הנפילה החדה במחירי הנפט: איך זה משפיע על תחום האנרגיה המתחדשת ומה ההשפעות בכלל?
צניחה של כ-13% במחיר נפט גולמי מסוג ברנט ביומיים היא לא עניין של מה בכך. היא מבטאת השלכות מקרו כלכליות גדולות - המשקיעים סבורים שתהיה האטה משמעותית והביקוש לנפט יירד. ההערכה הזו מגיעה כמובן ממלחמת הסחר שאת הירייה הראשונה בה ירה דונלד טראמפ, אבל את הירייה השנייה והמסוכנת לא פחות, ירה - שי ג'ינפינג נשיא סין. אם השניים נכנסים למלחמת אגו, אנחנו בבעיה גדולה. נקווה שטראמפ ירה כדי להתרכך בהמשך: מה יכול להציל את השווקים ומה הסיכויים לכך?
ירידה במחיר הנפט היא מעבר לירידה במניות או בסקטורים או במדדים, היא משליכה מידית על העסקים עצמם. היא מבטאת ירידה צפויה בחברות הנפט והתעשייה בכלל, ורואים את זה גם אצלנו במניות דלק ו נאוויטס, והיא גם מקטינה הוצאות במגזרים רבים. כן, יש כאלו שייהנו מזה, אבל בתוך הבלגן הגדול כבר אי אפשר לדעת באופן ברור מי וכמה - אפשר להעריך. אבל, לפני כן, מה בעצם קרה, מה עוד השפיע על הירידה במחירי הנפט ומה הולך להיות בהמשך?
לא רק המכסים הורידו את הנפט
מחיר החבית ירד ל-66 דולר, וזאת בעקבות שני אירועים מרכזיים: הכרזת המכסים החדשים של הנשיא טראמפ על יבוא גלובלי, והחלטת אופ"ק פלוס להגדיל את התפוקה במפתיע.ההכרזה של טראמפ, שקבעה מכסים של 10% על כל היבוא ותעריפים גבוהים יותר על סין והאיחוד האירופי, הטילה ספק בתוכנית הממשל להגביר את תפוקת הנפט בארה"ב. מחירי הנפט הנמוכים עלולים לפגוע בכדאיות הכלכלית של קידוחים חדשים, במיוחד בטקסס, שם עלויות ציוד הקידוח עלו משמעותית בעקבות מכסים קודמים על פלדה.
מעבר לכך, התוכנית הזו משמעותה כאמור האטה ואפילו מיתון: החשש מתגבר: J.P. Morgan מעלה את הסיכוי למיתון עולמי בעקבות מכסי טראמפ, ובהאטה צורכים פחות נפט. בד בבד, למהלך של טראמפ, ארגון אופ"ק+ הוסיף שמן למדורה עם החלטתו להגדיל את התפוקה, מה שהוביל לירידות חריפות במחיר הנפט. הגדלת תפוקה משמעה עוד היצע של נפט, כאשר ההיצע גדל והביקוש לא (הוא אפילו צפוי כאמור לרדת), אז ברור שהמחירים יורדים.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- היום שבישר את תחילתו של עידן כלכלי שהעולם לא ידע כמוהו ומה קרה היום לפני 14 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהלך זה, על פי הערכות, נועד להגביר את הלחץ על תעשיית הנפט האמריקאית, אך הוא מסכן גם את חברות הארגון הזקוקות למחירים גבוהים יותר כדי לממן את תקציביהן הלאומיים. סעודיה, למשל, זקוקה למחירים של 90 דולר לחבית כדי לעמוד ביעדיה הכלכליים, בעוד קזחסטאן זקוקה למחירים גבוהים עוד יותר.
באירופה דווקא מברכים על הירידה, במיוחד לאור משבר האנרגיה הנמשך עקב המלחמה באוקראינה. ירידה במחירי הנפט והגז יכולה לסייע למדינות כמו גרמניה, שצריכות להגדיל את מלאי הגז הטבעי לקראת החורף הקרוב.
תחומים הנהנים מירידה במחירי הנפט
מספר תחומים צפויים להרוויח באופן משמעותי מירידת מחירי הנפט:
תחבורה ותעופה: חברות תעופה וחברות הובלה נהנות מירידה בעלויות הדלק, מה שמגביר את רווחיותן. תחשבו על אל על. הדלק הסילוני מהווה כשליש מההוצאות שלה, כל 1% שם חשוב, אבל היא יורדת היום, כי ההאטה כמובן תשפיע עליה מאוד.
- מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
- הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- "שער הדולר יירד, רמת התמחור של המניות היא בשיא היסטורי ברוב...
צרכנים פרטיים: ירידה במחירי הדלק מקלה ישירות על הצרכנים, ומפנה יותר הכנסה פנויה לצריכה בתחומים אחרים.
תעשייה וייצור: מפעלים וענפי ייצור, כגון תעשיות הפלסטיק, הכימיקלים והמתכות, נהנים מירידה משמעותית בעלויות האנרגיה שלהם. יש בבורסה הרבה חברות כאלו, אבל הן עדיין לא מרגישות את הירידה במחיר הנפט והשוק עדיין זהיר לגביהם.
