
תרימו לחיים! האם זה זמן טוב להשקיע במניות אלכוהול?
חברות השתייה החריפה סובלות משחיקת מחירים ותחרות קשה, מותקפות על ידי טרנדים בריאותיים ומחויבות לקשט את הבקבוקים בסימני אזהרה - מניות האלכוהול הן באירופה והן בארצות הברית מציגות פער משוקלל שלילי של כ-50% לעומת הסקטור הדפנסיבי - אבל דווקא עכשיו יש אנליסטים
שמשוכנעים שזו נקודת כניסה - האם ייתכן שהשוק העניש את חברות האלכהול? על המצב בסקטור והדרכים להיחשף
בשנתיים האחרונות סקטור המשקאות החריפים הכולל יצרניות בירה, יין ומשקאות חריפים ראה ירידות חדות בשווקים, עם ביצועי חסר משמעותיים בהשוואה לסקטור הצריכה הדפנסיבי הרחב. בעוד קרנות סל כמו XLP Consumer Staples Select Sector SPDR או VDC Vanguard Consumer Staples -0.18% שמרו על יציבות ואף רשמו תשואות חיוביות, 4.9% ו-5.8% בהתאמה מתחילת השנה, מניות של ענקיות אלכוהול כמו Brown-Forman (יצרנית ג'ק דניאלס) ו-Rémy Cointreau התרסקו בעשרות אחוזים. האם השוק מגזים בפסימיות שלו? האם דווקא עכשיו, כשהסנטימנט כלפי הענף נמוך מתמיד מסתתרת הזדמנות?
מה קרה לסקטור המשקאות החריפים?
תקופת הקורונה (2020-2021) סימנה שיא עבור סקטור המשקאות החריפים. צרכנים ששהו בבית הגבירו את צריכת האלכוהול הביתית, במיוחד של מותגי פרימיום כמו וויסקי סקוטי, קוניאק ובירות יוקרה. חברות כמו דיאג'ו,פרנו ריקאר ו-הייניקן דיווחו על זינוק במכירות,
ושולי הרווח שלהן התרחבו. השוק, שציפה להמשך המגמה, העלה את מחירי המניות לשיאים.
אבל החל מסוף 2022, התמונה השתנתה. החזרה לשגרה הביאה להתמתנות בביקושים ומאמצע 2023 נרשמה ירידה ממשית בצריכה, במיוחד בשווקים המרכזיים ארה"ב וסין. התוצאה: ירידות חדות
במניות הסקטור. לדוגמה, מניית Brown-Forman Brown-Forman Corp -0.12% צנחה ב-55% מאז שיאה, ופתחה פער של כ-80% לעומת מדד XLP, שרשם תשואה של 25% באותה תקופה. גם חברות כמו קונסטליישן ברנד'ס
Constellation Brands Inc. -0.47% ירדה ב-22% מתחילת השנה ו-Rémy Cointreau (נסחרת בפריז בסימול: RCO.PA ) ירדה ב-60%, והסקטור כולו נפל עמוק יותר מממוצע מדדי הצריכה הדפנסיבית.
האם יש סיכוי שדווקא עכשיו כשכולם יותר דוביים על הענף מסתתרת הזדמנות למהלך שיקום מהותי? אם תשאלו את האנליסטים של 'מורנינגסטאר' התשובה היא לחלוטין כן.
- טראמפ מאיים במכסים של 200% על אלכוהול - מי עשוי להרוויח?
- המכסים של טראמפ מגיעים לאירופה - 200% על ייבוא אלכוהול
לפי הניתוח של בית ההשקעות האירופי הירידות בסקטור נובעות משילוב נדיר של שלושה גורמים עיקריים:
- מחזוריות בביקוש: לאחר שיאי הקורונה, צריכת האלכוהול הביתית התמתנה. השוק, שציפה להמשך צמיחה, הופתע מהירידה, והדבר
הוביל לתיקון חד במחירי המניות.
- חולשה בשווקים מרכזיים: ארה"ב, שוק מרכזי ברווחיות, וסין, מובילה בצריכת מותגי יוקרה, סבלו מהאטה. בארה"ב, משווקים אף החלו לפרק מלאים תוך ציפייה להסרת מכסים, ובסין נרשמה ירידה
של כ-10% בצריכת קוניאק וויסקי ב-2024.
