזה מודה בגלוי שהוא מתכנן לצמצם כוח אדם באמצעות AI, זה שולח אות ברור לכל הענף: מי שלא יעשה את זה יישאר מאחור. התחרות הקפיטליסטיה האכזרית מכתיבה שחברות שלא יחסכו בעלויות עבודה ייכשלו מול אלה שיעשו זאת.


מנקודת מבט של המשקיעים, מדובר במגמה חיובית בטווח הארוך. חברות שמצליחות להעלות את הפרודוקטיביות ולחסוך בעלויות זוכות להערכות גבוהות יותר בבורסה. אבל מבחינה כלכלית רחבה, התמונה הרבה יותר מורכבת. אם מיליוני עובדים יפסידו את המשכורת שלהם, מי יקנה את כל המוצרים שאמזון מוכרת? כלומר, בדיוק הטכנולוגיה שחוסכת כסף לחברות עלולה להרוס את כוח הקנייה של הצרכנים שהן תלויות בהם.

קיראו עוד ב"גלובל"


המנכ"ל שעשה סיבוב פרסה

אמזון אולי הקדימה חברות רבות בהטמעת כלי בינה מלאכותית כדי לקצץ בכוח האדם, אבל היא רחוקה מלהיות היחידה. חברות כמו שופיפיי, דואולינגו, אינטל ו-IBM כבר עשו צעדים דומים והתוצאות לא תמיד היו מעודדות. אחת הדוגמאות המובהקות שההתלהבות מ-AI יכולה להפוך להימור מסוכן היא חברת קלרנה.

המנכ"ל של חברת הפינטק השוודית, סבסטיאן סימיאטקובסקי לא רק הריץ צ'אטבוט של OpenAI כדי שיטפל ב-75% מפניות השירות והעיף מאות עובדים הביתה אלא גם יצא בהכרזות פומפוזיות כמו "AI יכול לעשות כל עבודה אנושית", ובין השאר הציג מודל דיפ-פייק של עצמו כדי שיעמוד מול המשקיעים ויציג את התוצאות הכספיות. מצבת העובדים הצטמצמה בכ־1,000 איש תוך שנה, וה-AI השתלב בכל מחלקה מכתיבת תוכן ועד תכנון קמפיינים שיווקיים.

אבל תוך חודשים ספורים קלרנה התחילה להבין את המחיר שהיא משלמת: איכות השירות ירדה, לקוחות התלוננו, והחברה עשתה סיבוב פרסה וחזרה לגייס נציגים אנושיים. סימיאטקובסקי נאלץ להודות כי "היה לנו דגש מוגזם על חיסכון, חשבנו שה-AI יכול לעשות הכל וזה עלה לנו ביוקר". עכשיו, קלרנה מנסה למצוא איזון החברה ממשיכה לפתח כלים מבוססי AI כולל "סוכן מיקוח" מודלי בינה שמנהלים מו"מ מול בנקים כדי להשיג הטבות ללקוחות אבל עדיין החברה לא שוכחת את החשיבות שבשמירה על מגע אנושי, חשיבות כזאת שהיא למדה על הבשר כמה היא קריטית.

הלקח ברור: בינה מלאכותית יכולה לשפר תהליכים ולצמצם עלויות, אבל היא עוד לא ב-100% בשלות להחליף את כל עובדי המחלקות. הבינה יכולה לפגוע דווקא במה שעסקים הכי מנסים לשמר וזאת חוויית הלקוח שהיא הגורם שהכי משפיע על נאמנות המשתמשים כי מה לעשות היכולת לנהל ולהתמודד מול מורכבויות אנושיות היא עדיין - שלנו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 18/06/2025 21:10
    הגב לתגובה זו
    כבר היום רואים שהמודלים החדשים משתפרים בנקודות ולא בזינוקים כמו לפני שנה ומשהו פשוט כי אין מאגר מידע משמעותי חדש להתאמן עליו למעט המשתמשים עצמם וגם הטכנולוגיה של המודלים לא משתנה דרמטית.אין ספק שרוב הפיתוחים האחרונים במודלים גרמו לי להגיד וואוו אבל אחרי כמה שעות עבודה איתם התגובה הבאה הייתה רגע אבל כמה עבודה זה באמת חסך לי
  • 1.
    אנונימי 18/06/2025 00:16
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות באמזון מדובר בחלאות
  • אנונימי 18/06/2025 15:45
    הגב לתגובה זו
    בעולם מטורלל רצים קדימה בלי לחשוב תמיד יהיו עבדים שיקראו להם עובדים והעריצים ימשיכו לעשוק אותם בכל דרך אפשרית המון רשעים. ממלאים את העולם
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

שבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפישבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפי
דוחות

הכנסות אודיוקודס עלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר; הרווח למניה עקף את הצפי

הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת ציפייה ל-0.08 דולר; חששות מנגיסה של ה-AI ברווחי החברה הפילו את המניה ב-15% מתחילת השנה - מה המכפיל שלה?

מנדי הניג |

אודיוקודס, שיושבת באור יהודה, מפרסמת את התוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי עם עלייה של 2.2% בהכנסות לרמה של 61.5 מיליון דולר. החברה, שנוסדה בתחילת שנות ה-90 עברה בשנים האחרונות שינוי משמעותי - ממכירת מוצרי תקשורת חומרתיים למודל עסקי מבוסס תוכנה, שירותים ובינה מלאכותית, והיא נחשבת כיום לאחת מהשחקניות הבולטות בתחום ה-VoiceAI הארגוני.


מניית אודיוקודס 2.67%   ירדה אתמול ב-1.1% ומשלימה בזה ירידה של כ-15% מתחילת השנה וכ-12% בשנה האחרונה. עם זאת, בטרום המסחר המניה מגיבה בחיוב לתוצאות ועולה בכ-2% כשהחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-257 מיליון דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת התחזית שעמדה על 0.08 דולר. היא מרוויחה בקצב די דומה ב-3 רבעונים האחרונים, 4 מיליון דולר ברבעון מה שנותן לה מכפיל של סביב 19, חברות בתחום התקשורת מקבלות מכפילים יותר גבוהים של סביב ה-25 אבל אי אפשר להשוות אותה בדיוק לממוצע בסקטור בשל אופי מודל הפעילות.

המניה של אודיוקודס יורדת בתקופה האחרונה בעיקר כי המשקיעים מתקשים להבין אם הכיוון החדש שלה באמת יעבוד. במשך שנים החברה הרוויחה ממכירת ציוד תקשורת - מכשירים פיזיים כמו שערים ומערכות קול לארגונים. עכשיו היא מנסה להפוך לחברת תוכנה שמוכרת שירותים בענן ובינה מלאכותית, וזה שינוי שדורש זמן, השקעות גדולות ופוגע בינתיים ברווחיות. במקביל, התחרות בתחום התמלול האוטומטי וה-AI התקשורתי מאוד גדלה, מיקרוסופט, גוגל וגם זום בעצמה כבר מציעות שירותים דומים שלפעמים הם חלק  מהמערכת הקיימת ובלי תוספת תשלום.

הפתרונות של אודיוקודס, כמו מערכת Meeting Insights, יודעים לתמלל שיחות בזום או בטימס, לזהות דוברים ולהפיק סיכום או תובנות. החידוש שלה הוא בגרסה המקומית, Meeting Insights On-Prem, שמאפשרת לארגונים רגישים להוצאת שיחות ארגוניות החוצה כמו ארגונים ביטחוניים, מוסדות פיננסיים או רפואיים - להריץ את כל ה-AI בתוך השרתים הפנימיים שלהם, בלי לשלוח מידע לענן. זה יתרון אמיתי כשמדובר בגופים שלא יכולים להרשות לעצמם חשיפה של דאטה, אבל צריכים לזכור שזה גם שוק קטן יחסית.



תוצאות הרבעון השלישי



ההכנסות הסתכמו ב-61.5 מיליון דולר לעומת 60.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות משירותים הגיעו ל-30.9 מיליון דולר, והיוו 50.3% מסך ההכנסות. שיעור הרווח הגולמי לפי כללי GAAP עמד על 65.5%, והרווח התפעולי על 6.6%. הרווח הנקי (GAAP) עמד על 2.7 מיליון דולר, או 0.10 דולר למניה בדילול מלא.