חקלאות: עלויות התפעול וההובלה בענף החקלאות יורדות, מה שמסייע לחקלאים לחסוך בעלויות.
שירותים ולוגיסטיקה: חברות שילוח ולוגיסטיקה זוכות לשיפור ברווחיות עקב הפחתת עלויות התפעול. אך מצד שני - יש פחות שילוח ולוגיסטיקה.
מדינות מייבאות אנרגיה: מדינות כמו גרמניה, יפן וסין נהנות מירידה בעלויות הייבוא של אנרגיה, מה שמסייע לשיפור המאזן המסחרי.
השלכות על האנרגיה המתחדשת
ירידת מחירי הנפט מעלה גם שאלות לגבי עתידה של האנרגיה המתחדשת. לכאורה, מחירי הנפט הנמוכים עשויים להפוך את האנרגיה המתחדשת לפחות אטרקטיבית מבחינה כלכלית, שכן כעת ישנו תחליף זול יותר בדמות הדלקים הפוסיליים. עם זאת, חשוב לזכור שמגזר האנרגיה המתחדשת עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, והפך לתחרותי יותר.
מחקרים אחרונים מראים שעלות הייצור של אנרגיה סולארית ורוח ירדה באופן דרמטי, מה שמקטין את ההשפעה של תנודתיות במחירי הנפט. אך עדיין - ברוב המקומות, האנרגיה המתחדשת עדיין גבולית מבחינה כלכלית ללא תמריצים, או מבטאת רווחיות, אבל נמוכה. זה מעיד על הרגישות והתלות שלה במחירי אנרגיה חלופיים.
לפי נתונים עדכניים של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), מחירי הנפט אמנם יכולים להשפיע בטווח הקצר על השקעות מסוימות באנרגיה מתחדשת, אך מגמת ההשקעות לטווח ארוך באנרגיות מתחדשות ממשיכה להיות יציבה וחזקה. הממשלות באירופה, סין וארה"ב ממשיכות להשקיע בצורה מאסיבית במעבר לאנרגיה ירוקה, בעיקר מתוך רצון להפחית פליטות גזי חממה ולעמוד ביעדי אקלים בינלאומיים.
בנוסף, משקיעים רבים מתחילים להתייחס לאנרגיה מתחדשת כהשקעה פחות תנודתית ובטוחה יותר, במיוחד לאור חוסר היציבות המתמשך בשוק הנפט והגז. לכן, למרות הירידה הזמנית במחירי הנפט, האנרגיה המתחדשת צפויה להמשיך ולמשוך השקעות משמעותיות ולהוות חלק מרכזי באסטרטגיה האנרגטית של מדינות רבות.
שאלות ותשובות על משבר הנפט הנוכחי והשלכותיו:
מדוע מחירי הנפט ירדו בצורה כה דרסטית? שילוב של הכרזת המכסים של טראמפ, שהובילה לחשש מירידה בביקושים, לצד ההחלטה המפתיעה של אופ"ק פלוס להגדיל תפוקה, יצר לחץ אדיר על המחירים.
איך ישפיעו מחירי הנפט הנמוכים על תעשיית הנפט האמריקאית? מחירי נפט נמוכים עלולים לפגוע בכדאיות של קידוחי נפט חדשים, במיוחד בתחום נפט הפצלים בטקסס, שם חברות זקוקות למחירים של לפחות 65 דולר לחבית כדי להצדיק השקעות חדשות.
מי המרוויח העיקרי מהירידה הזו? הצרכנים באירופה ובארה"ב, שיראו ירידה במחירי הדלק והגז הטבעי, לצד התעשייה האירופית שתוכל להפחית בעלויות האנרגיה שלה.
מה המשמעות של החלטת אופ"ק פלוס להגדיל את התפוקה? ההחלטה מנסה לדחוק החוצה מתחרות אמריקאית, אך היא גם מסכנת את התקציבים של מדינות אופ"ק עצמן, התלויות במחירי נפט גבוהים למימון הוצאות הממשלה.
האם מחירי הנפט צפויים להתייצב בקרוב? ייתכן שמחירי הנפט יישארו נמוכים בתקופה הקרובה, אך תנודתיות גבוהה צפויה להימשך בעקבות חוסר הוודאות לגבי המשך מדיניות המכסים של טראמפ ותגובות אופ"ק.
- 2.אנונימי 06/04/2025 14:56הגב לתגובה זונוכל סוף סוף לנסוע ברכב בלי לחשוב על כל ליטר דלק
- 1.אנונימי 06/04/2025 12:50הגב לתגובה זוויעזרו למתן את הטירוף שאחז בגינגי. ככה נראה לי בנקודה זו.

מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?
פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת
המדיניות המוניטרית
כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.
הנאום של פאוול
כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.
פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש,
לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.
על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.
- הצפי להורדת הריבית מזניק את סולאראדג'
- בנק אנגליה חותך את הריבית ל-4%: אחרי הצבעה כפולה תקדימית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא
הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים
חד ולעלייה באבטלה.

הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"
אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק.
העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.
מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.
המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.
- הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
- אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל. הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.