- רגולציה ומגמות תרבותיות: לחצים רגולטוריים גוברים מאיימים על הענף. אירלנד תהיה המדינה הראשונה באירופה שתחייב סימון בריאותי על בקבוקי אלכוהול החל מ-2026, בדומה לאזהרות על סיגריות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) תומך בהגברת הפיקוח, ויש חשש שהרגולציה תתפשט למדינות נוספות. במקביל, טרנדים תרבותיים כמו "Dry January" וצמיחה של 15% במכירות משקאות דלי אלכוהול (לפי Nielsen) משקפים שינוי בהרגלי צריכה, במיוחד בקרב דור ה-Z, שמעדיף לבלות עם החברים בבתי קפה או מכוני כושר מאשר בברים.
למרות האתגרים, אנליסטים רבים טוענים כי הפסימיות כלפי הסקטור מוגזמת. צריכת האלכוהול אינה בירידה חדה, אלא בנסיגה מדודה של כ-2%-3% בשווקים מפותחים, משהו שלא צפוי לפגוע משמעותית ברווחיות של חברות עם מותגים
חזקים.
יותר מזה יש מגמה של 'פריומטיזציה' כלומר צרכנים מתחברים ומטפחים העדפה למותגי יוקרה ומוכנים להוציא על בקבוק וויסקי טוב הרבה כסף מהארנק. המגמה הזאת דווקא תומכת בשולי רווח גבוהים ובצמיחה של המותגים המובילים בסקטור. לדוגמה, מכירות וויסקי סקוטי
מסוג - סינגל מאלט - עלו ב-8% ב-2024, לפי דוח של IWSR. גם בשווקים מתפתחים כמו וייטנאם, ניגריה וברזיל, מותגים כמו הייניקן וג'ק דניאלס רושמים צמיחה של 5%-7% בנתח השוק, מה שמתקזז עם החולשה שאנחנו רואים בשווקי ארצות הברית וסין וגם בשווקים האלו לא נאמרה המילה האחרונה
והאמריקאים לא יזנחו כזה מהר את הטיפה המרה.
- אינטל: מוצרים עם רווחיות גולמית של פחות מ-50% - יפסלו
- החוזים בוול סטריט עולים - אסיה ממשיכה להיות שורית
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
טיפה מרה - עם 0 אלכוהול
השינויים בהרגלי הצריכה לא השאירו את החברות מאחור ואנחנו יכולים לראות אדפטציה של כמה מהחברות המובילות במיוחד לעלייה בפופולריות של משקאות דלי אלכוהול וללא אלכוהול. דיאג'יו ענקית
המשקאות הבריטית, השקיעה כ-500 מיליון דולר בשנים האחרונות בפיתוח ושיווק קטגוריית המשקאות ללא אלכוהול, עם דגש על מותגים כמו Guinness 0.0, שזכה להצלחה משמעותית באירופה. לפי דוח של IWSR, מכירות משקאות ללא אלכוהול צמחו ב-15% גלובלית ב-2024, כאשר Guinness 0.0 לבדה
רשמה עלייה של 25% במכירות בבריטניה ובאירלנד. גם הייניקן לא נשארה מאחור והרחיבה את השיווק של Heineken 0.0, מותג הדגל שלה בקטגוריה, שצמח ב-20% ב-2024, במיוחד בשווקים כמו ארה"ב ודרום מזרח אסיה.
ההשקעות האלה משקפות מגמה רחבה יותר של מעבר צרכנים בעיקר אלו הצעירים לאורח חיים בריא יותר, עם דגש על מוצרים דלי קלוריות וללא אלכוהול. לפי מחקר אחרונים קטגוריית המשקאות דלי האלכוהול (low-ABV) ומשקאות ללא אלכוהול צמחה ב-18% בארה"ב ב-2024, לעומת ירידה של 3% במשקאות חריפים מסורתיים. גם חברות כמו פרנו ריקאר ו-קונסטליישן ברנדס שהוזכרה למעלה הצטרפו למגמה, כשהראשונה משיקה גרסאות ללא אלכוהול של מותגי קוקטיילים כמו Lillet, והשנייה מתמקדת במשקאות מוכנים מראש (RTD) דלי אלכוהול, שצמחו ב-12% בשווקים מתפתחים.
ההתאמות שעושות חברות המשקאות לא רק ממתנות את הסיכונים שנובעים משינויי
הרגלי הצריכה, אלא גם ממצבות את החברות האלה כמובילות בקטגוריה שצפויה להגיע לשווי שוק של 13 מיליארד דולר עד 2027, לפי Statista. ככה ענקיות השתיה החריפה לא רק שומרות על הרלוונטיות שלהן אלא גם יוצרות מקורות הכנסה חדשים שיכולים לתמוך בצמיחה ארוכת טווח, תוך הפחתת
התלות במשקאות חריפים מסורתיים ומה שיאפשר להן לרקוד (ולשתות) על שתי החתונות, גם להציע טיפה מרה וגם טיפה מרה מעודנת - ללא אלכוהול ודלת משקל.
איך אפשר להיחשף לסקטור?
נכון להיום, אין קרן סל (ETF) שמתמקדת אך ורק בחברות משקאות חריפים. האפשרות
הקרובה ביותר למי שרוצה להיחשף לענף דרך קרן סל היא AdvisorShares Vice 0.4% (סימול: VICE) שמחזיקה בחברות כמו בראון פורמן וקונסטליישן ברנד'ס, אך כוללת גם טבק, הימורים וקנאביס. זאת קרן שמכונה בהלצה בוול סטריט כ'קרן החטאים' בשל
החזקותיה בתחומים האלה, בכל אופן, דמי הניהול הגבוהים (0.99%) ונפח המסחר הנמוך הופכים אותה לפחות אטרקטיבית למי שמחפש השקעה ממוקדת וחסכונית לטווח הארוך.
גם השקעה בקרנות הסל לצריכה דפנסיבית, כמו XLP או VDC, היא לא בהכרח אידיאלית עבור מי שמחפש חשיפה ממוקדת למשקאות חריפים. למרות שקרנות אלה מחזיקות במניות של חברות אלכוהול הפיזור הרחב שלהן, הכולל חברות ממגוון תחומי הצריכה הדפנסיבית (כגון מזון ומוצרי צריכה ביתיים), מדלל את ההשפעה של סקטור האלכוהול. למעשה, דווקא הפיזור הזה תרם לפער התשואות המשמעותי בין קרנות אלה, שרשמו עליות של 4.9%-5.8% מתחילת השנה, לבין מניות חברות המשקאות החריפים, שספגו ירידות חדות של עשרות אחוזים.
אם כך, עבור מי שמחפש חשיפה ישירה וממוקדת לענף המשקאות החריפים, האפשרות הריאלית ביותר כיום היא השקעה ישירה
במניות של החברות עצמן. מדובר בחברות בינלאומיות מובילות, רבות מהן עם היסטוריה ארוכה, מותגים אייקוניים ותזרים מזומנים יציב. בין השמות הבולטים ניתן למנות את בראון פורמן (Brown-Forman סימול: BF.B) – יצרנית ג'ק דניאלס, קונסטליישן ברנד'ס (Constellation Brands,
סימול: STZ ) – המחזיקה במותגים כמו Corona ו-Modelo, רמי קואנטרו (Rémy Cointreau, סימול: RCO.PA) – יצרנית קוניאק יוקרתי, דיאג'ו (Diageo, סימול: DEO) – החברה הבריטית שמחזיקה בין היתר במותג הוויסקי ג'וני ווקר ו-Guinness,
הייניקן (Heineken, סימול: HEIA.AS) – יצרנית הבירה ההולנדית, ו־פרנו ריקאר (Pernod Ricard, סימול: RI.PA) – עם מותגים כמו Absolut ו-Chivas Regal. כל אחת מהן מציעה פרופיל השקעה ייחודי מבחינת פיזור גיאוגרפי, התמחות בסוגי משקאות, ומיצוב מותג. ניתן לשלב ביניהן ליצירת
סל השקעות עצמאי, שמתמקד בסקטור ומאפשר שליטה רבה יותר בבחירת הרכב הסיכון.
משקיעים ישראלים יכולים לרכוש את המניות הללו דרך ברוקרים עם גישה לשווקים בחו"ל, בין אם דרך פלטפורמות מסחר ישראליות ובין אם דרך ברוקרים בינלאומיים.
עם זאת, חשוב
להדגיש כי השקעה ישירה במניות סקטוריאליות מחייבת מעורבות ומעקב שוטף אחר פעילות החברות, סביבת הצריכה, רגולציה, מגמות צרכניות ושווקים גלובליים. סקטור האלכוהול, על אף שהוא נחשב מסורתי ודפנסיבי, חשוף בשנים האחרונות לשינויים תרבותיים וגלובליים מואצים, שחלקם עדיין
לא תומחרו עד הסוף בשוק. לכן, עבור משקיעים סולידיים או פחות מנוסים, ייתכן שיהיה נכון להמתין להתייצבות מסוימת לפני קבלת החלטת השקעה ישירה, או לכל הפחות לפעול תוך פיזור מוגבר ואופק השקעה ארוך טווח.